פתיחת התפריט הראשי

המנדט הבריטי על מסופוטמיה

מפת המנדטים במזרח התיכון של הקבינט הבריטי, 1921. גבול שטח המנדט על מסופוטמיה מסומן בקו צהוב.

המנדט הבריטי על מסופוטמיהאנגלית: British Mandate for Mesopotamia; בערבית: الانتداب البريطاني على العراق) היה הצעה למנדט חבר הלאומים מדרג A של בריטניה על אזור עיראקמחוזות העות'מאניים לשעבר בגדאד, מוסול ובצרה). הצעת המנדט גובשה במסגרת ועידת סן רמו ב-25 באפריל 1920, על בסיס הסכם סייקס-פיקו. המנדט התקיים דה יורה מ-10 באוגוסט 1920 ועד ה-3 באוקטובר 1932, שלטון בריטי ישיר התקיים רק עד סוף 1922, ומאז הייתה עיראק מונרכיה אוטונומית דה פקטו.

התפתחות המנדטעריכה

מיד לאחר ועידת סן רמו פרצה בבגדד התקוממות נגד השלטון הבריטי, שפשטה ברחבי עיראק ונטלו בה חלק קצינים לשעבר בצבא האימפריה העות'מאנית, סוכנים צרפתים, לאומנים מן התנועה הלאומית הערבית וכן כורדים בצפון עיראק ששאפו לעצמאות. ההתקוממות דוכאה על ידי כוחות מצבא הודו הבריטית בפיקודו של ארנולד וילסון והגיעה לסיומה באוקטובר בפעולות האלימות נהרגו 2,300 חיילים בריטים וכ-8,400 ערבים מקומיים. הקושי בדיכוי המרד נבע מכך שהפרלמנט הבריטי לא העריך נכונה את גודל האיום ולא תקצב משלוח תגבורת, רק עקב לחץ שהפעיל וינסטון צ'רצ'יל תוקצבה הגדלת הכוח הבריטי באזור.[1]

ההצעה הבריטית, שהוגשה לחבר הלאומים בדצמבר 1920 והתבססה על שלטון בריטי ישיר, הייתה עדיין בשלב של טיוטה, כאשר החליטו הבריטים לחזור בהם במסגרת ועידת קהיר. בוועידה זו דחף שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל להמלכת מלך נאמן לבריטים מן השושלת ההאשמית על השטח, כתחליף לשלטון מנדטורי ישיר, כצעד להרגעת האזור לטווח ארוך. מאחורי היוזמה ניצבה גרטרוד בל, שגם שירטטה את גבולות הטריטוריה.[2]

המלך פייסל הומלך ב-23 באוגוסט 1921 וב-10 באוקטובר 1922 נחתם ההסכם האנגלו-עיראקי אשר אושרר על ידי הפרלמנט העיראקי בשנת 1924. בריטניה הכירה בריבונות עיראק וזו, מצידה, הותירה את ניהול יחסי החוץ שלה וכלכלתה לבריטניה. במהלך תקופת השלטון הבריטי הישיר בעיראק כיהן פרסי קוקס כנציב עליון ולאחר מכן כיהן במשרד זו ארנולד וילסון.

לאחר חתימת ההסכם אירעו מספר התפתחויות, שהעיקרית שביניהן היא גילוי שדות נפט גדולים והענקת הזיכיון להפקת הנפט לחברת הנפט העיראקית, תאגיד בשליטה בינלאומית ובריטית. הסדר המנדט, שלא בוטל במפורש על ידי ההסכם משנת 1922, נראה מיושן. הצדדים החלו בסוף שנות העשרים במשא ומתן לכריתת הסכם חדש בין הממשלה הבריטית ובין ראש הממשלה הפרו בריטי נורי סעיד.

ב-1930 נחתם ההסכם החדש, ההסכם האנגלו-עיראקי (1930). הסכם זה ביטל את המנדט, והעניק לעיראק עצמאות מלאה. על פי ההסכם היה על בריטניה לפעול לקבלת עיראק כמדינה עצמאית לחבר הלאומים, והדבר אכן בוצע בשנת 1932.

לקריאה נוספתעריכה

  • ג'יימס באר, קו בחול, תל אביב 2016, עמ' 118–130

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ג'יימס באר, קו בחול, תל אביב 2016, עמ' 127
  2. ^ דודו בן צור, גרטרוד בל: המלכה הלא רשמית של עיראק, באתר ynet, 12 ביוני 2007