המוזיאונים הקפיטוליניים

המוזיאונים הקפיטוליניים

Musei Capitolini
מידע כללי
סוג	מוזיאונים לאמנות וארכאולוגיה
כתובת	פלאצו די קאמפידוליו רומא 1-00186
מיקום	רומא
מדינה	איטליה
מייסדים	סיקסטוס הרביעי
מבקרים בשנה	452,232 (נכון ל־2008)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1741
תאריך פתיחה רשמי	1734
אדריכל	מיכלאנג'לו
מידות
שטח	14,156 מ"ר (נכון ל־2018)
קואורדינטות	41°53′35″N 12°28′58″E / 41.893055555556°N 12.482777777778°E
	המוזיאונים הקפיטוליניים (באנגלית)
	(למפת רומא רגילה) המוזיאונים הקפיטוליניים

המוזיאונים הקפיטוליניים (באיטלקית: Musei Capitolini) הם מכלול של מוזיאונים לאמנות וארכאולוגיה הממוקמים סביב כיכר שעיצב מיכלאנג'לו על גבעת הקפיטולין ברומא החל ב-1536. ההיסטוריה של האוסף המוצג במוזיאונים התחילה ביוזמה של האפיפיור סיקסטוס הרביעי בראשית כהונתו, שתרם לעיר רומא פסלי ארד עתיקים. המוזיאונים, שגרעין האוסף שלהם הוצג לראשונה בשנת 1734, מכילים כמה מיצירות האמנות הידועות של האמנות האיטלקית. בין המוצגים: פסל מרקוס אורליוס, פסלו המונומנטלי של הקיסר קונסטנטינוס, פסל "הזאבה הקפיטולינית", וכן ציורים מאת קאראווג'ו, טיציאן ועוד. המוזיאונים מופעלים על ידי עיריית רומא. המוזיאונים הקפיטוליניים הם בין אוספי האמנות הראשונים שנפתחו לציבור הרחב.

היסטוריה עריכה

בשנת 1471 תרם האפיפיור סיקסטוס הרביעי את אוסף פסלי הברונזה הרומיים שלו לטובת העיר רומא. הפסלים, בהם פסל הראש של קונסטנטין, "שולף הקוץ" ו"הגאלי הגוסס", ששוכנו עד אז בארמון הלטראנו, הועברו אל חזית בניין ה"פאלאצו דיי קונסרבטורי" (Palazzo dei Conservatori), במרכזה של רומא ההיסטורית.

מרקוס אורליוס אקסדרה - מבנה פלאצו של אַפּוֹטְרוֹפּוֹס - מוזיאונים קפיוליניים

המתחם המוזיאוני הוא הרחבה ופיתוח של בניה מימי הביניים, שהיא כשלעצמה נבנתה על אתר המקדשים העתיקים לשילוש הקפיטוליני: יופיטר, יוּנוֹ ומינרווה. שׂרידי מקדש יופיטר ושחזור מודרני שלו מוצגים במוזיאון עצמו.

במחצית השנייה של המאה ה-16 נרכשה קבוצה גדולה של פסלים בעקבות החלטתו של האפיפיור פיוס החמישי "להיפטר" מיצירות אמנות פגניות שהיו ברשות הוותיקן. בשנת 1654 נסתיימה בניתו של "הארמון החדש" (Palazzo Nuovo). מבנה זה, העתיק את החזית של פלאצו דיי קונסרבטורי, ויצר מבנה סימטרי לכיכר.

המבנים עריכה

המוזיאונים הקפיטולניים מובנים משלוש מבנים עיקריים סביב כיכר קמפידולּיו (Campidoglio) ומוזיאון מתחת לקרקע (תחת הכיכר).

שלוש המבנים הראשיים:

פלאצו סנאטוריו (Palazzo Senatorio) עריכה

נבנה במאות 12–13. בעת העתיקה עמד במקום הבניין שזכה במחקר לכינוי טאבולאריום, שייתכן ששימש כארכיב של המדינה הרומית, וכיום הוא משמש את עיריית רומא. כפי שמעיד שמו, הוא שימש בעת בנייתו את הסנאט של העיר. בזמן אפיפיור בוניפציוס התשעי, נוספו מגדלים למבנה שהפך למבצר. מיכלאנג'לו עיצב את המדרגות הנוספות מבחוץ.

הגלריה תחת הקרקע נבנתה ב-1930, שמקשרת את הפלאזות של הקפיטוליני. בגלריה התת-קרקעית מוצגות שאריות של מבנים מהעת העתיקה. עיקר התערוכה בגלריה הוא אפיגרפי, ומובא בה מבחר כתובות אבן ממיטב האוסף של המוזיאון, המציגות בפני הקהל היבטים שונים של התרבות ואורח החיים ברומא הקיסרית, כולל שׂפה, משפט, משׂחקים, חיילים, אריסטוקרטיה רומית והנדסת כבישים^[1].

טאבולאריום עריכה

מבנה זה הוקם ונחנך על ידי קווינטוס לוטאטיוס קאטולוס בשנה 78 לפני הספירה^[2]. המבנה זכה לכינוי טאבולאריום בעקבות השערה מחקרית מקובלת, לפיה שימש כטאבולאריום, כלומר הארכיון הראשי בשלהי התקופה הרפובליקנית ובתקופה הקיסרית, עד לשקיעת הקיסרות המערבית. אז כעתה נשקף מהמבנה נוף אל הפורום רומאנום, גבעת הפלטין והדרך הקדושה (Via Sacra).

פלאצו דֵיִ קונסרבטורי (Palazzo dei Conservatori) עריכה

חצר הקונסרבטורי

מבנה זה, שעוצב על ידי מיכלאנג'לו ונבנה באמצע המאה ה-16, היה במקורו מקום מושבו של חבר שלושה פקידים – הקונסרבטורי – שעמדו בראש הממשל האזרחי של הקומונה של רומא מראשית המאה ה-13 עד המחצית השנייה של המאה ה-19. מיכלאנג'לו הוסיף את המדרגה הפילסטרית בסגנון קורינתי. בנוסף על כך, החלק הקדמי של המבנה עוצב שוב על ידי גיאוקומו פורטא.

המבנה מכיל בעיקר יצירות פיסול רומיות, מעט יצירות יווניות ואגף קטן של אמנות מצרית.

המבנה מחולק לשלוש קומות. הקומה הראשונה שומשה כמשרדים לשופטי שלום בזמנו, והכילה את חדר הדיונים של המועצה. בנוסף לכך, בקומה הראשונה מציגה את פסלי ארד שנתרמו על ידי האפיפיור סיקסטוס הרביעי. הקומה השנייה מכילה מספר פסלים מפורסמים, בינם ברוטוס הקפיטוליני והפסל המפורסם של הזאבה הקפיטולינית, מיניקה את רומולוס ורימוס.

הזאבה הקפיטולנית

הקומה השלישית של המוזיאון מכילה גלריית אומנות, הנחשבת כגלריית הציורים העממית העתיקה ביותר, כמו גם חדר המציג מטבעות עתיקים (קבינט המטבעות). חדר זה נבנה בשנת 1872, ומכיל מטבעות, מדליות, תכשיטים וצורפות. ייסוד החלק הנוּמִיסְמָטִי במוזיאון הקפיטוליני קשור לירושה שהשאיר לודוויקו סתנזאני, שכללה 9251 מטבעות שונים ממרכז אירופה ואסיה הקטנה בנוסף לאבנים יקרים ונדירים.

אוסף המטבעות הוכפל כשנה לאחר מכן, בזכות תרומה של אוגוסטו קסטיאני, שהיה אז מנהל המוזיאון. עם השנים נוספו לאוסף אלפי מטבעות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בעיר, או נתרמו על ידי אספנים פרטיים.

מבנה פלאצו של נובו (Nouvou) עריכה

פלאצו של נובו

החלק החדש ביותר של צביר המוזיאונים נבנה במאה ה17. חלקו הקדמי תואם במראהו את החזית של הפלצו די קונסרבטורי. פסלו של מרקוס אורליוס הניצב מול חזית הבניין, הוא עותק מודרני. המקור, שעמד בעבר בלב הככר, נמצא כיום בתוך המוזיאון, כדי להגן עליו מנזקי הסביבה והתיירות^[3].

גלריה עריכה

פסלים עריכה

ראש אמאזון
אפולו
אלקיביאדס
הרמס
ארטמיס באפסוס
אוגוסטוס

פריסקוס עריכה

מסע נגד טוליסטובוגים
הנצחון של לוקיוס אמיליוס פאולוס

פְּסֵיפָס עריכה

מסכה קומית של וילה אדריאנה
אורסטס ו איפיגניה
נמר תוקף עגל I
נמר תוקף עגל II

פרסומים עריכה

המוזיאונים עורכים ומפרסמים מחקרים^[4]:

C. Parisi Presicce, La Lupa Capitolina, Mondadori Electa, 2000.
L. Ferrea, Gli dei di terracotta, Mondadori Electa, 2002.
AA. VV., a cura di S. Guarino - P. Masini, Pinacoteca Capitolina. Catalogo generale, Mondadori Electa, 2006.
AA. VV., a cura di A. Mura Sommella, Musei Capitolini. Guida, Mondadori Electa, 2006.
AA.VV., a cura di E.B. Di Gioia, La Medusa di Gian Lorenzo Bernini. Studi e restauri, Campisano Editore, 2007.
AA. VV., a cura di S. Guarino - A. D'Agliano, Pinacoteca Capitolina. Porcellane europee e orientali, Mondadori Electa, 2007.
N. Giustozzi, Musei Capitolini. Guida breve, Mondadori Electa, 2008.
AA. VV., a cura di M. Albertoni - I. Damiani, Il tempio di Giove e le origini del Colle Capitolino, Mondadori Electa, 2008.
M. Cima - E. Talamo, Gli Horti di Roma antica, Mondadori Electa, 2008.
AA. VV., a cura di S. Guarino - P. Masini, Gli affreschi del Palazzo dei Conservatori, Mondadori Electa, 2008.
E. B. Di Gioia, C. Parisi Presicce, Carlo I d'Angiò re di Sicilia e senatore di: il monumento onorario nel Campidoglio del Duecento, Campisano Editore, 2009.
AA. VV., a cura di E. La Rocca - C. Parisi Presicce, Musei Capitolini, 1. Le sculture del Palazzo Nuovo, Mondadori Electa, 2010.