המשרד לביטחון הפנים
המשרד לביטְחון הפנים (עד אמצע שנות ה-90 נקרא משרד המשטרה) הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה.
![]() | |
![]() | |
בניין המשרד בקריית מנחם בגין | |
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה |
1948 ![]() |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר/ה | אמיר אוחנה |
תאריך כניסה | 17 במאי 2020 |
סגן שר | גדי יברקן |
מנכ"ל/ית | משה אדרי |
תקציב | 15.5 מיליארד ש"ח (2016) |
שמות קודמים | משרד המשטרה |
האתר הרשמי | |
![]() ![]() |

המשרד לביטחון פנים הוא גוף ממשלתי ייחודי למדינת ישראל. בעוד שברחבי העולם כפופות רשויות ביטחון הפנים כמו המשטרה למשרד הפנים או למשרד המשפטים, ובמקומות רבים מהוות רשויות אלו חלק ממארג השלטון המקומי וראשי המערכות ממונים בידי ראשי הערים, במדינת ישראל הוקם משרד משטרה נפרד, מסיבות שונות. גוף דומה הוקם ב-2003 בקנדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגוף נקרא המשרד לביטחון הציבור וכפופים לו גם גופי חירום שבישראל כפופים לפיקוד העורף.
בשל ייחודיותו של המשרד, כפופים לו גופי אכיפת חוק מתחומים שונים, הקשורים לביטחון הפנים (למעט החלק המשפטי, הכפוף למשרד המשפטים): משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר. מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, מצילה ועיר ללא אלימות.
שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.
היסטוריהעריכה
ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות[1]:
- מאז הקמת המדינה ועד 1968 – בתקופה זו לא הייתה המשטרה כפופה הלכה למעשה למשרד המשטרה ותפקידו של המשרד היה בעיקר לייצג את עמדת המשטרה בפני הממשלה. שרי המשטרה בתקופה זו היו בכור-שלום שטרית (1948–1966) ואליהו ששון.
- בין 1968 – 1977 – התגבשה אחריות וסמכות המשרד על המשטרה, במהלך תקופה זו עברה יחידת התקציב של המשטרה מן המשטרה עצמה למשרד המשטרה. עד 1974, היו תפקידיה של המשטרה שמירה על הסדר הציבורי והתמודדות עם פשיעה. עם ערעור ביטחון הציבור הישראלי בצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ובפועל בעקבות הפיגוע בקריית שמונה ב-1974, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על ביטחון הפנים בהיבטיו הלאומיים ממשרד הביטחון וצה"ל למשרד המשטרה והמשטרה. הוקם המשמר האזרחי והוכפף למשטרה. בעקבות הפיגוע במעלות באותה שנה, הוקמה הימ"מ, אף היא כפופה למשטרה ולמשרד. מעמד זה של המשטרה ובמשתמע של המשרד התקבע בדו"ח ועדת חורב בתקופת ממשלת רבין הראשונה. שרי המשטרה בתקופה זו היו אליהו ששון ושלמה הלל (1969–1977).
- בין 1977–1984 – עם המהפך בהנהגת המדינה בבחירות לכנסת התשיעית והקמת ממשלת בגין הראשונה, ביטלה הממשלה את משרד המשטרה והמשטרה סופחה כאגף למשרד הפנים בראשותו של השר יוסף בורג מהמפד"ל. בתקופה זו חזרה לקדמותה במידת מה עצמאותה של המשטרה ואי-כפיפותה לשר הממונה.
- בין 1984–1995 – עם כינון ממשלת הרוטציה של המערך והליכוד, הוקם המשרד מחדש[2] ובראשו הוצב הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב שכיהן כשר המשטרה עד 1990, אז החליף אותו רוני מילוא שהוחלף ב-1992 בידי משה שחל.
- 1995 ואילך – בשנת 1995 עם הקמת ממשלת פרס לאחר רצח רבין, שונה שם המשרד לשמו הנוכחי המשרד לביטחון הפנים, בראשותו נשאר לעמוד השר משה שחל שהחזיק בתפקידו עד כינון ממשלת נתניהו הראשונה, אז הופקד על המשרד אביגדור קהלני מתנועת הדרך השלישית. מאז ממשיך המשרד במתכונת זו ובראשו עמדו השרים: שלמה בן עמי, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר, יצחק אהרונוביץ', יריב לוין גלעד ארדן ואמיר אוחנה.
חזון המשרד וייעודועריכה
חזונו העיקרי של המשרד הוא להוביל לשיפור משמעותי בביטחון האישי, בתחושת הביטחון האישי ובביטחון הקהילתי של האזרחים והתושבים במדינת ישראל, וליצירתה של חברה בה השמירה על החוק והסדר הציבורי ודחיית אלימות ועבריינות מהווים ערכי יסוד מובילים, על מנת לאפשר איכות חיים גבוהה לאזרחי ותושבי מדינת ישראל.
ייעוד המשרד הוא להיות הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל האמונה על אכיפת החוק, וזאת תוך התמודדות עם תופעות פשיעה, שמירה על ביטחון הנפש והרכוש, שמירה על הסדר הציבורי והגנה על הציבור מפני טרור: החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה וסיוע בשיקומם; הגנה על עדים (במסגרת התוכנית להגנת עדים); מניעת אלימות ועבריינות בחברה; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול; מניעה וכיבוי דליקות חילוץ והצלה; רישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים ועוד פעולות לשמירת הסדר והחוק במדינה.
סמליל המשרדעריכה
סמל המשרד מורכב ממספר אלמנטים המייצגים את הגופים השונים המצויים תחת אחריותו:
- חצי מנורה – מייצגת את הממלכתיות שבו;
- חצי מגן דוד חד – מייצג את משטרת ישראל;
- צללית של שלהבת – מייצגת את הכבאות וההצלה;
- עלה – מייצג את שירות בתי הסוהר.
רשימת השריםעריכה
מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך עברי | תאריך לועזי | ||||||||
שר המשטרה | |||||||||
1 | בכור-שלום שטרית
(1895–1967) |
ספרדים ועדות מזרח | ה' באייר ה'תש"ח | כ' בטבת ה'תשכ"ז | 14 במאי 1948 | 2 בינואר 1967 | הממשלה הזמנית | ||
ממשלת ישראל הראשונה | |||||||||
ממשלת ישראל השנייה | |||||||||
מפא"י | |||||||||
ממשלת ישראל השלישית | |||||||||
ממשלת ישראל הרביעית | |||||||||
ממשלת ישראל החמישית | |||||||||
ממשלת ישראל השישית | |||||||||
ממשלת ישראל השביעית | |||||||||
ממשלת ישראל השמינית | |||||||||
ממשלת ישראל התשיעית | |||||||||
ממשלת ישראל העשירית | |||||||||
ממשלת ישראל האחת עשרה | |||||||||
ממשלת ישראל השתים עשרה | |||||||||
המערך מפא"י | |||||||||
ממשלת ישראל השלוש עשרה | |||||||||
2 | אליהו ששון
(1902–1978) |
כ' בטבת ה'תשכ"ז | ו' בטבת ה'תש"ל | 2 בינואר 1967 | 15 בדצמבר 1969 | ||||
העבודה | |||||||||
המערך העבודה | |||||||||
ממשלת ישראל הארבע עשרה | |||||||||
3 | שלמה הלל
(1923–) |
לא היה חבר כנסת | ו' בטבת ה'תש"ל | ד' בתמוז ה'תשל"ז | 15 בדצמבר 1969 | 20 ביוני 1977 | ממשלת ישראל החמש עשרה | ||
המערך העבודה |
ממשלת ישראל השש עשרה | ||||||||
ממשלת ישראל השבע עשרה | |||||||||
משרד המשטרה בוטל ב-1977, והוקם מחדש ב-1984 | |||||||||
4 | חיים בר-לב
(1924–1994) |
המערך העבודה |
ט"ז באלול ה'תשמ"ד | י"ח באדר ה'תש"ן | 13 בספטמבר 1984 | 15 במרץ 1990 | ממשלת ישראל העשרים ואחת | ||
ממשלת ישראל העשרים ושתיים | |||||||||
ממשלת ישראל העשרים ושלוש | |||||||||
5 | יצחק שמיר
רה"מ ושר המשטרה |
הליכוד | י"ח באדר ה'תש"ן | י"ח בסיוון ה'תש"ן | 15 במרץ 1990 | 11 ביוני 1990 | |||
6 | רוני מילוא
(1949–) |
י"ח בסיוון ה'תש"ן | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | ממשלת ישראל העשרים וארבע | |||
7 | משה שחל
(1934–) |
העבודה | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו | 13 ביולי 1992 | 22 בנובמבר 1995 | ממשלת ישראל העשרים וחמש | ||
השר לביטחון הפנים | |||||||||
7 | משה שחל
(1934–) |
העבודה | כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו | א' בתמוז ה'תשנ"ו | 22 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | ממשלת ישראל העשרים ושש | ||
8 | אביגדור קהלני (1944–) |
הדרך השלישית | א' בתמוז ה'תשנ"ו | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | 18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | ממשלת ישראל העשרים ושבע | ||
9 | שלמה בן עמי
(1943–) |
ישראל אחת העבודה |
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | י"ב באדר ה'תשס"א | 6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | ממשלת ישראל העשרים ושמונה | ||
