פתיחת התפריט הראשי

המועצה לשיווק פרי הדר

המועצה לשיווק פרי הדר היא מועצת השיווק החקלאי הוותיקה ביותר הקיימת בישראל. היא שימשה דוגמה להקמת מועצות שיווק בכל תחומי החקלאות. תפקידה היה לווסת את הייצור והשיווק של פירות-ההדר במטרה להבטיח לחקלאים את התמורה הנאותה ולמדינה את האינטרסים הכלכליים שלה בתחומי הצריכה, התעשייה וסחר חוץ. משכנה היה ב"בבית הדר" במרכז תל אביב ומכאן שמו. בשנת 1991 הופרטה פעילותה ומאז תפקידה הוא מוגבל. מקום מושבה הוא במכון וולקני בפרדסי ראשון לציון-בית דגן בסמוך אל השירות המטאורולוגי הישראלי.

חשיבות ההתארגנותעריכה

בשנת 1927 הגיע היקף ענף ההדרים בארץ ישראל לממדים כאלה, שנדרשה יד מכוונת. היה חשש כי התחרות בין היצואנים היהודים, בינם לבין עצמם ובין היהודים לבין הערבים עלול לגרום נזק לשם הטוב של פרי ההדר בשוקי העולם וכתוצאה מכך תפגע רמת המחירים. הממשל הבריטי לא נהג להתערב בכלכלת ארץ ישראל, אך הפעם הוא הסכים לפרסם כללים להסדרת יצוא ההדרים ובקרת איכות הפרי, למרות זאת הוא עשה זאת רק בשנת 1940. הסיבה להתערבותו בתפקוד המשק הכלכלי היה שייצוא פרי ההדר היה מקור חשוב למטבע חוץ עבור המשק הארץ ישראלי.

עד אז שמואל טולקובסקי - מראשי הפרדסנים בישראל ועסקן ציוני נודע - יזם את הקמת The Jaffa Citrus Exchange שאיחד את שיווק ההדרים של המגדלים היהודים, כולל הסדרי תובלה, אריזה וקידום מכירות בחו"ל.

הקמת המועצהעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וניתוק הארץ משוקי היצוא באירופה, החליטה הממשלה הבריטית לסייע לענף לשרוד את המלחמה. בספטמבר 1940 הוחלט על הקמת "מועצת הפיקוח על פרי הדר" עם נציגות שווה של יהודים וערבים, ותפקידה היה לארגן ולפקח על ייצור ועיבוד של הענף כדי להבטיח את קיומו, בתנאי מינימום הכרחיים.

בנובמבר 1941 הקימה הממשלה הבריטית של ארץ ישראל את "המועצה לשיווק פרי הדר של פלשתינה" – The Citrus Marketing Board of Palestine – שתפקידה היה "לתאם ולנהל את שיווק פרי ההדר ומוצריו המיוצרים בפלשתינה". רוב הפרי שווק ליחידות הצבא שחנו באזור ולשווקים המקומיים.

קשיי השיווק של כמויות גדולות של פרי טרי בפרק זמן קצר יחסית, הביאו להתפתחותה של תעשיית מוצרי פרי (מיצים, תרכיזים, שמנים וספירט). בגלל עמידותם ונפחם הקטן יחסית של מוצרים אלה, אפשר היה להמשיך לייצרם ולשווקם לכל אורך השנה.

עם הקמת המדינהעריכה

עם הקמת המדינה ב-1948, קיבלה המועצה את שמה הנוכחי ומאז היא משמשת כגוף על האחראי לכל הייצור והשיווק של פירות ההדר המיוצרים בישראל ומשווק בישראל ובחו"ל תחת המותג תפוזי Jaffa ולמותגים אחרים.

"המועצה לשיווק פרי הדר" נהנתה מיתרון לגודל, שהבטיח תנאים מועדפים מספקים (חומרי אריזה, תובלה וכדומה) והשיגה תמורות גבוהות יחסית מהקניינים. מנגד, שיטת המכירה ב- POOL (במאגר אחד) מנעה ממגדלים טובים להשיג תמורות גבוהות יותר עבור הפרי שלהם. גם שיטת המכירה בקונסיגנציה, שבה כל הסיכון מוטל על כתפי הפרדסן, גרמו לשחיקה הדרגתית והסתלקות פרדסנים מהענף.

ההפרטהעריכה

בשנת 1991 הופרט האחריות על השיווק של פירות הדר. בשוק המקומי ניתן חופש מוחלט לשווק. והיצוא נמסר לאגרקסקו וחברות יצוא פרטיות שעמדו בקריטריונים וקיבלו היתרי יצוא[1]. כוונת ההפרטה הייתה לתת לענף את תנופת ההתחדשות שחסרה בו.

המועצה לשיווק פרי הדר כותבת באתר האינטרנט שלה: "מטרות ההפרטה לא הושגו וכיום ענף ההדרים שוב שרוי במשבר, בעיקר בשל מחירי המים, נפילת שערי המטבעות האירופים מול הדולר והתחרות הקשה בשווקים. המועצה שוקדת היום על תוכנית חלופית שיישומה, כך אנו מקווים, יחזיר לענף את מקומו המרכזי ביצוא החקלאי".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה