המוזיאון הלאומי של חלב

מוזיאון בסוריה

המוזיאון הלאומי של חלב ערבית: متحف حلب الوطني) הוא מוזיאון לארכאולוגיה ואמנות מודרנית. זהו המוזיאון הגדול ביותר בעיר חלב בסוריה. המוזיאון נוסד ב-1931 והוא שוכן במרכזו של החלק הצפוני של העיר ברחוב ברון בסמוך למלון ברון (המלון הישן ביותר בסוריה). רוב התצוגות במוזיאון מוקדשות לארכאולוגיה של סוריה, כשרוב הממצאים מקורם באתרים ארכאולוגים בחלקה הצפוני של המדינה. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה המוזיאון נסגר לציבור והאוספים נמצאים בסכנה.

המוזיאון הלאומי של חלב
متحف حلب الوطني
חזית המוזיאון
חזית המוזיאון
מידע כללי
סוג מוזיאון לארכאולוגיה ואמנות מודרנית
כתובת חלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1931
תאריך פתיחה רשמי 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°12′18″N 37°09′00″E / 36.205°N 37.15°E / 36.205; 37.15
(למפת חלב רגילה)
 
המוזיאון הלאומי של חלב
המוזיאון הלאומי של חלב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצוגה בתוך המוזיאון
פסל אלה ממארי

חפצי האמנות בתוך המוזיאון ניזוקו ברעידת האדמה בטורקיה-סוריה ב-2023.[1]

היסטוריה של המוזיאון

עריכה

אוסף המוזיאון החל להיווצר ב-1928. ב-1931, החליטה רשות העתיקות הסורית לייעד ארמון עות'מאני קטן כדי לייסד מוזיאון לאומי בחלב. במקור נועד המוזיאון לאוספים מהתקופות שקדמו לתקופה היוונית-רומית לא יאוחר משנת 333 לפנה"ס. רוב האוסף המקורי התבסס על ממצאים מתל חלף שהועבר למוזיאון במסגרת ההסכם של הארכאולוג הגרמני מקס פון אופנהיים עם שלטונות המנדט הצרפתי במסגרתו שליש מהממצאים בתל נשארו בסוריה ושני שלישים ניתנו לו והועברו לגרמניה. לאחר שלושה עשורים, המבנה היה קטן מכדי להכיל את הגידול באוסף המוזיאון. ב-1966 הוחלט להרוס את המבנה הישן ולבנות במקומו מבנה גדול מודרני. ב-1967 הוחל בבניית המוזיאון החדש והוא נפתח ב-1972. בעת הקמת מוזיאון דיר א-זור ב-1974, תרם המוזיאון יחד עם המוזיאון הלאומי של דמשק, 140 פריטים שהיוו את הבסיס לאוסף המוזיאון.

המוזיאון נמצא בסכנת פגיעה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. על פי דיווח מאפריל 2014 חלק מהממצאים נשלחו לדמשק, המוצגים בחלונות התצוגה הוסרו והוחבאו במרתף, על הפסלים הנמצאים בחצר ובחזית המבנה הונחו שקי חול וחצץ וחלקן קורו בקוביות בטון כדי להגן על הממצאים. שניים מאוצרי המוזיאון והשומרים עם משפחותיהם עברו לגור בתוך המוזיאון.[2]

האוספים

עריכה

התצוגה במוזיאון כוללת ממצאים מכל התקופות ההיסטוריות. חלק גדול של התצוגה מוקדש לתקופת הברזל ולתקופה האסלאמית. הכניסה למבנה המוזיאון נעשתה על פי עיצוב שער הכניסה של "הארמון המערבי" מהתקופה הארמית בתל חלף. העיצוב כולל שלושה עמודים שעוצבו כאלים מתוך פנתאון האלים הסורי-חתי, כשהם עומדים על בעלי חיים. במרכז נמצא אל מזג האוויר עומד מעל שור, משני צידיו פסלים של בנו ואשתו כשהם עומדים על פסלים מעוצבים כאריות.

קומת הקרקע

עריכה

קומת הקרקע מחולקת לשני אגפים: אגף לתרבויות פרהיסטוריות ואגף לתרבויות סוריות עתיקות. האגף לתרבויות פרהיסטוריות הוא אולם גדול שמוצגים בו ממצאים מהתקופה הנאוליתית שנמצאו במחוז חלב, עין דרה (Ain Dara) ואבלה. בנוסף ממצאים מאתר מורייבת המתוארכים ל-10,500 שנים לפני זמננו.

האגף השני מחולק לקבוצות של אולמות מחולקים לפי האזורים הגאוגרפיים של מחוזות סוריה. אגף זה מוקדש לתרבויות הסוריות העתיקות. פריטים רבים מתקופת הברונזה מהערים חמה ואוגרית מוצגים באולמות, פסלים ולוחות בכתב יתדות מהעיר מארי וכן ממצאים שנחפרו על ידי הארכאולוג מקס מלוואן באתר תל ברק באזור נהר החבור העליון. בנוסף מוצגים ממצאים מתקופת הברזל ופסלים בסגנון אשורי מאתרים ארכאולוגים מאזורי הג'זירה והפרת

אגף זה מחולק לאולמות הבאים:

  • אולם של גבעות אזור ג'זירה
  • אולם לממצאים ממארי
  • אולם ממצאים מחמה
  • אולם ממצאים אוגרית
  • אולם לממצאים מתל חלף
  • אולם לממצאים מארסלאן טאש
  • אולם לממצאים מתל אחמר העיר העתיקה תיל ברסיפ
  • אולם המוקדש לפסלים עתיקים ולוחות בכתב יתדות
  • אולם לממצאם מאבלה.

קומה שנייה

עריכה

הקומה השנייה כוללת שלושה חלקים:

  • חלק המוקדש לממצאים מהתקופות היוונית, הלניסטית, רומאית וביזנטית כגון מטבעות, פסיפסים וכלי חרס.
  • חלק המוקדש להיסטוריה הערבית-אסלאמית. באגף זה מטבעות ערביים, כתבי יד, כלי חרס, קברים אסלאמיים מהמאה ה-12 ואצטרולבים מהמאה ה-12.
  • חלק המוקדש לאמנות מודרנית מוקדש לאמנים המודרניים של חלב וערים סוריות אחרות. באגף זה נמצא דגם על פי קנה מידה של העיר חלב ופסיפס מהמאה השישית.

החצר

עריכה

בחצר הפנימית של המוזיאון מוצגים פסלי ענקיים מבזלת של דמויות מתולוגות חתיות ורומאיות ודמות מפסיפס מהמאה השלישית. בחצר החיצונית מוצגים מהתקופה האשורית, הארמית, ביזנטית והערבית.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Marnie Hunter,Mia Alberti, UNESCO site 'in danger' faces greater peril after earthquake, CNN, ‏2023-02-07 (באנגלית)
  2. ^ Amid Devastation of Aleppo, Syria, Archaeological Museum Fights to Preserve Heritage באתר וול סטריט ג'ורנל, ‏ 25 באפריל 2014