המומיה (סרט, 1999)

המומיהאנגלית: The Mummy) הוא סרט הרפתקאות אמריקאי משנת 1999 שבוים ונכתב על ידי סטיבן סומרס ומככבים בו ברנדן פרייזר, רייצ'ל וייס, ג'ון האנה, וארנולד ווסלו - בתפקיד המומיה. זהו רימייק רופף על סרט בעל אותו שם משנת 1932 בכיכובו של בוריס קרלוף כהמומיה. הסרט במקור נועד להיות חלק מסדרת אימה דל תקציב, אך בסופו של דבר הפך לסרט הרפתקאות שובר קופות עם קטעי אימה קלים.

המומיה
The Mummy
המומיה
מבוסס על המומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי סטפן סומרס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי שון דניאל, ג'יימס ג'קס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סטיבן סומרס
עריכה בוב דוקסי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ברנדן פרייזר
רייצ'ל וייס
ג'ון האנה
ארנולד ווסלו
קווין ג'יי. או'קונור
מוזיקה ג'רי גולדסמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אדריאן בידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אמבלין אנטרטיינמנט
חברה מפיצה סרטי יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 7 במאי 1999
ישראלישראל 10 ביוני 1999
משך הקרנה 120 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אימה, סרט פעולה, סרט חיפוש מטמון, סרט פנטזיה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $80,000,000
הכנסות $415,933,406
הכנסות באתר מוג'ו mummy
סרט הבא המומיה חוזרת עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"המומיה" יצא לאקרנים ב-7 במאי 1999, וגרף 43 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו בארצות הברית, ו-415 מיליון דולר ברחבי העולם. הביקורת לסרט הייתה מעורבת, עם מבקרים ששיבחו או התלוננו על האפקטים המיוחדים, אופי הסלפסטיק של הסיפור והדמויות, והרשעים הסטריאוטיפיים. ההצלחה בקופות הובילה בשנת 2001 לסרט ההמשך, "המומיה חוזרת",[1] וגם "המומיה: סדרת האנימציה", וספין אוף "מלך העקרבים". שבע שנים לאחר מכן, הפרק השלישי, "המומיה: שובו של קיסר הדרקון", יצא ב-1 באוגוסט 2008.[2]

עלילה

עריכה

במצרים, בשנת 1290 לפני הספירה, הכהן הגדול אמחותפ מנהל רומן עם אנך סו-נמון, פילגשו של פרעה סתי הראשון. כאשר פרעה מגלה אותם, אמחותפ ואנך סו-נמון רוצחים אותו, ואמחותפ בורח עם חבריו הכוהנים המצריים. השומרים של סתי, המדג'אים אז נכנסים לחדר, ורואים רק את אנך סו-נמון ואת פרעה המת. אנך סו-נמון אז הורגת את עצמה, מתוך כוונה שאמחותפ יחיה אותה. לאחר הקבורה של אנך סו-נמון, אמחותפ פורץ לקריפטה שלה וגונב את הגופה שלה. הוא ואנשי הדת שלו נמלטים דרך המדבר לחמונפטרה, עיר המתים, שם הם מתחילים בטקס תחיית המתים. עם זאת, הם נתפסים על ידי השומרים של סתי לפני שהטקס נשלם, והנשמה של אנך סו-נמון נשלחת בחזרה אל השאול. עבור חילול הקודש שלהם, הכוהנים של אמחותפ נחנטים בחיים, ואמחותפ עצמו נאלץ לסבול את הקללה של הום-דאי: לשונו נחתכת, והוא נקבר חי עם חרפושיות אוכלות בשר. הפולחן מאלץ את אמחותפ לסבול ייסורים מפצעיו לנצח נצחים. הוא נקבר תחת אבטחה גבוהה, סגור בסרקופג מתחת לפסל של האל המצרי אנוביס, ושמור תחת השגחה קפדנית של כמה דורות של מדג'אי, כי אם אמחותפ ישוחרר אי פעם, הכוחות שהפכו אותו לאלמוות יאפשרו לו לשחרר גל של הרס ומוות על כדור הארץ.

בשנת 1926, אוולין קרנהן, ספרנית מקהיר השואפת להיות אגיפטולוגית, מקבלת לידיה תיבת מפה מורכבת מאחיה הבכור ג'ונתן, שאומר שהוא מצא אותו בתבאי. אחרי שהצמד מגלה שהמפה מובילה לחמונפטרה, ג'ונתן מגלה שהוא בעצם גנב אותו מאמריקאי בשם ריק אוקונל, הנמצא כעת בכלא. ריק אומר להם כי הוא יודע את המיקום של העיר כי היחידה שלו של לגיון הזרים הצרפתי הגיעה לעיר האגדית לפני שלוש שנים. הוא עושה עסקה עם אוולין להביאה לחמונפטרה, בתמורה שהיא תציל אותו מתליה.

