המתקפה על אוטובוס התלמידים בשער הנגב

המתקפה על אוטובוס התלמידים בשער הנגב אירעה בצהרי 7 באפריל 2011. טיל נ"ט מונחה לייזר מדגם 9M133 קורנט נורה בידי אנשי חמאס לעבר אוטובוס תלמידים של המועצה האזורית שער הנגב. נער בן 16 שישב בחלקו האחורי של הרכב נפצע אנושות ונפטר מפצעיו לאחר עשרה ימים.

המתקפה על אוטובוס התלמידים בשער הנגב
חלק מטרור בישראל
האוטובוס שנפגע במתקפה
האוטובוס שנפגע במתקפה
תאריך 7 באפריל 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה אוטובוס בית ספר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°28′12″N 34°31′40″E / 31.47°N 34.52777778°E / 31.47; 34.52777778
סוג פיגוע עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק 9M133 קורנט עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע חמאסחמאס חמאס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפיגועעריכה

המתקפה החלה בשעה שבה סיים נהג האוטובוס לפזר את רוב ככל הילדים בקיבוצים בהם הם מתגוררים לאחר שאסף אותם מבית הספר, ולכן היה האוטובוס ריק כמעט לגמרי. נהג האוטובוס נפצע קלות והנוסע היחיד שנשאר, בן 16 שישב בחלקו האחורי של הרכב, נפצע אנושות מפגיעת רסיסים בראשו ומת מפצעיו ב-17 באפריל[1]. לאחר האירוע, נורה מטח פצמ"רים על הכביש, דבר שעיכב את פינוי הנפגעים.

בימים שלאחר התקרית נורו מטחים כבדים של רקטות ופצצות מרגמה לעבר המועצה האזורית שער הנגב והערים שדרות ואשקלון, דבר שגרם להשבתת הלימודים בבתי הספר באזור, כולל זה שתלמיד בו נהרג במתקפה, לאחר המתקפה צה"ל סגר את כביש 232 באזור בו בוצעה המתקפה לתנועת כלי רכב אזרחיים ומיגן אותו באמצעות קירות בטון ושתילת עצים בצידי הכביש כדי למגן את הרכבים מירי טילים.

לאחר התקרית טען ארגון חמאס כי האוטובוס נסע על כביש שנמצא בשימוש שוטף של כלי רכב צבאיים ישראליים, וכי פעיליו שביצעו את המתקפה לא ידעו שישנם תלמידים על הרכב. בישראל דחו את הטענות לזיהוי שגוי בשל צבעו הצהוב של האוטובוס, האופייני לאוטובוס בית ספר אמריקאי בהתאם למשפט הבין לאומי והאשימו את חמאס בביצוע פשע מלחמה בהתקפה, משרד החוץ דרש מהצבא להשאיר את האוטובוס כפי שהוא בבסיס אוגדת עזה, אליו הוזמנו נציגים ממדינות זרות ומהאו"ם כדי להראות את פשעי המלחמה שהחמאס מבצע.

ההתקפה גונתה על ידי הקהילה הבינלאומית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דניאל וילפיך, באתר משרד החוץ הישראלי. (באנגלית).