פתיחת התפריט הראשי

נוסח אשכנז המערבי (הנקרא ברומנית: Ritul Occidental) שימש קהילות יהודיות רבות בשטחי ממלכת רומניה לפחות מן המאה ה-19. בניגוד ליתר יהדות מזרח אירופה שהתפללה לפי נוסח אשכנז המזרחי (מנהג פולין), רוב העדות היהודיות ברומניה התפללו בענף האחר, כפי המקובל מעבר לנהר אלבה במערב גרמניה ובצרפת. מנהג אשכנז המערבי רווח מאוד ברומניה, וסביב מלחמת העולם השנייה מפקדים תיעדו אותו ביותר ממאה קהילות.

תוכן עניינים

התפשטות הנוסח ברומניהעריכה

 
בית הכנסת הגדול בקונסטנצה

עוד בשנת 1832 פעלו עשרה מניינים של מנהג אשכנז המערבי בבוקרשט.[1] ב-1860 היו ברומניה 28 בתי-כנסת כאלו.[2] במקביל להם פעלו בתי-כנסת בנוסח פולין, שנקראו ברומנית Rit Oriental על שום המקור המזרחי של נוסח התפילה בהם.[3]

ב-1857 קמה "קהילת הדת הישראלית המודרנית" במטרה לייסד את מה שהיה לבסוף לבית הכנסת הכוראלי של בוקרשט. יוזמת ההקמה שייכת לנכבד היהודי יצחק לייב ויינברג.[4] הוא הדגיש שלא יחול שום חידוש בנוסח התפילה עצמו: "לא יחול שום חידוש בתפילה, כי זה מעשה שאיש אינו רשאי לעשות".[5] ב-16 בינואר 1866 נבחר ועד הנהגה לקהילה החדשה. הם החליטו לאמץ את מנהג אשכנז המערבי, להבדיל ממנהג אשכנז המזרחי, שלדעתם מושפע מהמיסטיקה של ימי הביניים (לנוסח פולין חדרו מעט ממנהגי האר"י[6]) וכתוצאה מכך הליטורגיה של יהודי פולין דומה יתר על המידה לספרדית.[7] הקהילה נקראה מ-1876 "עדת בית הכנסת כורל של בוקרשט - בעלת מנהג אשכנז המערבי".[8]

בעיר קראיובה שבה הייתה מושרשת מזמן עדה ספרדית חזקה קמה גם קהילה אשכנזית פולנית שבשנת 1900 אימצה את השם "קהילת דת ישראל בעלת מנהג מערבי".[9] גם בעיר קונסטנצה בשנת 1896 לצידה של הקהילה הספרדית הוותיקה, התארגנה קהילה "בעלת מנהג אשכנזי", או כפי שנקראה מאוחר יותר "בעלת מנהג מערבי".[10] סביב מלחמת העולם השנייה נהגו לפי מנהג אשכנז המערבי רוב הקהילות, כפי שניתן לראות במפקדי 1940 ו-1943.

אחרי איחוד טרנסילבניה ובאנאט עם רומניה בשנת 1918 קם בשנות העשרים של המאה ה-20 גם "איחוד קהילות מנהג אשכנז המערבי של חבלי ארדיאל ובאנאט" (Uniunea Comunităţilor de rit occidental din Ardeal şi Banat ובהונגרית - Erdély–Bánáti Nyugati Szertartású Izraelita Hitközségek Szövetség). ארגון זה כלל הפעם את הקהילות הנאולוגיות ואת רוב קהילות הסטטוס קוו אנטה; כמה מהאחרונות העדיפו להצטרף לאורתודוקסים.[11] במפקד בשנת 1921 הקהילות הנאולוגיות (23 במספר) והסטטוס קוו (8 במספר) מנו כ-46,000 נפשות.[12]

מפקד הקהילות ב-1940עריכה

ה"פולחן המערבי" התחיל לאפיין את עבודת הקודש ברוב בתי הכנסת הגדולים בערים הגדולות של רומניה. במפקד של שנת 1940 סווגו הקהילות היהודיות של רומניה על ידי השלטון לפי השתייכותן לזרמים או מנהגים.

  • באלבה יוליה היו 3 קהילות אורתודוקסיות.
  • בארד היו 13 קהילות, 9 מערביות ו-4 אורתודוקסיות.
  • בפיטשט הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בבקאו היו 3 קהילות מערביות.
  • בפלטיצ'ן היו 3 קהילות מערביות.
  • בביוש היו 4 קהילות אורתודוקסיות.
  • בבוטושאן היו 7 קהילות מערביות.
  • בבראילה הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בברשוב היו שתי קהילות, אחת מערבית ואחת אורתודוקסית.
  • בבוזאו הייתה קהילה מערבית אחת.
  • באורביצה היו שתי קהילות מערביות.
  • בקונסטנצה היו שתי קהילות, אחת מערבית ואחת ספרדית.
  • בגאלאץ הייתה קהילה אחת מערבית.
  • בטרגובישטה הייתה קהילה אחת מערבית.
  • בקראיובה היו שתי קהילות, אחת מערבית ואחת ספרדית.
  • בפגראש הייתה קהילה אחת מערבית.
  • בחוש הייתה קהילה אחת מערבית.
  • בטרגו ז'יו הייתה קהילה אחת מערבית.
  • בחונדוארה היו 9 קהילות, 8 אורתודוקסיות ואחת מערבית.
  • בקלראש היו 3 קהילות, 2 מערביות ואחת ספרדית.
  • ביאשי היו 6 קהילות מערביות.
  • בבוקרשט היו 3 קהילות, אחת מערבית, אחת אורתודוקסית ואחת ספרדית.
  • בטורנו סברין היו שתי קהילות, אחת מערבית ואחת ספרדית.
  • בסלטינה הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בפיאטרה נאמץ היו 3 קהילות מערביות.
  • בפלוישט הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בפוקשאן היו 3 קהילות מערביות.
  • ברמניקו סראט הייתה קהילה מערבית אחת.
  • ברומן הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בקרקאל הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בלוגוז' היו 4 קהילות מערביות.
  • בסיביו היו שתי קהילות, אחת אורתודוקסית ואחת ספרדית.
  • בסיגישוארה היו 3 קהילות אורתודוקסיות.
  • בבלאז' היו 10 קהילות אורתודוקסיות.
  • בטקוץ' היו 3 קהילות מערביות.
  • בטורנו מגורלה הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בטימישוארה היו 10 קהילות, 6 מערביות, 3 אורתודוקסיות ואחת ספרדית.
  • בטולצ'אה הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בטורדה היו שתי קהילות אורתודוקסיות.
  • בברלאד הייתה קהילה מערבית אחת.
  • ברמניקו ולצ'אה הייתה קהילה מערבית אחת.
  • בוסלוי היו שתי קהילות מערביות.[13]

איחוד הפלגיםעריכה

המשטר הפאשיסטי-צבאי ברומניה ביטל את פדרציית הקהילות היהודיות והקים את "מרכז היהודים" בחסותו לצורך יישום המדיניות האנטישמית שלו. אחרי השחרור וסילוק הנוכחות הנאצית ברומניה באוגוסט 1944 הותרה מחדש פעילות הפדרציה. בחודש יוני 1949, אורגנו מחדש כל הקהילות של יהדות רומניה במסגרת פדרציית הקהילות ו"דת משה" (cultul mozaic). הפעם לא הורשה קיומם של ארגונים אוטונומיים[דרושה הבהרה] לעדות ולזרמים הדתיים - נאולוגים, אורתודוקסים מסורתיים, ספרדים. ההנהגה הדתית של פדרציית הקהילות, כמו בימי הממלכה הרומנית הייתה בידי רב ראשי מודרני מקבוצת הזרם המרכזי (הרב ד"ר משה רוזן), "בעל מנהג מערבי" לשעבר. תחת חסותו של הרב הראשי ופדרציית הקהילות התקיימו גם מחלקה אורתודוקסית על מנת לשרת את הפולחן של הקהילות החרדיות וגם כן מחלקה ספרדית בבוקרשט.[14] רבנים אורתודוקסים מרדנים שסירבו לקבל את תכתיבי השלטונות קיבלו דרכונים ואולצו לעזוב את רומניה באיום שאם לא יעזבו את קהילותיהם, יאסרו - ביניהם היה הרב דוד שפרבר מברשוב.[15][16]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרי קולר -תולדות יהודי רומניה בתאריכים- באתר קהילת בוקרשט - הפרק "איפה היה קם בית כנסת היה קם גם בית ספר"
  2. ^ Israel Bar-Avi, O istorie a evreilor români, Cenaclul Literar "Menora", 1961. עמ' 8, 12.
  3. ^ ראו הסבר בדף השיחה.
  4. ^ Evreii din România în texte istoriografice, Hasefer, 2004, עמוד 502 (ברומנית)
  5. ^ ציטוט מדויק מ: הרשקוביץ, תנועת התיקונים בדת בקרב יהודי רומניה 1857-1921, עמ' 156 (2).
  6. ^ נוסח אשכנז בתפילה באנציקלופדיה יהודית דעת
  7. ^ Evreii din România în texte istoriografice, Hasefer, 2004, עמודים 508 - 510 (ברומנית)
  8. ^ Evreii din România în texte istoriografice, Hasefer, 2004, עמוד 504 (ברומנית)
  9. ^ קהילת קראיובה ברשת
  10. ^ ‏Florian Stan‏
  11. ^ ד"ר הארי קולר,(2004) Contribuţia evreilor... 2004 ע' 733.
  12. ^ ד"ר ויקטור נוימן - יהודי טרנסילבניה - בספר Contribuţia evreilor ‏ 2004, ע' 125.
  13. ^ הארי קולר, (2004) Contribuţia evreilor... ע' 708 - 712.
  14. ^ ‏Victor Neumann ‏ (1999) ע'170-171: "ההבדל בין שני הפולחנות, אורתודוקסי ונאולוגי, הראשון בשימוש בממלכה הישנה, והשני בבאנאט, בלט תמיד בהתייחסות הפחותה יותר ליהודי באנאט מצד הפדרציה".
  15. ^ ‏(2008) Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici ע' 70.
  16. ^ ‏... H.Kuller et al. Contribuţia evreilor ‏ (2004) ע' 701.