פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

הנאדי תייסיר עבד אל-מלכ ג'רדאתערבית: هنادي تيسير عبدالمالك جردات; 1974 - 4 באוקטובר 2003), מחבלת מתאבדת ערבייה מהעיר ג'נין, שפוצצה עצמה בשבת, 4 באוקטובר 2003, במסעדת "מקסים" (מסעדה מזרח-תיכונית בחיפה בבעלות יהודים וערבים הפועלת משנת 1966). ג'רדאת אחראית לרציחתם של 21 ולפציעתם של 51 ישראלים, יהודים וערבים, ששהו באותה עת במסעדה. בכך הייתה למחבלת המתאבדת השישית באינתיפאדה השנייה. בין הנרצחים בפיגוע היו שתי משפחות ו-4 ילדים, כולל תינוקת בת שנה.

ג'רדאת הייתה עורכת דין וחברה בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. על פי כרוז שפרסם הג'יהאד האסלאמי, החליטה ג'רדאת לבצע את הפיגוע לאחר שהייתה עדה להריגת אחיה פאדי, פעיל הג'יהאד האיסלאמי, ובן דודה וארוסה סאלח, במהלך ניסיון מעצר[1] של האחרון, בכיר בזרוע הצבאית של הארגון "גדודי ירושלים".

תמונתה של ג'רדאת נכללה במיצב אמנותי בשם "שלגיה ושגעון האמת", שהקים ב-2004 האמן היהודי דרור פיילר. המיצב התפרסם לאחר שצבי מזאל, שגריר ישראל בשוודיה, שהוזמן לפתיחה, השחית את היצירה. המעשה והיצירה עוררו מחלוקת רבה.

ב-4 ביולי 2011 פורסם כי גופתה של ג'רדאת תועבר לידי הרשות הפלסטינית יחד עם עוד 83 גופות של מחבלים אחרים, כמחווה של ישראל לרשות לכבוד חג הרמדאן[2]. בעקבות הלחץ הציבורי שעורר הפרסום והדיון במשא ומתן על גופות מחבלים[3], ביטל שר הביטחון אהוד ברק את העברת הגופות כבר למחרת הפרסום[4].

ב-13 באוקטובר 2012 משלחת של איגוד עורכי הדין הערבים, ארגון מצרי, העבירו למשפחתה של ג'רדאת את העיטור הגבוה ביותר על ביצוע הפיגוע, לציון גאוות עורכי הדין הערבים על הפיגוע.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ החתונה בחיפה תלמד את הציונים לקח, באתר של "רשת 13", 5 באוקטובר 2003 (במקור, מאתר "nana10")
  2. ^ אליאור לוי, ברשימת הגופות: המחבלים ממקסים וקפה הלל, באתר ynet, 4 ביולי 2011
  3. ^ רועי מנדל, על חלקי גופתם המתה: כשהאויב נקבר אצלך, באתר ynet, 8 ביולי 2011
  4. ^ אטילה שומפלבי וחנן גרינברג, ברק הכריע: לא יועברו גופות מחבלי חמאס, באתר ynet, 5 ביולי 2011