פתיחת התפריט הראשי

המערכה בין המלחמות או מב"מ היא שמה של המערכה שמנהלת מדינת ישראל במאה ה-21[1] באמצעות צה"ל וקהילת המודיעין נגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה וארגוני טרור דוגמת חזבאללה[2] וחמאס ובכדי לסכל פעילות התקפית שלהם[3], הכוללת מכלול פעולות חשאיות בחתימה נמוכה[4] ובהן סיכולים ממוקדים, תקיפות חיל האוויר[5], לוחמת סייבר ופעולות של יחידות מיוחדות ולוחמי "המוסד"[6]. שמה של מדיניות זו נגזר מכך שהיא מתנהלת בין המבצעים הצבאיים הגלויים והמלחמות שמנהלת ישראל כנגד אויביה[7]. במערכה זו מקפידה ישראל על יכולת הכחשה. הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, אמר על פעולות אלו כי:

"אנחנו עוקבים אחרי תהליכי העברות האמל"ח בכל גזרות הלחימה. זה דבר שהוא מאוד לא טוב, זה דבר שהוא מאוד מאוד רגיש, ומעת לעת כשיש צורך דברים יכולים להתרחש."[8].

א', מפקד מערך המבצעים המיוחדים לשעבר, סיפר:

במערכה שבין המלחמות, שמתקיימת כל הזמן, אתה בעצם מנסה לדחות ככל האפשר את המלחמה עצמה[9]

בין הפעולות המיוחסות לישראל נמנות: חיסולם של הגנרל הסורי מוחמד סלימאן[10], עימאד מוע'ניה[11], המפקד הצבאי של חזבאללה ובנו[12], ומחמוד אל-מבחוח[13], בכיר בחמאס, תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[14], התקיפה הישראלית בסודאן (2009) במהלך מבצע עופרת יצוקה[15], תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק, תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ[16], הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית[17].

באוגוסט 2017 סיפר מפקד חיל האוויר, אמיר אשל, שבמהלך מלחמת האזרחים בסוריה ערך החיל תקיפות רבות של מטרות בשטח סוריה ושיירות נשק לחזבאללה.[18] במרץ 2018 סיפר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שבתקופת כהונתו ערך צה"ל יותר מאלף פעולות מעבר לגבולות ישראל.

ישראל נמנעה מליטול אחריות למרבית הפעולות הללו, אף שלא היה ספק באשר לחלקה בהן. אישור של ישראל ניתן במקרים שמעורבותה נחשפה, למשל עקב הפלת מטוס ישראלי בעימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן ב-10 בפברואר 2018 ומבצע בית הקלפים ב-10 במאי 2018, שבא בתגובה לירי רקטות קרקע-קרקע של משמרות המהפכה האסלאמית מסוריה לשטח ישראל.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבי בניהו, קולם של הנשיא והרמטכ"ל חייב להישמע בדיון הציבורי על השוויון בנטל, סופהשבוע, ‏ 18.02.2014.
  2. ^ עמוס הראלהערכה בישראל: חיזבאללה ינסה לפגוע בבכירים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2014.
  3. ^ עזרי עמרם, ‏גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", באתר ‏mako‏‏, ‏3 במאי 2011‏.
  4. ^ גילי כהןגנץ לתלמידים: הצבא מבצע עשרות פעולות חשאיות, גם בשבוע האחרון, באתר הארץ, 19 במרץ 2014.
  5. ^ יואב לימור, ‏ישראל השבוע - מוסף פוליטי, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2014.
  6. ^ יואב לימור, ‏השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014.
  7. ^ עמוס הראלגנץ מתחיל את שנתו האחרונה בתפקיד בראש שקט, באתר הארץ, 16 בפברואר 2014.
  8. ^ עמוס הראל, גילי כהן, ג'קי חורידיווח בלבנון: חיל האוויר תקף באזור הגבול עם סוריה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2014
  9. ^ בן כספית, ‏סודי ביותר: מפקד מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל בראיון ראשון, באתר מעריב השבוע, 4 בפברואר 2017
  10. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 472-473.
  11. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 438-441.
  12. ^ גורמים בלבנון: בנו של עימאד מורנייה חוסל בתקיפת צה"ל בסוריה, מעריב אונליין, 18 בינואר 2015,
    דיווח בלבנון: בנו של עימאד מורנייה נהרג בסוריה, באתר ynet, 18 בינואר 2015.
  13. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 441-450.
  14. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת "ידיעות אחרונות", 2008, עמודים 499-502.
  15. ^ עמוס הראל, ברק רביד, יוסי מלמן, מטוסי חיל האוויר תקפו בסודאן עשרות משאיות שהובילו אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, באתר הארץ, 26 במרץ 2009.
  16. ^ גל פרל, אתגר המלחמה החשאית, מעריב, 11 מרץ 2014, כפי שהועלה באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
  17. ^ אמיר אורןמלחמת הצללים בין ירושלים וטהראן, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011.
  18. ^ עמוס הראלמפקד חיל האוויר היוצא: ישראל תקפה כמאה פעם שיירות נשק לחיזבאללה בחמש שנים, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017
  ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.