המסדרון האקולוגי באזור מודיעין

המסדרון האקולוגי באזור מודיעין הוא הקצה הדרום־מערבי של החלק המרכזי של המסדרון האקולוגי הים תיכוני הנמצא לאורכה של ישראל. המסדרון נמצא בנקודת מפתח אקולוגית שמחברת בין השומרון המערבי, הרי יהודה ושפלת יהודה ומשם אל הנגב.

מטיילים בגבעות הדרומיות של מודיעין

שטחו של המסדרון באזור מודיעין הוא כ־24 קמ"ר והוא גובל בעמק איילון מדרום, בכביש 1 ממערב, בכביש 443 מצפון ובגדר הביטחון ממזרח. המסדרון מתאפיין בתצורת נוף של גבעות נמוכות המתנשאות לרום של 150–300 מטר מעל פני הים.

בקעת הנזירים

צבאים ארצישראלים באזור מודיעין

מאפייני האזור

אקלים

אקלים ים תיכוני הוא סוג של אקלים סובטרופי שידוע גם כאקלים סובטרופי של קיץ יבש ונפוץ במדינות אגן הים התיכון. המאפיין העיקרי של מזג האוויר הים-תיכוני הוא משטר הגשמים העונתי, הקיץ היבש ומרבית המשקעים יורדים בחורף. האקלים של המסדרון האקולוגי במודיעין הוא אקלים לח למחצה. ממוצע הגשם בשנה לפי מדידות בתחנת שעלבים עומד על 538 מ"מ בשנה.

בוצין מפורץ

צומח

לפי סקר סובב מודיעין שנערך בשנת 2007 על ידי מכון דש"א (דמותה של ארץ) נמצא כי 43% משטח הסקר מאופיין על ידי צמחיית בתה ומתוך כך כ-36% צומח בתה עשבונית וכ-7% צומח של סירה קוצנית. כרבע משטח הסקר הוא שטח חקלאי ורבע משטח הסקר מכוסה יערות קק"ל.

שטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין מאופיינים בעיקר בצמחייה של שטחי בתה שהיא תצורת נוף אשר מאופיינת בשליטה של בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים. החברות העיקריות השולטות בבתה הים-תיכונית הן: חברת הסירה הקוצנית, חברת הקורנית המקורקפת וחברת הלוטמית הדביקה. המסדרון האקולוגי של מודיעין מאופיין במיני צומח רבים, בהם מקומיים וייחודיים לאזור, וכן מינים בסכנת הכחדה. בין המינים הנפוצים בשטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין נמצאים העצים לבנה רפואי ועוזרר קוצני. שיחים כמו אשחר ארץ-ישראלי, קידה שעירה וצלף קוצני. בני שיח כמו אזוב מצוי, געדה מצויה, זוטה לבנה, סירה קוצנית, פיגם מצוי. עשבוניים כמו בוצין מפורץ, חבלבל השיח, עכובית הגלגל, מרוות יהודה. דגנים רב שנתיים כמו זקנן שעיר ושעורת הבולבוסין. גאופיטים כגון כלנית מצויה, עירית גדולה וסתוונית היורה. מטפסים כמו קיסוסית קוצנית ואספרג החורש. כמו כן יש מינים אנדמיים לישראל ולסביבתה כמו לוף ארץ-ישראלי, פעמונית כוכבנית, אשבל ארץ-ישראלי, זמזומית מצוויה, חבצלת קטנת פרחים, כרכום חורפי, מרוות יהודה ומרוות ירושלים, עכנאי יהודה ואלקנה סמורה.

חי

מבין מיני בעלי החיים בשטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין נמצאים מיני יונקים כגון תן, נמייה, דרבן, ארנבת, גירית מצויה, ושועל מצוי. מיני זוחלים כקמטן החורש, זיקית, חרדון, צב יבשה ומניפנית מצויה. כמו כן יש מינים פגיעים כמו צבי ארץ-ישראלי וזיקיתיים וכן מינים בסכנת הכחדה כצבוע מפוספס.

ציפורים

בשטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין יש מינים מקננים אשר נמצאים בסכנת הכחדה, חמריה חלודת-זנב, שרקרק מצוי ואת פפיון ההרים שנמצא בקשר מובהק עם מדרונות סלעיים עם צומח פתוח – בתות או שטחים עשבוניים. באזורים בהם בית הגידול מתאים ואיכותי הוא מהווה את אחד המינים השכיחים, אך הוא צריך רצף של שטחים פתוחים איכותיים ולכן סובל בעיקר מקיטוע ייעור ובינוי. פפיון ההרים מאכלס את הגבעות באזור מודיעין, אבל בגלל תהליכי הפיתוח אוכלוסייתו באזור קטנה. כמו כן קוקייה אירופית שהיא מין טפילים חברתיים בישראל מטפילה את הביצים שלה בקינים של הפפיון הרים. מיני הציפורים המקננות השכיחים בשטח המסדרון האקולוגי של מודיעין הם חנקן אדום-ראש, חנקן גדול, סבכי קוצים, תפר, חוגלת סלעים, קוקייה מצויצת, חיוויאי הנחשים, ירגזי מצוי, נקר סורי, שחרור, עורבני, פשוש, בולבול.

צבי ארץ-ישראלי

בשנים האחרונות מתבצע מעקב אחר תנועת הצבי הארץ-ישראלי בשטח המסדרון באזור מודיעין אשר בוחן את תנועת הצבאים מהרי ירושלים אל שטחי ראש העין ונחל שילה. לפי נתונים של רשות הטבע והגנים בין השנים 1983-2006 נצפו כ-1240 פרטים של צבי ארץ-ישראלי בשטחי המסדרון האקולוגי שמסביב לעיר מודיעין.

פיתוח

פיתוח קיים

בשנת 1985 הוקם היישוב מכבים כישוב של בתים צמודי קרקע, ובשנת 1988 הוקם בסמוך היישוב רעות, גם הוא יישוב של בתים צמודי קרקע. בשנת 1990 אוחדו היישובים למועצה מקומית בשם מכבים-רעות. באותה שנה אושרה בוועדה הארצית לתכנון ובניה הקמתה של העיר מודיעין. בשנת 1994 החלו עבודות הפיתוח בשטח ובשנת 1996 החל האכלוס של הבתים הראשונים בעיר. בשנת 2003 אוחדו המועצה המקומית מכבים-רעות עם העיר מודיעין.

העיר מודיעין-מכבים-רעות הוקמה על המסדרון האקולוגי המרכזי של מדינת ישראל העובר מצפון לדרום והייתה ל"פקק" במסדרון הזה וחוסמת אותו כמעט כליל. מה שמחבר כיום בין תאי השטח מצפון וממזרח לעיר ובין תא השטח הדרומי הוא אזור צר למעבר, המקיף את העיר מצידה המערבי, לכיוון הגבעות הדרומיות שם הוא מצטמצם לכדי מעבר צר עד קילומטר רוחבו, ובנקודה הצרה ביותר שלו הוא מצטמצם ל-600 מטרים בלבד בין המרכז המסחרי ישפרו סנטר למחלף ענבה.

הקמת גדר הביטחון בעשור הראשון של המאה ה-21 יצרה מחסום קריטי נוסף.

הגבעות הדרומיות של מודיעין

הגבעות הדרומיות הן שטח של גבעות בתה בחלק הדרומי של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין. שטח הגבעות הדרומיות גובל בדרום בעמק איילון, בצפון בשכונות מכבים, רעות ומוריה בעיר מודיעין-מכבים-רעות, בגדר ההפרדה ממזרח ובשדרות החשמונאים והיישובים שעלבים ונוף איילון ממערב. אזור זה הוא צוואר הבקבוק של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין.

מאז בניית גדר ההפרדה, המסדרון האקולוגי הצטמצם רבות באזור מודיעין והגבעות הדרומיות הפכו לשטח בעל חשיבות אקולוגית גבוה מאוד, מכיוון שהם השטחים הפתוחים היחידים המחברים בין עמק איילון והרי ירושלים אל שטחי יער בן שמן והדום השומרון.

שטח הגבעות הדרומיות של מודיעין מוגדר בתוכנית מתאר מחוזית 3 (תוכנית מתאר מחוזית של מחוז מרכז) כשטח לבניה עתידית המאיים להציב מחסום בלתי עביר בין הרי ירושלים מדרום לשטחי אלעד וראש העין מצפון.

ברשות הטבע והגנים קיים משנות ה-90 תכנון רעיוני להקמת גן לאומי באזור הגבעות הדרומיות בשל חשיבות שטחי הבתה במרכז הארץ.

מאבק אזרחי לשימור המסדרון

בעקבות איום הבניה התעורר מאבק ציבורי שמובילה החברה להגנת הטבע מאז תחילת שנות האלפיים, לשמירה על השטחים שמסביב למודיעין כשטחים פתוחים. בכל שנה סביב ט"ו בשבט עורכים חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע אירוע רב משתתפים בגבעות הדרומיות, על מנת לשמר את המודעות לחשיבות השמירה על האזור חופשי מפיתוח. מטרתה המוצהרת של החברה להגנת הטבע היא לשמור על שטחי המסדרון האקולוגי באזור מודיעין בכלל, ובשטחים המאוימים בבניה בפרט, כשטחים טבעיים פתוחים.

גבעת הברושים

תוכנית המתאר לפיתוח שלב ב' של העיר, שהוצגה בראשית 2019 על ידי עיריית מודיעין-מכבים-רעות, מתחשבת באילוצים הללו ואינה כוללת בנייה בגבעות המערביות והדרומיות של העיר. יחד עם זאת משאירה התוכנית את הגבעות הדרומיות בסטטוס "לפיתוח עתידי".

היסטוריה ומורשת

בשטחי העיר מודיעין ובשטחים שמסביב לה יש ממצאים ארכאולוגיים רבים של יישובים עתיקים. בגבעת התיתורה יש שרידים ליישוב מלפני 6,000 שנים ועד התקופה העות'מאנית. כמו כן יש ממצאים רבים שמשויכים לתקופת החשמונאים. מתתיהו הכהן אבי משפחת החשמונאים והמנהיג הראשון של מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית היוונית היה מהעיר מודיעים. למרות שהיום אין הסכמה בנוגע למיקום המדויק של העיר מימי בית שני, השם של העיר השתמר בשם הכפר הפלסטיני אל מידיה וחודש עם הקמתה של העיר החדשה – מודיעין. מרד החשמונאים הוביל לממלכה יהודית עצמאית שמלכה בחלקים משטחי ארץ ישראל משנת 140 לפנה"ס ועד לכיבושה על ימי האימפריה הרומית בשנת 63 לפנה"ס . רק עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 חזרה הריבונות בשטחי ארץ ישראל לידיים עבריות. בתחומי העיר מודיעין נמצא אתר אום אל עומדן באתר ניתן להבחין בשלוש שכבות ארכאולוגיות עיקריות, אשר תוארכו בעזרת מטבעות ישנים וכלי חרס שנמצאו. הממצאים הראשונים הם מן התקופה הפרסית מהמאה החמישית עד למאה השלישית לפנה"ס. בנוסף להם אף נמצאה כמות מועטה של כלי חרס מן התקופה ההלניסטית מהמאה השלישית עד למאה השנייה לפנה"ס, ואף נמצאו שרידים רבים מהשנים המאוחרות של המאה הראשונה לספירה עד לתחילתה של המאה השנייה לספירה. בגלל הממצאים מימי מרד החשמונאים יש ארכאולוגים הטוענים כי היה זה כפר חשמונאי. האתר הוצע על ידי חופרי האתר כמיקום אפשרי למודיעים העתיקה. בעקבות החפירות שנערכו מטעם רשות העתיקות בחורבת אום אל-עומדן ניתן לזהות את החורבה ככפר. הכפר כולל סמטה מרכזית רחבה, סמטאות צרות הניצבות לה, גת, מבני מגורים ומבני ציבור, בהם בית כנסת (מהעתיקים בארץ) ומקווה טהרה. כמו כן, נחשפו במקום שלוש מערכות קבורה. בנוסף על כך, נתגלו במקום חותם אבן ועליו כתובת בארמית, כלי חרס, מטבעות מתקופות המרד הגדול ומטבעות בר כוכבא.

השטחים של מודיעין שימשו את לוחמי מרד בר כוכבא. מרד בר כוכבא שהרחש בין השנים 133-136 כנגד האימפריה הרומית. זה היה המרד השני של היהודים בארץ ישראל כנגד האימפריה הרומית. אחרי המרד הגדול בו נחרב בית המקדש השני. את המרד הוביל שמעון בן כוסבא הידוע כ'שמעון בר כוכבא' ונתמך על ידי רבי עקיבא. מרד בר כוכבא התרחש בעיקר בשפלת יהודה ובהרי יהודה. בניגוד לאסטרטגיה שכשלה במרד הגדול, של התבצרות בערים מוקפות חומה ומבצרים קשים לכיבוש, האסטרטגיה של מרד בר כוכבא הייתה של לוחמת גרילה. מערכת מערות מסתור נחפרה כהכנה למרד והן שימשו את הלוחמים להסתתרות מפני חיילי הלגיון הרומאי. בגבעת התיתורה, אתר טבע עירוני שיושב בלב העיר בצמוד לכביש 443, נמצאו מערך של מערכות המסתור של בר כוכבא.

בנוסף למערות המסתור ולישוב החשמונאי, השטחים של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין היו מיושבים לאורך ההיסטוריה, וניתן למצוא בהם אתרים ארכאולוגים רבים כדוגמת חרבת חדת', בה נמצאה כנסייה ביזנטית ורצפת פסיפס, גבעת שר, שנמצאו בה ריכוז גבוה של שומרות, וכן כבשני סיד לאורך נחל ענבה. מלבד אלו יש עוד שרידי יישובים רבים בשטח המסדרון האקולוגי של מודיעין ביניהם חרבת' קנובה, חרבת' נכס, חרבת' רגב, וחרבת' חרובה.

ראו גם

• מעבר אקולוגי
• בתה

לקריאה נוספת

• סקר ציר הגבעות, מכון דש"א, 2012
• עמית דולב, החברה להגנת הטבע אבי פרבולוצקי, רשות הטבע והגנים, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, 2002

קישורים חיצוניים

• המגוון הביולוגי של ישראל
• אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל