מחוננות בישראל

משרד החינוך במדינת ישראל באמצעות ״האגף למחוננים ומצטיינים״ מקיים בכל שנה מבחן איתור למחוננים ומצטיינים בכל רחבי הארץ. מבחני האיתור מתקיימים במערכת הממלכתית והממלכתית- דתית ונערכים באמצעות ״מכון קרני״ אשר זכה במכרז מטעם משרד החינוך.

ערך זה מפרט את התוכניות והמסגרות הייחודיות למחוננים ומצטיינים ברחבי הארץ ואת אופן אבחונם.

זיהוי מחוננים בישראל

משרד החינוך באמצעות ״האגף למחוננים ומצטיינים״ מבצע מבחני איתור מחוננים ומצטיינים בכל הארץ. באזורים בהם קיימות מסגרות מתאימות לתלמידי החינוך הממלכתי בלבד (לא נכללים תלמידי מסגרות 'מוכר שאינו רשמי' או 'חינוך ביתי' בתהליך האיתור). המבחנים נערכים בידי מכון קרני, לתלמידי כיתות ב' או ג', וכן בכיתה ו', והם בנויים משני שלבים עוקבים. שלב ראשון, בו עוברים כל תלמידי כיתות ב' או ג' מבחן סינון הבוחן את יכולותיהם בתחום הבנת הנקרא וחשבון. המבחן מבוצע במסגרת בית הספר. מבחן זה מאפשר לאתר את התלמידים בעלי היכולת הגבוהה ביותר בכל כיתה (כ-15% מכלל הנבחנים), בנוסף לתלמידים הללו, ניתנת אפשרות להמלצת המורים על תלמידים לקראת מבחן שלב ב'.

לאחר קבלת תוצאות המבחנים, על בית הספר להודיע להורי התלמידים אם ילדם נכלל או לא נכלל ברשימת הזכאים למבחן שלב ב'. בנוסף לתלמידים שעברו את מבחני שלב א', לצורך הסינון הראשוני, ניתן להוסיף תלמידים באמצעות המלצת צוות בית הספר.

מבחן שלב ב' נערך על ידי מכון סאלד או קרני, מחוץ לבית הספר, בשעות אחר הצהריים. הוא מועבר במתכונת קבוצתית בדומה למבחן שלב א', אך הוא קשה יותר ודורש התמודדות אינטלקטואלית בלחץ של זמן. על סמך תוצאות מבחני שלב ב', נבחרים ללמוד בתוכניות למחוננים 1.5%-3% מכלל המועמדים. החל משנת הלימודים תשס"ב מונהג בישראל רף קבלה שונה לבנים ולבנות כחלק ממדיניות של אפליה מתקנת.

שיטות חינוכיות להתמודדות עם ילדים מחוננים

על הצוות החינוכי המלמד את הילדים המחוננים ללמוד ולהיות מגובה בצוות הדרכה המיומן בהתמודדות עם צרכים של ילדים מחוננים. כיום מסלול הכשרה לעובדי הוראה לתלמידים מחוננים עומד על כשנתיים. על המורים להיחשף לחומרים המותאמים לילדים המחוננים ושעשויים לענות על הצרכים המיוחדים לתלמידים הללו. לרוב מדובר בתכנים מסדר חשיבה גבוה המשתנה ומותאם גם הוא לרמות שונות, שכן גם המחוננות נעה על ספקטרום רחב. תוכנית הלימודים צריכה להיות גמישה ופתוחה ללמידה אחרת הפורצת את גבולות הכיתה ומאתגרת ומעודדת שיח פתוח ולמידה עצמאית ומשלבת בתוכה תוכניות העשרה מגוונות. חלק בלתי נפרד מהתוכנית היא גם זיהוי ואיתור מחוננים והתאמתם לקבוצת הלמידה המתאימה בהתאם ליכולת שכלית-חברתית-קוגניטיבית כך שיוכלו לעבוד באופן שיפרה אחד את השני ויימנע יצירת תסכול מסוגים שונים. יש להתגבר על אתגרים רבים בבואנו ללמד ילדים מחוננים ועלינו להתאים כלים ואמצעים המותאמים אליהם. וירגולים (2007: דף 18) מציין כמה מהם: אימון הצוות החינוכי בדגש על ילדים מחוננים. התאמת חומרי הלימוד בהתאם לצרכים של קבוצות מותאמות בתוך קבוצת המחוננים. התאמת תוכניות למחוננים עבור בתי ספר פרטיים וציבוריים. טכניקות מתקדמות לאיתור מחוננים.

