המועצה הישראלית לקולנוע

המועצה הישראלית לקולנוע
תחום	תעשיית הסרטים
מדינה	ישראל
יושב ראש	עליזה לביא
תקופת הפעילות	2000–הווה (כ־24 שנים)
	האתר הרשמי

המועצה הישראלית לקולנוע היא מועצה מייעצת, שהוקמה ב-2000, מכוח חוק הקולנוע. תפקידה לייעץ לממשלת ישראל ולמשרד התרבות והספורט בתחומי הקולנוע והשפעתה רבה, משום שבין השאר היא היועצת לשר בנוגע למדיניות בתחום הקולנוע.

הקמת המועצה עריכה

המועצה הישראלית לקולנוע הוקמה בשנת 2000 על פי חוק הקולנוע. הגוף הוקם במתכונתם ולצידם של כמה גופים ממשלתיים דומים, כמו "המועצה הישראלית לתרבות ואמנות" לפי חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002, "מועצת המוזיאונים" לפי חוק המוזיאונים, התשמ"ג-1983, ו"המועצה לספריות ציבוריות" לפי חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975.

את המועצה ממנה שר התרבות והספורט.

תפקידי המועצה עריכה

סעיף 3 לחוק הקולנוע מתאר את תפקידי המועצה, וביניהם:

לייעץ לשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום הקולנוע.
לייעץ לשר לעניין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, לשם קידום ועידוד יצירה, הפקה והפצה של סרטים ישראליים.

כמו כן, מטרתה של המועצה לגבש מדיניות וקריטריונים (מבחנים) שמטרתם לאפשר חלוקה עניינית ושוויונית של תקציב התמיכה בתחום הקולנוע.

חברי המועצה ופעיליה עריכה

לפי סעיף 4 לחוק, המועצה תהיה בת 25 חברים שימנה השר. מתוכם 13 נציגי ציבור מתחום היצירה, העשייה והמחקר בתחום הקולנוע; 6 נציגי ציבור המעורים בתחומי התרבות והאמנות ו-6 עובדי מדינה (2 ממשרד התרבות והספורט והיתר לפי המלצות השרים). יו"ר המועצה ממונה מקרב נציגי הציבור במועצה.

יושבי ראש המועצה הישראלית לקולנוע עריכה

מנהלת המועצה היא קרן כרמל. חברים מועצה מכהנים כיום: זיו גלעדי, אבי שמש, אברהם חיון, אלברט גבאי, אלישבע מזי"א, חנוך גנן, יואב דוניץ, יונה אליאן, מוטי שקלאר, מנשה סמירה, נועם שנהב, נפתלי אלטר, ענבל שוקי, עמיחי חסון, רוקיה סבח, שירית קייסן.

וועדת ביקורת לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע עריכה

בדצמבר 2016 הקימה מירי רגב, שכיהנה כשרת התרבות, ועדה לבחינת קרנות הקולנוע^[2]. זאת לאחר שהצהירה "עם כניסתי לתפקיד לפני שלוש שנים הגיעו אליי תלונות כנגד קרנות הקולנוע - היעדר שקיפות וקיומה של קליקה סגורה בקולנוע הישראלי"^[3] בעקבות כך הכריזה ש"הקולנוע הישראלי לא יישאר מועדון סגור ופתיחתו היא צדק תרבותי הלכה למעשה". בוועדה שהוקמה ישבו יו"ר מועצת הקולנוע דאז ונשיא המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה פרופ' דוד אלכסנדר, מנהל סינמטק אופקים נדב משעלי, המרצה לאוריינות מדיה וקולנוע ד"ר דבורה הנדלר, הדוקטור למשפטים אודליה מינס, התסריטאי וחבר מועצת הקולנוע ליאור גלבוע, וד"ר האני זובידה מהמחלקה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל. בראש הוועדה עמדה ראשת מינהל תרבות, הגב' גלית והבה־שאשו.

ביוני 2018 הגישה הוועדה את מסקנותיה^[4]. הדו”ח, שכולל כ-100 עמודים מצביע על ליקויים הן בתחום המנהל התקין של קרנות הקולנוע והן בתחום השיוויון בייצוג^[5]. בין השאר נכתב בדו"ח "עדיין ישנן קבוצות קבועות הממומנות בשיעור נמוך יותר מקבוצות אחרות... זאת כאשר בוחנים את היקף התמיכות שמועבר לפריפריה התרבותית, חברתית, גיאוגרפית בישראל, לעומת קבוצות שנחשבות לחזקות בחברה: ובפרט חילונים החיים במרכז הארץ (אזור גוש דן), בירושלים או בחיפה".

ביולי 2018 הציגה השרה מירי רגב את הרפורמה בתחום הקולנוע שאותה בכוונתה לקדם ובהם בין השאר הצעדים הבאים: הקמת מאגר לקטורים, הגברת ייצוג האוכלוסיות המוחלשות והכנסת רכיב ההצלחה הקופתית לשיקולי המימון^[3]. במהלך שנת 2020 הוקמו קרנות אזוריות למתן מענה ליוצרים בפריפריה^[6], בדרום, בצפון ובשומרון. כתוצאה מרפורמה זו קמה קרן קולנוע שומרון^[7].