הנוריות של חמה

רשימת ערכים

הנוריות של חמהערבית: نواعير حماة) הן סדרה של 17 נוריות, מכונות היסטוריות להעלאת מים להשקיה, לאורך נהר האורונטס בעיר חמה, סוריה. למעשה, הנוריות הן גלגלי מים גבוהים עם תאי איסוף מים, דמויי קופסה, המשובצים סביב ההיקף שלהם. כשהנהר זורם, הוא דוחף את קופסאות איסוף המים הללו מתחת לפני המים, שם הן מתמלאות במהירות, ואז מונעות עד לראש הגלגל, שם הן מתרוקנות לאמת מים. האמה מובילה את המים עבור אספקה למבנים, גנים ואדמות חקלאיות.

הנוריות של חמה על נהר האורונטס.

17 מהנוריות המקוריות של חמה נשמרו עד ימינו. הן בולטות בעיצובן מימי הביניים, במספרן הרב ובגודלן העצום של שתיים מהן - במשך כ-500 שנה גלגלי המים הגדולים בעולם. במאה ה-21, הנוריות של חמה אינן מממשות את ייעודן המקורי לאספקת מים, אלא מוצגות כדוגמה לטכנולוגיית אספקת מים מתקדמת בחברות מוסלמיות מימי הביניים ובשל המראות והקולות המדהימים שהן משמיעות בעת הן מסתובבות. בשנת 2006 זכתה הנוריה העתיקה מבין שתי הנוריות הענקיות, אל-מוחמדיה (1361 לספירה), באות "ציון דרך להנדסת מכונות היסטוריות" על ידי האגודה האמריקנית של מהנדסי מכונות כסמל להתקדמות משמעותית בטכנולוגיה בינלאומית.[1]

היסטוריהעריכה

ישנו בסיס מוצק לסברה שנוריות רבות פעלו בחמה לפחות עד סוף המאה ה-12 לספירה.[2][3] ידועות השנים המדויקות של שתי הנוריות הגדולות מכתובותיהן: נוריה אל-מוחמדיה (Noria al-Muhammadiya) שנוצרה בשנת 1361 ונוריה אל-מעמוריה (Noria al-Ma’muriyya) משנת 1453.[4]

עם זאת, ייתכן כי מספר נוריות פעלו בחמה כמה מאות שנים קודם לכן. היסטוריון אזורי מהמאה ה-13 כתב כי נצפו מספר נוריות בחמה בסוף המאה ה-9 לספירה.[2] אם לשפוט לפי פסיפס ואריחים הנושאים תמונות של נוריות, שנמצאו באפמיאה (אנ'), עיר רומית, גם היא על נהר אורונטס, 55 קילומטרים במורד הזרם מחמה, נוריות היו בשימוש כבר בשנת 350 לספירה.[5] תמונות אלו של הנוריות מציגות עיצוב דומה להפליא לאלו הקיימות בחמה כיום.

באמצע המאה ה-7 לספירה נכבש האזור סביב חמה וסופח למדינה הערבית המוסלמית המתרחבת. האחרונה שלטה באדיקות בטכנולוגיות חדשות שבהן נתקלה - כמו הנוריות - ושיפרה אותן והרחיבה את השימושים בהן.[6] ייתכן כי הנוריות הראשונות בחמה נבנו בתקופה הרומית או הביזנטית והן נבנו על ידי החברה המוסלמית שהתקיימה לאחר מכן, תוך שימוש בתכנון המקומי המבוסס.

