ממשלת ישראל השבע עשרה

ממשלת רבין הראשונה (1974-1977)
(הופנה מהדף הממשלה ה-17)

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, מכונה גם "ממשלת רבין הראשונה", פעלה מ-3 ביוני 1974 עד 20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

ממשלת ישראל השבע עשרה
הישיבה הראשונה של הממשלה ה-17 בכנסת
מידע כללי
3 ביוני 197420 ביוני 1977 (3 שנים)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה יצחק רבין
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השש עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השמונה עשרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרכב הכנסת השמינית ערב הקמת הממשלה

עריכה
 
ממשלת ישראל השבע עשרה בראשותו של יצחק רבין ב-3 ביוני 1974, יום השבעתה, בבית הנשיא אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: משה ברעם, אהרן ידלין, יהושע רבינוביץ', שלמה הלל, משה קול, גדעון האוזנר, חיים יוסף צדוק, שמעון פרס, שולמית אלוני, ויקטור שם-טוב, שלמה רוזן, חיים בר-לב, אברהם עופר, ישראל גלילי, גד יעקבי, אהרן אוזן, אהרן יריב וגרשון אבנר מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: יצחק רבין, אפרים קציר ויגאל אלון
סיעה ראש הסיעה מנדטים מושב הערות
המערך יצחק רבין 54 קואליציה

בהמשך כהונת הכנסת:

הליכוד מנחם בגין 39 אופוזיציה

בהמשך כהונת הכנסת:

מפד"ל יוסף בורג 10 קואליציה
חזית דתית תורתית 5 אופוזיציה בהמשך התפצלה לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים משה קול 4 קואליציה בהמשך פרש חבר הכנסת אחד והצטרף לליכוד
רק"ח מאיר וילנר 4 אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 3 קואליציה
מוקד מאיר פעיל 1 אופוזיציה

הקמת הממשלה

עריכה

עם התפטרות ראש הממשלה, גולדה מאיר, בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, התמודד רבין על הנהגת מפלגת העבודה מול שמעון פרס. זו הייתה ההתמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל רבין 298 קולות לעומת 254 להם זכה פרס. לאחר ניצחונו בבחירות פנימיות אלו, התמנה רבין ב-3 ביוני 1974 לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.

ציוני דרך ומדיניות

עריכה

בחזית המדינית נערך בתחילת כהונתו של רבין המשא ומתן עם מצרים על הסכמי הביניים שבעקבות מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה בטרור ערך צה"ל את "מבצע אנטבה", אולי הישגה הגדול ביותר של ממשלת רבין הראשונה. זו סבלה מאי יציבות ומסכסוכים בינו לבין שר הביטחון שמעון פרס, שרבין הרגיש כי הוא חותר תחתיו. פרס החליש מאוד את יכולתו של רבין לעשות שינויים, אם כי ספק אם היה ביכולתה של ממשלת רבין לחולל שינוי משמעותי במורשת הקשה בתחום הכלכלי, המדיני, הפנימי והציבורי שהותירו הממשלות הקודמות גם ללא פעילותו של פרס.

תנועת "גוש אמונים" הגבירה בתקופה זו את פעילותה, ובגיבויו של שר הביטחון שמעון פרס, כמו גם בתמיכה של חלק מצעירי המפד"ל (כמו זבולון המר, למשל), החלה לפעול לעידוד יישובם של יהודים ביהודה ושומרון. בתקופת כהונתה של ממשלה זו נחקרו והתגלו פרשות שחיתות בצמרת המדינה, בהן היו מעורבים אישים כמו מועמדו של רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, ושר השיכון והבינוי אברהם עופר.

ההתרחשות הדרמטית בשנות ממשלת רבין הייתה בתחום הכלכלי, שעמד במרכז תשומת הלב לאורך כל תקופת כהונתה. האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. רבין ושר האוצר יהושע רבינוביץ לא רצו, וככל הנראה גם לא יכלו, לנקוט במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה. הממשלה הנהיגה רפורמה מקיפה בנושא המיסים בעקבות המלצות ועדת בן שחר, ולראשונה הנהיגה תשלום מס ערך מוסף. כן הוחל בשנת 1975 לקבוע את שערי מטבעות החוץ לראשונה מדי יום, בשיטת הפיחות הזוחל.

סוף כהונת הממשלה

עריכה

ב־14 בדצמבר 1976 נערכה בכנסת הצבעה על הצעת אי אמון, שהגיש הרב קלמן כהנא מסיעת פועלי אגודת ישראל בשל חילול השבת שנגרם, כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר. שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות את הצבעתם זו כהתפטרות. הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת בו הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, והקדמת הבחירות ל־17 במאי 1977, מה שהבטיח שהממשלה תהיה עד אחרי הבחירות ממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. הליך זה כונה אחר כך בלעג "התרגיל המבריק".

בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה, שהתקיימה בפברואר גבר רבין על שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך השני לראשות הממשלה. אולם, בעקבות הפרסום ב-15 במרץ 1977 על קיום חשבון בנק בחו"ל השייך לרבין ואשתו, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע זר, התפתח פרשת חשבון הדולרים. ב־7 באפריל 1977, בשעה 23:40, הודיע רבין על הסתלקותו ממועמדותו לראשות הממשלה.

ב־10 באפריל נבחר פרס ברוב גדול על ידי מרכז מפלגת העבודה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין יצא לחופשה החל מה־22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים.

סיעות הקואליציה

עריכה
סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 54 משרד ראש הממשלה, משרד החוץ,
משרד האוצר, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד הסעד,
משרד הדתות, משרד המשפטים,
משרד ההסברה, משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות, משרד התקשורת,
משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה,
משרד הפנים, משרד העבודה,
המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון,
משרד התחבורה, שר בלי תיק
משרד התקשורת,
משרד החקלאות
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 תיקי הדתות, הסעד והפנים היו בידי המפד"ל
בעת כהונתה בממשלה
מפד"ל 10 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
29 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976 הודחה עקב אי תמיכה בממשלה בהצבעת אי אמון
ל"ע 4 משרד התיירות, שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
רצ 3 שרה בלי תיק 3 ביוני 1974 6 בנובמבר 1974
קידמה ופיתוח 2 משרד החקלאות 8 ביוני 1976 8 במרץ 1977 החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רשימה ערבית
לבדואים וכפריים
1 8 ביוני 1976 8 במרץ 1977 החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רע"ם 3 משרד החקלאות 8 במרץ 1977 20 ביוני 1977 החל מיצירת הסיעה
מספר הח"כים החברים בקואליציה:

הרכב הממשלה

עריכה

עם כינונה כללה הממשלה 19 שרים, 16 שרים מטעם המערך, 2 שרים מטעם הליברלים העצמאיים ושולמית אלוני מרצ. מקרב שרי המערך בממשלה השש עשרה, לא נכללו בממשלה ה-17: גולדה מאיר, משה דיין, אבא אבן, פנחס ספיר וחיים גבתי. במקומם נכנסו השרים החדשים: אברהם עופר, אהרן ידלין, גד יעקבי ומשה ברעם.

בסוף אוקטובר 1974, עם הצטרפותה של המפד"ל לקואליציה, עלה מספר השרים ל-21, כאשר שלושה שרים של המפד"ל הצטרפו לממשלה ואילו שולמית אלוני מרצ פרשה ממנה. התפטרותו של אהרן יריב, בראשית 1975, הקטינה את מספר השרים ל-20. פיטוריהם של שרי המפד"ל במסגרת התרגיל המבריק הקטין את מספר השרים ל-17, והתאבדותו של אברהם עופר הוריד את מספר השרים ל-16.

בסך הכל כיהנו בממשלה 23 שרים, אם כי לא כולם ביחד. מתוכם, 17 המשיכו מממשלות קודמות (רבין, אלון, רבינוביץ, שם-טוב, פרס, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי, צדוק, אוזן, יריב, האוזנר, רוזן ורפאל) ו-6 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (עופר, ידלין, יעקבי, ברעם, המר ואלוני).

המערך מפד"ל ליברלים עצמאיים רצ
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השבע עשרה
י"ג בסיוון ה'תשל"ד - ד' בתמוז ה'תשל"ז | 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה   ראש הממשלה

יצחק רבין

המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד האוצר   יהושע רבינוביץ המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הביטחון   שמעון פרס המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הבריאות   ויקטור שם-טוב המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הדתות   חיים יוסף צדוק המערך 3 ביוני 1974 - 30 באוקטובר 1974
  יצחק רפאל מפד"ל 30 באוקטובר 1974 - 20 בדצמבר 1976
  חיים יוסף צדוק המערך 18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
משרד ההסברה   אהרן יריב המערך 3 ביוני 1974 - 4 בפברואר 1975
משרד החוץ   סגן ראש הממשלה

יגאל אלון

המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד החינוך והתרבות   אהרון ידלין המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד החקלאות   אהרן אוזן המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד המסחר והתעשייה   חיים בר-לב המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד המשטרה   שלמה הלל המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד המשפטים   חיים יוסף צדוק המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הסעד   ויקטור שם-טוב המערך 3 ביוני 1974 - 30 באוקטובר 1974
  מיכאל חזני

נפטר בכהונתו

מפד"ל 30 באוקטובר 1974 - 2 ביולי 1975
  יוסף בורג מפד"ל 27 ביולי 1975 - 4 בנובמבר 1975
  זבולון המר מפד"ל 4 בנובמבר 1975 - 20 בדצמבר 1976
  משה ברעם המערך 18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
משרד העבודה 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הפנים   שלמה הלל המערך 3 ביוני 1974 - 30 באוקטובר 1974
  יוסף בורג מפד"ל 30 באוקטובר 1974 - 20 בדצמבר 1976
  שלמה הלל המערך 18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
משרד השיכון   אברהם עופר

התאבד בכהונתו

המערך 3 ביוני 1974 - 3 בינואר 1977
  שלמה רוזן המערך 18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
המשרד לקליטת עלייה 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד התחבורה   גד יעקבי המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד התיירות   משה קול ליברלים עצמאיים

התפטר מהכנסת

3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד התקשורת   אהרן אוזן המערך 20 במרץ 1975 - 20 ביוני 1977
ללא תיק   גדעון האוזנר ליברלים עצמאיים 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
  שולמית אלוני רצ 3 ביוני 1974 - 5 בנובמבר 1974
  ישראל גלילי המערך 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
סגני השרים
משרד החקלאות   אליהו מויאל המערך 24 במרץ 1975 - 20 ביוני 1977
  ג'בר מועדי המערך 16 ביולי 1974 - 24 במרץ 1975
משרד התקשורת 24 במרץ 1975 - 20 ביוני 1977

חילופי שרים

עריכה
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חיים יוסף צדוק המערך משרד הדתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 יצחק רפאל מפד"ל 30 באוקטובר 1974
ויקטור שם-טוב לא היה חבר הכנסת משרד הסעד מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 מיכאל חזני מפד"ל 30 באוקטובר 1974
שלמה הלל המערך משרד הפנים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 יוסף בורג מפד"ל 29 באוקטובר 1974
יצחק רבין המערך משרד התקשורת מסירת התיק לשר במשרה מלאה 20 במרץ 1975 אהרן אוזן המערך 20 במרץ 1975
שולמית אלוני רצ שרה בלי תיק התפטרות 20 במרץ 1975 לא מונה מחליף
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד פטירה 2 ביולי 1975 יצחק רבין המערך 7 ביולי 1975
יצחק רבין המערך משרד הסעד מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 ביולי 1975 יוסף בורג המערך 29 ביולי 1975
יוסף בורג מפד"ל משרד הסעד מסירת התיק לשר נוסף מטעם הסיעה 4 בנובמבר 1975 זבולון המר מפד"ל 4 בנובמבר 1975
יצחק רפאל מפד"ל משרד הדתות פיטורין 22 בדצמבר 1976 חיים יוסף צדוק המערך 16 בינואר 1977
זבולון המר מפד"ל משרד הסעד פיטורין 22 בדצמבר 1976 משה ברעם המערך 16 בינואר 1977
יוסף בורג מפד"ל משרד הדתות פיטורין 22 בדצמבר 1976 שלמה הלל המערך 16 בינואר 1977
אברהם עופר המערך משרד השיכון פטירה 3 בינואר 1977 שלמה רוזן המערך 16 בינואר 1977
ג'בר מועדי המערך סגן שר במשרד התקשורת החל לכהן כסגן שר החקלאות 24 במרץ 1975 אליהו מויאל המערך 24 במרץ 1975

לקריאה נוספת

עריכה
  • עמוס שיפריס, ממשלת רבין הראשונה 1977-1974, צור יגאל: פורת, 2013.

קישורים חיצוניים

עריכה


הקודם:
ממשלת ישראל השש עשרה
מרץ 1974 – יוני 1974
ממשלת ישראל השבע עשרה
3 ביוני 197420 ביוני 1977
הבא:
ממשלת ישראל השמונה עשרה
1977–1981