10 | עוזי לנדאו
(1943–) |
הליכוד | י"ב באדר ה'תשס"א | כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | ממשלת ישראל העשרים ותשע | ||
11 | צחי הנגבי
(1957–) |
כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | כ' באלול ה'תשס"ד | 28 בפברואר 2003 | 6 בספטמבר 2004 | ממשלת ישראל השלושים | |||
12 | גדעון עזרא
(1937–2012) |
כ' באלול ה'תשס"ד | ו' באייר ה'תשס"ו | 6 בספטמבר 2004 | 4 במאי 2006 | ||||
קדימה | |||||||||
13 | אבי דיכטר
(1952–) |
ו' באייר ה'תשס"ו | ו' בניסן ה'תשס"ט | 4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | ממשלת ישראל השלושים ואחת | |||
14 | יצחק אהרונוביץ'
(1950–) |
ישראל ביתנו | ו' בניסן ה'תשס"ט | כ"ה באייר ה'תשע"ה | 31 במרץ 2009 | 14 במאי 2015 | ממשלת ישראל השלושים ושתיים | ||
הליכוד – ישראל ביתנו ישראל ביתנו |
ממשלת ישראל השלושים ושלוש | ||||||||
ישראל ביתנו | |||||||||
15 | יריב לוין
(1969–) |
הליכוד | כ"ה באייר ה'תשע"ה | ז' בסיוון ה'תשע"ה | 14 במאי 2015 | 25 במאי 2015 | ממשלת ישראל השלושים וארבע | ||
16 | גלעד ארדן
(1970–) |
ז' בסיוון ה'תשע"ה | כ"ג באייר ה'תש"פ | 25 במאי 2015 | 17 במאי 2020 | ||||
17 | אמיר אוחנה
(1976–) |
כ"ג באייר ה'תש"ף | מכהן | 17 במאי 2020 | מכהן | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
סגני השר לביטחון הפניםעריכה
תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | סגן לשר | תחילת הכהונה | סוף הכהונה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
גדעון עזרא
(1937-2012) |
הליכוד | עוזי לנדאו | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | ממשלת ישראל העשרים ותשע | ||
יעקב אדרי
(1950-) |
צחי הנגבי, גדעון עזרא | 10 במרץ 2003 | 18 בינואר 2006 | ממשלת ישראל השלושים | |||
גדי יברקן
(1981-) |
אמיר אוחנה | 25 במאי 2020 | מכהן | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
מנכ"לי המשרדעריכה
שם[3] | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|
יצחק צ'יזיק | 1948 | 1949 |
רם סולומון | 1949 | 1952 |
ישראל שוחט | 1952 | 1961 |
יואב פלג | 1961 | |
יוסף בן-פורת | 1967 | 1975 |
מנחם פוגלמן | 1975 | 1977 |
יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה) | 1977 | 1984 |
גד אבינר | 1984 | 1991 |
יעקב לפידות | 1991 | 1996 |
אמי פלנט | 1996 | 1999 |
אריה רמות | 1999 | 2001 |
אבנר ברזני | 2001 | 2002 |
חיים קליין | 2002 | 2003 |
שמואל הרשקוביץ | 2003 | 2004 |
רני פלק | 2005 | 2008 |
דן ברינקר | 2008 | 2009 |
חגי פלג | 2009 | 2010 |
אליעזר רוזנבאום (ממלא מקום) | נובמבר 2010 | דצמבר 2010 |
יעקב גנות | ינואר 2011 | מרץ 2012 |
רותם פלג | אפריל 2012 | פברואר 2017 |
אליעזר רוזנבאום (ממלא מקום) | מרץ 2017 | אפריל 2018 |
משה אדרי | אפריל 2018 | מכהן |
היחידה לפניות ולתלונות הציבורעריכה
היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של המשרד לביטחון הפנים
- כל השרים במשרד המשטרה (ביטחון פנים), באתר הכנסת
- גולשים ושומרים על עצמנו ברשת – סרטון של המשרד לביטחון הפנים ומשרד החינוך, העוסק בגלישה בטוחה וזהירה ברשת האינטרנט.
- תקציב משרד הפנים במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- שלמה הלל, התהוותו של משרד המשטרה, משטרה וחברה, 2000, גיליון 4, עמ' 35–59
הערות שולייםעריכה
- ^ לפי שלמה הלל, התהוותו של משרד המשטרה, להלן "קישורים חיצוניים".
- ^ הודעה על החלטת הממשלה להקים את משרד המשטרה מחדש
- ^ רשימת המנכ"לים של המשרד לביטחון הפנים