סיבה ברורה לבניית נוריות בחמה היא היעדר השיפוע של האורונטס בשילוב עם גובה גדותיו, מה שהופך את האזור לאידיאלי עבור שאיבת מי השקיה מהנהר.[2][7]

תאריכים לבניית הנוריות הללו מיוחסים לנוריה המקורית באתר, משום שכמו כל גלגלי המים ההיסטוריים המתפקדים, הנוריות של חמה תוקנו ונבנו מחדש במשך מאות שנים, שכן חלקי עץ זקוקים להחלפה מתמדת. לפי הערכה אחת, אם היא מתוחזקת היטב, נוריה תעבור החלפה מלאה של חלקי העץ שלה כל 15 שנה.[3] בחמה תחזוקה ברמה כזו של נוריה התבצעה על ידי משפחות נגרי נוריות מיומנים, שמעבירו את הידע לאורך הדורות, מנהג ששרד עד ימינו.[8]

מאפייניםעריכה

גלגלי מיםעריכה

 
נוריה מחמה. על שפת הגלגל תיבות עץ לאיסוף מים עם פתחים ופיות גדולים. בחזית נמצא הקצה העליון של אמת המים שאליה הם יוצקים.

הגלגלים הם מסוג מכת מים תחתית (Undershot Waterwheel), מונעים על ידי מים הזורמים מתחתיהם ודוחפים את משוטי הגלגל. מבחינת גובה, הקוטר הגדול ביותר מבין הנוריות הוא 21 מטרים והקטן ביותר 7 מטרים. חמש מהנוריות הללו הן בגובה 17 מטר או יותר.[9] גלגלים אלה עשויים מעצים שונים עבור חלקים שונים. הסרנים והמיסבים המסיביים עשויים מעץ אגוז, בעוד עץ צפצפה שימש באופן נרחב לחלקים אחרים של הגלגל, וגם אורן ואלון הוזכרו.[3][8][10] תאי איסוף מים קטנים מעץ משובצים לאורך כל היקף גלגל המים בין המשוטים, בעזרתם מניע הנהר את הגלגל. הם כמו קופסאות עם חצי צד אחד פתוח ועם פיה שלפיה המים נשפכים החוצה בנקודת הסיבוב הגבוהה ביותר (ראו תמונת תקריב למטה). לרוב נוריות חמה יש תא איסוף מים בין כל זוג משוטים. אך בחלקם הם מרווחים יותר, למשל תא איסוף אחד בין כל חמישה משוטים. מבחינת יכולת נשיאת מים, בנוריות השונות נפח הקופסאות נע בין 4 ל-12 ליטרים.[10] אספקת המים של כל אחת מהנוריות של חמה נעה בין 50,000 ל-200,000 ליטר לשעה, בהתאם לגודלה של הנוריה.[10] תיאורים קצרים של כל אחת מ-17 הנוריות בחמה מרוכזים בדוח של האגודה האמריקאית למהנדסי מכונות וייעודה של נוריה אל-מוחמדיה כנקודת ציון היסטורית של הנדסת מכונות.[9]

סכריםעריכה

הנוריות של חמה נמצאות מיד במורד הזרם לאחר מחסום בדמות סכר נמוך, המבטיח שכוח הנהר יתרכז דרך ערוץ המוביל את המים אל גלגל הנוריה. כשמפלס הנהר נמוך, כל המים יכולים לזרום בערוץ מהסכר אל הנוריה; כשהנהר גבוה, עודפי המים זורמים מעל הסכר אל הנוריה. לעיתים קרובות ישנם ערוצים נוספים בסכרים ובשערים אלה כדי לכוונן את לחץ הנהר על גלגל המים ומכאן ההשפעה על מהירות סיבוב הנוריה. תיאורו של אל-דביאת את הנוריות של חמה מכיל תרשים המעביר את התכונות הללו בבירור.[11] לפעמים שתיים, שלוש או אפילו ארבע נוריות חולקות את אותו הסכר, עם נוריה אחת או שתיים בכל צד של הנהר.[12] מקבץ זה של נוריות ניכר על מפת ה"נוריות של חמה" של אל-דביאט[13] ולצופה נבון על מפות תצוגת לוויין של חמה. לפעמים נבנה סכר בזווית לנוריה כדי לרכז את כוח הנהר למקסימום על הערוץ המוביל אל הגלגל.[12]

