המצעד הארוך

המצעד הארוך הוא מצעד נסיגה של כ-10,000 קילומטר, שארך כשנה, שערכו הקומוניסטים הסינים בראשותו של מאו דזה-דונג בשנת 1934. המצעד ההרואי הפך להיות אחד המיתוסים המכוננים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, והיה שלב חשוב בעלייתה לשלטון בסין.

מסלול המצעד הארוך

באוקטובר 1934 החלה המתקפה החמישית, שביצעו כוחותיו של צ'יאנג קאי שק, מנהיג הרפובליקה הסינית, נגד הסובייט המרכזי, שהקימו הקומוניסטים במחוז ג'יאנגשי, בדרום סין. לאחר שורה של ניסיונות כושלים לחסל את המאחז הקומוניסטי, גייס צ'יאנג, שנעזר במומחים צבאיים גרמנים, כ-700,000 חיילים לצורך חיסולו הסופי, מולם ניצבו כ-150,000 חיילים קומוניסטים בלבד. הוא הקים טבעת מצור סביב הבסיס הקומוניסטי, וכיווץ אותה בהדרגה, תוך שהוא גורם אבדות כבדות לכוחות הקומוניסטים. כדי להינצל מהשמדה, החליטה ההנהגה הקומוניסטית לנטוש את הבסיסים שהקימה בדרום סין, ולצאת למסע צפונה, שכונה לימים בשם "המסע הארוך", במטרה ליצור בסיס בטוח חדש בשליטה קומוניסטית בצפון סין. במסגרת הפריצה החוצה מטבעת הכיתור של כוחות הגואומינדנג, פוצל הכוח הקומוניסטי לחמישה טורי מסע. 86,000 לוחמים, ובנוסף 11,000 חיילי תחזוקה ושלישות ואלפי אזרחים, פרצו את טבעת הכיתור הלאומנית, והחלו במצעד מג'יאנגשי לכיוון דרום מערב. תחילה נתקלו בקשיים בחציית נהר שיאנג, עת כוחותיו של צ'יאנג מתקיפים את הצועדים. בינואר 1935, עם בוא החורף הגיעו הכוחות לדְזוּניִי, לאחר שאיבדו כ-5,000 לוחמים וכן את כל האזרחים הסבלים, והם עדיין נדרשו לעבור חמישה קווי הגנה של הקוומינטנג בהמשך הדרך. תחת תנאים אלו התקיימה בדְזונְיִ ועידה של הנהגת המפלגה הקומוניסטית, במסגרתה הוחלט על שינוי חד באסטרטגיה של כיבוש השלטון בסין על ידי המפלגה, ועל הדחת ההנהגה הנוכחית שלה. כתוצאה מהוועידה הפך מאו דזה-דונג למנהיג בפועל של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אף על פי שלא נבחר רשמית כמזכיר המפלגה. בדזוניי גם החלו לראשונה בקיעים בין הקומוניסטים הרוסים לאלו הסינים - מאו ואנשיו הבינו, כי מה שטוב לרוסיה לאו דווקא מתאים לסין.

בדזוניי החליט מאו שהצועדים יעשו את דרכם צפונה, כדי להתחבר לכוח הקומוניסטי ששכן בצפון סצ'ואן. עם זאת, בדרכם היה עליהם לחצות את נהר היאנגצה, שם חיכו חייליו

Flag of the People's Republic of China.svg
היסטוריה של סין
התקופה הקדומה
סין הקיסרית
התפוררות הקיסרות
סין המודרנית
העת החדשה
ראו גם
פורטל:סיןP Chinese Dragon.png

של צ'יאנג. מאו בחר לצלוח את הנהר באזור מסוכן עם מעבורות בלבד, והצליח, היות שכוחותיו של צ'יאנג כלל לא האמינו שניתן לחצות שם. לאחר מכן, קרבו הקומוניסטים לשפך נהר דאדו. ללאומנים חברו גם כוחות עצמאיים מקומיים שלחמו אף הם בכוחות הקומוניסטיים. בנוסף, התגלה מערב סצ'ואן כאזור הררי וקשה למסע, בו הטבע היה אויב גדול לא פחות. הכוחות הנסוגים נאלצו להילחם באיתני טבע, בכוחות צבא מקומיים ואף בשבטים מקומיים עוינים. חציית גשר לודינג באותו חלק של המסע מסמלת את הקשיים שהיו מנת חלקם של הכוחות הצועדים.

מאות נהרגו בדרך, בעיקר בשל הקור העז. עם זאת, בשלהי יוני 1935 הגיע הצבא לעמק רחב ידיים וזרוע כפרים, ונפגש עם כוחות הארמייה הרביעית, שהגיעו מחנאן. הוחלט להמשיך למחוז גאנסו, ולשם הגיעו החיילים בחודש ספטמבר. למאו נודע על קיומו של סובייט קומוניסטי במחוז שאאנשי, ובאוקטובר הסתיים המסע בן 368 יום ביאן-אן שבמחוז.

לנקודת היעד הגיעו כ-8,000 איש בלבד (מתוך כ-100,000 שיצאו למסע). לאורך המסע החרים הצבא הקומוניסטי רכוש ונשק ממיליציות מקומיות וגייס לשורותיו איכרים ועניים, אך אלו מנו פחות מאלף מתוך שמונת האלפים שהגיעו לשאאנשי. גורמים רבים גרמו לאובדן המספרי, בהם תשישות, רעב, עריקה, קור, מחלות ואבדות צבאיות.

על אף מחירו הכבד, נתן המסע לקומוניסטים את הבידוד לו היו זקוקים על מנת להתארגן ולבנות מחדש את הצבא. כמו כן, המסע קנה להם אהדה גדולה בקרב האיכרים שהתרשמו מנחישותם וממסירותם של הכוחות, וכן את העובדה שעל אף הקשיים, לא עסקו הכוחות בביזת רכושם של האיכרים.

לקריאה נוספתעריכה

  • האריסון א. סולסברי, תרגום מאנגלית: נעמי כרמל, המסע הארוך - הסיפור שטרם סופר, ספרית מעריב, 1987, 423 עמודים[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא המצעד הארוך בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשנת 1984, כדי לספר את הסיפור במלואו, עשה המחבר, האריסון א. סולסברי, כ-11,000 קילומטרים בעקבות המסע הארוך, שוחח עם עשרות גברים ונשים שהשתתפו במסע הארוך, עם היסטוריונים, ועם אנשי צבא ומנהיגים בסין שעברו את התקופה ההיא. השלטונות פתחו בפניו את הארכיונים ואיפשרו לו גישה למסמכים. המחבר הוא עיתונאי נחשב בארצות הברית ,שהיה כתב של הניו יורק טיימס בברית המועצות, כתב ספרים שבגין אחד מהם זכה בפרס פוליצר בשנת 1955
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.