המקור האלוהיסטי

המקור האלוהיסטי (בקיצור: ס"א; באנגלית: Elohistic source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

על פי השערת התעודות חמשת חומשי התורה מורכבים מארבע תעודות שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

כאשר מפרידים את התורה למקורותיה על סמך שיקולים עלילתיים וסגנוניים, מתברר שאחד המקורות הללו מתאפיין באזכורים רבים של שבטי הצפון ושל אתרים גאוגרפיים ופולחניים בצפון ארץ ישראל. בין הסיפורים המשוייכים למקור האלוהיסטי ויוצגו בהמשך נמנים חלק מסיפור חלום יעקב שבספר בראשית, פרק כ"ח וחלק מסיפור מאבק יעקב והמלאך שבספר בראשית, פרק ל"ב, שם מוזכרים בית אל, פנואל ומחניים כמקומות פולחן, כולם – בממלכת ישראל הצפונית. לפיכך, מעריכים שמוצאו של מקור זה בממלכת ישראל. סיפור חטא העגל, המופיע בתעודה זו בלבד (ספר שמות, פרק ל"ב), והעובדה שמקור זה מגלה עניין מיוחד בנושאים הקשורים לנבואה, העלו את הסברה שמחבר התעודה קשור בתנועה הנבואית נגד פולחן העגלים שפשט בממלכת ישראל (השוו, למשל, ספר הושע, פרק ח'). מבחינת זמנו, הוא מתוארך לתקופה שבין המאה ה-9 לפנה"ס ועד לחורבן הממלכה בשנת 721. קובץ החוקים המזוהה עמו מכונה בפי החוקרים "ספר הברית" (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א' - כג יט). משערים שהקובץ התחבר כמקור עצמאי, ושולב בטקסט מאוחר יותר על ידי העורך האלוהיסטי.

ישנם קווים משותפים רבים בין הסיפור והחוק של ס"א לאלה של המקור המשנה-תורתי (ס"ד), המאוחר ממנו. לפיכך מקובל כיום בקרב החוקרים המכירים בקיומו של ס"א כי ס"ד נכתב בהשראת ס"א ובהתבססות עליו, אך מתוך פולמוס אתו ועל מנת להחליפו. המקור האלוהיסטי גם מציג את סיפור נדודי בני ישראל במדבר בצורה שונה מהמקור היהוויסטי והמקור הכהני.[1]

מאפייני המקור האלוהיסטי

עריכה

בספר שמות, פרק ג' אלוהים נגלה למשה לראשונה בשמו. משה שואל את אלוהים באיזה שם להציג אותו בפני בני ישראל, ואלוהים מבקש שיציגו בשם "אהיה אשר אהיה". מיד לאחר מכן אלוהים חושף בפני משה את שמו האמיתי, "יהוה": ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם: "אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם", וְאָמְרוּ לִי "מַה שְּׁמוֹ?" - מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?". וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", וַיֹּאמֶר: "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: "כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר".” (פסוקים י"גט"ו). מכאן ואילך נוקט מחברו של מקור זה בשם אלוהים ובשם המפורש ה' לסירוגין.[2]

בתנ"ך מוזכרת ההתגלות הראשונה של אלוהים בשמו למשה פעם נוספת בספר שמות, פרק ו': ”וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּ"אֵל שַׁדָּי", וּשְׁמִי "ה'" לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם".” (פסוק ב'). התגלות זו קשורה קשר הדוק להתגלויות נוספות שחוו האבות המשויכות, בביקורת המקרא, למקור הכהני. לפיכך, יש הנוטים לייחס את ההתגלות שבפרק ג' למקור האלוהיסטי, שלפיו, בדומה למקור הכהני, שמו המפורש של אלוהים לא היה ידוע לשלושת האבות. לעומת זאת, במקור היהוויסטי, לא זו בלבד ששמו המפורש של אלוהים היה ידוע לאבות, הוא היה אף ידוע מאז ימיו של אנוש, בנו של שת ונכדו של אדם: ”וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ "אֱנוֹשׁ". אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.” (ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו).

בספר בראשית ישנן כפילויות רבות. כך, למשל, בפרקי אברהם מופיעים שני סיפורים בעלי תבנית דומה - האחד בפרק י"ב בסיפור ירידת אברהם למצרים והשני בפרק כ' בסיפור ירידת אברהם לגרר. בשני הסיפורים הללו אברהם הולך עם אשתו שרה לארץ אחרת ונותן את אשתו למלך הנכרי. אלוהים מעניש את המלך הנכרי על שלקח אשת איש, ואברהם ושרי עוזבים את המקום. סיפור נוסף בעל תבנית דומה מופיע בפעם הראשונה בפרק ט"ז בסיפור בריחת הגר ולידת ישמעאל, ובפעם השנייה פרק כ"א בסיפור גירוש הגר וישמעאל. בשני הסיפורים הללו הגר שפחת אברהם נאלצת לעזוב את ביתו, ובדרכה היא פוגשת מלאך. בהנחה שעל פי המקור האלוהיסטי שם ה' לא היה ידוע לאבות, ניתן להסביר את הכפילות בין שני הסיפורים הללו בשינוי בשם האל: פרק י"ב ופרק ט"ז המשתמשים בשם "יהוה" שייכים, איפוא, למקור היהוויסטי, ואילו פרק כ' ופרק כ"א שייכים, איפוא, למקור האלוהיסטי.

אירועים חוזרים

עריכה

פרט לשימוש החוזר בשם "אלוהים" בשני הסיפורים האחרונים, וכמוהם גם סיפור עקידת יצחק שבפרק כ"ב וחלקים מסיפור חלום יעקב שבפרק כ"ח, סיפורים אלו חולקים מאפיינים דומים:[3]

התגלות בלילה

עריכה
  • בסיפור ירידת אברהם לגרר, אלוהים מזהיר את אבימלך מלך גרר בחלום הלילה מכך שהוא לקח אשת איש, ומצווה עליו להשיב את שרה לבעלה אברהם: ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם: "גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת... וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ... וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב, דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ".” (פרק כ', פסוקים ו'ז').
  • גם בסיפור עקידת יצחק אברהם קם בבוקר לאחר שצווה בידי אלוהים לעקוד את בנו, מה שמעיד על כך שהציווי ניתן בלילה: ”וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַבְרָהָם?", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". וַיֹּאמֶר: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר... וַיִּקַּח אֶת... יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.” (פרק כ"ב, פסוקים א'ג').
  • גם בסיפור חלום יעקב המלאכים העולים ויורדים בסולם נגלים אליו, כאמור, בחלום הלילה: ”וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.” (פרק כ"ח, פסוקים י'י"ב).
  • ההתגלות הלילית חוזרת בסיפורים נוספים שבהם נעשה שימוש בשם "אלוהים", כגון בסיפור חלומות שר המשקים ושר האופים שבפרק מ': וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ", וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים - סַפְּרוּ נָא לִי".” (פסוק ח').
  • כך גם באשר לסיפור חלומות פרעה שבפרק מ"א: ”וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה: "חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא, אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה".” (פסוק כ"ה).
  • כך בסיפור ירידת יעקב למצרים שבפרק מ"ו: ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר: "יַעֲקֹב! יַעֲקֹב!", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". וַיֹּאמֶר: "אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ. אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם".” (פסוקים ב'ג').

התגלות המלאכים מהשמיים

עריכה
  • בסיפור גירוש הגר וישמעאל, כישמעאל עומד למות מצמא, אלוהים שומע את זעקתה של אמו, הגר, ומלאך אלוהים קורא אליה מן השמיים: ”וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם.” (פרק כ"א, פסוק י"ז). זאת, להבדיל מסיפור בריחת הגר היהוויסטי, שבו מלאך ה' מוצא את הגר על האדמה, על עין המים, ולא קורא אליה מן השמיים: ”וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר.” (פרק ט"ז, פסוק ז').
  • כך גם בסיפור עקידת יצחק, שבו מלאך ה' קורא אל אברהם מן השמיים פן הלה יהרוג את בנו: ”וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר: "אַבְרָהָם! אַבְרָהָם!", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי".” (פרק כ"ב, פסוק י"א).
  • אף בסיפור חלום יעקב רואה האחרון מלאכים העולים ויורדים מסולם שראשו בשמיים: ”וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.” (פרק כ"ח, פסוק י"ב).

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית - אסופת מחקרים בלשון המקרא, מוסד ביאליק, אסופות טו, ירושלים תשע״ח 2017

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנחם הרן, השגות גאוגרפיות משתנות ומצע ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. כרך י' ספר זלמן שזר, תשל"א - 1971
  2. ^   יצחק אבישור, מבוא לספר שמות : הרכב הספר לפי "השערת המקורות", באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  3. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים: הוצאת כרמל, 2006, עמ' 57-53