פתיחת התפריט הראשי

המכביה השלישית, המכונה גם מכביית ראשית הגאולה, התקיימה בתקופת חג סוכות תשי"א, מ-27 בספטמבר ועד 8 באוקטובר 1950.

המכביה השלישית
סמל המכביה השלישית
טקס הפתיחה 27 בספטמבר 1950
טקס הנעילה 8 באוקטובר 1950
נפתח רשמית על ידי יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק
השביע את המשתתפים יהודה גבאי
הדליק את הלפיד האולימפי אריך פוייר
האצטדיון הראשי אצטדיון רמת גן

היה זה מפגן הספורט הבינלאומי הראשון שנערך במדינת ישראל. הייתה זו גם המכביה הראשונה שנערכה במדינת ישראל, מדינה יהודית ועצמאית. מפגשם של הספורטאים היהודים המצטיינים מכל העולם וחידוש מפעל המכביה לאחר 15 שנות הפסקה, היו ציון דרך משמעותי בחיי העם היהודי, לאחר מוראות השואה והקזת הדם במלחמת העצמאות. במכביה זו בלטו בהיעדרם הספורטאים היהודים ממדינות מזרח אירופה - רובם נרצחו בשואה, ועל הנותרים נאסרה ההשתתפות על ידי המשטרים הקומוניסטיים בארצותיהם.

למכביה השלישית, כמו ליתר המכביות, הייתה תרומה למפעל הציוני, חיזוק הקשר של הספורטאים היהודים והמלווים שלהם למדינת ישראל והזדמנות להכירה. במהלך השנים רבים מהספורטאים שבאו להתחרות במכביה עלו לישראל.

תוכן עניינים

ההכנות והרקעעריכה

 
יוסף יקותיאלי, הוגה רעיון המכביה ומגשימו, תרם יחד עם רעיתו את הדגל, שהוצג לראשונה במכביה השלישית

המכביה השלישית הייתה אמורה להתקיים שלוש שנים לאחר המכביה השנייה, כלומר ב-1938. ההכנות למכביה כבר החלו, למשל פתיחת התחרות לציור הכרזה,[1] ואורחים נכבדים, דוגמת הרב הראשי של יהדות רומניה, יעקב יצחק נימירובר, הגיעו לארץ לשם כך, אך קיום האירוע לא התאפשר בגלל האווירה בארץ ישראל המנדטורית, בתקופת המרד הערבי הגדול. המכביה לא התקיימה גם בשנים הבאות בשל מלחמת העולם השנייה, ובהמשך בשל המאבק בשלטונות הבריטיים ומלחמת העצמאות.

בדצמבר 1948, בתקופת מלחמת העצמאות, התנהל בתל אביב הקונגרס העולמי העשירי של "מכבי", ובמהלכו נקבע מועדה של המכביה השלישית. באותו כינוס הוחלט גם שהתחרויות לא ייערכו בימי שבת וחג.

 
כרזה לקראת המכביה השלישית

מדינת ישראל שאך זה קמה ורק סיימה את מלחמת העצמאות, הייתה נתונה בשנת 1950 בקשיים כלכליים ועסוקה בקליטת העלייה ההמונית.[2] ממשלת ישראל התגייסה לתמיכה במפעל המכביה, ותקצבה את המכביה השלישית ב-25,000 לירות ישראליות; משרד החוץ הורה לקונסוליות להקל ככל האפשר על באי המכביה ולפטור את הספורטאים מתשלום עבור ויזה; משרד האוצר פטר מתשלום מכס את הציוד הספורטיבי, שהובא לצורכי המכביה. משרד האספקה והקיצוב סיפק מזון נוסף עבור הספורטאים (פעמיים ביום בשר ועוד), חריגה משמעותית ממדיניות הקיצוב.[3] במחנה יונה שבתל אביב אורגן מקום אכסון לספורטאים הזרים ולישראלים הגרים רחוק, והמקום קיבל את השם "כפר המכביה".

באירוח התחרויות לקחו חלק הערים ירושלים, תל אביב, חיפה, רמת גן, רחובות, פתח תקווה, ראשון לציון ונתניה. הביטוח הרפואי אורגן על ידי קופת חולים מכבי. הקריקטוריסט יוסף בס לקח על עצמו להכין ספר קריקטורות של הספורטאים המתחרים במכביה. לקראת פתיחת התחרויות הופק "מדריך המכביה" כרך א', חוברת עם תוכנית כל הופעות המכביה והסברים על מבנה השלטון בישראל ועל המוסדות הספורטיביים.[4]

המכביה השלישית הייתה גם מקור משיכה למבקרים רמי מעלה, דוגמת קאמיל הויסמנס, לשעבר ראש ממשלת בלגיה ומראשי התנועה הסוציאל-דמוקרטית.[5]

התכנסות הספורטאים היהודים מכל העולם היוותה הזדמנות למחות נגד סירוב הוועד האולימפי הבינלאומי לאפשר את השתתפותה של ישראל באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952.[6]

פתיחת המכביהעריכה

 
חלק ממפגן הפתיחה של המכביה השלישית
 
יוסף שפרינצק, יושב ראש הכנסת וממלא מקום נשיא מדינת ישראל, מכריז על פתיחת המכביה השלישית

לקראת כינוס המכביה השלישית נבנה אצטדיון רמת גן, ובו התקיים טקס הפתיחה של המכביה השלישית ב-27 בספטמבר 1950 בנוכחות ארבעים וחמישה אלף צופים, מחציתם ישבו ביציעים ומחציתם על הדשא.[7] המנון המכביה,[8] שחיבר יגאל כספי, נוגן בטקס הפתיחה בעיבודו של מרק לברי, ואברהם ברוידס חיבר לו מילים.

טקס הפתיחה של המכביה השלישית התחיל בתהלוכה של משתתפיה. פרופ' ברודצקי, נשיא ההסתדרות העולמית "מכבי", נשא ברכה, וממלא מקום נשיא המדינה,[9] יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק, הכריז על פתיחת אירועי המכביה. במכביה זו הונף לראשונה דגל המכביה, תרומת יהודית ויוסף יקותיאלי (הוגה רעיון המכביה ומגשימו), לזכר בנם אמנון, מפקד כיתה בפלמ"ח, שנפל במלחמת העצמאות. אות פתיחת הטקס ניתן ב-12 יריות תותחים והפרחת 500 יונים.[10] בהמשך הושבעו הספורטאים על ידי האצן יהודה גבאי ונכנס לאצטדיון רץ, שהביא לפיד בוער שהודלק יום קודם לכן בסמוך לקברות המכבים. נערך טקס יזכור לחללי מלחמת העצמאות ואחרי כן הוצג קטע התעמלות המונית של חברי מכבי הצעיר. הטקס הסתיים במפקד סיום.

לכבוד פתיחת המכביה השלישית השיק דואר ישראל, ב-1 באוקטובר 1950, סדרת בולים בנושא.[11]

המשלחותעריכה

 
המשלחת של יהדות דרום אפריקה בפתיחת המכביה השלישית

למכביה זו הגיעו משלחות מכ-20 ארצות,[12] שכללו שמונה מאות ספורטאים. הארצות מהן הגיעו המשלחות, וגודל המשלחות, נתנו ביטוי לשינוי הדרסטי שחל בעולם היהודי בעקבות השואה. הגיעו משלחות מאוסטרליה, הודו, דרום אפריקה, טורקיה, לוב, אוסטריה, אנגליה, אירלנד, שווייץ, ארצות הברית, ארגנטינה, קנדה, צרפת, הולנד, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צ'ילה, ברזיל, חבל הסאר וישראל.[13] עבור המשלחות מארגנטינה, קנדה, הודו, לוב ושוודיה הייתה זו השתתפות ראשונה במשחקי המכביה. המשלחת הישראלית כללה 240 ספורטאים, שנבחרו על ידי ועדה פריטטית והמרכז שלהם היה קורט מרקס. קביעת הרכב המשלחת הישראלית נדחתה עד הרגע האחרון כמעט, בגלל מחלוקות בין מרכזי הפועל ומכבי. מתוך 15 ענפי ספורט, רק על שניים, כדורעף ושחייה, הושגה הסכמה מוקדמת. על 12 ענפים נוספים הושגה הסכמה רק שבוע לפני התחרויות, ועל הענף האחרון, הכדורגל, ההסכמה הושגה רק יומיים לפני פתיחת המכביה. עיכוב קביעת הנבחרות מנע אימונים משותפים וכך הגיעו הנבחרות הישראליות למכביה, כשהספורטאים לא הוכנו כראוי.[14] מחוץ לארץ הגיעו כ-400 ספורטאים וכ-3,000 אורחים. במשלחות שהגיעו מחו"ל, שולבו ספורטאים יהודים מפורסמים, שהחזיקו בשיאים של מדינותיהם ואף בתארים אולימפיים. במשלחת של יהדות ארצות הברית השתתפו האצן איירה קפלן (Ira Kaplan), המתאבק הכבד הנרי ויטנברג ומרים המשקולות פרנק ספלמן, שני האחרונים בעלי מדליות זהב מאולימפיאדת לונדון (1948). במשלחת של יהדות דרום אפריקה בלטו הטניסאים סיד לוי, השלישי בדירוגו בדרום אפריקה וחבר נבחרת הדייוויס שלה[15] ונביל קאצן בן ה-16, שהגיע לחצי הגמר של תחרויות הנוער בווימבלדון. בראש משלחת יהדות קנדה הגיע המתאבק פרד אוברלנדר, שהיה אלוף בריטניה, אך שנתיים לפני המכביה היגר לקנדה והקים שם שלוחה של מכבי. במשלחת הבריטית שותף גם האצן היהודי שחור העור[16] מטרינידאד, פרינס אלברט ג'ייקובס.[17]

במכביה השלישית שותפו לראשונה ספורטאים יהודים, שלא היו חברי מכבי (חברי הפועל, בית"ר ואליצור), לאחר שהוחלט לאפשר השתתפות לכל ספורטאי יהודי מתאים. היריבות הישנה בין הפועל למכבי לא נעלמה לגמרי, והיה צורך במאמצים מיוחדים כדי להתגבר על תקריות שנבעו ממנה.[18][19][2]

המתחרים והזוכיםעריכה

איגרוףעריכה

בתחרות האגרוף התחרו ספורטאים מישראל, אנגליה, אירלנד, קנדה, דרום אפריקה, הודו והולנד. הישראלים בלטו וניצחו ב-5 תחרויות.[20]

תחרות זוכה מדינה
זבוב נפתלי פיבקו ישראל   ישראל
נוצה מרדכי עובד ישראל   ישראל
תרנגול ג'ורג' קליין ישראל   ישראל
קל גולד בריטניה   בריטניה
חצי בינוני סידני קנדה   קנדה
בינוני ל. חץ דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
חצי כבד אליעזר נזרוב ישראל   ישראל
כבד גורודנצ'יק ישראל   ישראל

אתלטיקה קלהעריכה

 
תחרות ריצת 100 מטר גברים במכביה השלישית
 
הזוכים בריצת 10,000 מטר במכביה השלישית, במקום הראשון זכה מייק רובינוביץ'. במקום השני האקר מישראל ובמקום השלישי לו ארליך מבריטניה.

בתחרות האתלטיקה התמודדו 56 ישראלים (40 גברים ו-16 נשים), 17 בריטים (15 גברים ושתי נשים), 10 אמריקאים, 7 אוסטרים, 7 דרום אפריקאים (6 אתלטים ו-1 אתלטית), 6 שווייצרים, 4 בלגים, 2 שוודים ומתחרים יחידים מטורקיה, ארגנטינה והולנד (אתלטית). אתלטים אלה התחרו ב-29 תחומים של גברים ו-8 תחומים של נשים.

האתלטים מישראל זכו במרב מדליות הזהב (10), אך לעומתם בלטו באיכותם האתלטים מארצות הברית, שזכו ב-9 מדליות זהב וקבעו 7 שיאים ישראליים בינלאומיים[21] חדשים, וגם ששת האתלטים מדרום אפריקה שזכו ב-9 מדליות זהב ושברו 3 שיאים ישראליים בינלאומיים.[22][23]

האתלטים המנצחים מארצות הבריתעריכה

בריצת 100 מטר ניצח איירה קפלן מניו יורק בתוצאה של 10.6 שניות ולמקום השני הגיע דייב סנדלר מדרום אפריקה בתוצאה של 10.7 שניות,[24][25] צ'רנוק בריצת 200 מטר משוכות, בהקדימו בעשירית השנייה את ספילקין מדרום אפריקה,[26] סטן למפרט בזריקת דיסקוס ובהדיפת כדור ברזל, ארתור קוריק בקפיצה במוט ובקרב עשר, תוך כדי כך קבע בקפיצה במוט שיא מכביה ושיא ישראלי בינלאומי חדש בתוצאה של 4 מטר לפני זאב כספי מישראל,[27] הנרי לסקאו בהליכה תחרותית שהמשיך וזכה במכביות נוספות,[28] בריצת שליחים 4x100 מטר בשיא ישראלי בינלאומי ושיא מכביה חדש של 43.3 שניות, ובריצת שליחים 4x400 מטר.

האתלטים המנצחים מדרום אפריקהעריכה

דייב סנדלר בריצת 200 מטר, אחיו, סול סנדלר, בריצת 400 מטר ובריצת 800 מטר,[29] לוינסון בריצת 1500 מטר, מייק רובינוביץ' בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר,[30] ספילקין בריצת 110 מטר משוכות ובקפיצה משולשת[31] ועדנה פרידמן בריצת 60 מטר משוכות.

האתלטים המנצחים מישראלעריכה

יעקב קובלנץ בקפיצה לרוחק ובקפיצה לגובה, זאב כספי בהטלת כידון, פנחס פולונסקי ביידוי פטיש, רות הרשלר בריצת 80 מטר משוכות, אהובה קריביצקי בקפיצה לגובה, לאה זמרי (הורביץ) בקפיצה לרוחק, פרידה ליכטבלאו בזריקת דיסקוס ורעיה ברונשטיין בהטלת כידון ובהדיפת כדור ברזל.[32]

איירין לדרמן מבריטניה ניצחה בריצת 100 מטר לפני עדנה פרידמן מדרום אפריקה. לדרמן ניצחה במקצוע זה גם במכביה הרביעית.

שיאים ישראלים שהושגו במכביהעריכה

אתלטיותעריכה

התחרות

ריצת 60 מטר עדנה פרידמן
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
8.2 שניות איירין לדרמן
בריטניה   בריטניה
8.3 שניות ון דר שטאם
הולנד   הולנד
8.3 שניות
ריצת 100 מטר איירין לדרמן
בריטניה   בריטניה
12.8 שניות עדנה פרידמן
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
12.8 שניות לאה הורביץ
ישראל   ישראל
13.3 שניות
ריצת 80 מטר משוכות רות איילון
ישראל   ישראל
13.8 שניות שרה מיזרחי
ישראל   ישראל
15.4 שניות איירין לדרמן
בריטניה   בריטניה
15.6 שניות
קפיצה לגובה אהובה קריביצקי
ישראל   ישראל
1.45 מטר תמר מיטל-שומכר
ישראל   ישראל
1.40 מטר נפרסטק
ישראל   ישראל
1.35 מטר
קפיצה לרוחק לאה הורביץ
ישראל   ישראל
4.99 מטר מרים טפר
ישראל   ישראל
4.92 מטר שושני
ישראל   ישראל
4.88 מטר
זריקת דיסקוס פרידה ליכטבלאו
ישראל   ישראל
33.28 מטר עטרה פולונסקי
ישראל   ישראל
32.68 מטר מרים גולדפיין
ישראל   ישראל
28.52 מטר
הדיפת כדור ברזל רעיה ברונשטיין
ישראל   ישראל
10.27 מטר אולגה וינטנברג
ישראל   ישראל
10.15 מטר עטרה פולונסקי
ישראל   ישראל
9.86 מטר
הטלת כידון רעיה ברונשטיין
ישראל   ישראל
28.25 מטר עטרה פולונסקי
ישראל   ישראל
27.48 מטר הדרה
ישראל   ישראל
26.99 מטר

אתלטיםעריכה

התחרות

ריצת 100 מטר איירה קפלן
ארצות הברית   ארצות הברית
10.6 שניות דייב סנדלר
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
10.7 שניות גרוסברגר
ארצות הברית   ארצות הברית
11.0 שניות
ריצת 200 מטר דייב סנדלר
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
22.2 שניות איירה קפלן
ארצות הברית   ארצות הברית
22.7 שניות
בריטניה   בריטניה
23.2 שניות
ריצת 400 מטר סול סנדלר
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
50.7 שניות גרוסברגר
ארצות הברית   ארצות הברית
50.7 שניות ד. שפיצר
ארצות הברית   ארצות הברית
51.9 שניות
ריצת 800 מטר סול סנדלר
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
1:58.2 דקות אומלצ'נקו
ארצות הברית   ארצות הברית
2:01.0 דקות ד. שפיצר
ארצות הברית   ארצות הברית
2:02.0 דקות
ריצת 1500 מטר ד. לוינסון
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
4:16.8 דקות אומלצ'נקו
ארצות הברית   ארצות הברית
4:19.6 דקות איגרא
בריטניה   בריטניה
4:20.6 דקות
ריצת 5000 מטר מייק רובינוביץ'
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
16:02.8 דקות אברהם הקר
ישראל   ישראל
16:13.4 דקות ש. עמרני
ישראל   ישראל
16:15.6 דקות
ריצת 10000 מטר מייק רובינוביץ'
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
34:03.6 דקות אברהם הקר
ישראל   ישראל
34:25.4 דקות לודוויג ארליך
בריטניה   בריטניה
35:39.5 דקות
ריצת 110 מטר משוכות מ. ספילקין
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
15.5 שניות צבי ינובר
ישראל   ישראל
17.4 שניות צ'רנוק
ארצות הברית   ארצות הברית
17.6 שניות
ריצת 200 מטר משוכות צ'רנוק
ארצות הברית   ארצות הברית
26.3 שניות מ. ספילקין
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
26.4 שניות צבי ינובר
ישראל   ישראל
28.0 שניות
3000 מטר הליכה הנרי לסקאו
ארצות הברית   ארצות הברית
13:59.6 שניות שרגא
ארצות הברית   ארצות הברית
15:21.8 דקות רדבאנר
ישראל   ישראל
15:59.4 דקות
ריצת שליחים 4x100 מטר ארצות הברית   ארצות הברית
איירה קפלן
43.3 שניות בריטניה   בריטניה 44.8 שניות דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
דייב סנדלר
44.9 שניות
ריצת שליחים 4x400 מטר ארצות הברית   ארצות הברית 3:26.4 דקות בריטניה   בריטניה 3:31.2 דקות ישראל   ישראל 3:39.4 דקות
קפיצה לגובה יעקב קובלנץ
ישראל   ישראל
1.75 מטר מ. פאר
ישראל   ישראל
זאב כספי
ישראל   ישראל
1.75 מטר
קפיצה לרוחק יעקב קובלנץ
ישראל   ישראל
6.77 מטר נסים קיוויתי
בריטניה   בריטניה
6.46 מטר מ. ספילקין
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
6.41 מטר
קפיצה במוט ארתור קוריק
ארצות הברית   ארצות הברית
3.70 מטר צבי ינובר
ישראל   ישראל
3.42 מטר ‏יצחק קלאוזנר
ישראל   ישראל
3.00 מטר
קפיצה משולשת מ. ספילקין
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
13.34 מטר ברל'ה זילברברג
ישראל   ישראל
12.60 מטר גולד
בריטניה   בריטניה
12.60 מטר
זריקת דיסקוס סטן למפרט
ארצות הברית   ארצות הברית
36.59 מטר מ. מרקוס
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
36.23 מטר רפאל מאירון
ישראל   ישראל
34.78 מטר
הטלת כידון זאב כספי
ישראל   ישראל
51.23 מטר אברהם גרין
ישראל   ישראל
50.07 מטר מ. מרקוס
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
40.27 מטר
הדיפת כדור ברזל סטן למפרט
ארצות הברית   ארצות הברית
15.54 מטר מ. מרקוס
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
13.67 מטר ברוך חבס
ישראל   ישראל
12.61 מטר
יידוי פטיש פנחס פולונסקי
ישראל   ישראל
32.96 מטר רפאל מאירון
ישראל   ישראל
32.33 מטר לוי
בלגיה   בלגיה
30.13 מטר
קרב עשר ארתור קוריק
ארצות הברית   ארצות הברית
5281 נקודות זאב כספי
ישראל   ישראל
4818 נקודות יצחק כספי
ישראל   ישראל
4406 נקודות

הוקי שדהעריכה

בטורניר ההוקי שדה השתתפו רק שתי נבחרות, ישראל והודו. ישראל ניצחה את הנבחרת ההודית בשני משחקים, בתוצאות 3 - 2 ו-3 - 0.[34]

היאבקותעריכה

 
מתאבקים יהודים, שהגיעו לישראל כמשתתפים במכביה השלישית, מתאמנים על חוף הים

המנצחים בהיאבקות בסגנון יווני-רומי[35]

התחרות
 
 
 
זבוב משה ריילונד
דנמרק   דנמרק
הרץ
ישראל   ישראל
תרנגול הרמן לייזין
דנמרק   דנמרק
משומר
ישראל   ישראל
ינאי
ישראל   ישראל
קל שמעון קורלנד
דנמרק   דנמרק
נחומזון
ישראל   ישראל
לייבוביץ
קנדה   קנדה
חצי בינוני משה ארצי
ישראל   ישראל
שטרנברג
בלגיה   בלגיה
אנג'ל
טורקיה   טורקיה
בינוני מאוריציו גנוט
ארגנטינה   ארגנטינה
ברמן
ישראל   ישראל
קוסובר
קנדה   קנדה
חצי כבד משה מורגנשטרן
ישראל   ישראל
רוזנפלד
בלגיה   בלגיה
אנדר
קנדה   קנדה
כבד יצחק פייקין
דנמרק   דנמרק
פרד אוברלנדר
קנדה   קנדה
מולר
ארצות הברית   ארצות הברית

