המכון למדיניות העם היהודי

המכון למדיניות העם היהודי
	מבנה המכון למדיניות העם היהודי בירושלים
פעילות	חשיבה אסטרטגית ותכנון מדיניות
התאגדות	מוסד ללא כוונת רווח
מדינה	ישראל
מטה הארגון	האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם
נשיא	פרופ' ידידיה צבי שטרן
יושב ראש	סטיוארט איזנשטאט, דניס רוס
תקופת הפעילות	2002–הווה (כ־22 שנים)
	www.jppi.org.il

המכון למדיניות העם היהודי (באנגלית: The Jewish People Policy Institute או בקיצור JPPI) הוא מכון המאוגד כחברה לתועלת הציבור ומתאר את פעילותו: "באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציוויליזציה היהודית".^[1] במכון מכהנים אישים מתחומי הממשל, האקדמיה, המגזר הפרטי והקהילות היהודיות המהווים את צוות החשיבה של המכון.

נקודת המבט של המכון היא כלל-יהודית וארוכת טווח, ואבן יסוד בעבודתו היא הנחת קיומה של מדינת ישראל כ"מדינת הליבה" של היהדות. צוות החשיבה של המכון בוחן באופן שיטתי ומקצועי את האתגרים, האיומים וההזדמנויות שאיתם מתמודד העם היהודי, ומפתח עקרונות מדיניות וחלופות אסטרטגיות. נוסף על כך, המכון עשוי להמליץ על צעדים מידיים שיש לנקוט במטרה להבטיח את המשכיות ושגשוג העם היהודי.

המכון הוקם בשנת 2002 על ידי הסוכנות היהודית, והוא מנוהל כגוף עצמאי בלתי-תלוי. בראשו עומדת מועצת מנהלים שיושבי הראש המשותפים שלה הם השגריר סטיוארט אייזנשטדט, תת-מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר, והשגריר דניס רוס, שכיהן כשליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כמנהל אגף התכנון בממשל בוש ובמגוון תפקידים נוספים.

נשיא המכון הראשון היה פרופ' יחזקאל דרור והמנכ"ל המייסד היה אבינועם בר-יוסף. באוקטובר 2020 מונה פרופ' ידידיה צבי שטרן לנשיא המכון. סגן הנשיא הוא ד"ר שוקי פרידמן^[2].

המכון שוכן בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם.

מבנה ארגוני עריכה

בראש המכון עומדת מועצת מנהלים המנחה גם את תוכנית העבודה. חברי מועצת המנהלים^[3] הם סטיוארט אייזנשטאט – יו"ר משותף; דניס רוס - יו"ר משותף; אליוט אברמס; דן הלפרין; גלן לווי; ד"ר סטיב נסטיר; דורון שורר; צור קרן; סטיב הופמן; קרן קרפ; ריצ'רד ברנשטיין; אריק פינגרהוט; אריק גולדשטיין; שיבי גרינפלד; סלי מרידור; ומארק יוטאי.

עם עמיתי המכון נמנים^[2] ד"ר חיים זיכרמן; השגריר לשעבר אבי גיל; רבקה רביץ; פרופ' אריאל בנדור; פרופ' יהונתן גבעתי; שמואל רוזנר; ד"ר שלמה פישר; הרב ד"ר דב מימון; ד"ר שלום סולומון ואלד ועוד.

פעילויות עריכה

המכון מפעיל ארבעה מרכזים: המרכז לזהות יהודית-ישראלית; המרכז ללכידות יהודית-ישראלית; המרכז לחוסן יהודי; ומרכז למידע וייעוץ.

עיקר פועלו של המכון הוא בפרסומיו השונים ובפעילויות תומכות שנועדו לסייע לתהליך החשיבה והמחקר. המכון מקיים סיעורי מוחות וקבוצות תהודה לפרויקטים השונים וכן תדרוכים לגופי העם היהודי כולל ראשי קהילות, מנהיגות מקצועית ונדבנים יהודיים. המכון גם פועל לחזק את הקשר בין התכנון לביצוע אצל גורמי ההחלטה והביצוע בעם היהודי.

כל תוצרי המכון מפורסמים בעברית ובאנגלית ולעיתים גם בצרפתית.

פרסומים עריכה

הערכה שנתית - מסמך זה מתפרסם מדי שנה בצורה של תמצית מנהלים ומדי שנתיים כספר. המסמך מציג הערכה וניתוח של המצב והדינאמיקות בעם היהודי בשנה החולפת, במטרה לסייע בתכנון וקביעת סדר עדיפויות תקציבי בגופי הביצוע של העם היהודי, ובכללם ממשלת ישראל.
פרויקט הדיאלוג - החל משנת 2014 מוציא המכון פעם בשנה דו"ח מיוחד המציג את העמדות הרווחות בקרב הקהילות המאורגנות בתפוצות לגבי נושא ייחודי הנמצא על סדר היום. עד כה פרסם המכון ארבעה דו"חות בנושאים: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערכים יהודיים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין, המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה וירושלים והעם היהודי.
ניירות עמדה - מסמכים המציגים את עמדתו של המכון בנושאי מדיניות שונים. עד כה פורסמו ניירות העמדה הבאים: "פורום היהודי עולמי", "עוצמה רכה כנכס לאומי", "אסטרטגיה נגד אנטישמיות" ו-"מפת דרכים לעם היהודי".
ניירות התראה - מסמכים הדנים בנושאים שיש לנקוט בגינם בפעולה מיידית. בין אלה ניתן למנות את "האנטי-יהודיות החדשה" הדן בתופעת האנטישמיות ההולכת וגוברת בעולם ובאירופה בפרט, ואת "הדמוגרפיה היהודית" הדן בנושאי הדמוגרפיה וההתבוללות בעם היהודי.
פרויקט #יהדותישראלית^[4] - ניסיון להבנה של הזהות של יהודי ישראל, ביחסם ליהדות ולישראליות שלהם. הפרויקט מובל על ידי עמית המכון, העיתונאי שמואל רוזנר, והסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס. במסגרת הפרויקט פורסמו מספר מאמרים, וספר ששמו כשם הפרויקט.
"מגילת העצמאות" - פרויקט לימודי של המכון למדיניות העם היהודי לרגל יום העצמאות ה-75, באתר המכון.

פרויקטים עריכה

העם היהודי בשנת 2030 - עתידים חלופיים - פרויקט זה מתאר את עתידיו האפשריים של העם היהודי בשנת 2030 ואת התסריטים המובילים אליהם. מטרת המחקר היא פיתוח המלצות מעשיות למדיניות ואסטרטגיה שיגבירו את סיכויי מימושם של עתידים הרצויים לעם היהודי. החלופות מפותחות תוך התייחסות לדמוגרפיה, התפתחויות גאו-פוליטיות, מדע וטכנולוגיה, הזהות היהודית והיחסים בין ישראל לתפוצות, יצירתיות רוחנית ומבנה המוסדות והמנהיגות. בנוסף, התאוריות העיקריות על שגשוג ושקיעה משמשות ככלי נוסף להבנת התהליכים העוברים על העם היהודי.

במסגרת הפרויקט, התקיימו בשנים 2005 ו-2006 סיעורי מוחות ובהם השתתפו אישים יהודיים בולטים מהארץ והעולם. ביניהם, ראש המטה של נשיא צרפת לשעבר ז'אק אטלי, סגן שר האוצר ותת שר החוץ האמריקאי לשעבר סטוארט אייזנשטאט, ראש הפקולטה לחקלאות יהודית בירק, היועצת לוועדת החוקה של הכנסת פרופסור רות גביזון, הפרופסור למשפט אלן דרשוביץ, רבה הראשי לשעבר של צרפת הרב רנה סירת, נשיא אוניברסיטת הרווארד היוצא ושר האוצר האמריקאי לשעבר, פרופסור לורנס סאמרס, הפובליציסט וראש המכון האמריקאי לחקר המוח בוושינגטון ויליאם ספייר, ראש פרויקט "דויד" הגב' רייצ'ל פיש, שר המשפטים לשעבר של קנדה, ארווין קוטלר, נשיא אוניברסיטת ברנדייס פרופסור יהודה ריינהארט, ראש הפקולטה למדעים באוניברסיטה העברית פרופ' חרמונה שורק, הנדבן ויוזם פרויקט תגלית מייקל שטיינהארט, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה הרב יובל שרלו, השר לענייני תפוצות לשעבר נתן שרנסקי ואחרים

פרויקטים נוספים - "מדיניות דמוגרפית לעם היהודי", "יחסים בין העם היהודי לבין מעצמות עולות ללא מסורת תנ"כית" - הפרסום הראשון בסדרה הוא "סין והעם היהודי – ציוויליזציות עתיקות בעידן החדש"[1] (אורכב 29.05.2020 בארכיון Wayback Machine); "אסטרטגיות ביחס לאסלאם"; "זהות עולמית של העם היהודי"; "חיזוק ירושלים כבירה רוחנית-תרבותית של העם היהודי"; "תאוריות של שגשוג ושקיעה ויישומן לעם היהודי"; "מדע, טכנולוגיה והעם היהודי"; "שיפור ניהול משברים בעם היהודי"; פרויקט הדיאלוג; מבט יהודי-ישראלי על ביטחון ומדינאות; משפחה, מעורבות והמשכיות יהודית בקרב יהודי ארצות הברית (פורסם באנגלית בלבד); חינוך יהודי וזהות יהודית (פורסם באנגלית בלבד); הודו, ישראל והעם היהודי (פורסם באנגלית בלבד).