ריק מוביל את אוולין וג'ונתן לעיר, שם הקבוצה פוגשת חבורה של אמריקאים מחפשי אוצרות; בארנס, דניאלס והנדרסון, בראשות האגיפטולוג הבריטי המפורסם ד"ר אלן צ'מברלין ובהדרכת בני גאבור, חייל לגיון פחדן וחבר לשעבר של ריק. זמן קצר לאחר שהגיעו לחמונפטרה, שתי הקבוצות מותקפות על ידי המדג'אים, בהנהגת לוחם בשם ארדת ביי. ארדת מזהיר אותם מן הרע הקבור בעיר, אבל במקום לשמוע בקולו, שתי הקבוצות ממשיכות לחפור בחלקים שונים של העיר. אוולין מחפשת אחר הספר אמון-רא, ספר מזהב טהור המסוגל כביכול לקחת חיים, אבל במקום זאת מוצאת את שרידיו של אמחותפ. הצוות של האמריקאים לעומת זאת, מגלה קופסה ובה ספר המתים השחור, מלווה בצנצנות הנושאים את האיברים המשומרים של אנך סו-נמון; צ'מברלין לוקח את ספר המתים בזמן שכל אחד מהאמריקאים לוקח צנצנת כשלל. לפני שפותחים את הקופסה, צ'מברלין קורא חריטה האומרת שכל מי שיפתח את התיבה מקולל להשחתה של בשרם אם אמחותפ יתעורר. הגברים מתעלמים מהאזהרות, אבל בני מסרב לסייע להם ובורח.

בלילה, אוולין לוקחת את ספר המתים מצ'מברלין הישן וקוראת בקול דף, בטעות מעוררת את אמחותפ. תחייתו מעוררת מהומה במחנה. בארנס נמצא על ידי אמחותפ ועיניו ולשונו נלקחים ממנו לשימושו של אמחותפ. למרות ששתי הקבוצות שבות לקהיר, אמחותפ בסופו של דבר מוצא אותם בעזרת בני, המתמקח עם אמחותפ בתמורה להון וחייו. אמחותפ מסיים לספוג את בארנס ובסופו של דבר סופג גם את צ'מברלין והנדרסון.

ריק, אוולין, ג'ונתן, ודניאלס הולכים למוזיאון בחיפוש אחר רמזים להביס את אמחותפ, ומגלים את ארדת עם מנהל המוזיאון, טרנס ביי, המתגלה להיות גם מדג'אי. אחרי שאוולין מגלה כי אמחותפ התייחס אליה כאל אנך סו-נמון בפירמידה, ארדת וטרנס משערים כי אמחותפ מחפש להחיות את אהובתו פעם נוספת ובחר את הקורבן שלו שבגופה נשמתה של אנך סונמון תשכון: אוולין. אוולין משערת שאם ספר המתים הביא את אמחותפ לחיים, הספר אמון-רא יכול להורגו פעם נוספת. זמן קצר לאחר שגילה את מיקום הספר, אמחותפ, עכשיו עם צבא של עבדים שטופי מוח, רודף ולוכד את הקבוצה, וסופג את דניאלס ומשחזר את מלוא כוחו. אוולין מסכימה להתלוות לאמחותפ אם הוא יחוס על חייהם של שאר הקבוצה. אמחותפ מסכים, אך לאחר מכן חוזר בו, ומורה לעבדיו להרוג אותם. ארדת מגלה כניסה לביוב והם בורחים. טרנס נשאר מאחור להדוף את העבדים כדי לאפשר לשאר לברוח.

אמחותפ, יחד עם אוולין ובני, חוזר לחמונפטרה, אך נרדף על ידי ריק, ג'ונתן, וארדת. אוולין ניצלת לאחר מאבק אינטנסיבי עם הכמרים החנוטים של אמחותפ, והיא קוראת מתוך ספר של אמון-רע. צללית של אנוביס פורצת עם מרכבה והופכת את אמחותפ לבן תמותה. ריק דוקר אותו, והוא נכנס לנהר המוות. בעודו נרקב במהירות, אמחותפ נשבע לנקום באותן מילים שהוא חצב בסרקופג שלו, "המוות הוא רק ההתחלה". בינתיים בני לוקח את האוצר שהובטח לו מהפירמידה, ובטעות מפעיל מלכודת עתיקה ונלכד על ידי נחיל של חרפושיות אוכלות בשר כשחמונפטרה מתחילה להתמוטט אל תוך החול. ריק, אוולין, וג'ונתן בורחים, אם כי הם מאבדים את הספר של אמון-רע בתהליך, ורוכבים לעבר השקיעה על זוג גמלים עמוסי אוצר שבני לקח מקודם.

צוות שחקנים

עריכה
  • ברנדן פרייזר - ריק אוקונל, הפרוטגוניסט הראשי בסרט. הרפתקן שבעברו שירת כחבר בלגיון הזרים הצרפתי ביחד עם בני. באחד מהקרבות, החולייה של ריק הגיעה אל חמונפתרה ושם ריק מצא את המפה ואת המפתח לספר המתים. מסכים לסייע לאוולין וג'ונתן בתמורה לחילוצו מהוצאה להורג. מתאהב באוולין ולבסוף השניים נעשים זוג.
  • רייצ'ל וייס - אוולין 'איווי' קרנהן, אחותו הקטנה של ג'ונתן. עובדת בספרייה בקהיר ומסוגלת לקרוא כתב מצרי. מקבלת מג'ונתן את המפה לחמונפתרה ואת המפתח לספר המתים ומעירה בעזרתם את אמחותפ. במהלך הסרט, אמחותפ מנסה להשתמש בגופה במטרה להעביר אליו את נשמתה של אנך סו-נמון. בתחילה נחרדת מגינוניו של ריק, אך לבסוף הופכת לבת זוגו.
  • ג'ון האנה - ג'ונתן קרנהן, אחיה הגדול של אוולין. כייס ותאב בצע שמנסה בכל עת למצוא דרכים חדשות להתעשר. כמו אוולין, גם ג'ונתן יודע לקרוא כתב מצרי, אולם לא באופן שוטף. מסייע לקבוצה לעצור את אמחותפ.
  • ארנולד ווסלו - הכוהן הגדול אמחותפ, האנטגוניסט הראשי בסרט. כהן מצרי שבגד בפרעה סתי הראשון לאחר שהתאהב באנך סו-נמון. בתחילת הסרט, הוא ואנך סו-נמון מתגלים על ידי שומריו של סתי. במהומה שמתוחללת, אנך סו-נמון מתאבדת (מתוך ידיעה שאמחותפ יחזירה לחיים) ובמהלך הטקס, השומרים של סתי מפריעים ואמחותפ נקבר בהיותו בחיים על ידם ומקולל בקללת "הום-דאי". מופיעה בחלק מהסרט בתור מומיה מרקיבה, אולם הוא מחדש את גופו האנושי בהדרגה לאחר שספג את איבריהם של חברי המשלחת האמריקאית.
  • קווין ג'יי אוקונר (אנ') - בני גאבור, חבר לשעבר בחולייה של ריק בצבא שנטש אותם במהלך קרב בחמונפתרה. ידוע בפחדנותו ומוכן לשרת את כל מי שיסכים להגן עליו. בני נושא על עצמו מספר שרשראות שמייצגות דתות שונות ובמהלך הפגישה הראשונה עם אמחותפ, הוא מתפלל בעברית ואמחותפ חס על חיו כיוון שדיבר בשפת "העבדים" (בני ישראל בזמן שהותם במצרים). נמחץ למוות בסוף הסרט על ידי מלכודת שהפעיל בטעות בפירמידה בחמונפתרה.
  • ג'ונתן הייד - דוקטור אלן צ'מברלין, ראש חוליית המחקר האמריקאית. מוביל את הקבוצה לחמנופתרה במטרה למצוא את "ספר החיים" בהדרכתו של בני לפני קבוצתו של ריק. נהרג במהלך הסרט לאחר שאמחותפ סופג את איבריו.
  • עודד פהר - ארדת ביי, מדג'אי (אדם שתפקידו הוא לשמור על הפרעה) ששומר על הקבר של אמחותפ. בתחילה מנסה לגרש את שתי המשלחות מחשש שיחזירו את אמחותפ לחיים. לבסוף, מצטרף לקבוצה של ריק במטרה להביס את אמחותפ.
  • אריק אייורי (אנ') - דוקטור טרנס ביי, מנהל המוזיאון בו אוולין עובדת וזועם על התנהלתה הרשלנית. במהלך הסרט מתברר שהוא עצמאי מדג'אי. מסייע לריק, ארדת וג'ונתן לברוח ממשרתיו של אמחותפ תוך הקרבת חייו שלו.
  • סטיבן דנהאם - אייזק הנדרסון, אחד מחברי המשלחת האמריקאית שמגיעה לחמונפתרה. נהרג על ידי אמחותפ לאחר שהאחרון ספג ממנו את איבריו כדי להתחדש.
  • קורי ג'ונסון (אנ') - דייוויד דניאלס, אחד מחברי המשלחת האמריקאית שמגיעה לחמונפתרה. נהרג על ידי אמחותפ לאחר שהאחרון ספג ממנו את איבריו כדי להתחדש.
  • טאק ווטקינס (אנ') - ברנרד בארנס, אחד מחברי המשלחת האמריקאית שמגיעה לחמונפתרה. בארנס מרכיב משקפי ראיה, בלעדיהם הוא כבד ראיה. הראשון שהותקף על ידי אמחותפ במטרה לקבל את לשונו ועיניו.
  • אהרן איפלה - פרעה סתי הראשון, פרעה במצרים שהיה מאוהב באנך סו-נמון. לאחר שגילה על הרומן בין אנך סו-נמון לאמחותפ, הוא מצווה על שומריו לכלוא את אמחותפ בארון קבורה ולקלל אותו בקללת הום-דאי.
  • ברנרד פוקס (אנ') - קפטן וינסטון הוולוק, טייס אותו ריק הכיר טרם תחילת העלילה. מרבה להשתכר ולהעביר את זמנו בבר בקהיר לאחר שהמלחמה הגדולה נגמרה. מסייע לריק, ג'ונתן וארדת להגיע לחמונפתרה, אך מת בעקבות סופת חול שאמחותפ יצר.
  • פטרישיה ולסקז (אנ') - אנך סו-נמון, הפילגש של פרעה סתי הראשון. ניהלה רומן אסור עם אמחותפ. לאחר שהרומן התגלה, אנך סו-נמון מתאבדת במטרה לתת לאמחותפ ואנשיו זמן לברוח. במהלך הסרט, אמחותפ מנסה לשכן את נשמתה של אנך סו-נמון בגופה של אוולין.

