המרחב החברתי

המרחב החברתי הוא מיזם ללא כוונת רווח שעוסק בהפיכתם של מבנים נטושים למרכזים לעשייה חברתית. המבנים המשמשים את המרחב החברתי נתרמים בדרך כלל על ידי יזמי נדל"ן, שממתינים לקבלת אישורי בנייה.

הכניסה למרחב החברתי בכיכר אתרים בתל אביב
בית קפה, גלריה וסטודיו לריקוד הפועלים בקומה הראשונה של מלון הנשיא לאחר השיפוץ
הסרת שלט מועדון הפוסיקט לאחר סגירתו בעת הפיכתו לבית המרחב החברתי

לאחר קבלת בניין, העמותה מבצעת בו שיפוץ - בהתאם לצורך, ומאכלסת אותו בקבוצות מהקשת החברתית-תרבותית. השימוש בנכס נעשה על פי רוב לתקופה קצובה בזמן, עד להשגת האישורים הנדרשים לביצוע התכנית (בדרך כלל 3 עד 7 שנים).

מנכ"לית המרחב החברתי היא קרן לביא, וחברי הוועד המנהל הם יקיר שגב (יו"ר), מירב שליטין, אריאל שוורצברג, שרון בן שם גוברין, ניתאי אלוש אבן, תיאודור לנדאו, ורד אולפינר, אייל בירם ועוד. תקציב העמותה (אשר נקראת באופן רשמי "כל אחד ממקומו" ומוגדרת כחברה לתועלת הציבור) בשנת 2021 עמד על כ-2,338,536 ש"ח.

אתרי המיזם עריכה

כיום פעילים במסגרת המיזם כעשרה מבנים בירושלים, תל אביב, יפו, ופתח תקווה, כאשר המפורסם שבהם הוא המבנה המבנה המעוגל בכיכר אתרים בתל אביב, ששימש בעבר כמועדון החשפנות הפוסיקט. בתל אביב פועל גם המרחב החברתי באלנבי 43, 'הבית לקהילות ולתרבויות' במבנה בו פעל משנות ה-30 סניף בנק הפועלים ואחריו סניף בנק לאומי וברחוב הנגב 8 שליד התחנה המרכזית הישנה פועל מרכז צעירים, נוער ותרבות. ביפו העתיקה פועל בית לשיח בין מגזרי.

בירושלים פועלים שלושה אתרים המוגדרים 'בית למעמד היצירתי בירושלים': בית הספר אליאנס (ירושלים), בניין שערי צדק הישן, ומלון הנשיא. בנוסף מפעיל המרחב החברתי גם מבנה בכיכר ציון המשמש עמותות שונות.

בחוות אנטיגון באזור התעשייה סגולה שבפתח תקווה, מפעיל המרחב החברתי סדנאות נגרות, חקלאות והכשרה מקצועית לנוער בסיכון במיזם משותף עם אוניברסיטת אריאל.

רקע על המרחב החברתי בכיכר אתרים עריכה

בעבר היה במקום מועדון החשפנות ה"פוסיקט" שפעל במרכז הכיכר, במבנה העגול שלפני כן היה הקולוסיאום, מועדון דיסקוטק[1]. הפוסיקט נפתח בשנת 2012 ונסגר בשנת 2019 לאחר רכישתו על ידי חברת JTLV, וסירובה לאשר את חידוש השכירות.[2]

לבקשת העמותה, חברת JTLV בראשתו של עמיר בירם, אריאל רוטר והמשקיע שלום פישר, תרמה את הבניין לטובת פרויקט שמטרתו לעודד עשייה ומעורבות חברתית.[3]

כדי להתחיל את הפעילות במקום, היזמים מטעם העמותה יצאו בפרויקט של מימון המונים תחת השם "קמות מההריסות" והצהירו ש"על חורבות הפוסיקט אנחנו מקימים בית לעשיה חברתית". השם הנבחר שונה לאחר מכן לשם "המרחב החברתי". בשנת 2020 נפתח במקום המרחב החברתי, המשמש כיום כמקום המעודד ותומך ביזמות חברתית, חממה לארגונים חברתיים ומרכז מבקרים שמציע סיורים לקבוצות ולבודדים בנושאים שונים, למשל צדק חברתי ונטילת אחריות. הארגון גם שם לעצמו מטרה לקדם את המאבק בניצול ובהחפצה של נשים.[4]

מאז הקמתו, מבקרים בו בכל שבוע כ-1,200 איש. המבקרים נחשפים לסוגיות חברתיות, חווים אקטיביזם ושותפים למהלך של תיקון חברתי. במקביל, פועלים בבית ארגונים חברתיים וארגוני חינוך רבים באופן שוטף המקבלים חלל לפעילות במקום ושירותים מקצועיים שונים ועוסקים בהכשרות לאוכלוסיות בסיכון, אמנות וחברה אזרחית ועוד.

במרחב החברתי נערך גם סיור אוזניות 'פני אדם' של האמנית עלית קרייז, על פי קונספט שיצרה חברת 'אוצרות' ואשר מטרתו להעביר את חווית השהייה במקום שהיה בעבר מועדון חשפנות. המשתתפים בסיור מסיירים בחללי המועדון השונים ברחבי שלוש הקומות של הבניין הכולל מפלסים תת-קרקעיים, ונחשפים לסיפור הנשים שעבדו במועדון כחשפניות.

לכל אחד מהמינים מותאם סיור שונה. במהלך הסיור המבקרים שומעים באוזניות את קרייז מתארת את האזורים השונים במועדון דרך נקודות מבט שונות של העובדות ושל הלקוחות. בחללים הקיימים הושארו חלק מהחפצים שנותרו, למשל קופסת הכסף בקופה, בה הושארו כרטיסי זיהוי שהשאירו מבקרים במקום בעבר כערבות בתמורה לאסימונים בהם ניתן היה לרכוש משקה או ריקוד. על פי קרייז, מטרת הסיור הייתה להציף שאלות ולא בהכרח לתת תשובות נחרצות: "הסיורים שלי הם אמנותיים ולא דוקומנטריים. אני לא אנתרופולוגית. אמנות לא באה לומר אם משהו הוא טוב או רע, אלא להעביר חוויה (...)".[1]

פעילות בתחום מאבק בניצול נשים עריכה

סגירת מועדון הפוסיקט לוותה בסיקור תקשורתי ושמועות רבות שהתגלו כלא נכונות, בין היתר על הקמת בית כנסת במקום.[5] יקיר שגב, יזם חברתי שלקח חלק בהקמת המקום ומשמש כיום כיו"ר המיזם, על התהליך: "הדבר הכי מרגש היה כשהתחלנו להוריד את לוחות הגבס שחסמו את החלונות, ואור השמש חדר פנימה (...)". הבניין עשוי מזכוכית אך הוא כוסה בחלקו הפנימי בלוחות גבס ובווילונות כבדים על מנת להסתיר את ההתרחשויות מעוברי האורח שעברו באזור מדי יום. ייחודו של הפרויקט הוא גם בבחירת המקום בכך שהעשייה בתחום המאבק בניצול נשים ותמיכה בנשים שורדות זנות, מתרחשת במקום בו בעבר בוצע ניצול של נשים.

המשתתפים בסיור האוזניות מוזמנים לאחר מכן לשיח בעקבות הסיור. החדר היחיד במבנה ששופץ הוא מרחב בו מתבצע שיח על רשמים מהסיור ועל סוגיות חברתיות שעולות אצל המשתתפים בליווי אנשי צוות מקצועיים מהמרחב.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה