המכון הפוליטכני של רנסלר
המכון הפוליטכני של רנסלר (באנגלית: Rensselaer Polytechnic Institute) הוא אוניברסיטת מחקר פרטית בעיר טרוי הממוקמת במדינת ניו יורק, ארצות הברית. מכון רנסלר הוקם בשנת 1824 למען "יישום המדע למטרות החיים". זוהי האוניברסיטה הטכנולוגית הוותיקה ביותר בעולם הדובר אנגלית ובחצי הכדור המערבי.[1]
 | |
| אוניברסיטה | |
|---|---|
| על שם |
סטיבן ואן רנסלר  |
| תקופת הפעילות |
1824–הווה (כ־200 שנה) |
| מייסדים |
סטיבן ואן רנסלר |
| בעלי תפקידים | |
| סגל |
1,673 (נכון ל־אוגוסט 2020) |
| תלמידים | |
|
7,501 (נכון ל־אוגוסט 2020) | |
| מיקום | |
| מיקום |
110 8th St, Troy, NY, 12180-3590 |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| קואורדינטות | 42°43′44″N 73°40′36″W / 42.729014°N 73.676728°W |
|
www | |
 | |
  | |
המכון הפוליטכני פועל באמצעות שישה בתי ספר המכילים 37 מחלקות.[2] המכון בולט במיוחד בזכות לימודי ההנדסה, המחשוב, מינהל העסקים, טכנולוגיית מידע, מדעים, העיצוב והאומנויות.[3] נכון לשנת 2017, הסגל ובוגרי המוסד כוללים 5 זוכי מדליית מדע לאומית, 8 מקבלי מלגות פולברייט וחתן פרס נובל לפיזיקה. זאת בנוסף על 17 חברי האקדמיה הלאומית למדעים, 25 חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ו-8 חברי האקדמיה הלאומית לרפואה.[4] המכון הפוליטכני מדורג מאז 1970 בין 50 האוניברסיטאות האמריקאיות המובילות ביותר.[5] בנוסף על כך, המכון חבר באיגוד האוניברסיטאות הטכנולוגיות העצמאיות.
היסטוריה עריכה
סטיבן ואן רנסלר החליט להקים את בית הספר רנסלר ב-5 בנובמבר 1824. השיעורים עצמם החלו ב-3 בינואר 1825 בבניין בקצה הצפוני של טרוי.[6] שכר הלימוד היה בסביבות $40 לסמסטר (שווה ערך ל-$800 בשנת 2012).[7][8] בית הספר למדו אף סטודנטים מאוהיו ופנסילבניה. עוד בשנותיו הראשונות, בית הספר רנססלר החל להעניק תארים מתקדמים.[9]
שם המוסד שונה ל"מכון רנסלר" ב-1832, והחל לעסוק גם במחקר טכנולוגי. ב-1835 המכון נודע בכך שהחל להעניק תארים גם בהנדסה אזרחית.[10]
בשנת 1850 ובהשפעת מכונים מקבילים באירופה, הלימודים במכון החלו לארוך שלוש שנים ורוכזו בשישה בתי ספר.[11] ב-10 במאי 1862, נשרפו מאות בניינים בלב טרוי[12][13], ובהם גם ממבני המכון. אוניברסיטת קולומביה הציעה למכון לעזוב את העיר לחלוטין ולהתמזג בקמפוס קולומביה בניו יורק. בסופו של דבר, ההצעה נדחתה וההמכון עבר לקצה העיר טרוי.[14]
| מספר הסטודנטים לתואר ראשון:[15] | |
|---|---|
| 1825: 10 תלמידים | |
| 1850: 53 תלמידים | |
| 1875: 181 תלמידים | |
| 1900: 225 תלמידים | |
| 1910: 650 תלמידים | |
| 1925: 1,240 תלמידים | |
| 1945: 1,604 תלמידים | |
| 1950: 3,987 תלמידים | |
| 1965: 5,232 תלמידים | |
| 2018: 7,962 תלמידים | |
בשנת 1904 המכון נשרף שוב.[16] למרות זאת, המכון הצליח להתרחב מאוד מבחינה אקדמית וכספית.[17] בשנת 1901 הוקמה המחלקה לאמנויות, מדעים ומנהל עסקים, וכן בית הספר לתארים מתקדמים. מספר התארים המוצעים גדל וכלל גם הנדסת חשמל, הנדסת מכונות, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. מספר הסטודנטים גדל מ-200 בשנת 1900 לשיא של 1,700 בשנת 1930.[15]
ב-1961 נבנה ופעל במכון מאיץ החלקיקים הליניארי הגדול בעולם.[18]
בשנת 1999 המכון זכתה לתשומת לב ציבורית רבה בכך שהיה לאחד המוסדות האקדמיים הראשונים שחייבו שימוש במחשב.[19] באותה השנה התמנתה לנשיאות המכון שירלי אן ג'קסון. ג'קסון שאפה להגדיל מאוד את המכון, ונשיאותה הייתה שנויה במחלוקת.[20] ב-26 באפריל 2006, סגל המכון ניסה להדיחה בהצבעת אי-אמון כושלת.[21] ב-2008 כ-98 משרות בצוות (5% מכלל המשרות) נסגרו כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי .[22] למרות הקשיים הכלכליים, הרחבת הבנייה בקמפוס נמשכה ונחנכו בניינים חדשים רבים בקמפוס. בסופו של דבר, כל המשרות הוחזרו, והמכון חזר למצב כלכלי טוב.[23]
דירוג אקדמי עריכה
- דירוג שאנגחאי - מיקום 401–500
- דירוג QS - מיקום 470
- דירוג Times Higher Education - מיקום
סטודנטים עריכה
בשנת 2018 למדו במכון רנסלר כ-7,442 סטודנטים, בהם 6,590 לתואר ראשון ו-1,329 לתארים מתקדמים.[24] יותר מ-71% הסטודנטים במכון הגיעו מחוץ למדינת ניו יורק. יותר מ-20% מהסטודנטים הגיעו מחוץ לארצות הברית. הסטודנטים במכון הגיעו מכלל 50 המדינות בארצות הברית ומ-60 מדינות בעולם. היחס בין סטודנטים לחברי הסגל במסלולי התואר הראשון הוא 13:1.[25]
בערך 12% מהסטודנטים קיבלו את מדליית רנסלר - מלגת הצטיינות בשווי מצטבר של $100,000 למצטיינים במדעים ומתמטיקה.[26] בשנת 2018, המכון השקיע מעל 140 מיליון דולר בסיוע כספי ומלגות לסטודנטים.[27]
בוגרים מפורסמים עריכה
על פי אגודת בוגרי רנסלר, בארצות הברית חיים למעלה מ-100,000 בוגרי המכון, בנוסף על 4,300 החיים מחוץ לארצות הברית.[28] מבין בוגרי המכון הבולטים ניתן למנות את דניס טיטו, ג'ון סוויגרט, ריי טומלינסון, ג'ון בארסו, האני אל-מולקי, איבר ג'יאבר, ג'יימס פאלון ובובי פארלי. המומחה הישראלי לטילים, עוזי רובין, למד ברנסלר. המתמטיקאי לי סגל אשר כיהן כדיקן פקולטה במכון ויצמן למדע, כיהן קודם עלייתו ארצה ברנסלר.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הפוליטכני של רנסלר
