הנדסה גרעינית

הנדסה גרעינית הוא ענף בהנדסה העוסק ביישום של פיזיקה גרעינית. יישומים כגון טיפול במתקנים, המשתמשים בריאקציות גרעיניות לשם הפקת אנרגיה, חומרים ומחקר. מתקנים כאלה נקראים כורים גרעיניים. תכנון כורים גרעיניים והמתקנים הקשורים לבנייתם לתחזוקתם ולמעקב אחריהם יכולים להיכלל גם בתחום זה של ההנדסה. התחום כולל גם פיתוח של נשק גרעיני, מחקר כללי כגון היתוך גרעיני, דימות רפואי כדוגמת PET.

תמונת ראש ב MRI
כור גרעיני


תוכניות לימודעריכה

תוכניות לימוד בישראלעריכה

כיום אין בישראל מסלול אקדמי לתואר ראשון בהנדסה גרעינית. המחזור האחרון סיים ב-2013 במחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועימו נחתם הגולל על הכשרת מהנדסי גרעין בארץ לתואר ראשון. בעבר, אפשרה המחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון שלושה מסלולי בחירה: מגמת חשמל (מסלול משולב עם הנדסת חשמל), מסלול אנרגיה ומסלול משולב עם הנדסה ביו-רפואית. המסלול היה מסלול מהנדסים בן ארבע שנים וכלל קורסים רבים במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, הנדסת חומרים ועוד.

בעבר הייתה בטכניון יחידה שעסקה הנדסה גרעינית אך וברבות השנים עברה אל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עם סגירת המסלול לתואר ראשון במחלקה להנדסה גרעינית הפכה המחלקה ליחידה וכיום מתקיימים בה לימודים לתארים גבוהים (תואר שני ושלישי) בלבד.

חברי הסגל האקדמי הבכיר ביחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הם: דר' יצחק אוריון (ראש היחידה), פרופ' ארז גלעד[1] ודר' ליאור ארזי.

בין חברי הסגל ביחידה שפרשו לגמלאות: פרופ' אמריטוס יגאל רונן, פרופ' אמריטוס אלכסנדר גלפרין, פרופ' אמריטוס יצחק יעקב ופרופ' אמריטוס מאיר שגב.

יישומיםעריכה

היתוך גרעיניעריכה

  ערך מורחב – היתוך גרעיני

תהליך שבו גרעינים של אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר. תהליך זה כרוך בפליטת אנרגיה רבה, והוא מתרחש בכוכבים ובפצצת מימן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה