המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים

המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים הייתה מתקפה רחבת היקף של מטוסי קרב מצריים על יעדים צבאיים בסיני. ההתקפה החלה ב-6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים סמוך לשעה 14:00 והייתה זו שפתחה את המלחמה בחזית הדרום. המתקפה הפתיעה את צה"ל שלא נערך מבעוד מועד לבלימתה וספג את תוצאותיה.

המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
תאריך 6 באוקטובר 1973
מקום חצי האי סיני
תוצאה הפתעה לצה"ל, פגיעה במספר מתקנים
הצדדים הלוחמים

מצריםמצרים מצרים

ישראלישראל ישראל

מנהיגים
אנואר סאדאת  גולדה מאיר 
מפקדים

עימאד-אוואל חוסני מוברכ

אלוף בני פלד

כוחות

כ- 200 מטוסים מצריים כ- 20 מטוסים עיראקיים

בסיסי צה"ל בסיני

אבדות

לפחות 17 מטוסי קרב

לפחות 15 הרוגים, פגיעות בסוללות הוק, פגיעות בשדות תעופה בסיני

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במלחמת ששת הימים כבשה ישראל ממצרים את חצי האי סיני. המצרים, שלא השלימו עם הנוכחות הישראלית בסיני, ניסו להשיב חבל ארץ זה לידם ויזמו את מלחמת ההתשה בשנת 1969, אך המלחמה גבתה מחיר כלכלי וצבאי כבד ממצרים. בסופו של דבר, ב-7 באוגוסט 1970, נענתה ישראל בחיוב להצעת ארצות הברית להפסקת אש, שנכנסה לתוקף למחרת.

לאחר מלחמת ההתשה המשיכה מצרים להכין את צבאה לעימות כולל עם ישראל, במטרה להחזיר לעצמה את סיני או לפחות חלק ממנה. צבא מצרים ביצע רכש נרחב של אמצעי לחימה, ותירגל מתארי תקיפה בהתאם לתוכניות שונות. התוכנית האחרונה שהתגבשה נקראה מבצע באדר, והיא זו שהוצאה אל הפועל ב-6 באוקטובר 1973 ופתחה למעשה את מלחמת יום הכיפורים.

על פי התוכנית, תותקף ישראל באותה העת מצפון על ידי סוריה ומדרום על ידי מצרים בכוחות קרקעיים עדיפים משמעותית מכוחות צה"ל שפרושים בסיני וסיוע נרחב ביותר של ארטילריה ומתקפה אווירית. המתקפה האווירית הפותחת כללה את הפצצת בסיסי צה"ל בסיני ובהם שדות תעופה, יחידות מכ"ם ובקרה, לוחמה אלקטרונית, יחידות נ"מ בדגש על סוללות טילי הוק, מפקדות מרכזיות. בגל תקיפה שני תוכננה הנחתה מסיבית של כוחות קומנדו באמצעות מסוקי סער לעומק סיני, לשם פגיעה בכוחות מתארגנים ובמפקדות.

היועצים הסובייטים שהוצבו במצרים והיו שותפים לתכנון, העריכו כי אבידות המצרים בתקיפה יהיו 30-35%. היועצים הסובייטים התנגדו לשילוב יעדים בעומק ישראל, כי העריכו שכל המטוסים שינסו לחדור לשטח ישראל ייורטו.

המתקפה

עריכה

המידע על המתקפה מבוסס בעיקר על מקורות ישראליים. נמצא שחלק מהמידע שפורסם במקורות מצריים איננו מהימן. המתקפה תוכננה כך שהזמן מעל המטרות יהיה בשעה 13:55, סמוך לפני ההתקפה הקרקעית שנפתחה לכל אורכה של תעלת סואץ. מבנה המטוסים הראשון התגלה בשעה 13:55 במרחק של 13 ק"מ מהתעלה על ידי סוללת טילי הוק שהוצבה באבו סאמרה. המטוסים חדרו בגובה נמוך בנתיבים שבהם כיסוי המכ"ם הישראלי חלקי ונהנו מהפתעה מוחלטת (תכנון זה דומה למבצע מוקד שיזמה ישראל ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים). המטוסים התקיפו בו זמנית את היעדים הישראלים, כאשר לצד מטוסי התקיפה הוזנקו מטוסי יירוט שתפקידם להגן על מטוסי התקיפה עמוסי הפצצות מפני מטוסי יירוט ישראליים. במקביל למטוסי התקיפה והיירוט המצריים שיגרו המצרים 7 מפציצי טופולב 16 שעל כנפי כל אחד מהם שני טילי שיוט מדגם קלט ששוגרו מגובה רב למטרות איכות צבאיות בסיני.

גורם משמעותי שסייע למצרים בתקיפה היה המצב שבו היה שרוי חיל האוויר הישראלי בעת ההתקפה. החל בבוקר אותו היום הוכנו מטוסי חיל האוויר לתקיפת שדות התעופה בסוריה, אך בשעה 11:30 לערך הודיע הרמטכ"ל דוד אלעזר כי הממשלה אינה מאשרת את התקיפה, ולכן בזמן התקיפה המצרית היה חלק גדול ממטוסי חיל האוויר בשלבי פרוק מטען הפצצות ולא יכול היה להגיב למתקפה.
סך הכל השתתפו במתקפה 222 מטוסי קרב מצריים. להלן רשימה חלקית של יעדי התקיפה:

היעד מבנה המטוסים התוקף תיאור התקיפה והתוצאה
שדה התעופה אופיר 28 מטוסים
  ערך מורחב – קרב אופירה

בהפצצה של המטוסים המצריים נפגע המסלול הראשי מפגיעת שלוש פצצות שהשביתו אותו. סמוך לפני ההפצצה המריאו מהשדה שני מטוסי F-4 פנטום שהבחינו בהפצצה ופתחו בקרב אוויר עם המטוסים המצריים. בקרב האוויר הופלו 7 מטוסי מיג מצריים. לאחר קרב האוויר שני מטוסי הפנטום הישראלים נחתו נחיתת חירום כשהם קצרים בדלק על המסלול המשני. בשעות הערב שופץ המסלול והושמש מחדש.
שדה התעופה רפידים ארבע רביעיות של מטוסי סוחוי 7 תותחי נ"מ מסוג L-70 ירו לעבר מבני המטוסים, אך לא הצליחו לפגוע בהם. שתי רביעיות ראשונות הפציצו את מסלול ההמראה. כעשר מהפּצצות פגעו במסלול הראשי והשביתו אותו. המסלול המשני נפגע באופן קל מאוד. רביעייה שלישית פגעה במגדל הפיקוח והמשביתה אותו. רביעייה רביעית פגעה בגג בונקר.
שדה התעופה ביר תמדה ארבע רביעיות של מטוסי תקיפה הבסיס שימש כבסיס גיבוי לחרום בלבד ולא היה מאויש בעת התקיפה. התקיפה המצרית התנהלה ללא הפרעה והמסלולים ספגו הפצצה כבדה שהשביתה אותם. המסלולים שופצו והושמשו שוב רק לאחר ארבעה ימים, ב-10 באוקטובר.
סוללת טילי הוק באופיר שלוש רביעיות של מטוסי מיג 17 מטוסי המיג פגעו פגיעה חמורה בסוללת טילי ההוק והשביתו אותה לזמן רב. הושמד מכ"ם הסוללה ובונקר המבצעים. חלק מהמטוסים התוקפים הופלו על ידי זוג מטוסי פנטום שהוזנקו מרפידים.
בסיס השליטה והמודיעין אום חשיבה שתי רביעיות מיג 21 אום חשיבה היה בסיס פיקוד ומודיעין חשוב ובו מערכות שליטה והתרעה. המטוסים לא פגעו בבסיס, ושניים מהם הופלו באש נ"מ.
מחנה גדוד שריון 195 שתי רביעיות סוחוי 7 המתקפה המצרית על היעד הייתה הקטלנית ביותר מבין היעדים. הופצץ מבנה מפקדת הגדוד. נהרגו בהפצצה 9 חיילים ונפצעו נוספים. 30 הטנקים שהיו בבסיס לא נפגעו. הבקרה הישראלית הפנתה אל המבנה התוקף את רביעיית מטוסי הנשר הישראליים שהיו בסיור ולאחר שהפילו ארבעה מטוסי סוחוי 7 מעל כביש הג'ידי. במרדף אחר המטוסים הופל מטוס סוחוי 7 מצרי אחד.
יעד לא ידוע רביעיית סוחוי 7 הרביעייה חצתה את תעלת סואץ באזור האגם המר לכיוון מזרח בנתיב קרוב לכביש הג'ידי ואותרה במכ"ם יחידת בקרה 511. הבקרה הפנתה אל המבנה המצרי רביעיית מטוסי נשר ישראליים שהיו במשימת סיור וטסו בסמוך לאום חשיבה. מטוסי הנשר הישראליים החלו לרדוף אחר הרביעייה המצרית לכיוון מזרח מבלי שהללו הבחינו בהם והפילו אותם בזה אחר זה. מטוס הסוחוי הראשון הופל במרחק של כ-33 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ והאחרון, שהיה המוביל, הופל כ-16 ק"מ מצפון לצומת הג'ידי המזרחי. לפחות טייס אחד נצפה נוטש את מטוסו לפני ההתרסקות, אולם הוא לא נתפס כשבוי. ייתכן ונהרג. על כן יעד התקיפה לא נודע. בין הטייסים המצריים שנהרגו היה מפקד טייסת 53 המצרית רב-סרן זכּריה מוחמד אחמד וכן סרן מוחמד עאטף אנואר סאדאת, אחיו של נשיא מצרים.
מטרה כלשהי בדיר אל עבד זוג סוחוי 7 המטוסים המצריים חלפו מעל דיר אל עבד אך לא נצפו מטילים פצצות. ייתכן ומטרתם לא אותרה. בדרכם חזרה מערבה ירו במקלעים על ג'יפ צה"לי אך החטיאו. זוג מטוסי פנטום ישראלים שהיו במשימת סיור זיהה את המטוסים המצריים בדרכם חזרה ורדף אחיהם אל תוך שטח מצרים. במהלך המרדף הופל מטוס סוחוי 7 אחד על ידי מטוס פנטום מעל שטח מצרים.
סוללת טילי הוק באבו סמארה 7-8 מטוסי מיג 17 שמישות הסוללה בעת התקיפה הייתה חלקית. חלק מרכיבי הסוללה היו באחסנה וחלק בתחזוקה. במועד המתקפה היו שתי פלגות ירי בלבד. מכ"ם הגילוי של הסוללה איתר את המבנה שנועד לתקוף אותה עצמה, במרחק של 13 ק"מ מערבית לתעלה בשעה 13:55 כשהוא טס בנתיב ישר לכיוונה. לאחר שהמטוסים המצריים חצו את התעלה נורו לעברם שני טילי הוק שהפילו בשעה 13:57 מטוס אחד או שניים במרחק מספר קילומטרים ממזרח לתעלה. שישה מטוסים הגיעו אל הסוללה בשעה 13:59 והטילו עליה פצצות. לאחר שהפצצות הוטלו סבו המטוסים והמטירו אש תותחים על מתחם הסוללה. במתקפה נותק כבל הטלפון אל הסוללה וכן נפגעו מספר מבני מנהלה. לא נגרם נזק למתקני הסוללה ולא נפגעו חיילים. שלוש עמדות הנ"מ הקני שהיו מוצבות בשטח הסוללה לא ירו במטוסים בשל ההפתעה.
מחנה גדוד שריון 184 בטסה רביעייה של מטוסי הוקר הנטר עיראקיים ?
שתי סוללות תותחים 175 מ"מ מבנה מטוסים הפצצות החטיאו את הסוללה ולא נגרם לה נזק.
סוללת טילי הוק במעבר הגידי רביעייה של מטוסי הוקר הנטר עיראקיים הסוללה לא נפגעה בהתקפה. המטוסים העיראקיים תקפו ככל הנראה את סוללת הדמה שהייתה ממוקמת כ-4 ק"מ מערבית לסוללה האמיתית. רקטה אחת ששיגרו המטוסים העיראקיים פגעה בזחל"ם נ"מ 20 מ"מ שהיה ממוקם בשולי המחנה. שני חיילים שאיישו אותו נהרגו ושניים אחרים נפצעו. מספר דקות לאחר המתקפה בשעה 14:07 איתרה הסוללה זוגות מטוסים שטסו מעל האגמים המרים בהפרש של דקות אחדות זה מזה. הסוללה ירתה ירתה לכיוונם 6 טילי הוק. על פי חיוויי המכ"ם, הטילים פגעו בשלושה מטוסים מצריים. הפגיעה במטוסים המצריים לא נצפתה בעין ולא ברור כמה מטוסים הופלו בפועל ומאיזה דגם היו. סביר שהיו אלה מטוסי מיג 21 שנועדו להגן על מטוסי התקיפה המצריים בשובם למצרים.
יחידת הבקרה המערבית 511 שתי רביעיות סוחוי 7 ושני מפציצי טופולב 16 מפציצי הטופולב שיגרו ארבעה טילי שיוט מדגם קלט. הבסיס לא נפגע מההפצצה ומטילי הקלט, שהחטיאו כולם את המטרות. כעבור יומיים שוגרו שוב טילי קלט לעבר הבסיס. הטילים השמידו את מכ"ם הגילוי האווירי המתקדם. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים שהיו בקרון המכ"ם.
שדה התעופה עציון שני מפציצי טופולב 16 המטוסים טסו מעל ערב הסעודית, המשיכו בנתיב מעל העיר אילת אל שדה התעופה עציון הממוקם ממערב לאילת. המפציצים לא זיהו את המטרה והמשיכו בטיסה חזרה לשטח מצרים מעל סיני מבלי שתקפו את הבסיס. במהלך הטיסה חזרה הטילו פצצות מעל אבו רודס והרגו מספר חיילים ישראלים מגדוד 890. רסיסי אחת הפצצות פגעו באחד המפציצים המצריים שנפל וצוותו נהרג.
יחידת הבקרה הדרומית 528 מפציץ טופולב 16 מפציץ הטופולב שיגר שני טילי שיוט מדגם קלט רוכב מכ"ם. טיל אחד התפוצץ באוויר ולא גרם לנזק. טיל שני פגע במכ"ם והשמיד אותו. מההתפוצצות החזקה נהרגו חמישה חיילי היב"א והקשר עם הבסיס נותק. לפני ניתוק הקשר דווחו החיילים בבסיס שהם מותקפים על ידי כוח קומנדו שמונחת במסוקים. בעקבות הדיווח נשלח כוח טנקים לכבוש בחזרה את היב"א. בקרב נהרגו שני חיילים מאש כוחותינו.
מטרה כלשהי במרכז הארץ מפציץ טופולב 16 מפציץ הטופולב יצא מבסיסו בעומק מצרים וטס מעל הים התיכון. במהלך טיסתו בגובה רב של 28,000 רגל צפונית לימת ברדאוויל, המפציץ שיגר שני טילי שיוט KSR-2 קלט וחזר בגובה נמוך לבסיסו במצרים. טיל אחד שוגר למרכז הארץ. הטיל הופל על ידי מטוס מיראז' 3 ישראלי שהוזנק לעברו מול חופי דרום תל אביב. לא ידועה המטרה שתוכננה לטיל. ייתכן והוא נועד לפגוע במכ"ם שהותקן בשדה התעופה בן-גוריון.
מעוז בודפשט מבנה מטוסי סוחוי 7 ההפצצה נועדה לרכך את היעד לקראת כיבושו על ידי כוחות חי"ר. בהפצצה הוטלו גם פצצות נפלם שגרמו למותו של חייל צה"ל אחד לפחות ולפגיעה של מספר חיילים נוספים.

