המחר הארוך
המחר הארוך (באנגלית: The Long Tomorrow) הוא סיפור קומיקס קצר מסוגת המדע הבדיוני וסייברפאנק, אשר פורסם על גבי שני גליונות במגזין הקומיקס הצרפתי מטאל אירלאן בשנת 1976. הוא נכתב על ידי דן הובנון ואויר על ידי ז'אן ז'ירו. הקומיקס, שברובו חסר מלל ונתון להגגיו האמנותיים של ז'ירו, הוא בעל השפעה יוצאת דופן על ז'אנר המדע הביוני בכלל ובקולנוע בפרט, כאשר יוצרי סרטים רבים ציינו אותו כאחת ההשפעות הגדולות על סרטיהם, ביניהם הנוסע השמיני, בלייד ראנר וטרון.
 | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר | דן הובינון וז'אן ז'ירו |
| סוגה |
מדע בדיוני סייברפאנק |
| תקופת פרסום מקורית | יולי 1977 – אוגוסט 1977 (כ־4 שבועות ו־4 ימים) |
| ארץ מקור |
 ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| מוציא לאור | מטאל אירלאן |
רקע עריכה
הסיפור הופיע לראשונה במגזין מטאל אירלאן הצרפתי, שז'ירו הוא אחד ממייסדיו, כחלק מאוסף הסיפורים הקצרים "?L'Homme est-il bon" שאת חלקם כתב הסופר דן הובינון. האוסף כלל מספר סיפורי קומיקס קצרים ולא קשורים ביניהם, אשר היו חדשניים מאוד באופן שבו הציגו מדע בדיוני בקומיקס, אך הבולט מביניהם היה "המחר הארוך", שעלילתו יוצאת הדופן מאת הובינון והאמנות פורצת הדרך מאת ז'ירו שולבו בו לכדי יצירה חדשנית שלא דמתה לסיפורים אחרים שפורסמו במגזין. במבוא לאוסף הספורים (אשר יצא כספר אחד בשנת 1977) כתב ז'ירו[1]:
ציירתי את "המחר הארוך" בשנת 1975, באותו הזמן שעבדתי עם אלחנדרו חודורובסקי על עיבוד קולנוע לחולית. במקור אמור היה דאגלס טרומבול לבצע את האפקטים המיוחדים, אך הוא לא יכול היה ולכן חודורבסקי שכר את דן הובינון להחליפו. כשדן הגיע לפריז הוא היה מזוקן, לבוש בגדים פרועים, הפוסט-היפי הקליפורני האופייני. עבודתו האמיתית הייתה מתחילה רק בשלב הצילומים, עם הדגמים ואביזרי החומרה. כשעוד היינו בשלב ההכנות והמושגים, כמעט ולא היה מה לעשות והוא היה משועמם מאוד. כדי להרוג את הזמן, הוא התחיל לצייר. דן ידוע בעיקר ככותב תסריטים, אך הוא גם קריקטוריסט מצוין. אם היה רוצה, הוא יכול היה להיות גרפיקאי מקצועי. יום אחד הוא הראה לי את מה שהוא מצייר. זה היה מה שהפך מאוחר יותר לסטוריבורד של 'המחר הארוך'. סיפור משטרתי קלאסי, אך ממוקם בעתיד. התלהבתי. כשאירופאים מנסים ליצור פרודיה מסוג זה, היא אף פעם לא מספקת לחלוטין, כי הצרפתים צרפתים מדי, האיטלקים איטלקים מדי וכו' [...] מכיוון שהסיפור היה חזק מאוד, שאלתי מיד אם הוא יאפשר לי לשחק עם הגרפיקה, בחופש מוחלט, ללא פירוטכניקה קונבנציונלית, אלא להתמקד מחדש בנקודת המבט של הקורא.
אחד החידושים בסיפור של הובינון היה שהסיפור התבסס על סרטי פילם נואר ופשע משנות ה-50 וה-60, אך הסיפור דווקא מתרחש בעתיד הרחוק. עובדה זו הופכת אותו לאחד מסיפורי הסייברפאנק הריאליסטיים הראשונים. מחבר הסייברפאנק החלוצי ויליאם גיבסון כתב על "המחר ארוך" ואמר[2]:
זה לגמרי הוגן לומר, ואמרתי את זה כבר בעבר, שהדרך בה נוירומנסר 'נראה' הושפעה במידה רבה מכמה מיצירות האמנות שראיתי ב'מטאל אירלאן'. אני מניח שזה חייב להיות נכון גם לגבי הבריחה מניו יורק של ג'ון קרפנטר, בלייד ראנר של רידלי סקוט, וכל שאר העלילות בסגנון שכונה לפעמים 'סייברפאנק'.
השפעה עריכה
האמנות החדשנית של הקומיקס השפיעו רבות על תעשיית סרטי המדע הבדיוני של אותן שנים, ויוצרי סרטים רבים ציינו אותו כהשפעה ישירה על עבודתם[3]. בין סרטים אלו היו גם הנוסע השמיני וטרון שבהם ז'ירו היה שותף בהפקה.
הערות שוליים עריכה
- ^ Moebius, Moebius Oeuvres : The Long Tomorrow USA, Les Humanoïdes Associés, 2014-03-19, ISBN 978-2-7316-6981-7. (בצרפתית)
- ^ Ralph Pordzik, Futurescapes: Space in Utopian and Science Fiction Discourses, Rodopi, 2009, ISBN 978-90-420-2602-5. (באנגלית)
- ^ Moebius | WIRED, web.archive.org, 14 באוקטובר 2019