הנודדת
הנודדת הייתה יחידה ניידת של ארגון "ההגנה" שפעלה בעיקר בתקופת המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט).
יחידות נודדות הוקמו כבר ב-1933 בעמק הירדן, בעמק יזרעאל ובתל אביב. ליחידות נבחרו חברים נבחרים של הארגון, שעברו אימונים צבאיים וניידותם הייתה על גבי מכוניות פרטיות ואופנועים שהיו ברשות החברים. היחידות התפרקו בהדרגה, מלבד היחידה בתל אביב שהמשיכה להתקיים במהלך השנים, גם לצידה של "הנודדת החדשה".
בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939), לאחר שהתגברו מעשי ההצתה והביזה, הוחלט בפיקוד "ההגנה" להקים מחדש יחידה מחתרתית בעלת יכולת ניידות בשם "הנודדת", שתפגע בפורעים באופן ממוקד. התפקיד הוטל על יצחק שדה איש גדוד העבודה ואליהו בן חור (כהן). יחידה זו החלה את פעולתה בשנת 1936 בירושלים ובסביבתה. היא הייתה כוח מצומצם מאוד של לוחמים שנע בשדות בלילות והתקיף את הכנופיות הערביות בעורפן[1]. על לוחמי הנודדת נמנו ישראל בן-יהודה (עַבְּדוּ), יוסי הראל[2], צבי ספקטור, בנו רותנברג, אורי יפה, ברוך יצהר, יעקב ינאי, אלדד אוארבך, מיכאל בן-גל ויעקב פת.
פעולות הנודדת היו שלב המעבר מהגנה פסיבית לפעולה אקטיבית שכונתה "היציאה מן הגדר". אנשי הנודדת לא המתינו לתוקפים ביישובים, אלא ארבו להם מעבר לגדרות היישובים וכן יצאו לתקוף כפרים שנתנו מחסה לפורעים. במהלך פעולתם רכשו חברי הנודדת ניסיון בשדאות ובלחימה. הנודדת הייתה המבשרת של פלוגות השדה ושל חיל השדה של ארגון "ההגנה", ולמעשה הייתה ליחידת הקומנדו הראשונה של ארגון "ההגנה", ולימים צה"ל[3].
לקריאה נוספת
עריכה- יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 36-39.
קישורים חיצוניים
עריכה- יובל מלחי, פרק 151: האלוף שהפך לטוראי פעמיים – אליהו בן חור (כהן), באתר "קטעים בהיסטוריה", 7 במרץ 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 38: "בלילות לקח אותם שדה למה שכינה 'כיבוי אורות בכפרים הערביים'. הוא אמר שאין זה הוגן שהיהודים נאלצים להסתתר בבתיהם בחושך, ואילו הערבים יושבים באור ויורים בהם. הוא לימד אותם לארוב לפורעים. לצאת מהפילבוקסים ומהחפירות".
- ^ יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמוד 38, "יוסי, שכונה בגלל גילו הצעיר ויפי תוארו 'נער השעשועים של הנודדת'".
- ^ יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 38: "היחידה, ששדה הרומנטיקן כינה 'הנודדת', שהייתה למעשה האמא והאבא של סיירות צה"ל בעתיד".