המטבח הפרסי
המטבח הפרסי (גם: המטבח האיראני; בפרסית: آشپزی ایرانی) הוא המטבח הנהוג באיראן.
הסגנון הקולינרי של המטבח הוא ייחודי לו, אף על פי שהשפיע מבחינה היסטורית והושפע מהאזורים הסמוכים לאיראן בשלבים שונים לאורך ההיסטוריה. המטבח הפרסי מורכב מהשפעות של המטבח ההודי, הטורקי, וממרכז אסיה. בנוסף המטבח הטורקי מאוד מושפע מהפרסי בשל קרבה גאוגרפית, יחסים בין עדות. המטבח הפרסי השפיע מאוד על המטבח האפגני ובעיקר לחלקים הדרומי של הודו בתקופת האימפריה המוגולית. מאכלים מפורסמים רבים הקשורים למזרח התיכון, מוצאם מאיראן. המטבח הפרסי נודע במיזוג של טעמים מנוגדים ומרקמים שונים (כגון עשבי תבלין ופירות, בשר ופירות, חריף ומתוק ועוד) וברבגוניות של צבעים וניחוחות. המטבח מתאפיין בצריכה מעטה של חלב ומוצריו לעומת שימוש רב במיני פירות, ירקות, בשרים ומגוון רחב של קטניות. האורז משמש בו מרכיב מזון בסיסי. כמו כן, הוא מאופיין במאכלים הדורשים בישול ממושך ואיטי והשקעה מרובה של מאמץ וזמן.
המטבח הלאומי עריכה
המטבח הפרסי כולל מגוון רב של מזונות החל מקבב, חורשט (תבשיל שמוגש עם אורז לבן פרסי, אחת הגרסאות המפורסמות היא חורשט סבזי, שנקראת גם "גורמה סבזי"), טורשי, פילאף ומגוון רחב של סלטים, מאפים דוגמת סנגק ומשקאות.
אורז עריכה
לא ידוע מתי האורז (המכונה באיראן ברנג'י) הובא לאיראן מאזור הודו. השימוש בו החל בסוף המאה ה-16 בסניף מרכזי של הבישול הפרסי. ישנם זנים שונים של אורז באיראן. מבחינה מסורתית, האורז הוא המצרך העיקרי הנפוץ ביותר באזור הגידול בצפון איראן, ובבתיהם של העשירים. אצל האחרים, לעומת זאת, הלחם הכפרי היה המצרך העיקרי.
ירקות ופירות עריכה
החקלאות באיראן עשירה בפירות וירקות. קערת הפירות טריים היא הנפוצה ביותר ברוב האזורים הפרסיים, ומנות של ירקות ועשבי תיבול הן תוספות נפוצות במרבית הארוחות.
אקלים המזרח התיכון תורם לגידול הפירות. כאשר פירות טריים אינם זמינים, מגוון גדול של פירות יבשים כמו תמרים, תאנים, פירות הדר, משמש, אפרסקים משמשים במקומם. הרשימה של פירות טריים כוללת דובדבנים, תפוחים, אגסים, תאנים, רימונים, שזיפים, ועוד מגוון גדול.
החציל נחשב ל"תפוח האדמה של איראן". האיראנים אוהבים סלטים ירוקים ברוטב שמן זית, מיץ לימון, מלח ופלפל ומעט שום. ירקות כמו דלעת ותרד משמשים בדרך כלל למנות אורז ובשר. עגבניות, מלפפונים ועוד מלווים את הארוחה.
משקאות וקינוחים עריכה
המשקה המסורתי המלווה את המנות הפרסיות הוא איירן, משקה יוגורט המוגש קר. המשקה פאלודה שקיים 400 שנה, נחשב משקה פופולרי באיראן. משקאות אחרים כוללים בן-חילף טף, מיץ גזר ועוד. ישנם משקאות שאינם מוגשים עם ארוחות, למשל מילקשייק בננה, לימונדה, ומיץ אבטיח. מיץ רימונים גם הוא פופולרי מאוד והחל מסוף העשור הראשון למאה ה-21, נעשה נפוץ בצפון אמריקה.
סוהאן הוא סוג של ממתקי טופי נפוץ.
אחד הקינוחים השכיחים המטבח הפרסי הוא עוגת אהבה. זוהי עוגה בחושה על בסיס שקדים טחונים המתובלת בנדיבות (בדרך כלל בהל או אגוז מוסקט) ובלימון. על-פי האגדה, העוגה הוכנה לראשונה בידי נסיכה פרסית כדי לפתות נסיך; בחלק מהגרסאות לאגדה היא מצליחה, ובחלק היא כושלת. העוגה נאכלת באיראן בחג הנורוז. יהודי פרס מגישים אותה גם בחגי תשרי.[1]
המטבח היהודי-פרסי עריכה
הקהילה היהודית האיראנית היא יחסית קטנה ומונה רק כ-2% מכלל יהודי העולם, אך מטבחם נחשב לעשיר ומשפיע כשלחלק מהמנות רקע היסטורי מרשים הנובעים ממפגש התרבויות ההודי-פקיסטני, המונגולי, הערבי-מזרח תיכוני, והטורקי. חלק מהמנות המסורתיות מלוות בטעמים מתוקים-חמצמצים בולטים הנובעים משימוש בפירות בתבשילים מלוחים ועשבי תיבול, בהשפעת שכניהם הרבו גם יהודי פרס בצריכת עשבי תיבול טריים המוגשים לשולחן בצלחת נפרדת (חלקם אף שימשו גם לצרכים קוסמטיים, רפואיים, ומאגיים).
