פתיחת התפריט הראשי

המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום

המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום היא מכללה אקדמית תורנית להכשרת מורים, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. קמפוס המכללה שוכן בשטח כפרי בתחום המועצה האזורית שדות נגב, סמוך לנתיבות, בעוטף עזה[1].

חמדת הדרום
לוגו 300 dpi מכללת חמדת הדרום צבעוני.jpg
אין תמונה חופשית
מוטו בית למקצוענות בחינוך
תאריך ההקמה 1955
סוג מכללה להכשרת מורים
נשיא פרופ' קרקובר שאול
סטודנטים כ-2000
מיקום מועצה אזורית שדות נגב
קואורדינטות 31°25′53″N 34°35′34″E / 31.431472222222°N 34.592666666667°E / 31.431472222222; 34.592666666667
hemdat.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שכר לימודעריכה

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[2].

היסטוריהעריכה

מכללת חמדת הדרום נוסדה כסמינר למורות וגננות "עזתה" בניהולו של חיים רבלין מקיבוץ סעד. היא עברה גילגול נוסף כשלוחת אורות בדרום עד שבאוגוסט 1995 נפתחה כמכללת חמדת הדרום ונוהלה על ידי פרופ' אבי לוי שעמד בראשה עד 2015.  המכללה קיבלה, תוך זמן קצר יחסית, היתר (דצמבר 1998) והכרה (יוני 2000) להענקת תואר B.Ed[3]. נשיא המכללה הוא פרופ' שאול קרקובר שהחליף את פרופ' יעקב רופא[4]. המכללה והסמינר שקדם לה הכשירו ב-55 שנות קיומם אלפי מורים, מורות וגננות שחינכו דורות של תלמידים ברוח ישראל סבא לאהבת העם והארץ.[דרוש מקור] בשנת תשס"ז (2007) נפתחה תוכנית להכשרת גברים להוראה: לבוגרי ישיבות הסדר במסלול אקדמי מלא להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. בשנת תשס"ח (2008) הוחל בהכשרת מחנכים ומורים בהתמחות חינוך מיוחד במסלול אקדמי למגזר החרדי ובשנת תשע"ג (2012) נפתח בית הספר לתואר שני שכולל שלוש תוכניות לימודים: חינוך מדעי, תרבות יהודית, וניהול וארגון מערכות חינוך.

מסלולי הלימודעריכה

במכללה לומדים כ-1,000 סטודנטים וסטודנטיות לקראת תואר B.Ed "בוגר בהוראה"- תואר ראשון ותעודת הוראה בהתמחויות שונות: מדעים, אנגלית, מתמטיקה, ספרות, מקרא, תורה שבעל פה, חינוך מיוחד וגיל הרך. מסלול בנים והכשרת חרדים: מסלולי ההכשרה לבנים במכללת חמדת הדרום נועד לתת מענה לבעיות כמו חוסר מורים במקצועות שאינם מקצועות הקודש ומתן מענה לצורך חשוב מאוד בתלמודי התורה לבנים עם צרכים מיוחדים. נכון ל-2016 מחצית מהסטודנטים הם בוגרי ישיבות (חלקן חרדיות) הלומדים באזור ומגיעים למכללה להכשיר את עצמם להוראה. הבוגרים משתבצים להוראה במחוז דרום ובכך מהווים את עתודת ההוראה של המחוז.

כ-250 סטודנטים וסטודנטיות לומדים לקראת תואר שני M.Ed "מוסמך בהוראה" בשלוש תוכניות לימוד שונות: חינוך מדעי, ניהול וארגון מערכות חינוך והתרבות היהודית בזיקתה אל התנ"ך והוראתה.

היחידה להתפתחות מקצועית מאפשרת למידה לאחר שלבי ההכשרה להוראה תוך כדי עבודה במערכת החינוך ובשנת שבתון ומציעה מגוון תוכניות, קורסים והשתלמויות לפיתוח מקצועי של מורים, גננות ואנשי חינוך, לימודי חובה ולימודי העשרה. למעלה מ-1000 מורים, מורות וגננות משתלמים ביחידה להתפתחות מקצועית.

במתחם המכללה שוכנת מדרשת מבראשית, מדרשה ליהדות בשילוב שירות לאומי, ובה לומדות 45 בנות.

במכללה פועל "עתיד חמדת", פרויקט חו"ל, תוכנית המיועדת לסטודנטיות דוברות צרפתית מארצות שונות. 40 סטודנטיות לומדות במשך שנה לימודי אולפן, לימודי קודש, פסיכומטרי ולימודי מכינה לקראת לימודים אקדמיים במוסדות שונים בארץ. חלקן ממשיכות בלימודי הוראה במכללה. התוכנית תורמת לקליטת עליה, בכך שרובן נשארות בארץ בתום לימודיהן כעולות חדשות ואף מושכות את משפחתן לעלייה לארץ והשתקעות בה.

ספרים בהוצאת המכללהעריכה

במסגרת "דעה"- ההוצאה לאור של המכללה הפרסומים הבאים יצאו לאור:

  • חמדעת - כתב עת שפיט בתחומי יהדות, ספרות וחינוך. שמונה כרכים.
  • זמן מקום - זמן מקום הוא ירחון המכיל תכנים ארץ ישראליים סביב לוח השנה העברי בעריכתו של מאיר כהן.
  • ספרי החמ"ד - במסגרת תוכנית רב-שנתית להחלת מורשת המנהיגות הרבנית לתלמידי החמ”ד, יוצאים לאור ספרים בשיתוף מינהל החמ”ד ומכללת חמדת הדרום המאירים את דמותם של דמויות מופת, גדולי ישראל. שלושה ספרים נכתבו ונערכו על ידי הגב' רחל סלייטר: "הרב ישראלי בארץ חמדה" (תשע"ה), "השולחן הערוך של הרב חיים דוד הלוי" (תשע"ד) ו"בשיירה אל הרב צבי-יהודה" (תשע"ג).
  • מסרון פרשת שבוע - לקט דברי תורה לפרשת שבוע שנשלחו בתפוצה רחבה כמסרונים מדי יום שישי לכבוד שבת ופורסמו באתר המכללה, מאת פרופ’ אבי לוי.
  • ספר: בין הדלת למפתן /ד"ר דינה פרג'ון קדוש העוסק בשינויים בתפיסות החינוך שחוללה תקומת ישראל בחינוך היהודי בג'רבה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה