הַנְגוּל או הַאנְגוּל (한글 ‏, "כתב קוריאה" בקוריאה הדרומית) או ג'וֹסוֹן-גוּל או צ'וֹסוֹן-גוּל (‏조선글‏ - Chosŏn'gŭl, "כתב (שושלת) ג'וסון" בקוריאה הצפונית) או אוּרִיגוּל (우리글) או נאטסורי (낱소리) הוא האלפבית של השפה הקוריאנית.[1](הקישור אינו פעיל) האלפבית משמש ככתב הרשמי של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית. האנגול הוא אלפבית פונטי, כלומר מורכב מאותיות לעיצורים ותנועות. האותיות אינן נכתבות בצורה סדרתית בזו אחרי זו, אלא מקובצות להברות, לכן הכתב נראה כמו כתב הברות בדומה לכתב היפני, אף שאיננו.

שלטי עסקים בהנגול

ג'אמו (자모 מבוטא: צ'אמוֹ) הן היחידות שיוצרות את מערכת ההאנגול, אלו הן אבני היסוד של ההברה ב"האנגול", הן מורכבות מצירופים של עיצורים או תנועות. שם נוסף הוא נַטְסוֹרי (낱소리), שמשמעותו יחידת צליל (낱 = יחידה; 소리 = צליל). בהאנגול קיימים 14 עיצורים ו-10 תנועות, ובסך הכל 24 אותיות. כל הברה מורכבת מלפחות 2 אותיות, ובהן עיצור אחד ותנועה אחת. האותיות המקובצות להברות יכולות להיכתב במאוזן משמאל לימין, או במאונך מלמעלה למטה.

כתב ההאנגול פותח בהוראת המלך סג'ונג הגדול במאה ה-15. מתוך עשרות אותיות שהיו בו במקור נותרו כיום בשימוש 14 אותיות אלמנטריות לעיצורים, 10 אותיות אלמנטריות לתנועות ו-27 הרכבות של 2-3 אותיות מתוך ה-24, למשל עיצורים כפולים שמסמלים הדגשה של העיצור, ודיפתונגים שבנויים משתי תנועות.

מקור השמות

עריכה
  • השם "הַאן-גוּל" (한글) הוא מונח שטבע הבלשן הקוריאני ג'ו שי-גיונג ב-1912 במשמעות של "כתב גדול" בקוריאנית ארכאית וגם "כתב קוריאני" בקוריאנית מודרנית. 한글 נהגה /hanɡɯl/.
  • בקוריאה הצפונית מעדיפים לכנותו "ג'וֹסוֹן-גוּל" או "צ'וֹסוֹן-גוּל" (조선글) - "הכתב של שושלת ג'וסון"
  • "אוּרִיגוּל" (우리글) - "הכתב שלנו"

עד שנות המאה ה-20 המוקדמות ההנגול הושמץ על ידי המשכילים ששיננו אלפי לוגוגרמות סיניות (האנג'ה) והעדיפו לשמר את השיטה. משום שהנגול הוא אלפבית מקומי וקל ללימוד הם כינו אותו בשמות:

  • "אוֹן-מוּן" (언문) - "כתב מקומי" (ההנג'ה נלקח מסין וההנגול הומצא בקוריאה)
  • "אַם-גוּל" (암글) - "כתב של נשים" (נשים העדיפו כתב אלפביתי ולימדו את עצמן)
  • "אָ-הֶטְ-גוּל" (아햇글) או "אָ-הֵ-גוּל" (아해글) - "כתב של ילדים"
  • "אַצִּ'ימְגוּל" (아침글) - "כתב בֹּקֶר" (כתב שאפשר ללמוד בזמן קצר)

ארבעת השמות האחרונים הם מיושנים, היות שכיום בקוריאה הדרומית משתמשים בעיקר בהאנגול ומעט מאוד בהאנג'ה, ובקוריאה הצפונית ההאנג'ה כבר נכחד.

האותיות

עריכה

ישנן 51 ג'אמו, ואפשר לחלק אותם בצורה הבאה:

  • 14 עיצורים פשוטים: ㄱ, , , , , , , , ㅈ, , , , , , וגם המיושנים ᄛ, ㅱ, ㅸ, ᄼ, ᄾ, ㅿ, ㆁ, ᅎ, ᅐ, ᅔ, ᅕ, ㆄ, ㆆ
  • 5 עיצורים כפולים: ㄲ, ㄸ, ㅃ, ㅆ, ㅉ, וגם המיושנים ㅥ, ᄙ, ㅹ, ᄽ, ᄿ, ᅇ, ᇮ, ᅏ, ᅑ, ㆅ
  • 11 קבוצות עיצורים: ㄳ, ㄵ, ㄶ, ㄺ, ㄻ, ㄼ, ㄽ, ㄾ, ㄿ, ㅀ, ㅄ, וגם המיושנים ᇃ, ᄓ, ㅦ, ᄖ, ㅧ, ㅨ, ᇉ, ᄗ, ᇋ, ᄘ, ㅪ, ㅬ, ᇘ, ㅭ, ᇚ, ᇛ, ㅮ, ㅯ, ㅰ, ᇠ, ᇡ, ㅲ, ᄟ, ㅳ, ᇣ, ㅶ, ᄨ, ㅷ, ᄪ, ᇥ, ㅺ, ㅻ, ㅼ, ᄰ, ᄱ, ㅽ, ᄵ, ㅾ, ᄷ, ᄸ, ᄹ, ᄺ, ᄻ, ᅁ, ᅂ, ᅃ, ᅄ, ᅅ, ᅆ, ᅈ, ᅉ, ᅊ, ᅋ, ᇬ, ᇭ, ㆂ, ㆃ, ᇯ, ᅍ, ᅒ, ᅓ, ᅖ, ᇵ, ᇶ, ᇷ, ᇸ, ᇄ, ㅩ, ᇏ, ᇑ, ᇒ, ㅫ, ᇔ, ᇕ, ᇖ, ᇞ, ㅴ, ㅵ, ᄤ, ᄥ, ᄦ, ᄳ, ᄴ
  • 6 תנועות פשוטות: ㅏ, ㅓ, ㅗ, ㅜ, ㅡ, ㅣ, והמיושן ㆍ
  • 4 תנועות חכיות פשוטות: ㅑ, ㅕ, ㅛ, ㅠ וגם המיושנים ᆜ, ᆝ, ᆢ
  • 11 דיפתונגים: ㅐ, ㅒ, ㅔ, ㅖ, ㅘ, ㅙ, ㅚ, ㅝ, ㅞ, ㅟ, ㅢ, והמיושנים ᅶ, ᅷ, ᅸ, ᅹ, ᅺ, ᅻ, ᅼ, ᅽ, ᅾ, ᅿ, ᆀ, ᆁ, ᆂ, ᆃ, ㆇ, ㆈ, ᆆ, ᆇ, ㆉ, ᆉ, ᆊ, ᆋ, ᆌ, ᆍ, ᆎ, ᆏ, ᆐ, ㆊ, ㆋ, ᆓ, ㆌ, ᆕ, ᆖ, ᆗ, ᆘ, ᆙ, ᆚ, ᆛ, ᆟ, ᆠ, ㆎ

צורת כתיבת ההברות

עריכה

המבנה של הברה כלשהי ללא עיצור סופי היא עיצור תחילי משמאל ותנועה מימין, במקרה שהתנועה מכילה קו אנכי ארוך, כמו ㅣ. אם לתנועה יש קו אופקי ארוך, כמו ㅡ, אזי התנועה תיכתב מתחת לעיצור הפותח. אם התנועה היא שילוב של 2 תנועות מהמקרים הקודמים, כמו ㅢ, אז התנועה האופקית תיכתב מתחת לעיצור הפותח, והאנכית נכתבת מימין לעיצור ולתנועה האופקית:

עיצור תנועה
עיצור
תנועה
עיצור תנועה שנייה
תנועה ראשונה

אם קיים להברה גם עיצור סופי, הוא יכתב תמיד מתחת לשאר ההברה:

 
איות המילה "הנגול": האותיות מקובצות לשתי הברות - האן-גול
עיצור תחילי תנועה
עיצור סופי
עיצור תחילי
תנועה
עיצור סופי
עיצור תחילי תנועה שנייה
תנועה ראשונה
עיצור סופי

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הנגול בוויקישיתוף
  • הנגול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Tale of Hong Gildong, www.wdl.org, ‏1575