אמות מיםעריכה

הנוריות מזרימות מים לאמות מים הבנויות על קשתות אבן גבוהות. כדי לתפוס את המים, לכל אמת מים יש קטע קצר מאוד במקביל לגלגל המים ולנהר. המים הללו פונים ב-90 מעלות ומצטרפים לקטע הראשי של אמת המים, המובילה מהנהר ולעיתים אורכה מאות רבות של מטרים.[12] יש אמות מים שמקבלות מים משתי נוריות בגובה זהה, אחת בכל צד של הקטע הקצר המקביל לגלגל המים. חלק גדול מאורכן של האמות נהרס וכיום מעטות מאמות המים שממשיכות למרחק.

מערכות שיתוף מיםעריכה

בעת בה הנוריות שימשו להשקיה, האמות נשפכו, בסופו של דבר, לתעלות שכל אחת מהן סיפקה מים לגינות ירק ופרדסי פרי רבים.[14] בעוד שרוב הנוריות של חמה היו בבעלות בעלי אדמות עשירים, העלויות, התחזוקה והמים שלהם חולקו על בסיס קולקטיבי מסודר על ידי משתמשי המים של כל נוריה.[15] מערכות כאלה לשיתוף מסודר של מים היו נהוגות באופן נרחב בחברות מוסלמיות מסורתיות.[16] לעיתים קרובות גננים חלקו זמן במים באמצעות התאמה מהירה של סכרים מאולתרים קטנים של אבנים וסמרטוטי בד המכוונים את הזרימה ליובלי תעלות המים.

נוריה אל-מוחמדיהעריכה

קוטרה של נוריית הענק הזו הוא 21 מטר.[17] היא נבנתה כדי לספק מים למסגד הגדול של חמה (אנ'), הנמצא קילומטר אחד ממנה[3] ואף סיפקה גם מים לחמאם ציבורי (בית מרחץ), מזרקות, בתים וגנים בקרבתה.[18] תאריך הבנייה שלה, 1361 לספירת הנוצרים, מונצח על ידי כתובת המקובעת על אמת המים שלה, המציינת את שנת 763 של הלוח האסלאמי.[18]

לנוריה זו 120 תאי איסוף מים המשובצים בהיקפה.[19] היא יכולה להרים ולהזרים עד 200,000 ליטרים של מים בשעה.[10] לוקח לה דקה אחת להשלים סיבוב אחד, זמן רב בהשוואה לנוריות קטנות יותר הנמצאות בסביבתה.[10]

כדי להניע גלגל הנושא משקל כה גדול של מים, נבנה סכר ארוך במיוחד בזווית חדה מאוד כדי לרכז את כוחו של זרם הנהר אל בסיס הגלגל. סידור זה ניתן לראות בבירור על מפות תצוגת לווין של חמה.

במשך כמעט 500 שנה, הייתה נוריה אל-מוחמדיה גלגל המים הגבוה בעולם. בשנת 1854 עקף אותה גלגל לקסי, גלגל מים למשאבת מכרות באי מאן, אי בין אנגליה לאירלנד[20][21] גלגל לקסי גבוה יותר במעט, עם קוטר של 22.1 מטרים.[20]

ממכונות השקיה לאתר מורשתעריכה

משנות ה-30 ועד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20, התחרו הנוריות של חמה במשאבות השקיה חדשות המונעות במנועי בנזין או דיזל. משאבות ממונעות הציעו לחקלאים יזמים אמצעי להשיג מים ממקור נוסף כדי לגדל יותר מזון להרחבת אוכלוסיות.[22] בניית סכר רסטן במעלה הזרם מחמה ב-1960 היוותה מכה קשה לכדאיות הפעלת הנוריות עקב ירידת מפלס המים באורונטס, כך שבמשך מספר חודשים בשנה, הנוריות של חמה לא יכלו לפעול ומשאבות ממונעות הפכו לאמצעי היחיד להשקיה רציפה.[22] אי-שימוש לפרק זמן ממושך גורם לעץ בנוריות להתייבש, להתכווץ ולהיסדק, מה שגורם לעלייה בעלויות התחזוקה.[23] משנת 1930 עד שנת 1970 ירד מספר הנוריות שהיו בשימוש מעשרים לשמונה בלבד. מידע זה צוין על-ידי ארכאולוגים דנים בחמה בשנות ה-30 של המאה ה-20.[2][24] בין 1977 ל-1981 שוחזרו שש נוריות.[9]

בפברואר 1982 פתח צבאו של הדיקטטור הבעת'יסטי הראשון בסוריה, חאפז אל-אסד, במתקפה מסיבית על חמה כדי לחסל התקוממות מזוינת של האחים המוסלמים.[25] במשך שלושה שבועות העיר הופצצה על ידי מטוסים, הופגזה על ידי ארטילריה וטנקים, ולבסוף נהרסו שטחים נרחבים בדינמיט ובדחפורים. אלפים רבים מאזרחי חמה נהרגו. מבני מורשת כמו המסגד הגדול של חמה נחרבו עד היסוד וחלקים גדולים של חמה ההיסטורית הפכו לבלתי ניתנים לזיהוי. לדברי הביוגרף הבריטי המועדף על חאפז אל-אסד, "כשליש מהעיר ההיסטורית הפנימית נהרס... חמה כולה עוצבה מחדש בקנה מידה נרחב".[26] לגבי ההשפעה על הנוריות של חמה, המידע דל מכיוון שממשלת אסד נמנעה בתוקף מלהזכיר את אירועי 1982.[25] לפי מקור לא ממשלתי, נראה שהנוריות מעץ עצמן לא סבלו מנזק רב והן שבו להסתובב שוב תוך חודשים.[27] שאלה חשובה שנותרת ללא תשובה לפי המידע הקיים היא האם בשנת 1982 נפגעו אמות המים העשויות מאבן מההריסות הנרחבות ומונעות מאז כל ​​שימוש בהן לאספקה של מים.

ממשלת אסד בנתה מחדש באופן סלקטיבי חלק מוגבל של חמה ההיסטורית, כמו המסגד הגדול, ופיתחה מחדש את השאר. הנוריות שיחקו חלק חשוב ומשמעותי בקידום של חמה כיעד תיירותי על-ידי השלטון.[28] שיקום הנוריות נמשך, והגיע לשיאו בשנת 1988 כאשר שוחזרו שבע נוריות.[9] תוצאת המאמץ הייתה שיקום של 17 נוריות המסתובבות ומעלות מים אך לא יכולות לספק אותם רחוק מכיוון שאמות המים שלהן הרוסות כעת. הן מתפקדות כאטרקציית מורשת פופולרית, מוארות באירועים כמו פסטיבל האביב של חמה, כאשר זרם המים באורונטס גובר והנוריות יכולות להסתובב. הן מרהיבות מבחינה ויזואלית, ומבחינה קולית, רבות מהנוריות של חמה משמיעות את קולות האנחה, הנהימה או הזמזום העוצמתיים מצירי העץ העבים שלהן, שלמעשה, הם אלו העניקו לנוריות את שמן.[29] ענף ספורט עתיק יומין בקרב צעירי חמה הוא לרכוב על נוריות נעות, לפעמים לצלול לתוך הנהר מלמעלה, כפי שמוצג בסרטון מקוון מ-2005.[30][31] חלק ניכר מהמידע הקיים כיום על הנוריות של חמה נובע מ-17 הנוריות הללו ששוחזרו במהלך התקופה שבין שנות ה-80 של המאה-20 למלחמת האזרחים בסוריה 2011. בשנת 1999 הגישה ממשלת סוריה בקשה לאונסק"ו בבקשה להגדיר את הנוריות של חמה כאתר מורשת עולמית.[32]

מלחמת האזרחים בסוריהעריכה

במהלך מלחמת האזרחים, שהחלה ב-2011, הנוריות של חמה נשמרו באופן יחסי ולא הוסב להן נזק רב. מאחר שחמה ידועה כעיר מוסלמית סונית שמרנית ומיליטנטית, שבה התגברה השנאה לדיקטטורה הבעת'ית החילונית מאז הטבח ב-1982, היא הייתה מוקד צפוי להתפתחות מרד.[28] בהתאם לכך, הדיקטטורה של בשאר אל-אסד עשתה מאמצים רבים לשמור על השליטה בחמה עוד מתחילת הלחימה. ביולי ובאוגוסט 2011 המשטר החל במצור על העיר והשתמש בכוח רב-נגד המון המפגינים בחמה.[33] בעקבות כך הצליחה ממשלת אסד לשמור על השליטה בעיר כך, שחמה מעולם לא סבלה מהתקיפות האוויריות שהטיל הממשל על אזורים שנשלטו על ידי מתנגדיו.

רוב הנוריות של חמה שרדו. האגודה האמריקנית לקידום המדע השווה לפני המלחמה תמונות לוויין של 10 אתרי נוריות בחמה עם אלו משנת 2014 והגיעה למסקנה שלא נגרם נזק גדול.[34] עם זאת, נוריה אחת נשרפה במזיד בשנת 2014,[35] חלקן פורקו באופן חלקי עבור עצים, ואחרות סובלות מחוסר תחזוקה.[8] מאמר מאמצע שנת 2020 שפורסם במגזין המקוון בשפה האנגלית, Arab Weekly, ראיין בעלי מלאכה של נוריה מסורתיים ששיחזרו את נוריה אל-מוחמדיה של חמה וגם את פקיד חמה האחראי על הנוריות. בעוד יוזמות אזרחיות מקומיות לשחזור מלא של הנוריות היו בעיצומן, התברר כי העניין אינו פשוט בגלל מחסור בכסף לחומרים ומחסור חמור בבעלי מלאכה מסורתיים מיומנים של נוריות, וזאת עקב מוות או הגירה במהלך הסכסוך.[8]

גלריהעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Samman, Mahmod (2006) Noria al-Muhammadiya: Historic Mechanical Engineering Landmark. American Society of Mechanical Engineers
  2. ^ 1 2 3 4 ‘The Water Wheels of Hama’, Historical Knowledge, National Museum of Denmark
  3. ^ 1 2 3 4 Hafian, Waal ‘Norias of Hama’ in Discover Islamic Art, Museum With No Frontiers, 2021.
  4. ^ Samman, Mahmod (2006) Noria al-Muhammadiya: Historic Mechanical Engineering Landmark. American Society of Mechanical Engineers. pp. 5, 7
  5. ^ ‘Discovery of oldest representation of a water wheel on a Roman mosaic from Apamea’, News 13/1/2021, University of Warsaw
  6. ^ Al-Hassan, Ahmad & Hill, Donald (1986) Islamic Technology, an Illustrated History. UNESCO pp. 6-7
  7. ^ Al Dbiyat, Mohamed (2009) ‘Les norias de Hama sur l'Oronte, un système traditionnel original de l'utilisation de l'eau fluviale’, in Gestion durable et équitable de l’eau douce en Méditerranée, mémoire et traditions, avenir et solutions, Conference proceedings from Cinquièmes Rencontres Internationales Monaco et la Méditerranée Monaco, 26–28 March 2009. pp. 196-197
  8. ^ 1 2 3 4 ‘On Syria river, craftsmen revive famed water wheels’, The Arab Weekly, 8/7/2020
  9. ^ 1 2 3 4 Samman, Mahmod (2006) Noria al-Muhammadiya: Historic Mechanical Engineering Landmark. American Society of Mechanical Engineers. pp. 5-6
  10. ^ 1 2 3 4 5 Samman (2006) p.8
  11. ^ Al Dbiyat, Mohamed (2009) ‘Les norias de Hama sur l'Oronte, un système traditionnel original de l'utilisation de l'eau fluviale’, in Gestion durable et équitable de l’eau douce en Méditerranée, mémoire et traditions, avenir et solutions, Conference proceedings from Cinquièmes Rencontres Internationales Monaco et la Méditerranée Monaco, 26–28 March 2009. p. 201
  12. ^ 1 2 3 Al Dbiyat (2009) p. 200
  13. ^ Al Dbiyat (2009) p. 198
  14. ^ Al Dbiyat (2009) p. 203
  15. ^ Al Dbiyat (2009) p. 204
  16. ^ Al-Hassan, Ahmad & Hill, Donald (1986) Islamic Technology, an Illustrated History. UNESCO. pp. 85-86
  17. ^ Samman, Mahmod (2006) Noria al-Muhammadiya: Historic Mechanical Engineering Landmark. American Society of Mechanical Engineers. p. 7
  18. ^ 1 2 Samman, Mahmod (2006) Noria al-Muhammadiya: Historic Mechanical Engineering Landmark. American Society of Mechanical Engineers. p. 2
  19. ^ Al-Hassan, Ahmad & Hill, Donald (1986) Islamic Technology, an Illustrated History. UNESCO. p. 41
  20. ^ 1 2 Laxey Wheel
  21. ^ "BBC - Seven Wonders". www.bbc.co.uk. Retrieved 2021-05-03.
  22. ^ 1 2 Al Dbiyat, Mohamed (2009) ‘Les norias de Hama sur l'Oronte, un système traditionnel original de l'utilisation de l'eau fluviale’, in Gestion durable et équitable de l’eau douce en Méditerranée, mémoire et traditions, avenir et solutions, Conference proceedings from Cinquièmes Rencontres Internationales Monaco et la Méditerranée Monaco, 26–28 March 2009. p. 206
  23. ^ Al Dbiyat (2009) pp. 207-208
  24. ^ Al Dbiyat (2009) p. 208
  25. ^ 1 2 1982 Hama massacre
  26. ^ Seale, Patrick (1988) Asad of Syria: the Struggle for the Middle East. London: I.B. Tauris. pp 333-334
  27. ^ Bara Sarraj (2012) ‘Hama: Post-Massacre’
  28. ^ 1 2 Al Khalidi, Suleiman ‘Survivors of Syria’s Hama massacre wait and hope’. Reuters 7/7/2011
  29. ^ Samman (2006) p. 4
  30. ^ ‘Hama’s Majestic Norias’ 10/6/2016
  31. ^ ‘Waterwheel diving in Hama, Syria’, YouTube 2005
  32. ^ Centre, UNESCO World Heritage. "Noréas de Hama". UNESCO World Heritage Centre. Retrieved 2021-05-03.
  33. ^ Siege of Hama (2011)
  34. ^ American Association for the Advancement of Science (2014) Ancient History, Modern Destruction: Assessing the Status of Syria’s Tentative World Heritage Sites Using High Resolution Satellite Imagery. Section 3
  35. ^ UNESCO Observatory of Syrian Cultural Heritage

לקריאה נוספתעריכה

  • Delpech, Annette; Girard, Francois; Robine, Gerard, Roumi, Muhammad (1997) Les Norias de l’Oronte. Institut francais de Damas, Damascus, Syria

This 240-page French language book, much illustrated and including maps, gives the definitive account of the norias of Hama.

This 11-page English language booklet, full text available on the internet, summarises key facts about the Hama norias, drawing on the book by Delpech et al.

This 18-page French language chapter also draws on the book by Delpech et al and has a focus on water usage. Maps and diagrams are included. Full text available via the ResearchGate website.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנוריות של חמה בוויקישיתוף