המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטְחון הפנים (עד אמצע שנות ה-90 נקרא משרד המשטרה) הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה.

המשרד לביטחון הפנים

בניין המשרד בקריית מנחם בגין
מידע כללי
תחום שיפוט
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	עמר בר-לב
תאריך כניסה	13 ביוני 2021
סגן שר	יואב סגלוביץ
מנכ"ל	תומר לוטן
תקציב	15.5 מיליארד ש"ח (2016)
שמות קודמים	משרד המשטרה
האתר הרשמי

אחד מסמלי המשרד

נשיא המדינה ראובן ריבלין והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בטקס הענקת אות מצטיין ביטחון הפנים ל-28 מצטיינים מהמשטרה, שירות בתי הסוהר, הרשות להגנת עדים ונציבות כבאות והצלה, פברואר 2018

המשרד לביטחון פנים הוא גוף ממשלתי ייחודי למדינת ישראל. בעוד שברחבי העולם כפופות רשויות ביטחון הפנים כמו המשטרה למשרד הפנים או למשרד המשפטים, ובמקומות רבים מהוות רשויות אלו חלק ממארג השלטון המקומי וראשי המערכות ממונים בידי ראשי הערים, במדינת ישראל הוקם משרד משטרה נפרד, מסיבות שונות. גוף דומה הוקם ב-2003 בקנדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגוף נקרא המשרד לביטחון הציבור וכפופים לו גם גופי חירום שבישראל כפופים לפיקוד העורף.

בשל ייחודיותו של המשרד, כפופים לו גופי אכיפת חוק מתחומים שונים, הקשורים לביטחון הפנים (למעט החלק המשפטי, הכפוף למשרד המשפטים): משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר. מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, מצילה ועיר ללא אלימות.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

היסטוריה

ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות:

• מאז הקמת המדינה ועד 1968 – בתקופה זו לא הייתה המשטרה כפופה הלכה למעשה למשרד המשטרה ותפקידו של המשרד היה בעיקר לייצג את עמדת המשטרה בפני הממשלה. שרי המשטרה בתקופה זו היו בכור-שלום שטרית (1948–1966) ואליהו ששון.
• בין 1968 – 1977 – התגבשה אחריות וסמכות המשרד על המשטרה, במהלך תקופה זו עברה יחידת התקציב של המשטרה מן המשטרה עצמה למשרד המשטרה. עד 1974, היו תפקידיה של המשטרה שמירה על הסדר הציבורי והתמודדות עם פשיעה. עם ערעור ביטחון הציבור הישראלי בצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ובפועל בעקבות הפיגוע בקריית שמונה ב-1974, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על ביטחון הפנים בהיבטיו הלאומיים ממשרד הביטחון וצה"ל למשרד המשטרה והמשטרה. הוקם המשמר האזרחי והוכפף למשטרה. בעקבות הפיגוע במעלות באותה שנה, הוקמה הימ"מ, אף היא כפופה למשטרה ולמשרד. מעמד זה של המשטרה ובמשתמע של המשרד התקבע בדו"ח ועדת חורב בתקופת ממשלת רבין הראשונה. שרי המשטרה בתקופה זו היו אליהו ששון ושלמה הלל (1969–1977).
• בין 1977–1984 – עם המהפך בהנהגת המדינה בבחירות לכנסת התשיעית והקמת ממשלת בגין הראשונה, ביטלה הממשלה את משרד המשטרה והמשטרה סופחה כאגף למשרד הפנים בראשותו של השר יוסף בורג מהמפד"ל. בתקופה זו חזרה לקדמותה במידת מה עצמאותה של המשטרה ואי-כפיפותה לשר הממונה.
• בין 1984–1995 – עם כינון ממשלת הרוטציה של המערך והליכוד, הוקם המשרד מחדש ובראשו הוצב הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב שכיהן כשר המשטרה עד 1990, אז החליף אותו רוני מילוא שהוחלף ב-1992 בידי משה שחל.
• 1995 ואילך – בשנת 1995 עם הקמת ממשלת פרס לאחר רצח רבין, שונה שם המשרד לשמו הנוכחי המשרד לביטחון הפנים, בראשותו נשאר לעמוד השר משה שחל שהחזיק בתפקידו עד כינון ממשלת נתניהו הראשונה, אז הופקד על המשרד אביגדור קהלני מתנועת הדרך השלישית. מאז ממשיך המשרד במתכונת זו ובראשו עמדו השרים: שלמה בן עמי, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר, יצחק אהרונוביץ', יריב לוין, גלעד ארדן, אמיר אוחנה ועמר בר-לב.

בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את המבנה הארגוני והסמכויות. במסגרת החוק, ב-8 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, בראשות נציב כבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם בוטלו והועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב בשב"ס ובמשטרת ישראל).

גופים הכפופים למשרד

• משטרת ישראל
• שירות בתי הסוהר
• הרשות הארצית לכבאות והצלה
• הרשות להגנה על עדים
• הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול
• האגף לרישוי כלי ירייה
• מערך אכיפה עירוני – שיטור עירוני
• המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת

חזון המשרד וייעודו

חזונו העיקרי של המשרד הוא להוביל לשיפור משמעותי בביטחון האישי, בתחושת הביטחון האישי ובביטחון הקהילתי של האזרחים והתושבים במדינת ישראל, וליצירתה של חברה בה השמירה על החוק והסדר הציבורי ודחיית אלימות ועבריינות מהווים ערכי יסוד מובילים, על מנת לאפשר איכות חיים גבוהה לאזרחי ותושבי מדינת ישראל.

ייעוד המשרד הוא להיות הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל האמונה על אכיפת החוק, וזאת תוך התמודדות עם תופעות פשיעה, שמירה על ביטחון הנפש והרכוש, שמירה על הסדר הציבורי והגנה על הציבור מפני טרור: החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה וסיוע בשיקומם; הגנה על עדים (במסגרת התוכנית להגנת עדים); מניעת אלימות ועבריינות בחברה; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול; מניעה וכיבוי דליקות חילוץ והצלה; רישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים ועוד פעולות לשמירת הסדר והחוק במדינה.

סמליל המשרד

סמל המשרד מורכב ממספר אלמנטים המייצגים את הגופים השונים המצויים תחת אחריותו:

• חצי מנורה – מייצגת את הממלכתיות שבו;
• חצי מגן דוד חד – מייצג את משטרת ישראל;
• צללית של שלהבת – מייצגת את הכבאות וההצלה;
• עלה – מייצג את שירות בתי הסוהר.

רשימת השרים

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה				ממשלה
					תאריך עברי		תאריך לועזי
שר המשטרה
1		בכור-שלום שטרית (1895–1967)		ספרדים ועדות מזרח	ה' באייר ה'תש"ח	כ' בטבת ה'תשכ"ז	14 במאי 1948	2 בינואר 1967	הממשלה הזמנית
									ממשלת ישראל הראשונה
									ממשלת ישראל השנייה
				מפא"י
									ממשלת ישראל השלישית
									ממשלת ישראל הרביעית
									ממשלת ישראל החמישית
									ממשלת ישראל השישית
									ממשלת ישראל השביעית
									ממשלת ישראל השמינית
									ממשלת ישראל התשיעית
									ממשלת ישראל העשירית
									ממשלת ישראל האחת עשרה
									ממשלת ישראל השתים עשרה
				המערך מפא"י
									ממשלת ישראל השלוש עשרה
2		אליהו ששון (1902–1978)			כ' בטבת ה'תשכ"ז	ו' בטבת ה'תש"ל	2 בינואר 1967	15 בדצמבר 1969
				העבודה
				המערך העבודה
									ממשלת ישראל הארבע עשרה
3		שלמה הלל (1923–2021)			ו' בטבת ה'תש"ל	ד' בתמוז ה'תשל"ז	15 בדצמבר 1969	20 ביוני 1977	ממשלת ישראל החמש עשרה
									ממשלת ישראל השש עשרה
									ממשלת ישראל השבע עשרה
משרד המשטרה בוטל ב-1977, והוקם מחדש ב-1984
4		חיים בר-לב (1924–1994)		המערך העבודה	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	י"ח באדר ה'תש"ן	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990	ממשלת ישראל העשרים ואחת
									ממשלת ישראל העשרים ושתיים
									ממשלת ישראל העשרים ושלוש
5		יצחק שמיר רה"מ ושר המשטרה (1915–2012)		הליכוד	י"ח באדר ה'תש"ן	י"ח בסיוון ה'תש"ן	15 במרץ 1990	11 ביוני 1990
6		רוני מילוא (1949–)			י"ח בסיוון ה'תש"ן	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
7		משה שחל (1934–)		העבודה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	22 בנובמבר 1995	ממשלת ישראל העשרים וחמש
השר לביטחון הפנים
7		משה שחל (1934–)		העבודה	כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	א' בתמוז ה'תשנ"ו	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	ממשלת ישראל העשרים ושש
8		אביגדור קהלני (1944–)		הדרך השלישית	א' בתמוז ה'תשנ"ו	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	ממשלת ישראל העשרים ושבע
9		שלמה בן עמי (1943–)		ישראל אחת העבודה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	י"ב באדר ה'תשס"א	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
10		עוזי לנדאו (1943–)		הליכוד	י"ב באדר ה'תשס"א	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	ממשלת ישראל העשרים ותשע
11		צחי הנגבי (1957–)			כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	כ' באלול ה'תשס"ד	28 בפברואר 2003	6 בספטמבר 2004	ממשלת ישראל השלושים
12		גדעון עזרא (1937–2012)			כ' באלול ה'תשס"ד	ו' באייר ה'תשס"ו	6 בספטמבר 2004	4 במאי 2006
				קדימה
13		אבי דיכטר (1952–)			ו' באייר ה'תשס"ו	ו' בניסן ה'תשס"ט	4 במאי 2006	31 במרץ 2009	ממשלת ישראל השלושים ואחת
14		יצחק אהרונוביץ' (1950–)		ישראל ביתנו	ו' בניסן ה'תשס"ט	כ"ה באייר ה'תשע"ה	31 במרץ 2009	14 במאי 2015	ממשלת ישראל השלושים ושתיים
				הליכוד – ישראל ביתנו ישראל ביתנו					ממשלת ישראל השלושים ושלוש
				ישראל ביתנו
15		יריב לוין (1969–)		הליכוד	כ"ה באייר ה'תשע"ה	ז' בסיוון ה'תשע"ה	14 במאי 2015	25 במאי 2015	ממשלת ישראל השלושים וארבע
16		גלעד ארדן (1970–)			ז' בסיוון ה'תשע"ה	כ"ג באייר ה'תש"ף	25 במאי 2015	17 במאי 2020
17		אמיר אוחנה (1976–)			כ"ג באייר ה'תש"ף	ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	ממשלת ישראל השלושים וחמש
18		עמר בר-לב (1953–)		העבודה	ד' בתמוז ה'תשפ"א	מכהן	13 ביוני 2021	מכהן	ממשלת ישראל השלושים ושש

סגני השר לביטחון הפנים

תמונה	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת הכהונה	סוף הכהונה	ממשלה
	גדעון עזרא (1937–2012)		הליכוד	עוזי לנדאו	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	ממשלת ישראל העשרים ותשע
	יעקב אדרי (1950–)			צחי הנגבי	10 במרץ 2003	18 בינואר 2006	ממשלת ישראל השלושים
			קדימה	גדעון עזרא
	גדי יברקן (1981–)		הליכוד	אמיר אוחנה	25 במאי 2020	13 ביוני 2021	ממשלת ישראל השלושים וחמש
	יואב סגלוביץ (1959–)		יש עתיד	עמר בר-לב	28 ביוני 2021	מכהן	ממשלת ישראל השלושים ושש

מנכ"לי המשרד

שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
יצחק צ'יזיק	1948	1949
רם סולומון	1949	1952
ישראל שוחט	1952	1961
יואב פלג	1961
יוסף בן-פורת	1967	1975
מנחם פוגלמן	1975	1977
יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה)	1977	1984
גד אבינר	1984	1991
יעקב לפידות	1991	1996
אמי פלנט	1996	1999
אריה רמות	1999	2001
אבנר ברזני	2001	2002
חיים קליין	2002	2003
שמואל הרשקוביץ	2003	2004
רני פלק	2005	2008
דן ברינקר	2008	2009
חגי פלג	2009	2010
אליעזר רוזנבאום (ממלא מקום)	נובמבר 2010	דצמבר 2010
יעקב גנות	ינואר 2011	מרץ 2012
רותם פלג	אפריל 2012	פברואר 2017
אליעזר רוזנבאום (ממלא מקום)	מרץ 2017	אפריל 2018
משה אדרי	אפריל 2018	4 ביולי 2021
תומר לוטן	4 ביולי 2021	מכהן

היחידה לפניות ולתלונות הציבור

היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של המשרד לביטחון הפנים
• כל השרים במשרד המשטרה (ביטחון פנים), באתר הכנסת
• גולשים ושומרים על עצמנו ברשת – סרטון של המשרד לביטחון הפנים ומשרד החינוך, העוסק בגלישה בטוחה וזהירה ברשת האינטרנט.
• תקציב משרד הפנים במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• שלמה הלל, התהוותו של משרד המשטרה, משטרה וחברה, 2000, גיליון 4, עמ' 35–59