המקור האלוהיסטי

המקור האלוהיסטי (בקיצור: ס"א; באנגלית: Elohistic source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות

רקעעריכה

על פי השערת התעודות חמשת חומשי התורה מורכבים מארבע תעודות שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

כאשר מפרידים את התורה למקורותיה על סמך שיקולים עלילתיים וסגנוניים, מתברר שאחד המקורות הללו מתאפיין באזכורים רבים של שבטי הצפון ושל אתרים גאוגרפיים ופולחניים בצפון ארץ ישראל. לפיכך, מעריכים שמוצאו של מקור זה בממלכת ישראל. סיפור חטא העגל, המופיע בתעודה זו בלבד (ספר שמות, פרק ל"ב), והעובדה שמקור זה מגלה עניין מיוחד בנושאים הקשורים לנבואה, העלו את הסברה שמחבר התעודה קשור בתנועה הנבואית נגד פולחן העגלים שפשט בממלכת ישראל (השוו, למשל, ספר הושע, פרק ח'). מבחינת זמנו, הוא מתוארך לתקופה שבין המאה ה-9 לפנה"ס ועד לחורבן הממלכה בשנת 721. קובץ החוקים המזוהה עמו מכונה בפי החוקרים "ספר הברית" (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א' - כג יט). משערים שהקובץ התחבר כמקור עצמאי, ושולב בטקסט מאוחר יותר על ידי העורך האלוהיסטי.

ישנם קווים משותפים רבים בין הסיפור והחוק של ס"א לאלה של המקור המשנה-תורתי (ס"ד), המאוחר ממנו. לפיכך מקובל כיום בקרב החוקרים המכירים בקיומו של ס"א כי ס"ד נכתב בהשראת ס"א ובהתבססות עליו, אך מתוך פולמוס אתו ועל מנת להחליפו.

מאפייני המקור האלוהיסטיעריכה

שמו של מקור זה ניתן לו מפני שעד לסיפור התגלות האל למשה הוא מכנה את האל בשם אלוהים (לעומת המקור היהוויסטי, המכנה את האל בשם "יהוה" כבר מבריאת העולם). על-פי המקור האלוהיסטי, התגלות האל למשה היה רגע מכריע מבחינה תאולוגית, שכן זו פעם ראשונה שמתגלה האל לאנושות, באמצעות משה, בשמו המפורש:

וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.

שמות ג', י"א-ט"ו

מכאן ואילך נוקט מחברו של מקור זה בשם אלוהים ובשם המפורש יהוה לסירוגין[1].

המקור האלוהיסטי גם מציג את סיפור נדודי בני ישראל במדבר בצורה שונה מהמקור היהוויסטי והמקור הכהני[2].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית - אסופת מחקרים בלשון המקרא, מוסד ביאליק, אסופות טו, ירושלים תשע״ח 2017

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה