המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית
המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית (באנגלית: Supreme Headquarters, Allied Expeditionary Force, ובראשי תיבות: SHAEF) הייתה מפקדה צבאית רב-לאומית, אשר הוקמה על ידי בעלות הברית (למעשה בריטניה וארצות הברית) במלחמת העולם השנייה על מנת לתכנן את פלישתן לצפון-מערב אירופה ולפקד עליה. בראשה עמד המפקד העליון של חיל המשלוח של בעלות הברית, גנרל דווייט אייזנהאואר מארצות הברית.
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, קנדה ומדינות נוספות |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
פברואר 1944 – 14 ביולי 1945 (כשנה)  |
| מקים היחידה | דווייט אייזנהאואר |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | גנרל הצבא |
| מפקדים | דווייט אייזנהאואר |
תולדות המפקדה העליונה
עריכה
המפקדה העליונה הוקמה רשמית בבריטניה בחודש פברואר 1944, אם כי תהליך הקמתה התרחש למעשה בשנתיים שלפני כן. היא הוקמה על מנת לקבל לידיה את תוצאות עבודת התכנון של הפלישה לצרפת שנעשתה לפני כן, להשלימה ולהוציאה לפועל. בחודש ינואר 1944 מונה אייזנהאואר לעמוד בראש חיל המשלוח של בעלות הברית לפלישה לצרפת ובראש המפקדה העליונה.
המפקדה העליונה התהוותה מתוך קיומן ועבודתן של שתי מפקדות אחרות של בעלות הברית שקדמו לה, ורבים מאנשי הסגל של המפקדה העליונה הגיעו אליה מתוך צוותי שתיהן. האחת הייתה מפקדת כוחות בעלות הברית (AFHQ), ששימשה כמפקדתו של הגנרל אייזנהאואר בעת ששימש כמפקד זירת הים התיכון של בעלות הברית ופיקד על המבצעים בצפון אפריקה, סיציליה ואיטליה. האחרת הייתה מפקדת ראש המטה של המפקד העליון של בעלות הברית (COSSAC), אשר הוקמה באפריל 1943. היא הוקמה בעקבות דיוני ראשי המטות הצבאיים של ארצות הברית ובריטניה בועידת קזבלנקה בינואר 1943, על מנת להתחיל בעבודת התכנון של הפלישה למערב אירופה ולהוות גרעין לייסוד המפקדה העליונה של חיל המשלוח שייצא לשם. ראש המטה שעמד בראש מפקדה זו וקידם את עבודת התכנון של הפלישה היה לוטננט גנרל פרדריק מורגן הבריטי.[1]
ביולי 1944 מנה סגל המפקדה העליונה כ-4,900 קצינים וחיילים, מהם כ-3,500 אמריקנים וכ-1,400 בריטים. באפריל 1945 כבר מנה הסגל 14,000 איש, מהם 8,400 אמריקנים.
המפקדה העליונה השתכנה במרץ 1944 במחנה גריפית'ס, מחנה צבא אמריקני גדול שהוקם בצפונו של פארק בושי שבדרום מערב לונדון. ב-2 ביוני 1944, בהתקרב המועד לפלישה לצרפת, עברו בכירי המפקדה למוצב פיקוד קדמי בבית סאות'וויק – בית אחוזה מצפון לנמל פורטסמות'. שם קיבלו אייזנהאואר וקציניו את ההחלטה הסופית על המועד לתחילת הפלישה.
ב-7 באוגוסט 1944, לאחר הפלישה ופריצת כוחות בעלות הברית בצרפת מחבל נורמנדי, עבר הגנרל אייזנהאואר עם מטהו הקדמי לצרפת. המפקדה העליונה באה בעקבותיו והשתכנה בורסאי הסמוכה לפריז. אייזנהאור מיקם את מוצב הפיקוד הקדמי שלו בעיר ריימס שבצרפת, שממנה יכול היה להגיע אל המפקדות השונות של צבאותיו גם ברכב, במידה ותנאי מזג האוויר לא איפשרו לו לטוס אליהן. במפקדה זו בריימס נחתם ב-7 במאי 1945 מסמך הכניעה הראשון של כוחות גרמניה הנאצית לכוחות בעלות הברית.
המפקדה העליונה פורקה ב-14 ביולי 1945, ומאותו מועד עמדו כוחות בעלות הברית באירופה תחת פיקודים נפרדים.
מרבית מבני מחנה גריפית'ס סולקו לאחר המלחמה מפארק בושי בלונדון. כיום ניצבת בו אנדרטה באתר שבו ניצב משרדו של אייזנהאואר. הרחוב הסמוך לאתר נקרא SHAEF Way, לזכר שהות המפקדה העליונה שם.
הכוחות שתחת פיקוד המפקדה העליונה
עריכהערב הפלישה לצרפת ב-6 ביוני 1944 סרו למרות המפקדה העליונה יחידות צבא מארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת ופולין. כל כוחות הקרקע של חיל המשלוח היו כפופים לקבוצת הארמיות ה-21, שסרה למרותה של המפקדה העליונה. ב-1 באוגוסט באותה שנה נוספה אליה קבוצת הארמיות ה-12, אשר הופעלה בצרפת וקיבלה תחת פיקודה את הכוחות האמריקניים שהיו כפופים לפני כן לקבוצת הארמיות ה-21. ב-15 בספטמבר באה תחת פיקוד המפקדה העליונה גם קבוצת הארמיות ה-6, שנחתה בדרום צרפת ב-15 באוגוסט והייתה כפופה לפני כן לפיקוד בעלות הברית בים-התיכון. משם ואילך ניצבה קבוצת הארמיות ה-12 במרכז חזית בעלות הברית באירופה, כשקבוצת הארמיות ה-21 משמאלה וקבוצת הארמיות ה-6 מימינה (מצפון ומדרום לה, בהתאמה).
במאי 1945, עם סיום המלחמה באירופה, עמדו תחת פיקוד המפקדה העליונה למעלה מ-4.3 מיליון חיילי בעלות הברית.[2]
בכירי המפקדה העליונה
עריכה- המפקד העליון של חיל המשלוח של בעלות הברית: גנרל דווייט אייזנהאואר (ארצות הברית)
- סגן המפקד העליון: מרשל חיל האוויר ארתור טדר (בריטניה)
- מפקד כוחות האוויר של חיל המשלוח: מרשל אוויר טרפורד לי מלורי (בריטניה)
- מפקד כוחות הצי של חיל המשלוח: אדמירל ברטרם רמזי (בריטניה)
- ראש מטה המפקדה העליונה: מייג'ור גנרל וולטר בדל סמית' (ארצות הברית)
- ראש אגף המבצעים: מייג'ור גנרל הרולד בול (ארצות הברית)
- ראש אגף המודיעין: מייג'ור גנרל קנת סטרונג (בריטניה)
- מפקדי קבוצות הארמיות:
- קבוצת הארמיות ה-21: פילדמרשל ברנרד מונטגומרי (בריטניה)
- קבוצת הארמיות ה-12: גנרל עומר ברדלי (ארצות הברית)
- קבוצת הארמיות ה-6: גנרל ג'ייקוב דיוורס (ארצות הברית)
לקריאה נוספת
עריכהForrest Pogue, The Supreme Command, Washington, Office of the Chief of Military History, Dept. of the Army, 1954.
(ספר מן הסדרה צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה).
קישורים חיצוניים
עריכה
- The Supreme Command באתר ibiblio.
- תרשים המבנה הארגוני של המפקדה העליונה, יוני 1944 מהספר The Supreme Command
- המפקדים הראשיים במפקדה העליונה מהספר The Supreme Command
הערות שוליים
עריכה- ^ מקור: The Supreme Command, Ch.III: The nature of SHAEF.
- ^ היו אלו 3.2 מיליון חיילי ארצות הברית, 907 אלף חיילי בריטניה ו-188 אלף חיילי קנדה, ובנוסף מספר לא ידוע של חיילי צרפת (במסגרת הארמייה הצרפתית ה-1, שהשתייכה לקבוצת הארמיות ה-6) (מקור: The Supreme Command, Appendix E).