המיספרה (מוח)

המוח הגדול מורכב משתי הֶמִיסְפֶרוֹת הממוקמות משני צדדיו של המוח, הימני והשמאלי. שתי ההמיספרות מקושרות ביניהן באמצעות כפיס המוח.

המיספרת המוח או פֶּלֶג מוֹחַ-גָּדוֹל (באנגלית: Cerebral hemisphere) היא חלק מהמוח של בעלי חוליות.

המיספרה
Blausen 0215 CerebralHemispheres.png
שיוך organ component of neuraxis
מזהים
לטינית (TA98) hemispherium cerebri עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A14.1.09.002 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרולוקס birnlex_1796 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 241 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 61817 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מבנהעריכה

אצל בעלי חוליות המוח הגדול מחולק באמצעות מענית המוח (אנ') לשני חלקים - המיספרה ימין והמיספרה שמאל. חלקן של ההמיספרות הפונה כלפי חוץ מורכב מחומר אפור רב, כאשר מתחתיו נמצא אזור של חומר לבן הנקרא Centrum semiovale (אנ'). החומר הלבן מתפקד כמִשְׁלֶבֶת (אנ') - גורם המקשר בין שני אזורים מבחינה אנטומית. יחד עם החומר הלבן נמצאים גם הגרעינים הבזליים והחדרים הלטרליים[1]. אצל האאותריה חלק גדול מן החומר הלבן מרוכז ברשת ענפה של אקסונים (סיבים עצביים) הנקראת כפיס המוח. מלבד כפיס המוח אצל בעלי חוליות ישנם כמה אזורים קטנים יותר של משלבות כמו המישלבת האחורית (אנ'), המישלבת הקדמית (אנ') והפורניקס.

סימטריה המיספריתעריכה

סימטריה מבניתעריכה

 
מומנט יעקובלב

בצורה מאקרוסקופית המיספריה ימין והמיספרה שמאל סימטריות כמעט לחלוטין, זאת למעט כמה הבדלים עדינים כמו מומנט יעקובלב (אנ'), עיוות אנטומי קל של המיספרת ימין הגורמת לה להתקדם קדימה ביחס להמיספרת שמאל.

עם זאת מבחינה מיקרוסקופית, סוג התאים, תפקודם של התאים, כמות המוליכים העצביים הנמצאים ותת-סוגם של הקולטנים לאותם מוליכים עצביים שונה בין ההמיספרות[2][3]. לדוגמה: יש ריכוז רב יותר של דופמין בהמיספרה השמאלית ושל נוראפינפרין בהמיספרה הימנית. ישנם הבדלים אשר נשמרים בין בני אדם ואף בין מינים שונים, אך ישנו גם שוני רב בין פרטים שונים לאותו המין.

סימטריה תפקודיתעריכה

אצל רוב בני האדם, המיספרה שמאל מתמחה יותר בעיבוד לשוני של מידע, דבר זה מתבטא בכך שלרוב אזור ברוקה ואזור ורניקה יימצאו בצד שמאל. כמו כן המיספרה שמאל מתמחה בעיבוד מקומי של מידע. לעומת זאת המיספרה ימין מתמחה בעיבוד גלובלי של מידע ובתפקודים מרחביים-חזותיים. המיספרה שמאל תתקשה בתפיסה ויצירה של צורות תלת-ממדיות, ואילו המיספרה ימין אינה מתקשה בכך.

הבדלי גברים ונשיםעריכה

בממוצע אצל גברים נמצאה קישוריות גבוהה יותר בתוך כל המיספרה ואלו אצל נשים נמצאה קישוריות גבוהה יותר בין ההמיספרות[4]. דבר זה מעיד לפי החוקרים אצל גברים על יעילות רבה יותר בתכנון פעולות והוצאתם לפועל, ואילו אצל נשים על יעילות רבה יותר בשילוב של ניתוח אנליטי יחד עם ניתוח הוליסטי[4]. ביחס לנשים במטלות התנהגותיות בממוצע גברים נמצאו מהירים יותר במשימות מוטוריות או מוטוריות-תחושתיות ובעיבוד מרחבי, ואילו נשים נמצאו טובות יותר במשימות המערבות קשב, זיכרון מילולי או זיכרון פרצופים ובקוגניציה חברתית[5][6][7]. עם זאת הנתונים הם ממוצעים, כאשר בוחנים מוחות בודדים ישנה התפלגות רחבה הן של אוכלוסיית הגברים והן של אוכלוסיית הנשים עם אזורים חופפים רבים. לכן לדוגמה יכול להיות מוח השייך לזכר שהוא בעל מאפייני קישוריות נשיים[8].

קודקודי המוחעריכה

 
בתמונה ניתן לראות את שלושת קודקוד המוח בשתי ההמיספרות. בכחול את המצחי, בירוק את הרקתי ובאדום את העורפי

ישנם שלושה אזורים על קליפת המוח הנקראים קודקודי המוח (Poles), הקודקוד העורפי, הקודקוד הצדעי והקודקוד המצחי. הראשון הוא קצהו האחורי של האונה העורפית. השני נמצא בקדמת האונה הרקתית בתוך חלקו הקדמי של גומץ הגולגולת האמצעי (אנ'), והשלישי בקדמת האונה המצחית[9].

חשיבות קליניתעריכה

  ערך מורחב – קורפוס קלוסטומיה

במקרים חריגים של אפילפסיה אשר עמידים לתרופות וגורמים סבל אקוטי למטופלים, מוצע טיפול ניתוחי המנתק את ההמיספרות אחת מהשנייה על מנת להקטין את חומרתם של התקפים אפילפטיים, בהליך הנקרא קורפוס קלוסטומיה. במקרים נדירים אחרים בהם המוקד האפילפטי נמצא על אחת ההמיספרות, כגון אנצפליטיס על שם רסמוסן, מוצעת הסרה של אחת ההמיספרות בהליך הנקרא הֶמִיסְפֶרְקְטוֹמְיָה (אנ').

לקריאה נוספתעריכה

מחקר חושף: גם חצי מוח זה מספיק, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא המיספרה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה


  1. ^ Snell, Richard S. (2009). Clinical Neuroanatomy (Clinical Neuroanatomy for Medical Students (Snell)). Hagerstwon, MD: Lippincott Williams & Wilkins. p. 262. ISBN 978-0-7817-9427-5.
  2. ^ Anderson, B.; Rutledge, V. (1996). "Age and hemisphere effects on dendritic structure". Brain. 119 (6): 1983–1990. doi:10.1093/brain/119.6.1983.
  3. ^ Hutsler, J.; Galuske, R.A.W. (2003). "Hemispheric asymmetries in cerebral cortical networks". Trends in Neurosciences. 26 (8): 429–435. CiteSeerX 10.1.1.133.2360. doi:10.1016/S0166-2236(03)00198-X.
  4. ^ 4.0 4.1 Ingalhalikar, M., Smith, A., Parker, D., Satterthwaite, T. D., Elliott, M. A., Ruparel, K., ... & Verma, R. (2014). Sex differences in the structural connectome of the human brain. Proceedings of the National Academy of Sciences, 111(2), 823-828.
  5. ^ Gur RC, et al. (2012) Age group and sex differences in performance on a computerized neurocognitive battery in children age 8-21. Neuropsychology 26(2):251–265.
  6. ^ Cherney ID, Brabec CM, Runco DV (2008) Mapping out spatial ability: Sex differences in way-finding navigation. Percept Mot Skills 107(3):747–760.
  7. ^ Hamilton C (2008) Cognition and Sex Differences (Palgrave Macmillan).
  8. ^ Joel, D., Berman, Z., Tavor, I., Wexler, N., Gaber, O., Stein, Y., ... & Liem, F. (2015). Sex beyond the genitalia: The human brain mosaic. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(50), 15468-15473.
  9. ^ Singh, Vishram (2017). Textbook of Anatomy. Elsevier. p. 389. ISBN 9788131237274.