פתיחת התפריט הראשי

הנדסת התפלה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הנדסת התפלהאנגלית: "IDE Technologies") היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מתקני התפלת מים בבעלות קבוצת דלק.

"איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ"
הנדסת התפלה לישראל
IDE Technologies
מתקן התפלה חדרה שאותו הקימה החברה
מתקן התפלה חדרה שאותו הקימה החברה
נתונים כלליים
מייסדים אלכסנדר זרחין מדינת ישראל
תאריך הקמה 1965
משרד ראשי אזור התעשייה קדימה
שליטה בחברה אלפא מים (80%)
בעלות קבוצת דלק (20%)
ענפי תעשייה

הנדסת משאבי מים וסביבה

הנדסת כימיה
מוצרים עיקריים

מתקני התפלת מים

מכונות לייצור שלג מלאכותי
הכנסות 173 מיליון דולר (2016)
רווח תפעולי 1 מיליון דולר (2016)
רווח 10 מיליון דולר (2016)
אנשי מפתח

אבשלום פלבר (יו"ר)

גיא שגיא (מנכ"ל)
עובדים 380 (2016)
 
www.ide-tech.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מתקן ההתפלה הראשון שהוקם על ידי החברה באילת ב-1964

שם החברהעריכה

בעברית החברה ידועה בשם "הנדסת התפלה לישראל" באנגלית מקור שם החברה הוא בראשי תיבות של "Israel Desalination Engineering Technologies" שקוצר ל"IDE Technologies" או "איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ" שהוא כיום השם הרשמי של החברה.

היסטוריהעריכה

הקמת החברהעריכה

הנדסת התפלה הוקמה כחברה ממשלתית בשנת 1965 על בסיס טכנולוגיה שפיתח מהנדס והממציא אלכסנדר זרחין ויושמה לראשונה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל בשותפות עם חברה אמריקאית ואלכסנדר זרחין ב"חברת מתקנים להתפלה (מפתחי תהליך זרחין) בע"מ" אשר בשנת 1965 הפכה לחברה ששמה "הנדסת התפלה לישראל (תהליך זרחין) בע"מ". מתקן נסיוני הוקם בחוף תל ברוך[1] ואבן פינה למתקן התפלה ראשון על פי שיטת זרחין הונחה במרץ 1961 באילת[2][3]. בתחילת 1964 הופעל המתקן באופן חלקי[4] ואז התברר שהמים שהוא מייצר יקרים והשיטה אינה כלכלית. זרחין טען שהסיבה לכך היא שלא בנו את המתקן על פי הוראותיו[5] ודרש חצי מיליון לירות למימוש מתקן בקנה מידה מסחרי שיוקם על פי הוראותיו[6]. העניין עורר פולמוס בציבור בישראל והיה אף מי שהקים מגבית לגיוס חצי מיליון לירות לצורך מימוש תוכניותיו של זרחין[7]. ביוני 1964 הוחל בהזרמת מים מהמתקן של זרחין לתושבי אילת[8]. המתקן באילת פעל במשך כשלוש שנים אך נסגר בגלל חוסר הצדקה כלכלית להפעלתו.[9]. זרחין לא היה מעורב יותר בחברת הנדסת התפלה עם זאת אושר לו תקציב להמשך הפיתוח של הטכנולוגיה שלו[10]. ואילו הנדסת התפלה המשיכה בפיתוח טכנולוגיות התפלה בנפרד ומתקנים של החברה נמכרו לצה"ל לשימוש בסיני[11].

זרחין תבע את מדינת ישראל בדרישה לתמלוגים על כל מתקני ההתפלה שהוקמו בישראל, ללא קשר לשיטה בה פעלו, בהתאם לנוסח החוזה שהיה לו עם מדינת ישראל. תביעתו זו נתקבלה בבית המשפט המחוזי, אולם בערעור בבית המשפט העליון נקבע שיש לפרש את החוזה בהתאם לשרשרת ההסכמים בין מדינת ישראל וזרחין, מהם ברור כי הכוונה הייתה רק למתקנים על פי שיטת ההקפאה. הפרקליטות סירבה לשלם לזרחין תמלוגים אפילו על המתקן באילת שלטענתם היה נסיוני, אולם בית המשפט העליון לא קיבל טענה זאת והעניק לזרחין תמלוגים על המתקן באילת[12]. ‭

בחברת הנדסת התפלה ניצלו את שיטת זרחין גם לפיתוח מכונות לייצור שלג המשמשות לקירור מכרות עמוקים, יצור שלג למשטחי סקי, לאגירת אנרגיה ולחימום בשיטת משאבת חום[13].

פעילות בינלאומיתעריכה

כבר בעת הקמת חברת הנדסת התפלה הוצבה המטרה ליצא את מתקני ההתפלה לחו"ל[14]. חוזה יצוא ראשון לאיטליה נחתם בשנת 1966[15]. ב-1968, נמכרו שלושה מתקנים לאיים הקנרים בספרד[16], וב-1969 לאיראן[17][18]. בשנת 1971, מכרה הנדסת התפלה 17 מתקנים והכנסות החברה הגיעו ל-‭2.5‬ מיליון דולר[19]. בשנת 1970 הקימו שאול אייזנברג ויעקב נמרודי חברה לשיווק והקמה של מתקני הנדסת התפלה באיראן, מאחר שהמתקן הראשון שנמכר פעל בהצלחה[20]. עד שנת 1976 הקימה החברה 26 מתקנים של הנדסת התפלה באיראן[21] ועד 1977 יותר מ-60 מתקנים[22]. מתקנים שהיו מרכיב חשוב באספקת המים במדינה והמשיכו לפעול עד העשור הראשון של המאה ה-21[23].

בשנת 1980, איי הבתולה רכשה מתקנים להתפלת מים מהנדסת התפלה[24] ובשנת 1987, איי מרשל.

הפרטת החברהעריכה

בשנת 1976, הציעה רשות החברות הממשלתיות למכור את החברה[25]. החברות כלל תעשיות[26] וכור תעשיות התעניינו ברכישת החברה אך לבסוף בשנת 1980, היא נמכרה לחברת כימיקלים לישראל, שהייתה אז חברה ממשלתית והציעה סכום של 2.5 מיליון דולר עבור החברה לעומת 2 מיליון דולר שהציעה כור תעשיות[27]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופרטה בהדרגה חברת כימיקלים לישראל.

שינוי בעלותעריכה

בספטמבר 2000 רכשה קבוצת דלק מחברת כימיקלים לישראל 50% ממניות הנדסת התפלה תמורת 22 מיליון דולר, כך שמאז הייתה שבבעלותן השווה של שתי החברות[28]. בנובמבר 2007, ניסתה החברה להנפיק את מניותיה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי של 500 מיליון דולר ולגייס 125 מיליון דולר, אך המהלך לא הושלם עקב המשבר הכלכלי העולמי[29]. ב-2010 נעשה ניסיון נוסף להנפיק את החברה לפי שווי של עד כמיליארד דולר שלא יצא לפועל[30]. ב-2016 החליטו קבוצת דלק וכימיקלים לישראל למכור את החברה. חברת התשתיות הסינית CCCC הגישה הצעה לא מחייבת לרכוש את הנדסת התפלה תמורת 650 מיליון דולר שלא ממושה[31]. באפריל 2017 מכרה כימיקלים לישראל את חלקה בחברה (50%) תמורת 175 מיליון דולר לקבוצה בראשות כלל ביטוח והיו"ר אבשלום פלבר[32].

בינואר 2019 מכרה קבוצת דלק 30% ממניות חברת הנדסת התפלה ב-530 מיליון שקל לשותפות אלפא מים שבראשות היו"ר אבשלום פלבר[33].

פרויקטים נבחריםעריכה

מאז הקמתה הקימה הנדסת התפלה כ-400 פרויקטים ב־40 מדינות. החברה מחזיקה ב־75% משוק ההתפלה התרמית (הוצאת המלח מהמים באמצעות תהליך אידוי) בעולם (לא כולל ארצות ערב). בין השאר הקימה את:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המתקת מים: מה המחיר?, חרות, 6 במרץ 1964
  2. ^ יעקב העליון, שתו לחיים במי זרחין, מעריב, 30 במרץ 1961
  3. ^ יעקב העליון, עבודות הכנה למתקן זרחין, מעריב, 11 באפריל 1962
  4. ^ מיתקן התפלת המים, חרות, 25 בפברואר 1964
  5. ^ זרחין: סילפו את המצאתי, מעריב, 15 ביוני 1964
  6. ^ יאיר שפרינצק, ייעשה הנסיון וייתם הוויכוח, דבר, 31 במאי 1964
    המרכז החקלאי יגול מאתנו חרפת זרחין, דבר, 5 ביוני 1964
  7. ^ מגבית פרטית למען תכניות זרחין, חרות, 26 במאי 1964
  8. ^ מים ממיתקן זרחין לשימוש תושבי אילת, דבר, 7 ביוני 1964
    יעקב ארז, מים מומתקים הוזרמו באילת, מעריב, 9 ביוני 1964
  9. ^ רפאל אלדור, ‬הפעלת מתקן ההתפלה באילת אינה דאית", מעריב, 3 באוקטובר 1967
  10. ^ ‬זרחין יקבל 300 אלו* ל'"י להמשך נסיונות ההמתקה , הצופה, 12 בדצמבר 1967
  11. ^ ‬חברת "הנדסת התפלה" תספק מתקנים עבור צה"ל , הצופה, 16 באפריל 1969
  12. ^ זרחין יקבל תמלוגים רק על מתקן ההתפלה הנסיוני באילת, דבר, 7 ביולי 1970
  13. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה מתכננת לנגוס 5% מהשוק לייצור שלג מלאכותי, באתר הארץ, 15 ביולי 2008
  14. ^ חברה ישראלית חדשה לשיווק מיתקני התפלה, מעריב, 25 במאי 1965
  15. ^ מיתקני התפלה לפי שיטת זרחין לאיטליה , מעריב, 27 בנובמבר 1966
  16. ^ רפאל אלדור, מיתקן המתקה - לספרד, מעריב, 8 בדצמבר 1968
  17. ^ פרס רכשה בישראל מיתקן להתפלת מי ים, מעריב, 27 בנובמבר 1969
  18. ^ חמישה מתקני־המתקה, יסופקו לאיראן, דבר, 13 בנובמבר 1970
  19. ^ הנדסת־התפלה־לישראל מכרה השנה ציוד־התפלה ב־‭2.5‬ מיליון דולאר, דבר, 25 בנובמבר 1971
  20. ^ אורי דן, ישראלי ימתיק את מי פרס, מעריב, 1 במרץ 1970
  21. ^ חברת נמרודי לסחר חוץ שיווקה עד כה 26 מתקני התפלה מתוצרת הנדסת התפלה לאיראן, דבר, 24 ביוני 1974
  22. ^ מתקני המתקה מישראל הוקמו במפרץ הפרסי, דבר, 19 באפריל 1977
  23. ^ נטע אחיטוב, האם המחסור במים הוא המפתח לשלום בין ישראל לשכנותיה?, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014
  24. ^ מתקני התפלה גדולים מיוצאים לאיי הבתולה, מעריב, 27 באוגוסט 1980
  25. ^ חברות ממשלתיות, דבר, 29 בספטמבר 1976
  26. ^ מכירות "כלל תעשיות" ב־78 יסתכמו ב־‭5.5‬ מיליארד ל"י, דבר, 23 בינואר 1978
  27. ^ חברת "הנדסת התפלה" תימכר ל"כימיקלים לישראל", דבר, 8 ביולי 1980
  28. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה נכנסת לשוק הגדול ביותר - מדינות ערב, באתר הארץ, 16 במאי 2010
  29. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה תודיע מחר על כוונתה לגייס בלונדון 125 מיליון דולר, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2007
  30. ^ מיכאל רוכוורגר, הנדסת התפלה תחל בפגישות עם חתמים לקראת ההנפקה, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2010
  31. ^ יורם גביזון, ענקית התשתיות הסינית CCCC מציעה לרכוש את הנדסת התפלה ב-650 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2016
  32. ^ יורם גביזון, כיל מוכרת 50% מחברת ההתפלה IDE תמורת 175 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2017
  33. ^ מיקי גרינפלד וגולן חזני, קבוצת דלק מוכרת 30% ממניות חברת ההתפלה IDE ב-530 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2019
  34. ^ יורם גביזון, IDE השיקה בקליפורניה מתקן התפלה בהשקעה של מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2015
  35. ^ יורם גביזון, פרויקט של הנדסת התפלה בהיקף של 46 מיליון יורו נפגע בפיצוץ בקפריסין עקב שריפה, באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2015
  36. ^ אלי דניאל, איי.די.אי טכנולוגיות תספק לאי לוס-רוקס שבוונצואלה מתקן לטיפול ואיסוף שפכים בשווי 4 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2003
  37. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה של תשובה ועופר זכתה בפרויקט של 230 מיליון דולר בהודו עם שותף מקומי, באתר הארץ, 31 בינואר 2010