המיועד (סרט)
המיועד הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1989 בכתיבתו ובבימויו של דניאל וקסמן, בכיכובם של שולי רנד, רונית אלקבץ וצבי שיסל, כשזה סרטם הראשון של השניים הראשונים.
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | דניאל וקסמן |
|---|---|
| הופק בידי | אנריקה רוטנברג, אהוד בלייברג |
| תסריט | דניאל וקסמן |
| עריכה | זוהר סלע |
| שחקנים ראשיים |
שולי רנד רונית אלקבץ צבי שיסל |
| מוזיקה | אורי וידיסלבסקי |
| צילום | אילן רוזנברג |
| מדינה |
 ישראל |
| הקרנת בכורה | 1989 |
| משך הקרנה | 94 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| תקציב | 900,000$ |
| הכנסות | 22,000 צופים |
| פרסים | שני פרסי אופיר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט, אשר הפקתו נדחתה פעמים רבות,[1] מספר אודות בן למשפחה דתית כשאביו עומד בראש עדת מאמינים בכוחותיו העל־טבעיים. הוא מיועד לרשת את אביו אבל במקום זה הוא חוזר בשאלה והופך לבדרן מצליח בסיועה של צעירה מיסטית. הסרט צולם בטבריה, צפת ועמוקה.
תקציר עלילה עריכה
שמעיה בן דוד (שולי רנד) הוא בדרן ולהטוטן העובר בעיירות קטנות ברחבי ישראל עם מופע שרלטנות זול של טלפתיה ולהטוטי קלפים. את להטוטיו הוא מבצע בסיוע אמרגנו אברהם וייס (צבי שיסל) היושב מאחורי הקלעים. שמעיה הוא בנו המנוכר של דוד בן יוסף, מנהיג רוחני שלו עדת מעריצים.
האב הגוסס שולח את חסידיו לבנו כדי להחזירו אליו, כדי שימשיך את "תעשיית האמונה" המצליחה וירש את מקומו בחצר. בראש השליחים נמצא עוזיה (שבתאי קונורטי) שלא מהסס להשמיע איומים. יום אחד מגיעה להופעה של שמעיה צעירה מסתורית לבושה שחורים (רונית אלקבץ) ומצליחה להדליק אש גם בלי תעלוליו של אברהם אלא באמצעות מבטיה בלבד. שמעיה מתלהב ממנה ומתחיל לחזר אחריה ולשתף אותה בהופעות. הצעירה מציגה את עצמה בשמה אושרה, אולם מוצאה ומקור היכולות שלה נשארים נסתרים. שמעיה ממשיך בהופעותיו עם אושרה ומציג "נסים", ומארגן מופע גדול בחסות ראש המועצה (ראובן דיין) אבל מאמיני אביו מבטלים לו אותה ורודפים את אושרה על מנת שתעזוב אותו.
לבסוף מת הרב הזקן ושמעיה מסכים לחזור לדת ולקבל את ייעודו כראש המאמינים, על אף שיש לו מתנגדים שכופרים בכישוריו ובכוונותיו. שמעיה הופך ל"גורו" יהודי, אך נשמתו חצויה בין ה"מחויבות הקדושה" שלו לבין משיכתו לאושרה. המאמינים כופים עליו להתחתן עם אישה שאינו רוצה בה. אברהם מצטרף אליו לאחר "שחזר בתשובה" והופך את הנסים של שמעיה לעסק פורח שאוסף סביבו מאמינים רבים ברחבי הגליל. אושרה חוזרת ומנסה להתאחד עם שמעיה, אבל המאמינים מפרידים ביניהם וכולאים את שמעיה בבית בודד ביער. שמעיה המיואש, שלא חפץ יותר בתפקיד המיועד לו ובמעמד שזכה לו, קורא לעזרה ואושרה מגיעה ובכוחה המיסטי היא מדליקה את הבית שנשרף יחד עם שמעיה.
שמעיה "עולה לשמיים" וכעת שמו וכוחו גדל ועדת מאמיניו מתעצמת כשהם קוראים כלפי מעלה: "בן דוד".
צוות השחקנים עריכה
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| שולי רנד | שמעיה בן דוד | |
| רונית אלקבץ | אושרה | |
| צבי שיסל | אברהם וייס | אמרגן |
| שבתאי קונורטי | עוזיה | מאמין |
| ראובן דיין | ראש מועצה | |
| יצחק נאמן | רפאל | מאמין |
| דוד דנינו | מיכאל | מאמין |
| ברק הנגבי | מאמין מתנגד |
פרסים עריכה
בטקס פרסי אופיר לשנת 1990 הסרט זכה בשני פרסי אופיר על הצילום הטוב ביותר (אילן רוזנברג) ועל העיצוב האמנותי הטוב ביותר (אבי אביבי). הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל קאן.[2]
