הנרי דנקר
הנרי דנקר (באנגלית: Henry Denker, 25 בנובמבר 1912 ניו יורק – 15 במאי 2012) היה סופר, מחזאי ותסריטאי יהודי-אמריקאי. היה עורך דין בהכשרתו.
הנרי דנקר | |
לידה |
25 בנובמבר 1912 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
15 במאי 2012 (בגיל 99) ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
מקום לימודים | בית הספר למשפט של ניו יורק |
שפות היצירה | אנגלית |
קורות חייו
עריכההנרי דנקר נולד ב-1912 בניו יורק במשפחה יהודית ברובע אפר איסט סייד. אחרי שעסק הפרוות של אביו פשט את הרגל עברה המשפחה לגור בברוקלין ואחר כך ברובע הברונקס. בנעוריו לדבריו חשב ללמוד כדי להיות רב, אך בסופו של דבר מכר נעליים כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא למד בתיכון מוריס בברונקס. אחר כך למד לתואר ראשון ומשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
דנקר התקבל ללשכת עורכי הדין של ניו יורק בשנת 1935 בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. עזב מהר את תחום המשפטים כדי לכתוב רומנים ומחזות. הכשרתו המשפטית מהדהדת ביצירותיו. בקריירה הקצרה שלו כעורך דין זכה במשפט בתחום הנזיקים שבה הוכרה לראשונה גרימת מחלה נפשית על ידי חבלה גופנית.
דנקר היה נשוי למשך 61 שנה לאדית רוז הקמן, שהייתה האחות שטיפלה בו בעת שהיה מאושפז בבית החולים הר סיני בניו יורק.
פעילותו כסופר ותסריטאי
עריכהדנקר כתב בשנת 1939 את התסריט למה שלדבריו הייתה סדרת דרמה המשכית הראשונה בכל הזמנים "עדות השקר" ("False Witness") ברשת הטלוויזיה NBC. הסדרה הופסקה למרות הצלחתה, בעקבות גיוס הטלוויזיה לאימוני משמרות בימי תקיפות מהאוויר לקראת כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. דנקר התחיל לכתוב תסריטים לתוכניות רדיו, בהן שלושה מחזות רדיופוניים בשביל Columbia Workshop של רשת הרדיו CBS: "Me? I Drive a Hack" עם ריצ'רד וידמרק, הסיפור "Emile, the Seal" והמחזה הפוליטי "Laughter to the Leader" שבו אסרה משום מה הנהלת הרשת שהתפקיד של היטלר ישוחק במבטא גרמני.
בימי המלחמה עבד דנקר בעורך בדסק האנגלי בשירות התקשורת של משרד ההגנה של ארצות הברית.
בשנת 1945 התחיל דנקר להקדיש את כל זמנו לכתיבה תוך כדי עבודתו ב"Radio Reader's Digest" ברשת CBS. אחד מתסריטיו הוקדש לניתוח השתלת קרנית שהחזירה למטופל את הראייה. בשנת 1947 כתב דנקר תסריט ראשון לסדרה הרדיופונית דתית בשם "הסיפור הגדול ביותר של כל הזמנים" ("The Greatest Story Ever Told"), על חיי ישו (עם מקס פון סידוב בתפקיד הראשי), שהביא לו בעונה הראשונה מספר פרסים: פרס פיבודי, פרס כריסטופר, פרס הסיטי קולג' של ניו יורק לתוכנית הרדיו של השנה, פרס ורייטי של שנת 1947. כתב את כל התמלילים של הסדרה ששודרה בשנים 1947 - 1957. מאוחר יותר, כתב לטלוויזיה את התוכנית "The Choice" בהפקת דייוויד סוסקינד שהוקדשה לעוד סוגיה רפואית שתהיה אקטואלית כעבור מספר שנים - השתלת לב, שבו תיאר את שנות הייסורים שעוברים מטופלים הממתינים להשתלה. בתוכנית השתתפו השחקנים מלווין דאגלס, ג'ורג' גריזארד ופרנק לנגלה. היא כללה קטעי צילום מניתוח שערך מייקל דיבייקי, ממציא הלב המלאכותי. CBS הגבילה את זמן הקטע המצולם של הלב הפועם ל-30 שניות בלבד מחשש לרגשות הצופים.
אחרי שהשיג מעמד לא מעורער בתחום הרדיו והטלוויזיה החליט דנקר לחזור ל"אהבתו הראשונה" - המחזאות. אחר כך כתב 34 רומנים, מתוכם 17 פורסמו ב-"Reader's Digest". שישה ממחזותיו הועלו על במות ברודוויי, שניים במרכז קנדי לאמנויות הבמה בוושינגטון ושניים על במות אחרות. הנרי דנקר נפטר בשנת 2012 בגיל 99 בביתו במנהטן, עקב סרטן ריאות.
יצירותיו
עריכהתסריטים
עריכה- Time Limit 1957 על מלחמת קוריאה, שטיפת המוח בשבי הצפון-קוריאני
- The Hook 1962
- Twilight of Honor 1963 (דרמה משפטית)
- Neither Are We Enemies 1970
- The Only Way Out Is Dead 1970
- Judgement: The Court Martial of Lt. William Calley (דרמה משפטית), בבימוי סטנלי קריימר 1975 (על המשפט של ויליאם קלי בנוגע לטבח מי ליי במלחמת וייטנאם)
- A Time for Miracles 1980 (על אודות אליזבת ביילי סטון)
מחזות
עריכה- 1963 A Case of Libel (מבוסס על המשפט ריינולדס נגד פגלר 1955, משפט על הוצאת דיבה בין שני עיתונאים) לפי ספר של עו"ד לואי נייזר
- A Far Country 1961 ("ארץ רחוקה") (על זיגמונד פרויד וטיפולו באליזבת פון ריטר)
- Horowitz and Mrs. Washington 1980 (על קשיש יהודי שנפל קרבן לשוד ועל האחות השחורה המטפלת בו)
- The Second Time Around
- Something Old, Something New 1977
- Time Limit! 1956 (יחד עם ראלף ברקלי)
- Venus at Large 1962
- What Did We Do Wrong? 1967
- The Wound Within 1958
מבחר רומנים
עריכה- I'll Be Right Home, Ma 1949
- My Son, the Lawyer 1950
- God's Selfless Men 1952
- Salome, Princess of Galilee 1953
- Time Limit! 1956
- That First Easter 1959
- Give us Barabbas 1961
- The Director 1971
- The Kingmaker 1972
- A Place for the Mighty 1973
- The Physicians 1975 (על רופאים מכובדים הנתבעים בבית משפט ברשלנות רפואית)
- The Experiment 1977
- The Starmaker 1977
- The Scofield Diagnosis 1977
- The Actress 1978
- Error of Judgement 1979
- Horowitz and Mrs. Washington 1979
- The Warfield Syndrome 1982
- Outrage 1982
- Healers 1983
- Kincaid 1984
- Kate Kincaid 1985
- Robert, My Son 1985
- Judge Spencer Dissents 1986
- 1987 The Choice
- The Judgment 1988
- The Retreat על אלכוהוליזם
- A Gift of Life 1989 (על השתלת לב)
- Payment in Full 1991
- Doctor on Trial 1992
- Mrs. Washington And Horowitz, Too 1993
- Labyrinth 1994 (רומן בלשים על אישיות מפוצלת)
- This Child Is Mine 1995 על מאבק על משמורת על ילד
- To Marcy, with Love 1996
- A Place for Kathy 1997
- Clarence 2001
- 2005 Cla$$ Action
בתרגום לעברית
עריכה- 1960 - ההצגה "הבוגד" מאת דנקר וראלף ברקלי, לפי "Time Limit" הוצגה בתיאטרון האוהל בתל אביב בעיבודו יואל זילברג, שיחק בהצגה אריק איינשטיין בתפקיד התובע.
קישורים חיצוניים
עריכה- הנרי דנקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הנרי דנקר, באתר AllMovie (באנגלית)
- הנרי דנקר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- הנרי דנקר באתר Internet Broadway Database
- כתבת הספד בעיתון "ניו יורק טיימס
- הנרי דנקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)