הנידחים
הנידחים (או המורדים) הם קבוצה קנאית שהוצאה מישיבת ויז'ניץ בשנת ה'תשכ"ג (1963).
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| התפלג מ | חסידות ויז'ניץ |
| תאריך ייסוד | ה'תשכ"ג (1963) |
  | |
רקע עריכה
ישיבת וויז'ניץ בעת ההיא הייתה "הישיבה החסידית" הידועה, ומכל עבר פנו אליה בחירי הבחורים החסידיים בארץ ובגולה, בני עלייה, הוגי תורה, ובעלי כישרון מבריקים, גם היו ביניהם מספר ירושלמים בני היישוב הישן שנטו לקנאות ועל ידם החלה לנשוב רוח קנאות ירושלמית בין כותלי הישיבה. רבי משה יהושע הגר, שהיה אז ראש הישיבה, נאבק בהם ושכנע את אביו, האדמו"ר רבי חיים מאיר, להילחם בהם. בסוף שנת ה'תשכ"ג הודיע רבי משה יהושע שהישיבה נסגרת ועל הבחורים הרוצים להמשיך ללמוד בה להתקבל מחדש. כך הושארו בחוץ התלמידים הקנאים שכונו מאז "הנידחים" או "המורדים". וכן הרבה בחורים שכלל לא נמנו כחלק מהקבוצה עזבו גם הם את וויז'ניץ והלכו ללמוד בישיבות אחרות בארץ. באותה תקופה עזבו את החסידות גם אברכים קיצוניים, וכן עזבו את הישיבה הרב גדליה נדל, הרב ניסים קרליץ והרב שאול ברזם שכיהנו בה כר"מים.
הנידחים עריכה
הקבוצה פתחה ישיבה משלה בירושלים ששכנה לזמן בבנין בית היתומים דיסקין, כמגיד שיעור שימש הגאון הגדול רבי שלמה פישר מי שהיה אחר כך ראש ישיבת איתרי, גם הגאון רבי חיים פנחס שיינברג מסר מזמן לזמן שיעורי כלליים בישיבה. רוב חברי הקבוצה הצטרפו לעדה החרדית. חלקם הקצינו יותר ועזבו את ישראל מטעמי קנאות וכיום הם הפלג הקיצוני ביותר של נטורי קרתא. הקבוצה פתחה בהמשך בית כנסת בשם "אוהל ישרים" בשכונת בית ישראל בירושלים וכיום יש לקהילה בית כנסת נוסף בקריית רמ"א, בבית שמש.
חלק קטן מהקבוצה חבר לאחר פטירת רבי חיים מאיר לחצרו של בנו, רבי מרדכי הגר. חלקם היו חסידים של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, חתנו לשעבר של רבי חיים מאיר. לאחר חזרתו של הרב ישראל הגר לחסידות ויז'ניץ, בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חזרו המתונים שבקבוצה לחסידות ויז'ניץ.
מחברי הקבוצה עריכה
ששת הראשונים היו אלו שהישיבה הרחיקה בפועל, השאר לא הורשו לחזור על ידי הנהלת הישיבה וחלקם החליטו מרצונם שלא לחזור, (לגבי הרב משה דוב הלוי לא ברור אם בפועל הוציאו או שיצא מעצמו).
- הרב אליעזר דוד פאל ממונטריאול-מונסי (נפטר כ' אדר תשע"ב, 2012), מראשי הקבוצה. מחבר ספרי "חשב האפוד" על מסכת אבות, מסכת כלים ועוד.
- הרב משה בער בעק, חתנו של הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך (נפטר תשפ"א, 2021). מהמנהיגים הרוחניים של נטורי קרתא. הוא וקבוצתו נפגשו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד.
- הרב יוסף בנימין רובין (נפטר תש"ע, 2010), ממנהיגי הקהילה בירושלים, מחברי הנהלת אתרא קדישא, וממקימי "הועד לטוהר המחנה"[1].
- הרב חיים שנעבאלג.
- הרב שלום אדלער.
- הרב מרדכי (מוטל) ווייס
- הרב מרדכי שטיין, אב"ד פאליטשאן בורו פארק, מהמורדים הבודדים שהיה ממשפחה של חסידי ויז'ניץ גם לפני המלחמה - ולאחר השתדלותו של אביו שהיה חברו של רבי משה יהושע מימיהם בישיבת ויז'ניץ בוויז'ניצא, נתקבל בחזרה בחסידות לראש השנה תשכ"ה. לאחר שעבר לברוקלין בתשכ"ז, הפך לחסידו של רבי מרדכי הגר מוויז'ניץ מונסי, קרוב משפחתו.
- הרב מנחם מנדל מונדרר, לימים האדמו"ר מקוסוב-ירושלים. חזר לחסידות כעבור שנה ומחצה, בשבת חנוכה תשכ"ה. המשיך להגיע לויז'ניץ עד ראש השנה תשמ"ד, אז הורחק הבן רבי ישראל הגר מהחסידות.
- הרב ברוך שטרן (נפטר תשע"ב, 2012), מקהילת ויז'ניץ מונסי בירושלים. הוא חזר לחסידות ווישניץ מאנסי כעבור שנה ומחצה.
- הרב משה ברוך ווייס, היה משגיח לצעירים בישיבת ווישניץ.
- הרב אהרן משה שווארץ, גיסו של האחרון.
- האחים, הרב ישראל אברהם, משה אליהו, דוד צבי קלאר.
