המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטחון הפנים
מידע כללי
הקמה	1948
מנכ"ל/ית	משה אדרי
ממשלה	ממשלת ישראל
שר/ה	גלעד ארדן
	25 במאי 2015
תקציב	15.5 מיליארד ש"ח (2016)
שמות קודמים	משרד המשטרה
	mops.gov.il

המשרד לביטְחון הפנים הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס הענקת אות מצטיין ביטחון הפנים ל-28 מצטיינים מהמשטרה, שירות בתי הסוהר, הרשות להגנת עדים ונציבות כבאות והצלה, פברואר 2018

המשרד לביטחון פנים, שנקרא עד לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 משרד המשטרה, הוא גוף ממשלתי ייחודי למדינת ישראל. בעוד שברחבי העולם כפופות רשויות ביטחון הפנים כמו המשטרה למשרד הפנים או למשרד המשפטים, ובמקומות רבים מהוות רשויות אלו חלק ממארג השלטון המקומי וראשי המערכות ממונים בידי ראשי הערים, במדינת ישראל הוקם משרד משטרה נפרד, מסיבות שונות. גוף דומה הוקם ב-2003 בקנדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגוף נקרא המשרד לביטחון הציבור וכפופים לו גם גופי חירום שבישראל כפופים לפיקוד העורף.

בשל ייחודיותו של המשרד כפופים לו גופים מתחומים שונים הקשורים לביטחון הפנים: מערכת אכיפת החוק (למעט החלק המשפטי הכפוף למשרד המשפטים: משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר. מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מצילה ועיר ללא אלימות.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות^[1]:

מאז הקמת המדינה ועד 1968 - בתקופה זו לא הייתה המשטרה כפופה הלכה למעשה למשרד המשטרה ותפקידו של המשרד היה בעיקר לייצג את עמדת המשטרה בפני הממשלה. שרי המשטרה בתקופה זו היו בכור-שלום שטרית (1948–1966) ואליהו ששון.
בין 1968 – 1977 - התגבשה אחריות וסמכות המשרד על המשטרה, במהלך תקופה זו עברה יחידת התקציב של המשטרה מן המשטרה עצמה למשרד המשטרה. עד 1974, היו תפקידיה של המשטרה שמירה על הסדר הציבורי והתמודדות עם פשיעה. עם ערעור ביטחון הציבור הישראלי בצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ובפועל בעקבות הפיגוע בקריית שמונה ב-1974, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על ביטחון הפנים בהיבטיו הלאומניים ממשרד הביטחון וצה"ל למשרד המשטרה והמשטרה. הוקם המשמר האזרחי והוכפף למשטרה. בעקבות הפיגוע במעלות באותה שנה, הוקמה הימ"מ, אף היא כפופה למשטרה ולמשרד. מעמד זה של המשטרה ובמשתמע של המשרד התקבע בדו"ח ועדת חורב בתקופת ממשלת רבין הראשונה. שרי המשטרה בתקופה זו היו אליהו ששון ושלמה הלל (1969–1977).
בין 1977–1984 - עם המהפך בהנהגת המדינה בבחירות לכנסת התשיעית והקמת ממשלת בגין הראשונה, ביטלה הממשלה את משרד המשטרה והמשטרה סופחה כאגף למשרד הפנים בראשותו של השר יוסף בורג מהמפד"ל. בתקופה זו חזרה לקדמותה במידת מה עצמאותה של המשטרה ואי-כפיפותה לשר הממונה.
בין 1984–1995 - עם כינון ממשלת הרוטציה של המערך והליכוד, הוקם המשרד מחדש^[2] ובראשו הוצב הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב שכיהן כשר המשטרה עד 1990, אז החליף אותו רוני מילוא שהוחלף ב-1992 בידי משה שחל.
1995 ואילך - בשנת 1995 עם הקמת ממשלת פרס לאחר רצח רבין, שונה שם המשרד לשמו הנוכחי המשרד לביטחון הפנים, בראשותו נשאר לעמוד השר משה שחל שהחזיק בתפקידו עד כינון ממשלת נתניהו הראשונה, אז הופקד על המשרד אביגדור קהלני מתנועת הדרך השלישית. מאז ממשיך המשרד במתכונת זו ובראשו עמדו השרים: שלמה בן עמי, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר, יצחק אהרונוביץ', יריב לוין וגלעד ארדן.

חזון המשרד וייעודועריכה

חזונו העיקרי של המשרד הוא להוביל לשיפור משמעותי בביטחון האישי, בתחושת הביטחון האישי ובביטחון הקהילתי של האזרחים והתושבים במדינת ישראל, וליצירתה של חברה בה השמירה על החוק והסדר הציבורי ודחיית אלימות ועבריינות מהווים ערכי יסוד מובילים, על מנת לאפשר איכות חיים גבוהה לאזרחי ותושבי מדינת ישראל.

ייעוד המשרד הוא להיות הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל האמונה על אכיפת החוק, וזאת תוך התמודדות עם תופעות פשיעה, שמירה על ביטחון הנפש והרכוש, שמירה על הסדר הציבורי והגנה על הציבור מפני טרור: החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה וסיוע בשיקומם; הגנה על עדים (במסגרת התוכנית להגנת עדים); מניעת אלימות ועבריינות בחברה; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול; מניעה וכיבוי דליקות חילוץ והצלה; רישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים ועוד פעולות לשמירת הסדר והחוק במדינה.

סמליל המשרדעריכה

סמל המשרד מורכב ממספר אלמנטים המייצגים את הגופים השונים המצויים תחת אחריותו:

חצי מנורה – מייצגת את הממלכתיות שבו;
חצי מגן דוד חד – מייצג את משטרת ישראל;
צללית של שלהבת – מייצגת את הכבאות וההצלה;
עלה – מייצג את שירות בתי הסוהר.

השרים לביטְחון הפניםעריכה

השרים לביטחון הפנים בממשלות ישראל
מס.	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תקופת כהונה
מס.	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תאריך עברי		תאריך לועזי
שר המשטרה
1		בכור-שלום שטרית (1895-1967)	ספרדים ועדות מזרח מפא"י המערך העבודה	ה' באייר ה'תש"ח	כ' בטבת ה'תשכ"ז	14 במאי 1948	2 בינואר 1967
2		אליהו ששון (1902-1978)	המערך העבודה	כ' בטבת ה'תשכ"ז	ו' בטבת ה'תש"ל	2 בינואר 1967	15 בדצמבר 1969
3		שלמה הלל (1923-)	המערך העבודה	ו' בטבת ה'תש"ל	ד' בתמוז ה'תשל"ז	15 בדצמבר 1969	20 ביוני 1977
4		חיים בר-לב (1924-1994)	המערך העבודה	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	י"ח באדר ה'תש"ן	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990
5		יצחק שמיר רה"מ ושר המשטרה (1915-2012)	הליכוד	י"ח באדר ה'תש"ן	י"ח בסיוון ה'תש"ן	15 במרץ 1990	11 ביוני 1990
6		רוני מילוא (1949-)	הליכוד	י"ח בסיוון ה'תש"ן	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992
7		משה שחל (1934-)	העבודה	י"ח בסיוון ה'תש"ן	כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	22 בנובמבר 1995
השר לביטחון הפנים
7		משה שחל (1934-)	העבודה	כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	א' בתמוז ה'תשנ"ו	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996
8		אביגדור קהלני (1944-)	הדרך השלישית	א' בתמוז ה'תשנ"ו	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999
9		שלמה בן עמי (1943-)	ישראל אחת העבודה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	י"ב באדר ה'תשס"א	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001
10		עוזי לנדאו (1943-)	הליכוד	י"ב באדר ה'תשס"א	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003
11		צחי הנגבי (1957-)	הליכוד	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	כ' באלול ה'תשס"ד	28 בפברואר 2003	6 בספטמבר 2004
12		גדעון עזרא (1937-2012)	הליכוד קדימה	כ' באלול ה'תשס"ד	ו' באייר ה'תשס"ו	6 בספטמבר 2004	4 במאי 2006
13		אבי דיכטר (1952-)	קדימה	ו' באייר ה'תשס"ו	ו' בניסן ה'תשס"ט	4 במאי 2006	31 במרץ 2009
14		יצחק אהרונוביץ' (1950-)	ישראל ביתנו	ו' בניסן ה'תשס"ט	כ"ה באייר ה'תשע"ה	31 במרץ 2009	14 במאי 2015
15		יריב לוין (1969-)	הליכוד	כ"ה באייר ה'תשע"ה	ז' בסיוון ה'תשע"ה	14 במאי 2015	25 במאי 2015
16		גלעד ארדן (1970-)	הליכוד	ז' בסיוון ה'תשע"ה	מכהן	25 במאי 2015	מכהן

מנכ"לי המשרד^[3]עריכה

שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
יצחק צ'יזיק	1948	1949
רם סולומון	1949	1952
ישראל שוחט	1952	1961
יואב פלג	1961
יוסף בן-פורת	1967	1975
מנחם פוגלמן	1975	1977
יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה)	1977	1984
גד אבינר	1984	1991
יעקב לפידות	1991	1996
אמי פלנט	1996	1999
אריה רמות	1999	2001
אבנר ברזני	2001	2002
חיים קליין	2002	2003
שמואל הרשקוביץ	2003	2004
רני פלק	2005	2008
דן ברינקר	2008	2009
חגי פלג	2009	2010
אליעזר רוזנבאום (ממלא מקום)	נובמבר 2010	דצמבר 2010
יעקב גנות	ינואר 2011	מרץ 2012
רותם פלג	אפריל 2012	פברואר 2017
אליעזר רוזנבאום (ממלא מקום)	מרץ 2017	אפריל 2018
משה אדרי	אפריל 2018	מכהן

היחידה לפניות ולתלונות הציבורעריכה

היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.