מועצה אזורית עמק יזרעאל
מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 38 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אייל בצר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1980 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2023 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 40,804 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 56 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 123 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 227 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 330,920 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 11 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() מפת היישובים של מועצה אזורית עמק יזרעאל בירוק - מיקום בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
8 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 43 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4610 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 36 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.emekyizrael.org.il |

דמוגרפיהעריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2023 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק יזרעאל 40,804 תושבים (מקום 56 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 87.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,418 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]
גאוגרפיהעריכה
מועצה אזורית עמק יזרעאל גובלת מדרום במועצה אזורית גלבוע ומועצה אזורית מגידו, ממערב מועצה אזורית זבולון וקריית טבעון, מצפון במועצה אזורית הגליל התחתון והערים נצרת, כפר מנדא ושפרעם, וממזרח גובלת במועצה אזורית עמק הירדן, וכפר תבור.
היסטוריהעריכה
מועצה אזורית יזרעאל הוקמה בסוף שנת 1941 והייתה המועצה האזורית השנייה לקום לאחר מועצה אזורית עמק חפר. בעת הקמתה כללה המועצה את בלפוריה, גניגר, כפר גדעון, כפר ילדים, מחנה ישראל, קיבוץ מרחביה, מושב מרחביה, מזרע ותל עדשים[5]. בהמשך נוספו למועצה הקיבוצים גזית, עין דור ודברת, שהתיישבה בשטח הנטוש של "מחנה ישראל", ומושב היוגב שנוסדו ב-1947–1949, כך שבשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היא כללה 11 יישובים[6].
יישובי אזור מערב עמק יזרעאל התאגדו יחד עם יישובי אזור מגידו (שנודע אז כאזור אפרים) בוועד גוש נהלל שבשיאו כלל 22 יישובים. עם ההתארגנות למועצות מקומיות הוחלט להקים שלוש מועצות אזוריות נפרדות, בין השאר משום שנהלל והיישובים הסמוכים אליו היו במחוז נצרת, בעוד בית שערים והיישובים הקרובים אליו היו במחוז חיפה. בעת הדיונים לגבי המסגרת המוניציפלית של יישובי גוש נהלל דובר על הקמת שלוש מועצות: מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית קישון ומועצה אזורית נהלל. עלתה גם ההצעה לצרף את יישובי אזור נהלל למועצת אזור יזרעאל[7], אולם הדבר לא יצא אז אל הפועל ובמקום זאת נוצר שיתוף פעולה בין מועצת נהלל ומועצת קישון[8]. בשנת 1957 אוחדו המועצות נהלל וקישון[9] ונקראו יחד מועצה אזורית קישון.
בשנת 1980 אוחדו מועצה אזורית יזרעאל ומועצה אזורית קישון ונקראו יחד מועצה אזורית עמק יזרעאל[10][11].
ראשי המועצה לדורותיהםעריכה
לראשי מועצה אזורית קישון לפני האיחוד, ראו בערכו.
יזרעאל לפני האיחודעריכה
- אליהו כרמיאלי (1941-1951)[12][13][14]
- נתן בר שמעון (1951-1959)[15]
- יעקב אגוזי (1959-1968)[16][17]
- משה אשכנזי, 1968-[18] 1973[19] או 1974
- ישראל פרדקין (סולה) - ראש המועצה האזורית יזרעאל 1974–1980
עמק יזרעאל אחרי האיחודעריכה
- חיים ראם - חודשים אחדים ב-1980
- ישראל פרדקין (סולה) - בין השנים 1980–1986
- מולה (שמואל) כהן (1923–2002) - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1986–1999
- איתן ברושי - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1999–2006
- אייל בצר - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל החל משנת 2006
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית עמק יזרעאל
- אתר המועצה האזורית
- פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- עמק יזרעאל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שולייםעריכה
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל באתר הלמ"ס
- ^ מועצה מקומית אזור יזרעאל, דבר, 14 בנובמבר 1941
- ^ שאול הון, המבקר פרסם דו"ח אוהד על המועצה האזורית יזרעאל, מעריב, 13 בינואר 1964
- ^ המשאל בעניין המועצות האזוריות בגוש נהלל, משמר, 24 ביולי 1944
- ^ המועצות האזוריות בגוש נהלל, דבר, 31 במאי 1945
- ^ אוחדו המועצות נהלל וקישון, דבר, 18 באוגוסט 1957
- ^ הוקמה מועצת עמק יזרעאל, דבר, 1 באוגוסט 1980
- ^ יצחק מרידור, מועצה אזורית עמק יזרעאל - רשות מוניציפלית חדשה, דבר, 22 במאי 1980
- ^ מועצת איזור יזרעאל בראשית צעדיה, דבר, 28 בינואר 1942
- ^ א. כרמיאלי סיים תפקידו כיו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 19 בנובמבר 1951
- ^ אליהו כרמיאלי, דבר, 1 ביולי 1960
- ^ נתן בר שמעון, דבר, 7 במאי 1967
- ^ אגוזי - ראש מועצת איזור יזרעאל, דבר, 6 בדצמבר 1959
- ^ דף הנצחה ליעקב אגוזי באתר קיבוצו
- ^ מ. אשכנזי - יו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 21 במאי 1968
- ^ עצרת ליובל העמק המזרחי, דבר, 20 בספטמבר 1973