הפקה

עריכה

פיתוח

עריכה

בשנת 1992, החליט המפיק ג'יימס ג'קס לעדכן את הסרט "המומיה" המקורי לשנות ה-90.[3] אולפני יוניברסל ו"אמבלין אנטרטיינמנט" נתנו לו אישור, אבל רק אם הוא ישמור את התקציב סביב 10 מיליון דולר.[4] המפיק זוכר שהאולפן "בעצם רצה זיכיון האימה דל תקציב", בתגובה, ג'קס גיס את במאי/כותב האימה קלייב בארקר לביים. גרסתו של בארקר היה סרט אלים, והסיפור על מוזיאון לאמנות אשר מתברר כפולחן המנסה להחזיר לחיים מומיות.[3][5] ג'קס נזכר שהגרסה של בארקר היה "אפל, מיני ומלא עם מיסטיקה",[4] וכי "זה היה יכול להיות סרט דל תקציב גדול".[5] לאחר מספר פגישות, איבדו בארקר ויוניברסל עניין ונפרדו. הבמאי ג'ורג' א. רומרו הובא עם גרסה של סרט זומבים בסגנון אימה דומה ל"ליל המתים החיים", אבל זה נחשב מפחיד מדי בעיני ג'קס והאולפן, שרצו סרט יותר נגיש.[4]

ג'ו דנטה היה הבחירה הבאה, והגדיל את התקציב לרעיון שלו לדניאל דיי-לואיס כמומיה מהרהרת.[4] גרסה זו (שנכתב במשותף על ידי ג'ון סיילס) מתרחש בימינו ומתמקד בגלגול נשמות עם אלמנטים של סיפור אהבה.[5] זה היה קרוב לביצוע עם גורמים מסוימים, כמו זבליתיים אוכלי בשר, שהגיע לביצוע הסופי.[3] עם זאת, בשלב זה, האולפן רוצה סרט עם תקציב של 15 מיליון דולר ודחה את גרסתו של דנטה. זמן קצר לאחר מכן, מיק גאריס נבחר לביים אבל בסופו של דבר עזב את הפרויקט,[6] והסרט הוצע לוס קרייבן אך הוא דחה אותו.[5] לאחר מכן, סטיבן סומרס התקשר לג'קס בשנת 1997 עם חזונו ל"המומיה" כ"מין סוג של אינדיאנה ג'ונס או "ג'ייסון והארגונאוטים" עם המומיה כיצור שעושה לגיבור חיים קשים".[4] סומרס ראה את הסרט המקורי כשהיה בן שמונה, ורצה לשחזר את הדברים שהוא אהב את בקנה מידה גדול.[7] הוא רצה לעשות סרט מומיה מאז 1993, אבל סופרים אחרים או במאים היו מחוברים תמיד. לבסוף, קיבל סומרס חלון הזדמנויות והציג את הרעיון שלו ליוניברסל עם תסריט בן 18 עמודים.[3] באותו זמן, הנהלת יוניברסל השתנה בעקבות הכישלון של "בייב בעיר הגדולה", וההפסד גרם לאולפן לחדש את הזיכיון המצליח משנות ה-30.[8] יוניברסל אהבו את הרעיון הזה עד כדי כך שהם אישרו את הקונספט והגדילו את התקציב מ-15 מיליון דולר ל-80 מיליון דולר.[9]

צילום

עריכה

הצילום הראשי החל ב-4 במאי 1998, ונמשך 17 שבועות.[10] הצוות לא הצליח לצלם במצרים עקב תנאים פוליטיים לא יציבים ולכן הצילומים החלו בכרמל, ישראל.[11]בנוסף חלק מהסרט צולם גם במרקש, מרוקו.[12] למרקש היה יתרון נוסף שהיא מדינה הרבה פחות מודרנית מקהיר, מה שהקל על הלבוש והתאמתו לשנות ה-20. ההפקה הוקמה שבועיים לפני הצילומים, וכללה הורדת חוטי טלפון וכבלים, וביבוא גמלים ומכוניות המתאימות לתקופה.[11]

לאחר הצילומים במרקש, הצילומים עברו ל - ערבה, ישראל מחוץ לעיירה הקטנה באר שבע. המפיק אלן קמרון מצא מאפינים גיאולוגיים מענינים ששולבו בחלק החצוני של מקדש ה-"Hamunaptra"[13]

כדי למנוע התיבשות בחום הלוהט של ישראל, הצוות הרפואי של ההפקה יצר משקה שהצוות והשחקנים נאלצו לצרוך כל שעתיים. ההפקה זכתה לתמיכה רשמית של הצבא הישראלי ולסגל ההפקה נערך ביטוח חטיפה.[14]

לאחר הצילומים בצפון אפריקה, הצילום עבר לבריטניה לפני השלמתו ב-29 באוגוסט 1998.[15]

פרסים

עריכה

הסרט זכה בפרס סאטורן בקטגוריית המשנה "איפור", לשנת 1999. כמו כן היה מועמד בתחום שחקן ראשי, שחקנית ראשית, במאי, אפקטים ומוזיקה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נסים דיין, ‏מומיה על כנפי ההצלחה, באתר גלובס, 16 במאי 2001
  2. ^ אורון שמיר, עכבר העיר , המומיה 3: ג'אנק פוד קולנועי משובח, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
  3. ^ 1 2 3 4 "The Mummy That Wasn't". Cinescape. 3 במאי 1999. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 Hobson, Louis B (1 במאי 1999). "Universal rolls out new, improved Mummy". Calgary Sun. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 Slotek, Jim (2 במאי 1999). "Unwrapping The Mummy". Toronto Sun. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Chase, Donald (3 במאי 1999). "What Have They Unearthed?". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Snead, Elizabeth (7 במאי 1999). "Updating A Well-Preserved Villain". USA Today. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Bonin, Liane (1999-05-07). "That's a Wrap". Entertainment Weekly. נבדק ב-2008-04-01.
  9. ^ Argent, Daniel (1999). "Unwrapping The Mummy: An Interview with Stephen Sommers". Creative Screenwriting.
  10. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2007-06-02
  11. ^ 1 2 n2:0198-1056 - Search Results, search.worldcat.org
  12. ^ n2:0191-4626 - Search Results, search.worldcat.org
  13. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2007-06-02
  14. ^ Emily Teeter, Unwrapping a Mummy: The Life, Death and Embalming of Horemkenesi. John H. Taylor, Journal of Near Eastern Studies 58, 1999-07, עמ' 212–213 doi: 10.1086/468717
  15. ^ The Mummy (1999) – Kent Film Office, web.archive.org, ‏2013-10-14