הנסיכה דוקהה

הנסיכה האחרונה של אימפריית קוריאה

הנסיכה דוקהה מקוריאההנגול: 덕혜옹주; בהנג'ה: 德惠翁主; דוקהה אונגג'ו;‏ 25 במאי 1912 - 21 באפריל 1989) הייתה הנסיכה האחרונה של האימפריה הקוריאנית (אנ').

הנסיכה דוקהה
덕혜옹주
לידה 25 במאי 1912
ארמון צ'אנגדאוקגונג, קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 1989 (בגיל 76)
ארמון צ'אנגדאוקגונג, קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גקושואין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Takeyuki Sō (8 במאי 19311955) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משפחת המלוכה של קוריאה: הנסיכה דוקהה מימין, אביה במרכז. 20 בינואר 1918.

היא נולדה בארמון צ'אנגדאוקגונג בסיאול, בתם של קוג'ונג, קיסר קוריאה, ופילגשו, שהייתה ידועה אז בשם יאנג גווי-אין. כשילדה הפילגש את הנסיכה דוקהה, העניק לה הקיסר תואר נאמנות, "בוקניונג" (Boknyeong). הנסיכה דוקהה לא הוכרה רשמית כנסיכה על ידי האימפריה היפנית עד 1917, משום שלא הייתה בתה של המלכה. באותה שנה הוכנס שמה באופן רשמי לרישום משפחת המלוכה. אביה הקיסר אהב אותה מאוד והקים עבורה את גן הילדים של ארמון דוקסו (אנ') בג'ונמיונגדאנג (준명당), באולם האמניונג. בגן הילדים הזה היו גם ילדות בגילה ממשפחות אצולה. בנסיכה דוקהה נקראת בקוריאה "דוקהה אונגג'ו" - תואר המתייחס לבנותיה של הפילגש, ולא "גונגג'ו" - המתייחס לבנותיה של המלכה.

ילדותה עריכה

הנסיכה דוקהה נולדה ב-1912 ליאנג גווי-אין (מאוחר יותר הגברת בוקניונג) והקיסר קוג'ונג, כאשר הקיסר היה בן 60. מאחר שלא ניתן לה שם, התעלמו ממנה והתייחסו אליה כאילו אינה קיימת. היא כונתה אז "בונקיונג-דאנג". ב-1917 הקיסר קוג'ונג שכנע את טראוצ'י מסטאקה, שהיה אז המושל הכללי של קוריאה, להכניס את שמה לרישום של משפחת המלוכה, ובכך להפוך אותה לחוקית ולהעניק לה את התואר נסיכה. ב-1919 הקיסר קוג'ונג תכנן את האירוסין הסודיים בין הנסיכה דוקהה לקים ג'אנג-האן, אחיינו של קים הוואנגג'ין, מנהל לשכה בחצר המלוכה. באמצעות האירוסין הללו, ניסה הקיסר להגן על בתו מפני יפן, אולם הן נכשלו עקב התערבות יפן. לאחר כישלון האירוסין, קים הוואנגג'ין לא הורשה להיכנס לארמון דוקסו וב-21 בינואר 1919 מת פתאום הקיסר קוג'ונג. ב-1921 הלכה הנסיכה דוקהה לבית הספר היסודי הינודיי בסיאול.

חייה ביפן עריכה

 
הנסיכה דוקהה, 1925
 
דוקהה עם בעלה, טייקיוקי סו, 1931

ב-1925 נלקחה דוקהה ליפן באמתלה של המשך לימודיה. כמו אחיה, היא למדה בגאקושין. היא תוארה כשקטה, מבודדת וחלשה. עם קבלת החדשות בדבר מות אמה ב-1929, היא קיבלה רשות לבקר בקוריאה באופן זמני, כדי להשתתף בלווייתה של אמה ב-1930. אולם היא לא הורשתה להשתתף בלוויה בבגדים הולמים. באביב 1930, עם תחילתה של מחלה נפשית (שהתבטאה בסהרוריות), היא עברה לארמונו של המלך לי, ביתו בטוקיו של אחיה, נסיך הכתר יי און (אנ'). בתקופה זו הרבתה לשכוח לאכול ולשתות. רופאה אבחן את מחלתה כ-Dementia praecox (אנ'), אולם בשנה לאחר מכן מצבה השתפר.

