פתיחת התפריט הראשי
הכניסה למרכז המסחרי החדש

המרכז המסחרי החדש הוא מרכז מסחרי שהוקם בעיר התחתית בחיפה בשנות ה-30 של המאה ה-20. בנייתו הושלמה בשנת 1936. המרכז שוכן כיום ברחוב הבנקים. בעת הקמת המרכז היה קיים כבר מרכז מסחרי בעיר התחתית. בעקבות כך נקרא מרכז זה "המרכז המסחרי החדש", והמרכז הראשון נקרא המרכז המסחרי הישן.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בעקבות בניית נמל חיפה החלה בשנת 1931 יוזמה של יזמים יהודים שבתי לוי ושמואל פבזנר להקמת מרכז מסחרי חדש קרוב יותר לכניסה לשער הנמל. הם איתרו שטח אדמה בגודל של 20,000 מ"ר שנמצא היום בין דרך יפו מצפון, רחוב אלנבי מדרום, רחוב עין דור ממזרח ורחוב הבנקים ממערב. בשטח זה שהיה בבעלות של סלים חורי שכן בעבר "גן אינשירח" (גן התענוגות). השטח היה משועבד למשפחת אמין שרה מדמשק. בעקבות אי פירעון החוב של הבעלים השטח הועמד למכירה פומבית.

לצורך תכנון המבנה הוכרז על תחרות שזכה בו משרד מקס לב-דנון. תוכניתם שהייתה מאד חדישה עוררה את חששותיהם של היזמים, הם פנו לייעוץ נוסף לאדריכל האנגלי קליפורד הולידיי. התוכנית הסופית הייתה שילוב רעיונותיהם של שני המשרדים ומשרד אורל (פייבלזון) וזוהר.

המרכז נחשב בזמנו כמרכז המודרני ביותר בארץ והוא כלל מבנים בגובה של 7-5 קומות, מעליות, מערכות ביוב וחשמל משוכללות. המבנה בפינת רחובות הבנקים-יפו נבנה על ידי המשרד הקבלני של פועלי חיפה כבית מלון מפואר (מלון סבוי). הפקידות הבריטית הגבוהה והקצונה הבריטית ראו כי מלון סבוי מהודר יותר מאשר מלון אירופה הסמוך של משפחת פרמינגר-קורנשטיין ולכן עברו אליו. בתוך המתחם עברו מספר רחובות. מרחוב הבנקים עוצב מעין שער שאפשר כניסת כלי רכב למתחם. לרחובות המתחם ניתנו שמות של מונחים מסחריים: רחוב חשבון, פיקדון ורחוב הנאמנים. אחד הרחובות נקרא (אמין) שרה, וזאת כדי להודות לבעל השטח שחיכה בסבלנות לפירעון החוב של היזמים.

בתקופת מאורעות 1939-1936 שימש המרכז כמתחם הגנה לאוכלוסייה היהודית. במלחמת העצמאות נעשו מאמצים שהמרכז לא יינטש. האזור היה נתון להתקפות ולניסיונות של החדרת מכוניות תופת למרכז. כמפקדו הצבאי של המתחם התמנה גרשון ריטוב שקבע את מפקדתו במלון סבוי במתחם שהתרוקן בעקבות האירועים מאורחיו.[1] ב-22 באפריל 1948 יצאה מהמרכז יחידה של הפלי"ם בפיקודו של יוחאי בן-נון לקרבות בעיר התחתית ולכיבוש רחובות סטנטון-הבורג' (היום רחובות שיבת ציון ומעלה השחרור). הם כבשו את המטה האזורי של הכוחות הערבים ששכן בפינת הרחובות האלה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב מרקוביצקי, "המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות", חיפה בהתפתחותה, 1918–1948, (עורכים: מרדכי נאור ויוסי בן-ארצי), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1989, עמ' 200.