הסדר האיאולי

הסדר האיאולי
	עמודים איאוליים במקדש אתנה בסמירנה (כיום איזמיר)
מידע כללי
אזור גאוגרפי	פיניקיה, ממלכת ישראל, אסיה הקטנה, קפריסין ויוון הארכאית
תקופה	תקופת בית ראשון ויוון הארכאית
טווח תאריכים	המאות ה־9–5 לפנה"ס
מבנים עיקריים	מקדש אתנה בסמירנה
סגנון האדריכלות הבא	אדריכלות רומית

הסדר האיאולי הוא אחד מראשוני הסדרים הקלאסיים. הוא דומה במאפייניו לסדר האיוני, אך נבדל ממנו בצורת הכותרת, שכן הוא כולל בין הוולוטות מוטיב נוסף בצורת עץ הדקל.

רקע והיסטוריה

שער מצודה מלכותית מאבן גיר, מתוארך למאה ה-9 לפנה"ס. מחצית ימנית של שער כפול שהיה קבוע בכניסה למצודת חצור בימי המלך אחאב. השער בנוי אבני גזית מסותתות ומעוטר בשתי כותרות פרוטו־איאוליות מגולפות

כותרות פרוטו-איאוליות

כותרת פרוטו־איאולית מרמת רחל וביאור שמות חלקי הכותרת^[1]

פתח קבר מלכותי בטמסוס, עם כותרת פרוטו־איאולית;^[2] כותרת כזאת מופיעה בסמל מחלקת העתיקות של קפריסין

כותרת מסוגננת מאידליון שבקפריסין^[3]

כותרות פרוטו־איאוליות הן כותרות עמודים המורכבות ממשולש מרכזי, שתי וולוטות מתעגלות כלפי חוץ (הגובלות לרוב בעלים מלמעלה ומלטה) ולעיתים גם לוח עליון ("אבקוס") (אנ') ועיגולים קטנים, ומסמלות עץ תמר.^[1] הכותרות היו נפוצות באדריכלות של ממלכות ישראל ויהודה החל מהמאה ה־10 לפנה"ס.^[1] עץ התמר המסוגנן (הן הכותרות הפרוטו־איאוליות, והן עיטורים אחרים כגון פלמטות (אנ')) מקושר לאלה אשרה ומסמל אותה.^[4]^[5]

כותרות מסוג זה התגלו במבנים מלכותיים ובשערי ערים מבוצרות מימי בית ראשון.^[6] במחקר מקובל לכנותן "כותרות פרוטו-איאוליות" או "כותרות פרוטו-איוניות". הן מכונות לעיתים גם "כותרות תימורה" על בסיס הטענה שהן מדמות כפות תמרים.^[7] היו שהציעו לכנותן בשם "כותרות וולוטיביות מתקופת הברזל בלבנט הדרומי",^[8] או פשוט "כותרות וולוטות".^[1]

עשרים ושבע כותרות אבן פרוטו-איאוליות התגלו בעריה המרכזיות של ממלכת ישראל: חצור, מגידו, דן ושומרון, וכן נתגלו מספר כותרות בהר גריזים. אחת עשרה כותרות נוספות התגלו באתרים המזוהים עם ממלכת יהודה, ובהם עיר דוד, רמת רחל ובמעיין עין א-ג'וויזה בסמוך לאל-ולג'ה. כותרות פרוטו-איאוליות נמצאו גם באתרים ארכאולוגיים בעבר הירדן המזרחי: שישה פריטים נמצאו באתרים המזוהים עם ממלכת מואב. במצודת רבת עמון, בירת ממלכתם של בני עמון, נמצאו רסיסים מכותרת נוספת. הכותרות שמקורן בממלכת ישראל מתוארכות לימי מלכות עמרי במאה ה-9 לפנה"ס, בעוד הכותרות שנמצאו באזור יהודה ובעבר הירדן מתוארכות לשלהי המאה ה-8 או לראשית המאה ה-7 לפנה"ס.^[8]^[9]

הקשר בין הכותרות הפרוטו-איאוליות לכותרות האיאוליות הוא מורכב, ונראה שהראשונות הן גלגול מאוחר של מוטיב עץ הדקל שהיה שכיח בעיטורים בכל רחבי המזרח הקדום עוד קודם לכן.^[8]

וריאציות שונות של כותרות פרוטו־איאוליות^[10]

כיוון שהסגנון הפרוטו-איאולי מזוהה עם ממלכות ישראל ויהודה, הוא אומץ כמוטיב רשמי גם במדינת ישראל של ימינו. כותרת פרוטו-איולית מופיעה לצד סמל המדינה על מטבע חמישה שקלים חדשים. כותרת פרוטו־איאולית מופיעה גם בסמל מחלקת העתיקות של קפריסין (אנ').^[11]

מטבע חמישה שקלים חדשים, ובמרכזו כותרת פרוטו-איאולית

הסדר האיאולי באסיה הקטנה

הסדר האיאולי פותח בצפון-מערב אסיה הקטנה בהשראת כותרות פיניקיות. כותרות אלה התגלו גם באתרים בסיציליה. מקור שמן באיולים, אחד משבטי יוון העתיקה.^[6]

הדוגמות העתיקות ביותר ששרדו של הסדר האיאולי בעולם היווני הן מהמאה ה-6 לפנה"ס, התקופה בה התפתחו גם הסדר האיוני והסדר הדורי. היו חוקרים שהציעו שהסדר האיוני התפתח מן הסדר האיאולי, אך חוקרים רבים חולקים על דעה זאת.^[12]

השימוש בסדר האיאולי פסק בשלהי התקופה הארכאית.

ראו גם

לקריאה נוספת

Y. Shiloh, New Proto-Aeolic Capitals Found in Israel, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1976, עמ' 67–77 doi: 10.2307/1356300
L. Y. Rahmani, A Votive Stele with Proto-Aeolic Capital, Israel Exploration Journal 32, 1982, עמ' 199–202

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הסדר האיאולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 286. ISBN 978-3-7965-3879-7. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [1])
^ Madeleine Mumcuoglu, Yosef Garfinkel, Royal Architecture in the Iron Age Levant, Jerusalem Journal of Archaeology 1, 2021, עמ' 450–481
^ אפרים שטרן, יצחק מגן, השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות, קדמוניות לג, 2000, עמ' 119–124
^ Yigal Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry, Qedem 11, 1979, עמ' 26–28
^ S. Gsell, Histoire ancienne de l'Afrique du Nord IV, Librairie Hachette, 1920, עמ' 369
^ ¹ ² YIGAL SHILOH, THE PROTO-AEOLIC CAPITAL AND ISRAELITE ASHLAR MASONRY, Qedem 11, 1979, עמ' III–95
^ עודד ליפשיץ, זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון, קתדרה 131, עמ' 5–24
^ ¹ ² ³ Oded Lipschits, Lipschits, O. 2011. The Origin and Date of the Volute Capitals from the Levant. in: Finkelstein, I. and Na'aman, N. eds. The Fire Signals of Lachish. Winona Lake: 203-225.
^ Proto-Aeolic Capital Associated with Judah’s Longest Spring Tunnel, Biblical Archaeology Society, ‏2014-05-01 (באנגלית)
^ W. H. Goodyear, Egyptian Origin of the Ionic Capital and of the Anthemion, The American Journal of Archaeology and of the History of the Fine Arts 3, 1887 doi: 10.2307/496236, PL. XIX
^ BRAU4 Patronages, BRAU (Biennial of Architectural and Urban Restoration); 20 Jahre Zypern-Studien in Münster, WWU Münster - Institut für Interdisziplinäre Zypren-Studien; וכן באתר מחלקת העתיקות של קפריסין מימין למעלה
^ Jeffrey M. Hurwit, The Art and Culture of Early Greece, 1100-480 B.C., Cornell University Press, 1985, ISBN 978-0-8014-9401-7. (באנגלית)

[:2-1] ¹ ² ³ ⁴ Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Schwabe Verlag. p. 286. ISBN 978-3-7965-3879-7. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [1])

[2] Madeleine Mumcuoglu, Yosef Garfinkel, Royal Architecture in the Iron Age Levant, Jerusalem Journal of Archaeology 1, 2021, עמ' 450–481

[3] אפרים שטרן, יצחק מגן, השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות, קדמוניות לג, 2000, עמ' 119–124

[:6-4] Yigal Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry, Qedem 11, 1979, עמ' 26–28

[5] S. Gsell, Histoire ancienne de l'Afrique du Nord IV, Librairie Hachette, 1920, עמ' 369

[:0-6] ¹ ² YIGAL SHILOH, THE PROTO-AEOLIC CAPITAL AND ISRAELITE ASHLAR MASONRY, Qedem 11, 1979, עמ' III–95

[7] עודד ליפשיץ, זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון, קתדרה 131, עמ' 5–24

[:1-8] ¹ ² ³ Oded Lipschits, Lipschits, O. 2011. The Origin and Date of the Volute Capitals from the Levant. in: Finkelstein, I. and Na'aman, N. eds. The Fire Signals of Lachish. Winona Lake: 203-225.

[9] Proto-Aeolic Capital Associated with Judah’s Longest Spring Tunnel, Biblical Archaeology Society, ‏2014-05-01 (באנגלית)

[10] W. H. Goodyear, Egyptian Origin of the Ionic Capital and of the Anthemion, The American Journal of Archaeology and of the History of the Fine Arts 3, 1887 doi: 10.2307/496236, PL. XIX

[11] BRAU4 Patronages, BRAU (Biennial of Architectural and Urban Restoration); 20 Jahre Zypern-Studien in Münster, WWU Münster - Institut für Interdisziplinäre Zypren-Studien; וכן באתר מחלקת העתיקות של קפריסין מימין למעלה

[12] Jeffrey M. Hurwit, The Art and Culture of Early Greece, 1100-480 B.C., Cornell University Press, 1985, ISBN 978-0-8014-9401-7. (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]