מדיניות מדינת ישראל ומשרד החינוך לגבי ילדים מחוננים

המדיניות של מדינת ישראל לגבי המחוננים עברה שינויים במשך השנים: בשנת 1984 הנושא המרכזי במערכת החינוך היה טיפוח הילדים המחוננים, שמו דגש בעיקר על טיפוח הילדים המחוננים מהשכבות החברתיות הנמוכות. בשנת 1988, נקבעה המדיניות לאיתור המחוננים, הגדרתם, הכנות תוכניות לימוד מיוחדות בעבורם והעברת תקציב להכשרת מורים מיוחדים בשבילם. למדינת ישראל חשוב לפתח טכנולוגיה גבוהה ומדענים מצוינים אך היא לא מקדישה שעות לטובת המחוננים לכן אילוצים שונים נבנים בתוכנית הלימודים. בשנת 1993, בעקבות הביקורת שנעשתה בעניין המחוננים נתגלה שחלק נרחב מן המדיניות שנקבעה לא הושמה. כגון: ועדה מיוחדת להגדרת המחוננות ותוכניות לימוד מיוחדות לתלמידים המחוננים לא פותחו במידה מספקת. כיום- יש יותר דגש על אוכלוסיית המחוננים אך עדיין ישנם מקומות שבהם טיפוח המחוננות ואיתור הילדים לא נעשה. ישנם מקומות שבהם אכן נתנו דגש והתייחסות למחוננים ולאיתורם אך רק בגילאים מסוימים.

בעקבות דו"ח של מבקר המדינה על מדיניות הממשלה לגבי טיפוח ילדים מחוננים, משרד החינוך התבקש לבחון ולבצע דרכים נוספות על מנת שטיפוח ילדים מחוננים יתבצע בכל שכבות הגיל ובכל חלקי הארץ. ואכן, בעקבות כך נכתבה והופצה בשנת 2010 חוברת לכלל בתי הספר ובה "קווים מנחים לתוכניות לטיפוח המצוינות וההצטיינות בבתי הספר. במספר ערים בישראל קיימות כיתות מחוננים אך למחוננים יש אפשרות לבחור מסגרת בשם "יום שליפה" בו הילדים המחוננים יוצאים ביום ראשון לרוב (יום חופש) ליום בו הם לומדים ברמה גבוהה יותר.

ד"ר צבי סבר כתב הצעת חוק מחוננים, שאושרה בשנת 2003 בקריאה טרומית אך לא קודמה. לדברי סבר, מדינת ישראל נותנת מענה ל–15% מתוך כלל המחוננים, והם מקבלים טיפול ראוי רק במדינת תל אביב. הוא הציע אז להעלות את ההשקעה במחוננים מ-20 מיליון ש"ח ל-144 מיליון. הצעות חוק נוספות הונחו על שולחן הכנסת בשנת 2016 ובשנת 2020. בשני המקרים לא נקבע איזו ועדה תטפל בהצעה.

מסגרות למחוננים

קיימות מסגרות שונות לטיפוח מחוננים. לגיל הרך קיימים מספר מרכזים, כדוגמת, יוניקולה בשרון ובמרכז לילדים בגן חובה ובכיתות א, ב , מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בראשון לציון, בית ספר אופק בירושלים, מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים בשלומי ומרכז מרו"ם באשדוד, המקיימים יום העשרה שבועי בשעות בית הספר. תהליך האיתור מבוסס בגיל הרך על סינון ראשוני על ידי הצוותים החינוכיים. למסגרות אלה אופי חוגי וקיימת התייחסות רבה לתחומים הרגשיים והחברתיים של הילדים הפוקדים אותם ואף קיימים שיעורי חברה.

החל מכיתה ג', ילדים שאותרו כמחוננים או כמצטיינים יכולים לצאת למסגרת העשרה במרכז אזורי. ילדים מחוננים יתקבלו לתוכנית הבוקר ואילו המצטיינים יתקבלו לתוכנית אחר הצהריים. בנוסף למסגרת יום השליפה, קיימת אפשרות (בעיקר באזורים עירוניים גדולים) לכיתות מחוננים במסגרת בית ספר רגיל, כבר בכיתות היסוד ועד סיום בית הספר התיכון. בנוסף לאפשרות ההצטרפות לכיתת מחוננים בבית הספר היסודי, ניתן להיבחן במבחני המחוננות בכיתה ו' כדי להצטרף לכיתת מחוננים בחטיבת הביניים.

במסגרת חטיבת הביניים קיימת מתכונת של יום שליפה (כאשר בכוונת האגף למחוננים להרחיב את המסגרת בהמשך גם לחטיבה העליונה) וכיתות מחוננים. במסגרת החטיבה העליונה כיום קיימות מספר מסגרות חינוכיות למחוננים בהן כיתות מחוננים במסגרת בית הספר הרגיל ובתי ספר ייחודים למחוננים ומצטיינים, כגון מרכז מדעני העתיד ונוער שוחר מדע.

בנוסף קיימת מסגרת ל'מחונני העל' המאתרת כ-15 ילדים מחוננים בעלי IQ מעל 160 בשנתון, הזוכים להנחיה אישית על ידי מנטורים ואנשי אקדמיה מובילים המתמחים בתחום העניין של הילד המחונן. לרוב הם כבר לומדים בכיתת מחוננים. הצטרפות למסגרת זו במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, משמעה לימודים אקדמיים תוך ויתור מוחלט על מסגרת בית הספר התיכון.

בנוסף לכל המסגרות הייחודיות קיימת אפשרות של האצה באמצעות "הקפצת כיתה" או באמצעות למידה של תחום דעת ספציפי עם תלמידים מכיתות גבוהות יותר. פתרונות מסוג זה, אם יוצעו, יתבססו על הערכת יכולתו של הילד להתמודד עם שינוי שכזה גם באספקטים רגשיים וחברתיים.

פרויקטים ייחודיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הבמה מחוננת לקולנוע ואנימציה

פרויקט במה מחוננת לקולנוע ואנימציה הוא פרויקט של משרד החינוך המתקיים במספר בתי ספר ומרכזי מחוננים ומצטיינים בארץ מגילאי יסודי עד חטיבה בו התלמידים מפיקים סרט. בפרויקט מתקיים יום עיון בסינמטק תל אביב או במדעטק בחולון, בהם התלמידים מציגים פיצ'ים ואת הסרטים עצמם וכן סדנאות והרצאות בקולנוע. מטרת הפרויקט היא להעניק למחונן את האפשרות לבטא את עצמו דרך המדיום הקולנועי על פי תוכן עולמו. ניתן לראות דרך הסרטים שהתלמידים לאו דווקא עוסקים בנושאי המחוננות.

NASA

בכיתות ח' מוצע לתלמידים להשתתף בפרויקט NASA. בפרויקט התלמידים לומדים על החלל, על שיגור חלליות, על תנאי משקל, על כוח הכבידה ועל גרמי שמיים. בסוף הפרויקט טסים התלמידים המשתתפים בפרויקט למחנה חלל בבלגיה. בפרויקט משתתפים חמישה מרכזי מחוננים ברחבי הארץ: מתוכם ארבעה מרכזים מצפון הארץ: כנרת, שלומי, כרמיאל ותל חי ומרכז אחד ממרכז הארץ.

קישורים חיצוניים

• מחוננים – הגדרות ומאפיינים בפורטל ההורים
• דניאל שמיל, ליאור דטל, "בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?, באתר TheMarker‏, 25 בספטמבר 2022