למרות הדמיון הקפידו היהודים לבדל מטבחם מהמטבח המוסלמי, החמין נוצר בגלל אילוצי הדלקת אש בשבת. מאכלים מוסלמים הכוללים שומן בהמה לא כשרה, יוגורט או חמאה במאכלי בשר הוחלפו, ועודכנו למנות יהודיות כשרות[2].
מרקים עריכה
גונדי-נוחודי (מילולית: "כופתאות חומוס", گندی نخود) הוא מרק מסורתי יהודי-פרסי, המנה מורכבת מכופתאות עגולות ואווריריות של בשר עוף טחון ביחד עם קמח-חומוס. הגונדי מוגש עם המרק בו הוא בושל ועל גבי מצע של אורז לבן. מקובלת ההנחה כי היא נוצרה לראשונה בקהילה היהודית של טהראן, שבשל הוצאות הכספיות הכבדות הכרוכות בקניית הבשר, היה מקובל להכינו ולכבד בו את השבת ובני המשפחה. סוג נוסף של גונדי הוא גונדי ברנג'י העשוי ממעטפת בשר טחון ובמרכזה תמר, גרגרי חומוס, גזר, אורז, ועשבי תיבול ייחודיים.
אָש אֶ-אנר (آش انار) הוא מרק רימונים פרסי-עיראקי, קרוי "אש" שהוא המונח הפרסי ל"מרק סמיך". עשוי מיץ רימונים, אפונה צהובה, עלי נענע, תבלינים ומרכיבים נוספים.
אָש רֶשטֶה (آش رشته) מרק אטריות סמיך ומסורתי בעל היסטוריה ארוכה המגיעה עד לפני המאה השישית עת הוכנסו האטריות למתכון, מאז נשאר המתכון כפי שהוא כיום. המנה מוגשת באירועים איראניים מיוחדים, כמו הנורוז (ראש השנה הפרסי) ובזמן החורף. האטריות מסמלות מזל טוב לשנה החדשה. ביהדות פרס מנה זו הוכנה לציון הופעת שיניו החלב של הילדים במשפחה. המנה מורכבת מאטריות-מסורתיות דקות (רשטה), קשק (מוצר חלב מותסס דמוי מי גבינה), עשבי תיבול כמו פטרוזיליה, תרד, שמיר, בצל ירוק, כוסברה, חומוס, שעועית-שחורה, עדשים, בצל, קמח נענע מיובשת, שום, שמן, מלח ופלפל. המרק נחשב צמחוני אך ניתן בקלות להפוך אותו לטבעוני על ידי השמטת הקשק; לחלופין, ניתן להוסיף בשר.
מרק סרפד (سوپ گزنه) - מרק מסורתי ירוק העשוי מסרפד דו-ביתי.
תבשילים עריכה
גורמה סבזי - "קורמֶא" (قرمه) היא מילה מושאלת מטורקית שהוראתה המילולית: "בשר-משומר", סבזי (سبزی) בהוראת ירק או עשבי תיבול. מנה זו כמו מנות פרסיות רבות מסווגות כתבשילים וקרויות: "חורש" (خورش). התבשילים מורכבים מירקות או פירות (לרוב בלווית בשר) ומוגשים על אורז, בהכנת גורמה סבזי משתמשים בכמות גדולה מאוד של עשבי תיבול המטוגנים עם נתחי טלה או בקר, ומתבשלים עם שעועית-אדומה, עלי-חילבה וליים-מיובשים (קרוי גם לימון עמני, המעניק טעם ייחודי למנה). המנה מוגשת בלווית טהדיג - היא מנת אורז לבן שתחתיתה טוגנה שכבה דקה של אורז ההופך לפריך, בלווית פרוסות תופ"א הדבוקות לתחתית הסיר.
איספהאן ביריאני - תבשיל הביריאני מורכב מבשר כבש, זנב, וריאות טחונים המעורבבים עם זעפרן, אגוזי מלך, פיסטוק, שקדים, כורכום, עלי נענע מיובשים, מלח ופלפל שאותם צולים ומגישים בליווי לחם פרסי הנקרא סנגק.
קבב עריכה
למטבח הפרסי שפע שלל מנות המוגשות כשיפודי בשר. מנה פרסית מוכרת קרויה "קובידה-קבב", (בפרסית: کباب کوبیده) המילה "קובידה" נגזרת מהמילה הנהגית: קובידן (کوبیدن) בהוראת דפיקה או ריסוק משמעות זו מתייחסת אל הצורה בה הבשר מעובד. באופן מסורתי, הבשר הונח על אבן שטוחה ורוסק בעזרת פטיש עץ בעוד הבשר. בשר טלה או בקר הנטחנים ביחד עם שומן ביחס של 1 ל 5 התערובת נטחנת פעמיים לקבלת עיסה עדינה יותר. בתיבול של מלח, פלפל שחור, בצל מגורר דק, יש המוסיפים חלמון אחד לכל קילו בשר. התערובת מאוחסנת במקרר בין שעה אחת או למשך לילה, מחולקת למנות ונצלית בעזרת שיפודים רחבים ושטוחים (בפרסית:סיח', seekh, سیخ) על גחלים לוהטות, ומוגש עם צ'לו (אורז לבן איראני רגיל עם שמן, מלח וזעפרן), בליווי עגבניות ובצל בגריל. סומאק מוגש בדרך כלל כתבלין לקישוט לצד השולחן.
קובידה קבב עוף היא מנה בה הבשר נקצץ ואיליו מוסיפים עירית או בצל ירוק, פטרוזיליה, מלח ופלפל - ללא כורכום וללא סומאק. מוגש על אורז לבן ועגבנייה בגריל.
קישורים חיצוניים עריכה
בישול איראני, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ https://food.walla.co.il/item/3476831
- ^ יהודי איראן: הנהגה, חברה ותרבות. שאול רגב ואסתר שקלים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, שנת ההוצאה: 2017, עמוד: 194