המטוסים והמסוקים שהשתתפו בגל התקיפה לא היו יכולים להשתתף בגל תקיפה נוסף מאחר שבשעה 17:25 ירדה החשיכה ולא ניתן היה להספיק לחמש, לתדלק ולהזניקם שוב למשימות נוספות אלא רק למחרת היום.

תגובת חיל האוויר הישראלי

עריכה
 
מפקד חיל האוויר הישראלי, בני פלד
 
מטוס מיג-17 מצרי

החל מהשעה 13:50 החלו לזרום למפקדת חיל האוויר ידיעות בדבר המתקפה המשולבת של חיל האוויר המצרי והסורי. הדווח הראשון היה על המראות מטוסי קרב רבים משדה התעופה דמייר בסוריה. חמש דקות לאחר מכן, בשעה 13:55 התקבלו ידיעות על הזנקות נוספות מסוריה ומצרים לכיוון ישראל. בשלב זה הורה מפקד חיל האוויר בני פלד להזניק מטוסים להגנת שמי המדינה. לאחר דקות אחדות החלו לזרום ידיעות על הפצצות בבסיסי חיל האוויר בסיני. מאחר שהתקיפה המצרית הקיפה כמעט את כל מרכזי השליטה והבקרה של חיל האוויר בסיני היו שיבושי תקשורת ובערפל הקרב הוזנקו מטוסי יירוט ישראלים בבהילות מבלי שנמסרו להם מטרות. הפגיעה הישירה של טיל שיוט מדגם קלט ביב"א 528 השביתה את פעולתה וכך לא היה לחיל האוויר כיסוי מכ"ם בחלקים מסיני. חלק מהמטוסים הישראלים המריאו מבלי שצוותי הקרקע יספיקו להסיר מהם את החימוש שהוכן למבצע תגר והם נאלצו להטילו מעל לים ללא תכלית. בהיעדר הכוונה אפקטיבית רוב רובם של מטוסי הירוט לא הצליחו ליצור מגע עם המטוסים התוקפים שפעולת חלק מהם נמשכה ללא התנגדות ישראלית.

בנוסף למטוסי הירוט הוזנקו גם עשרות מטוסי סקייהוק שהם מטוסי תקיפת קרקע אך מאחר שלא ניתנו לחלק מהם משימות לתקיפה שהו הסקייהוקים באוויר ללא משימות וביצעו "מעגלי המתנה" ולבסוף חזרו לנחיתה. שיבושי הקשר וערפל הקרב פגעו במבצעיות סוללות טילי ההוק הישראליות, שלחלקן הייתה נעילת מכ"ם על מסוקי הסער המצריים ועל מטרות אחרות, ובשל כך בקשת מפעילי ההוק לאישור פתיחה באש לא נענתה.

בשעה 14:40 הגיעו ידיעות ראשונות על מטסי מסוקי סער שמנחיתים כוחות חי"ר בעומק סיני. מטוסי יירוט הוזנקו לחפש אותם ולירט אותם. לאחר מכן נוספו ידיעות על סגירת שדה התעופה רפידים עקב הפצצה וידיעות נוספות שיצרו אווירת חרום.

על אף ערפל הקרב וההפתעה הצליח חיל האוויר לשבש חלקים של המתקפה המצרית ולהפיל מספר מטוסים ומסוקים בקרבות אוויר ובאש נ"מ. אך בשל ערפל הקרב עוצמתו של חיל האוויר לא באה לידי ביטוי ביום הראשון למלחמה.

סיכום תוצאות המתקפה

עריכה
 
האנטנות של עורק הזירוי הטרופוספרי בשארם א-שייח' לאחר שנפגעו מירי תותחי מטוסים מצריים בפתיחת המלחמה 6 באוקטובר 1973.[1]
  • המתקפה הפתיעה את ישראל ברמת תעוזתה.
  • הפגיעה ביחידות הבקרה האווירית הביאה לקושי בבקרה בלחימה בחזית המצרית שכן חלק מהמכ"מים הושמדו.
  • כתוצאה מההתקפה ביב"א הדרומית והעשן שעלה מהבסיס סבר צה"ל כי הבסיס נכבש על ידי חיילי כוחות קומנדו מצריים והזניק כוחות שריון ואוויר "שיכבשו אותו" וכוחות צה"ל נקלעו לתקרית "אש כוחותינו" שבמהלכה נהרגו שני חיילי צה"ל.
  • הנזקים למסלולים בשדות התעופה הפעילים תוקנו עוד ביום התקיפה.
  • עוצמת המתקפה הייתה גדולה ופוטנציאל ההרס שלה גבוה אך בשל העובדה שרוב הפצצות החטיאו את מטרתן ספגה ישראל פגיעה קטנה יחסית.
  • המתקפה נחשבת במצרים כהצלחה מזהירה. על פי הערכות המצרים 85%-95% מהמטרות נפגעו במחיר אבידות נמוך של 4% - 5% מהמטוסים המצריים. לימים אמר נשיא מצרים אנואר סאדאת ששכל במתקפה את אחיו הטייס עאטף: "המהלומה האווירית הוכתרה בהצלחה גמורה ומדהימה...ישראל איבדה כליל את שיווי המשקל"[2]
  • המצרים ביטלו את גל התקיפה המוטס השני שתוכנן לשעה 16:30 בשל הערכתם את ההצלחה הרבה של המטס הראשון. לאחר המלחמה נמתחה ביקורת מצרית על ההחלטה לבטל את גל התקיפה השני. הביקורת המצרית נטענה לנוכח הפגיעה של מטוסי חיל האוויר במסוקים רבים במבצע ההנחתה של חיילי קומנדו בעורף חזית סיני שהתרסקו על כוחות החי"ר המעולה שהיה בהם.

הנצחה

עריכה

באוקטובר 2014 לציון 41 שנים למלחמה, שודר בטלוויזיה המצרית סרט תעודה בשם "אבאביל - האמת על המתקפה האווירית המצרית". בסרט רואיינו 17 מפקדי חטיבות אוויריות שהעידו על זכרונותיהם מהמתקפה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פורסם לראשונה באתר של מאיר בן ארי.
  2. ^ אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990, עמ' 466