פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בשיווק, המחרה היא התהליך שבו קובעת פירמה את המחיר למוצר או שירות שהיא מוכרת.

בקביעת מחירים יש צורך להתייחס לסוגים ומידות שונות של סיכונים. הפתרון המעשי ביותר הוא לקבוע שערים מותאמים לכל קבוצה תוך הפעלת שיקול דעת, כשלחלק שיעור גבוה יותר, ולאחרים נמוך יותר בצורה אחידה ומדורגת. זאת תוך סכימתם לסכום הרווח הכולל הרצוי על ידי הפירמה.

שיטות לקביעת מחירעריכה

ישנן שתי שיטות עיקריות לקביעת מחירים:

  • תיערוף קבוע - לפי שיטה זו נגבה מכל לקוח סכום קבוע וזהה לכלל הלקוחות. כלומר, נגבה סכום קבוע וזהה, ללא כל הבדל במחיר, בין כלל הלקוחות השונים.
  • תיערוף דיפרנציאלי - הסכום הנגבה מכל לקוח מותאם לרמת הסיכון בו הוא נמצא, תוך שיוך הלקוח לקבוצת סיכון מסוימת. את רמת הסיכון ניתן לקבוע לפי משתנים שונים, כמו: מין, גיל, מקום מגורים, גובה הכנסה, מצב בריאותי, ועוד.[1].

בענף הנדל"ןעריכה

לרוב התמחור בענף הנדל"ן קשור במיקום (עיר, קרבה לאתרים ושירותי קהילה), קומת הדירה (ככל שהדירה נמצאת בקומה גבוה יותר המחיר יותר גבוה), איכות המבנה וחומרי הבניה, מוניטין הדיירים והשכנים.

בענף הביטוחעריכה

לרוב קשור בהשתייכותו של הלקוח לחברה וקבוצה מסוימת, גיל, סיכון, השכלה, מין, מקום מגורים, גובה הכנסה, רכוש, מצב משפחתי, מספר ילדים, שכיר או עצמאי, מסגרת אשראי ועוד.

במקום להתאים את כלל דמי הביטוח באופן זהה לכלל המבוטחים, ניתן לבצע התאמה מובנית לכל סוג של תת-קבוצה. כשלעיתים ניתן לאחד מספר תתי קבוצות לקבוצה אחת - זאת במקרה ושיעור דמי הביטוח שנקבעו עבור הקבוצות המדוברות זהה. טקטיקה זו עדיפה על פני קביעת שיעור זהה לכלל המבוטחים לפי שיטת התיערוף הקבועה. אך יהיה ניתן להשתמש בה רק במקרה ויש מספיק מידע אמין שעליו יהיה ניתן להסתמך בקשר לכל קבוצה. בשיטת התמחור הדיפרנציאלית ניתן לקבוע את גובה התעריף שיגבה מכל קבוצה, בכפל לפי אחוזונים או מספרים קבועים. לאור כך שבקביעת שערים קבועים אך עם ריבוי המשתנים כל שינוי קטן יכול ליצור שינוי גדול בגובה גביית דמי הביטוח, וסך הגבייה יכול להשתנות משמעותית; עדיף לשלב בין שיטת האחוזונים והמספרים הקבועים ולקבוע את שערי התמחור לפי אחוזים שישתנו לפי משתנים אך גם בשילוב ממשים קבועים.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא המחרה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Bailey, R.A. (1963). Insurance rates with minimum bias. Proc. CAS, 4-11.