במאי 1931, בעקבות "שידוך" שנעשה על ידי הקיסרית טיימיי (אנ'), בת זוגו של הקיסר יושיהיטו, היא נישאה לרוזן סו טייקיוקי (武志) (אנ'), אריסטוקרט יפני. הוחלט על הנישואין הללו כבר ב-1930; אחיה מחה על כך והנישואין נדחו בשל מצבה, אולם כאשר החלימה, הורו לה מיד שיש לקיים את הנישואין. ב-14 באוגוסט 1932 היא ילדה בת, מסאיי (正惠), או ג'ונגהיי (정혜) בקוריאה. ב-1933 דוקהה שוב נפגעה ממחלת נפש עד לנקודה של חוסר שליטה בצואה (אנ'). לאחר מכן שהתה שנים רבות במרפאות שונות למחלות נפש.

עם תבוסתה של יפן במלחמת העולם השנייה, קוריאה קיבלה מחדש את עצמאותה ובעלה של דוקהה איבד את תואר האצולה שלו, לאחר שמעמד האצולה בוטל. לנישואין המאורגנים שלהם כבר לא הייתה משמעות והם החלו להתרחק זה מזו עד שבסופו של דבר התגרשו ב-1953. ידוע כי טייקיוקי סו נישא מחדש ב-1955 ליושי קטסומורה היפנית. ב-1956 נעלמה בתה היחידה, שדווח שהתאבדה כתוצאה מהמתח שנגרם מגירושי הוריה. כתוצאה מכך, מצבה של דוקהה הידרדר בקצב איטי אך משמעותי.

בחזרה לקוריאה עריכה

דוקהה שבה לקוריאה ב-26 בינואר 1962, לאחר 37 שנים, בהזמנת ממשלת קוריאה הדרומית. בהתחלה סירבה הממשלה להתיר את שובה של האחרונה בשושלת המלוכה, מכיוון שהנשיא לי סינג-מן רצה להימנע מכאוס פוליטי. אולם הכתב קים יול האן מצא את הנסיכה ושכנע את ממשלת קוריאה להתיר לה לחזור. היא בכתה עם שובה למולדתה ולמרות מצבה הנפשי, זכרה בדייקנות את גינוני המלכות. היא התגוררה באולם נקסון, בארמון צ'אנגדאוקגונג, עם נסיך הכתר והנסיכה יון, בנם הנסיך יי גו (אנ'), אשתו ג'וליה מולוק (אנ'), והגברת ביון בוקדונג, בת לווייתה. דוקהה מתה ב-21 באפריל 1989 באולם סוגאנג בארמון צ'אנגדאוקגונג, ונקברה בהונגריורונג בנמיאנגג'ו (אנ'), ליד סיאול.

בתרבות הפופולרית עריכה

סרט
ספרים
  • פורסמה ביוגרפיה של הנסיכה דוקהה מאת הסופרת היפנית יסוקו הונמה (本馬恭子), שתורגמה לקוריאנית על ידי הון לי ופורסמה ב-1996.
  • ב-2009 פורסם הרומן רב המכר "הנסיכה דוקהה" מאת הסופרת קוון בי-יונג.
מוזיקה
  • הזמרת הו שים-נאם יצרה ב-1963 שיר המבוסס על חייה של הנסיכה דוקהה.
  • שירה של הזמרת הקוריאנית הו ג'ינסול "שושן הדמעות" (הנגול: 눈물꽃) מבוסס על חייה של הנסיכה דוקהה והוקלט בקוריאנית וגם באנגלית.
תיאטרון
  • ב-1995 הוצג במרכז האמנויות של סיאול (אנ') מחזה המבוסס על הנסיכה דוקהה.
  • המחזמר הקוריאני "דוקהה, הנסיכה האחרונה" (הנגול: 덕혜옹주,‏ 2013) מבוסס על חייה של הנסיכה דוקהה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנסיכה דוקהה בוויקישיתוף