המכון הפוליטכני של רנסלר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- המכון הפוליטכני של רנסלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "RPI History". Rensselaer Polytechnic Institute. נבדק ב-1 במאי 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "RPI: Academics". RPI.edu. נבדק ב-15 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rensselaer Polytechnic Institute". Indiana University. 2022. נבדק ב-17 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Martialay, Mary L. (28 באוגוסט 2017). "Physics Program Top Ten in the Country". RPI News. Rensselaer Polytechnic Institute. news.rpi.edu. נבדק ב-7 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rensselaer Polytechnic Institute Ranks Among the Nation’s Top 50 Universities 2019
- ^ Institute Archives and Special Collections. "RPI Building Histories". נבדק ב-21 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Inflation Calculator". Westegg.com. נבדק ב-15 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ricketts, Palmer C. (1934). History of Rensselaer Polytechnic Institute, 1824-1934, Third Edition. New York, NY: John Wiley & Sons, Inc. p. 34.
- ^ "CIRCULAR—To the County Clerks of the State of New-York". The Geneva Gazette, and General Advertiser. James Bogert (1829/01/21): 3. 21 בינואר 1829. נבדק ב-17 במרץ 2014.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Wicks, Frank (ביולי 1999). "The blacksmith's motor". Mechanical Engineering Magazine. American Society of Mechanical Engineers. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2007. נבדק ב-28 בפברואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Timeline of Rensselaer Polytechnic Institute History 1999". נבדק ב-21 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "THE GREAT FIRE IN TROY.; Between Five and Six Hundred Buildings Destroyed. A Number of Persons Killed and Missing". The New York Times. 12 במאי 1862. נבדק ב-4 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nehrich, John (27 בינואר 2010). "Classic buildings result of citywide fire". נבדק ב-2 במרץ 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Infant School Property". RPI Building Histories. נבדק ב-2 במרץ 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "NEB&W Guide to the History of RPI". 8 בספטמבר 2004. אורכב מ-המקור ב-11 בינואר 2009. נבדק ב-28 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "FOURTH FIRE AT R.P.I.; Troy's History Technical School Destroyed in $50,000 Blaze" (PDF). The New York Times. נבדק ב-16 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "RPI Biography of Palmer Ricketts". נבדק ב-21 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History of RPI's Gaerttner Linear Accelerator". נבדק ב-28 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Monahan, Torin (2003). "Hot Technologies on Every Pillow" (PDF). Radical Pedagogy. 4 (1).
- ^ Stripling, Jack (7 בדצמבר 2014). "Behind RPI's Highly Paid Chief, Tales of an Imperial Air and Cowed Staff". www.chronicle.com. נבדק ב-23 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "No-Confidence Motion Fails at Rensselaer Polytechnic". The Chronicle of Higher Education. 27 באפריל 2006.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "For RPI, priorities an issue: Layoffs spark questions about school's spending on construction, salaries". נבדק ב-30 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mary L. Martialayvar. "Rensselaer Regional Economic Impact More Than $1 Billion Annually". News.rpi.edu. נבדק ב-4 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "President's Report 2016" (PDF). נבדק ב-17 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Common Data Sets - Office of the Provost". 2 באוגוסט 2014. אורכב מ-המקור ב-2 באוגוסט 2014. נבדק ב-4 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Facts & Figures". נבדק ב-17 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "College Navigator - Rensselaer Polytechnic Institute". Nces.ed.gov. נבדק ב-14 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Graduate's Guide to Alumni Resources. Rensselaer Alumni Association. 2010.