בתחרות השתתף האלוף האולימפי (לונדון 1948) הנרי ויטנברג מארצות הברית.
המנצחים בהיאבקות בסגנון חופשי[36][37]

התחרות
 
 
 
זבוב לואיס בייז
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
הרץ
ישראל   ישראל
תרנגול הרמן לייזין
דנמרק   דנמרק
ינאי
ישראל   ישראל
נוצה אדלמן
ארצות הברית   ארצות הברית
הרצל גולשני
ישראל   ישראל
קל א. שיינר
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
וורץ
אירלנד   אירלנד
ליבוביץ'
קנדה   קנדה
חצי בינוני שטרנברג
בלגיה   בלגיה
נ. קניחובסקי
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
קירשטיין
אנגליה   אנגליה
בינוני מאוריציו גנוט
ארגנטינה   ארגנטינה
לאסקי
ארצות הברית   ארצות הברית
קוסובר
קנדה   קנדה
חצי כבד מ. אורדמן
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
שטיינברג
ארצות הברית   ארצות הברית
אנדר
קנדה   קנדה
כבד הנרי ויטנברג
ארצות הברית   ארצות הברית
פרד אוברלנדר
קנדה   קנדה
מילר
ארצות הברית   ארצות הברית

הרמת משקולותעריכה

בתחרות השתתף האלוף האולימפי (לונדון 1948) פרנק ספלמן מארצות הברית.[33]
המנצחים בתחרות הרמת משקולות.[36]

  • בסוגריים (לחיצה, הנפה, דחיקה)

התחרות

משקל נוצה מ. רופ
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
252.5 ק"ג
(75, 77.5, 100)
המליש
ישראל   ישראל
208.5 ק"ג
(62.5, 66, 80)
משקל קל בן הלפגוט
בריטניה   בריטניה
272.5 ק"ג
(90, 75, 107.5)
עזרא ששון
ישראל   ישראל
257.5 ק"ג
(80, 75, 102.5)
דוידסון
בלגיה   בלגיה
175 ק"ג
(פסילה, 75, 100)
משקל בינוני פרנק ספלמן
ארצות הברית   ארצות הברית
357 ק"ג
(115, 107, 135)
וורנברג
אנגליה   אנגליה
280 ק"ג
(85, 85, 110 )
וייס
ישראל   ישראל
שמש
ישראל   ישראל
167.5 ק"ג
(פסילה, 70, 97.5)
חצי כבד איזי בלומברג
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
357.5 ק"ג
(115, 110, 132.5)
סימונס
אנגליה   אנגליה
285 ק"ג
(95, 85, 105)
שטראוס
בלגיה   בלגיה
270 ק"ג
(85, 80, 105)
כבד ליאונול טרופ
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
337.5 ק"ג
(105, 100, 132.5)
ארגובר
אנגליה   אנגליה
302.5 ק"ג
(, 87.5, 115)
ברקוביץ'
ישראל   ישראל
252.5 ק"ג
(82.5, 75, 95)

התעמלות מכשיריםעריכה

תחרויות ההתעמלות נערכו באולם מכבי בחיפה. [36]

נשים

  - ג'ני שפרוט ישראל   ישראל 93.65 נקודות
  - דבורה הירש ישראל   ישראל 88.70 נקודות
  - רות לנצר ישראל   ישראל 85.0 נקודות

גברים

  - ו. שחרל ישראל   ישראל 150.90 נקודות
  - א. מאיו ישראל   ישראל 150.25 נקודות
  - ח. רם ישראל   ישראל 148.10 נקודות

טניסעריכה

תחרויות הטניס עמדו בסימן השליטה הבלתי מעורערת של המשלחת הדרום אפריקאית - כל ארבעת העולים לגמר היו חברי משלחת זו.[38]

נשים
יחידות

  - גרטרוד קורנפלד (ישראל   ישראל)
  - קאופמן (שווייץ   שווייץ)

זוגות נשים

  - לואיס וקרול לוי (בריטניה   בריטניה)

גברים
יחידים

  - א. רבינסקי דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
  - נ. קצן דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
  - מ. שניידר דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה

זוגות גברים

  - א. סגל וא. רבינסקי דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
  -
  - נ. קצן ומ. שניידר דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה

זוגות מעורבים

  - גרטרוד קורנפלד ואריה אבידן-וייס (ישראל   ישראל)
  -

טניס שולחןעריכה

תחרויות היחידים בטניס שולחן נערכו בתל אביב, בבית הספר ביל"ו, בהשתתפותם של טניסאים משמונה מדינות, הולנד, שוודיה, ארגנטינה, אנגליה, אוסטריה, בלגיה, דרום אפריקה וישראל.[39]

כדורגלעריכה

בטורניר הכדורגל השתתפו 5 נבחרות, נבחרות מכבי מאנגליה, מדרום אפריקה, מצרפת משווייץ ונבחרת ישראל. בטורניר זכתה נבחרת ישראל, שניצחה בכל משחקיה.[40][33] משחקים אלה אינם מוכרים על ידי ההתאחדות לכדורגל כמשחקים רשמיים של הנבחרת הלאומית.

דרוג קבוצה
  ישראל   ישראל
  דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
  אנגליה   אנגליה
4 שווייץ   שווייץ
5 צרפת   צרפת

תוצאות המשחקיםעריכה

  • ישראל - אנגליה (2 - 1)

ישראל: חודורוב, מלמד, וייס, גלזר, שמילוביץ', שניאור, גמבש, ישראלי, שפיגל, סטודינקסי, מרימוביץ'.

  • ישראל - צרפת (5 - 2)

ישראל: חודורוב, וייס, גלזר, נוימן, שמילוביץ', שניאור, ישראלי, אלמליח, שפיגל, סטודינקסי, מרטין.

  • אנגליה - שווייץ (3 - 2)
  • שווייץ - צרפת (5 - 4)
  • ישראל - דרום אפריקה (3 - 1)
  • דרום אפריקה - צרפת (8 - 1)
  • ישראל - שווייץ (9 - 1)
  • דרום אפריקה - אנגליה (6 - 1)

כדורידעריכה

בטורניר הכדוריד השתתפו 5 נבחרות, אוסטריה, דנמרק, שוודיה, שווייץ וישראל.

כדורמיםעריכה

טורניר הכדורמים נערך בבריכת בת גלים בחיפה. בטורניר השתתפו נבחרות אוסטריה, בלגיה, בריטניה, דרום אפריקה, הודו ומישראל.

  - דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
  - ישראל   ישראל

כדורסלעריכה

בטורניר הכדורסל השתתפו 6 נבחרות, ארגנטינה, ארצות הברית, בריטניה, טורקיה, קנדה וישראל. מנצחת הטורניר הייתה נבחרת ארצות הברית ובמקום השני נבחרת קנדה.[41]

כדורעףעריכה

בטורניר הכדורעף השתתפו 3 נבחרות, ארצות הברית, הודו וישראל. נבחרת ישראל ניצחה את שתי הנבחרות האחרות בתוצאה של 0–2 וזכתה במקום הראשון. ארצות הברית שניצחה את הודו 0–2 זכתה במדליית הכסף.[33]

מרוץ אופנייםעריכה

במרוץ האופניים לאורך חמישים קילומטרים, שנערך בדרום הארץ, הייתה תחרות צמודה בין הרוכבים הישראלים והרוכבים מהולנד ומאנגליה. בסיום המרוץ, שהשתתפו בו 9 רוכבי אופניים, ניצח ההולנדי מרטין ואן-גלדר בתוצאה של 1:20.35 שעות, לפני הישראלי משה וישגרודסקי (1:20.40 שעות).[42]

 
בול דואר מסדרת המכביה השלישית

סיףעריכה

בחיפה נערכה תחרות הסיף של המכביה.[27]

נשים
יחידות - דקר

  - קרזבאום (ישראל   ישראל)
  - (ישראל   ישראל)
  - (ישראל   ישראל)

גברים
יחידים - דקר

  - אלן ג'יי(אנ') (בריטניה   בריטניה)
  - נורמן (שווייץ   שווייץ)
  -

יחידים - רומח

  - דניאל בוקנץ (ארצות הברית   ארצות הברית)
  - אלן קורטלר (ארצות הברית   ארצות הברית)
  - קוברמן (בריטניה   בריטניה)

קפיצה למיםעריכה

גברים
מקפצה של 3 מטר (6 קפיצות)

  - מורלי שפירא (ארצות הברית   ארצות הברית) - 81.8 נקודות
  - יואב רענן (ישראל   ישראל) - 70.1 נקודות

שחייהעריכה

תחרויות השחייה, הכדורמים והקפיצה למים נערכו בבריכת בת גלים, בחיפה. השחיינית הבולטת הייתה סוזי נאדור-האלטר מבריטניה, ילידת הונגריה, שזכתה ב-4 מדליות זהב.[43]

המנצחים והמנצחות בתחרות השחייה.[44]

שחייניותעריכה

התחרות

100 מטר חופשי סוזי נאדור-האלטר
בריטניה   בריטניה
1:16.2 דקות פוקס
ארגנטינה   ארגנטינה
1:17.2 דקות פישר
ארצות הברית   ארצות הברית
1:18.7 דקות
400 מטר חופשי סוזי נאדור-האלטר
בריטניה   בריטניה
6:04.8 דקות פוקס
ארגנטינה   ארגנטינה
6:17.7 דקות פישר
ארצות הברית   ארצות הברית
6:21.7 דקות
100 מטר גב סוזי נאדור-האלטר
בריטניה   בריטניה
1:26.8 דקות קפלין
אנגליה   אנגליה
1:36.5 דקות זיסר
ארצות הברית   ארצות הברית
1:36.7 דקות
200 מטר חזה עליזה וירץ
ישראל   ישראל
3:32.2 דקות פרנקס
אנגליה   אנגליה
3:42.2 דקות אסתר וייסליצר
ישראל   ישראל
3:42.5 דקות
שליחות 4x100 מטר חופשי בריטניה   בריטניה
סוזי נאדור-האלטר
5:44.2 דקות

שחייניםעריכה

התחרות

100 מטר חופשי ס. יאק
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
1:04.4 דקות אייזק מנסור
הודו   הודו
1:04.5 דקות פרידנטל
אוסטריה   אוסטריה
1:04.8 דקות
400 מטר חופשי א. שלנברג
ארגנטינה   ארגנטינה
5:07.4 דקות קסטן
קנדה   קנדה
5:15.8 דקות ס. יאק
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
5:15.9 דקות
1500 מטר חופשי א. שלנברג
ארגנטינה   ארגנטינה
21:14.6 דקות קסטן
קנדה   קנדה
21:33.2 דקות ס. יאק
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
22:05.6 דקות
200 מטר חזה קורצמן
ארצות הברית   ארצות הברית
2:44.5 דקות ד. כהן
דרום אפריקה (1928-1994)  דרום אפריקה
2:59.2 דקות מוזס
ישראל   ישראל
3:02.0 דקות
100 מטר גב שטיינפלד
אוסטריה   אוסטריה
1:18.3 דקות ויניצקי
ארגנטינה   ארגנטינה
1:19.7 דקות ארנון טורין
ישראל   ישראל
1:21.0 דקות
שליחים 4x200 מטר חופשי ישראל   ישראל
איתן פרויד
ישעיהו אלבאום
נחום בוך
ארנון טורין
10:07.6 דקות אוסטריה   אוסטריה
פרידנטל
10:42.0 דקות הודו   הודו
אייזק מנסור
11:24.9 דקות

מסיבת הריקודיםעריכה

כחלק מאירועי המכביה השלישית תוכננה מסיבת ריקודים באצטדיון המכביה, בתל אביב, למוצאי שבת, 7 באוקטובר 1950, בין השעות 20.00 - 23.00. למסיבה תוכננו מחולות ישראליים, ריקודי עם, ריקודי חג וריקודי הופעה בהשתתפות קבוצות של מכבי וקבוצות של הפועל. הובטחו תאורה מיוחדת ותזמורת ליווי.[45] הכרטיסים למסיבת הריקודים נמכרו מראש במהלך השבוע. במועד הנקוב התאורה הייתה לקויה מאוד ולא הייתה הגברה מתאימה למוזיקה, לכן נוצרה אנדרלמוסיה ובאי המסיבה יצאו ממנה מאוכזבים. מאוחר יותר פורסמה התנצלות בעיתונים.[46][47]

נעילת המכביהעריכה

 
חיילי צה"ל במפגן הסיום של המכביה השלישית
 
חיילות צה"ל צועדות במפגן הסיום של המכביה השלישית
 
צנחנים מעל אצטדיון רמת גן במפגן הנעילה של המכביה השלישית

על פי הסכם בין הפועל ובין מכבי, טקס הסיום היה אמור להיות מוקדש למפגנים צבאיים, אך כוונתה של מכבי לשלב בטקס הסיום מפגן על טהרת חברי מכבי, יצרה מתיחות בין שני המרכזים עד שכוונה זו ירדה מהפרק.

טקס הנעילה של המכביה השלישית נערך ביום 8 באוקטובר 1950 והתבסס על חיילי צה"ל. הטקס התחיל בשעה 15:00, לקול נגינת החצוצרה, בהנפת דגל המדינה והצבת משמר כבוד לדגל. מפקד המשמר העביר את הפיקוד לשר הביטחון וראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והוא נתן את האות לפתיחת המפגן הצבאי.

צה"ל ערך ביום שישי חזרה כללית לקראת מפגן הסיום ובמשך כל ימי השבוע מטוסי תובלה של צה"ל הצניחו בובות מעל האצטדיון.[48] המפגן התחיל בתרגילי התעמלות של חיילים על קורות, ונמשך בתרגולי חיילים עם ציוד מלא כולל כובע פלדה ורובים (תרגילי סדר חמושים). בשלב הבא הוצגו קרבות פנים אל פנים של חיילות מצוידות במקל קצר ותרגילי טיפוס על חבלים. הצופים זכו למפגן צניחת ראווה, ראשון במינו בישראל, של כ-60 צנחנים מפלוגה א' של גדוד 890 ושתי צנחניות, יוכבד קאשי ומנוחה פידל, החיילות הראשונות שעברו קורס צניחה של צה"ל,[49] ולאחר מכן למפגן של אקרובטיקה של מטוסים. בעת שבשמים נערך המפגן האווירי, על הקרקע הגישו לראש הממשלה חמשת הצנחנים הראשונים, שלושה חיילים ושתי חיילות, איגרת: ""בהתמודדות הבאה נילחם על אדמת האוייב"."[50] בו-זמנית קיפלו יתר הצנחנים את המצנחים והתארגנו לצעידת הצדעה מסביב לאצטדיון, כשבמרכז האצטדיון חיילים אחרים מדגימים קרבות קומנדו וג'ודו.[51]

גביעים למנצחיםעריכה

לאחר תום המפגן הצבאי ונאום בן-גוריון בא תור המשלחות הספורטיביות, שצעדו אל הבמה, שם חולקו הפרסים (גביעים) למנצחים. ישראל, שהגיעה למקום הראשון בסיכום הנקודות, קיבלה על כך גביע, ועוד גביע הוענק לה על הזכייה בטורניר הכדורגל. המשלחת הבריטית קיבלה גביע על הגעתה למקום השני בסיכום הכללי, ועוד גביע על הישגיה בענף הרמת המשקולות. ארצות הברית קיבלה גביע על זכייתה בטורניר הכדורסל, דרום אפריקה על זכייתה בטורניר הכדורמים ושוודיה על זכייתה בטורניר הכדוריד. ספורטאיות ישראל קיבלו גביע על זכייתן בתחרות הטניס, גביע שנתרם על ידי אווה פרון.

לקראת סוף הטקס נאם ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון. אחרי ראש הממשלה סיכם את הטקס משה שלוש, יושב ראש הנהלת מכבי העולמית, ונוגנה "התקווה".[52]

אחרי הנעילהעריכה

המפגש בין הספורטאים היהודים ממדינות שונות הוביל גם להיכרויות ואף לחתונות. ספורטאי אמריקאי וספורטאית אנגלייה החליטו להינשא וכך עשו גם ספורטאי טורקי וספורטאית ישראלית.[53]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים ויין (1980). המכביות בארץ ישראל. הוצאת מכון וינגייט לחינוך גופני. עמ' 169 - 199.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המכביה השלישית, תרצ"ח, הכרזה על התחרות לציור פלאקט, דבר, 18 באוקטובר 1937 (מודעה)
  2. ^ 2.0 2.1 היום ייערך טקס נעילת המכביה ה-ג, על המשמר, 8 באוקטובר 1950
  3. ^ עזרת הממשלה למארגני ה'מכביה', דבר, 22 בספטמבר 1950
  4. ^ היום נפתחת המכביה, חרות, 27 בספטמבר 1950
  5. ^ הושלמו ההכנות האחרונות לפתיחת המכביה, חרות, 25 בספטמבר 1950
  6. ^ ספורטאי המכביה על אי שיתוף ישראל באולימפיאדה, חרות, 1 באוקטובר 1950
  7. ^ משחק הכדורגל הראשון באצטדיון רמת-גן באתר של ההתאחדות לכדורגל בישראל
  8. ^ המילים של ההמנון היו: יותר מהר, יותר גבוה יותר מהר, יותר חזק היטב לרוץ, היטב לקלוע ולנצח במשחק מכל ארבע רוחות שמיים כולכם שלום כולכם אחיי אלפי ברכות, אלפי ידיים ועם ישראל חי!
  9. ^ נשיא המדינה, חיים ויצמן, שהה באותו זמן בחוץ לארץ ושלח מברק ברכה מפריז.
  10. ^ היום נפתחת ה'מכביה', דבר, 27 בספטמבר 1950
  11. ^ הסדרה:המכביה השלישית
  12. ^ יש מחלוקת על מספר הארצות, כי מחלק מהארצות המשלחת הייתה מצומצמת מאוד וקיימת השאלה האם חבל הסאר נחשב לארץ.
  13. ^ 35 אלף איש בפתיחת המכביה, מעריב, 27 בספטמבר 1950
  14. ^ עם פתיחת "המכביה השלישית", דבר, 29 בספטמבר 1950
  15. ^ המכביה השלישית נולדה בסימן אזעקה, מעריב, 27 בספטמבר 1950
  16. ^ באותה תקופה, לפני התקינות הפוליטית, לא היססו להשתמש במילה "כושי".
  17. ^ אורחינו במכביה, דבר, 29 בספטמבר 1950
  18. ^ מאמצים לחיסול הסכסוך עם "הפועל" במכביה, מעריב, 28 בספטמבר 1950
  19. ^ הועדה המארגנת של ה'מכביה' מתנצלת, דבר, 29 בספטמבר 1950
  20. ^ שני שיאים בשחיה במכביה, על המשמר, 2 באוקטובר 1950
  21. ^ "שיא ישראלי בינלאומי", משמעו התוצאה הטובה ביותר שהושגה בישראל בתחום מסוים, אך לא בהכרח על ידי אזרח ישראלי.
  22. ^ מ. מייזלס, המכביה שוברת שיאים, מעריב, 1 באוקטובר 1950
  23. ^ אליעזר רואי, טבלת האתלטיקה הקלה במכביה השלישית, דבר, 27 באוקטובר 1950
  24. ^ 24.0 24.1 דבר הספורט - במכביה, דבר, 1 באוקטובר 1950
  25. ^ דוד טבק הגיע לגבורות
  26. ^ שלל שיאים ב"מכביה", על המשמר, 4 באוקטובר 1950
  27. ^ 27.0 27.1 נסתיימו התחרויות בסיוף, בטניס שולחן, בטניס, בהתאבקויות ובקרב העשר, חרות, 4 באוקטובר 1950
  28. ^ הליכה תחרותית
  29. ^ 1950: הראשונה במדינת ישראל, דבר, 3 ביולי 1977
  30. ^ האתלטיקה הקלה במכביה, דבר, 20 באוקטובר 1950
  31. ^ אורות וצללים במכביה, דבר, 6 באוקטובר 1950
  32. ^ האתלטיקה הקלה במכביה, דבר, 20 באוקטובר 1950 בעמוד השני
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 33.4 33.5 נבחרת ישראל יצאה בנצחון במשחק כדורעף במכביה, על המשמר, 5 באוקטובר 1950
  34. ^ המשך תולדות המכביות, דבר, 3 ביולי 1977
  35. ^ תוצאות המכביה, על המשמר, 4 באוקטובר 1950
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 נסתיימו התחרויות בהרמת משקולות, על המשמר, 8 באוקטובר 1950
  37. ^ היום טקס נעילת המכביה, חרות, 8 באוקטובר 1950
  38. ^ שלל שיאים ב"במכביה", על המשמר, 4 באוקטובר 1950
  39. ^ דבר הספורט, דבר, 8 באוקטובר 1950
  40. ^ ישעיהו פורת ומשה לרר (עורכים), ספורט 50 (1950), הוצאת אלפא תקשורת, ספטמבר 1998
  41. ^ דבר הספורט, דבר, 9 באוקטובר 1950
  42. ^ דבר הספורט, דבר, 6 באוקטובר 1950
  43. ^ תנו לשחיינים שלכם אשראי לארבע שנים, מעריב, 15 ביולי 1973
  44. ^ שחיה, מעריב, 27 באוגוסט 1961
  45. ^ רכוש את איגרות המלווה העממי, דבר, 5 באוקטובר 1950
  46. ^ ריקודים - שלא רקדו..., מעריב, 9 באוקטובר 1950
  47. ^ לידיעת הציבור, דבר, 9 באוקטובר 1950
  48. ^ טכס נעילת המכביה, מעריב, 8 באוקטובר 1950
  49. ^ הצנחנים - עשור ראשון באתר הצנחנים
  50. ^ מפגן צה"ל בנעילת ה"מכביה", דבר, 13 באוקטובר 1950
  51. ^ "נלחם על אדמת האויב" הצהירו חיילי צה"ל, חרות, 9 באוקטובר 1950
  52. ^ שני הגביעים הראשונים לידי ספורטאי ישראל, חרות, 9 באוקטובר 1950
  53. ^ חתונות "מכביה", מעריב, 8 באוקטובר 1950