המוזיאון לאמנות רוסית
המוזיאון לאמנות רוסית הוקם ברמת גן בשנת 1996 והוא מוזיאון לאמנות המתמקד באמנות רוסית.
חזית הכניסה למוזיאון, 2013 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון לאמנות ולעיצוב |
כתובת | רחוב חיבת ציון 18, רמת גן |
מיקום | רמת גן |
מדינה | ישראל |
בעלים | ציבורית |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1989 |
תאריך פתיחה רשמי | 1989 |
אדריכל | נחום זולוטוב |
קואורדינטות | 32°04′45″N 34°49′19″E / 32.079280833333°N 34.821918333333°E |
היסטוריה
עריכההמוזיאון החל את דרכו מאוסף אמנותי אשר נתרם למדינת ישראל בשלהי שנות ה-50 על ידי מריה ומיכאיל צטלין. סבו של צטלין היה קלונימוס זאב ויסוצקי, מייסדה של חברת תה ויסוצקי ומחובבי ארץ-ישראל הראשונים ברוסיה. האוסף כלל במקור 95 יצירות והורכב בעיקר מעבודות של אמנים רוסים בולטים שפעלו בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, ביניהם מיכאיל לריאונוב, ולנטין סרוב, ליאון באקסט, נטליה גונצ'רובה ואחרים. האוסף כלל גם ארבעה תחריטים מקוריים של רמברנדט, ארבעה תחריטים של הצייר הצרפתי ז'אן-אונורה פרגונאר ושני רישומים של הצייר המקסיקני דייגו ריברה. בניגוד להבטחה מפורשת שנתן ראש העיר הראשון של רמת גן אברהם קריניצי לתורמת מריה צטלין במכתב ברוסית מ-1959, כי "רמת גן ניגשת לבניית מוזיאון", והתחייב "להקצות בו משכן מיוחד שישא את שם בעלה המנוח, מיכאיל צטלין", לא נבנה מוזיאון להצגת היצירת והם אוחסנו במחסן ללא תחזוקה נאותה. לאחר שבע שנים במחסן לדשנים וכלי עבודה בפארק הלאומי, הן הועברו לספרייה העירונית, שם נתלו בתנאי תאורה ואקלים ירודים וללא השגחה ראויה. היועץ האמנותי של העירייה טבע על פני כל אחת מהן, על היצירות עצמן, חותמת בעלות של העירייה[1].
באפריל 1984 חשף עיתונאי מעריב אהרון דולב כי האוסף הוזנח וחלקו נגנב כבר בשנות ה-70 ותחילת ה-80[1].
רק בשנת 1996, 37 שנים לאחר תרומת האוסף, מומשה של קריניצי לצטלין והוקם המוזיאון לאמנות רוסית. בבניין ארבעה חללים. בחלל הגדול ביותר מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים ממוצא רוסי ובחלל הנוסף מצטופפים אלה לצד אלה תחריטים ופסלים יפאניים וסיניים וכ-15 ציורים בלבד מתוך האוסף של צטלין. יתר יצירות האוסף הוחזרו למחסנים[1].
"המונה ליזה של רמת גן"
עריכהבאוקטובר 2014 חשפה העיתונאית אלה גברילוב באתר הישראלי בשפה הרוסית newsru.co.il כי עיריית רמת גן העמידה את אחת היצירות המרכזיות של האוסף למכירה בבית המכירות הפומביות כריסטי'ס, בלונדון. הציור היה דיוקנה של בעלת האוסף, מריה צטלין. עיריית רמת גן טענה שמטרתה של המכירה היה מימון שדרוג חלל התצוגה של המוזיאון והנגשתו לציבור הרחב[1][2]. הציור הופיע כפריט ראשי על שער הקטלוג של המכירה שהתבצע ב-24 בנובמבר 2014, תחת הקטגוריה "אמנות רוסית חשובה". ביום המכירה אולם בית המכירות היה מלא בחובבי אמנות ואנשי עסקים, חלקם הגדול ממוצא רוסי[3]. הציור נמכר תוך דקות ספורות לאחר שמספר אנשים ביקשו לקנות את הציור, והמחיר זינק ל-14.5 מיליון דולר, לאחר שהוערך תחילה ב-2.5 מיליון דולר[4].
תערוכות
עריכההמוזיאון לאמנות רוסית ע"ש צטלין מציג תערוכות בעלות אופי מחקרי, החושפות נושאים לא ידועים הקשורים לתולדות האמנות הרוסית ובו זמנית בתולדות האמנות הישראלית. במקביל המוזיאון מארח תערוכות אמנות עכשווית. בהם מוצגים עבודתם של אמנים, צלמים, נציגי האסכולה האמנותית הרוסית, הפעילים בישראל. יצירתם מייצגת תופעה מעניינת מבחינת השפה הפלסטית. הם התגבשו כאמנים עוד ברוסיה, ובאותו זמן ניתן לראות איך ההקשר האמנותי החדש משפיעה על התפתחותם היצירתית. ב-2013 נערכה במוזיאון תערוכה מקיפה על יצירתו התיאטרונית של האדריכל אריה אל-חנני שלוותה בקטלוג.
בדצמבר 2020, נערכה במוזיאון תערוכת רישומים של אהרן כהנא בשם "הפשטה ומיתוס"[5].
קישורים חיצוניים
עריכה- דף המוזיאון באתר עיריית רמת גן
- רות אלמוג, ביקור במוזיאון קטן ומפתיע שמסתתר ברמת גן הדהויה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 ליזה רוזובסקי, המונה ליזה של רמת גן, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 בנובמבר 2014
- ^ דליה קרפל, מדוע מוכרת עיריית רמת גן את יצירת האמנות החשובה ביותר שלה?, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
- ^ שוקי שדה, המחיר זינק ל-50 מיליון שקל תוך דקות: התעשייה שמגלגלת מיליארדים גם בקורונה, באתר TheMarker, 20 בנומבר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, האוצר האבוד: עיריית ר"ג רצתה 4 מיליון דולר - הציור נמכר ב-14 מיליון דולר, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2014
- ^ עוזי צור, עוצם עין אחת - כהנא מלך רמת גן, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2020