הסונטות של שייקספיר

הסונטות של שייקספיר (באנגלית: Shakespeare's sonnets), או "הסונטות", הן אוסף של 154 סונטות שנכתבו על ידי ויליאם שייקספיר. הן פורסמו במהדורה שיצאה בשנת 1609. שתיים מהן (סונטות 139 ו-144) פורסמו עוד קודם לכן בכרך מאוחד, שנקרא "הצליין מלא-התשוקה" (The Passionate Pilgrim), אשר ראה אור ב-1599.

עטיפת אוסף הסונטות המקורי

כמו באשר לשאר כתביו של שייקספיר, הדעות חלוקות באשר לשאלה האם שייקספיר הוא כותבן האמיתי. חלק מהחוקרים מעריכים כי שייקספיר אסף את כתביו של כותב אחר, אשר אליו מתייחסים בהקדמה לספר, אשר העלתה שאלות רבות. בהקדמה מוזכר מר W.H. אשר הקשר בינו לבין הטקסט אינו ברור. כמו כן מועלים חשדות באשר לשימוש שעשה העורך תומאס ת'ורפ (Thomas Thorpe) בכתבי היד של שייקספיר ללא רשותו.

תוכן הסונטות

הסונטות עוסקות בנושאים מגוונים, ובעיקר באהבה, ביופי, בפוליטיקה ובמוות. החוקרים סוברים כי הסונטות נכתבו לאורך מספר שנים. 17 הסונטות הראשונות מופנות לנער צעיר ומעודדות אותו להינשא ולהוליד ילדים וכך להעביר את היופי לדורות הבאים. לפיכך מכונות סונטות אלו "סונטות ההולדה" (procreation sonnets).

חלק הארי של הסונטות (18–126) מביעות את אהבת המשורר לנער צעיר ומיועדות אליו. לדוגמה סונטה 116 עוסקת באהבה האידיאלית ובלתי משתנה שאינה תלויה בדבר.

סונטות 127–152 מופנות לפילגשו של שייקספיר ומביעות רגשי אהבה עזים.

הסונטות האחרונות (153–154) הן סונטות משליות.

מבנה, חריזה ומשקל

מבנה

כל אחת מהסונטות בנויה מארבעה בתים. שלושת הבתים הראשונים הם של ארבע שורות (קוורטינים) והבית הרביעי של שתי שורות (דיסטיכון). מבחינה תוכנית שלושת הקוורטינים מציגים רעיון מסוים והדיסטיכון מאיר את הרעיון באופן אחר, בין אם כאנטי-תזה ובין אם בהתבוננות באותו רעיון מנקודת מבט אחרת.

חריזה

החריזה בסונטות של שייקספיר היא אחידה וקבועה: א-ב-א-ב | ג-ד-ג-ד | ה-ו-ה-ו | ז-ז.

כלומר, בכל אחד משלושת הבתים הראשונים השורה הראשונה מתחרזת עם השורה השלישית והשורה השנייה מתחרזת עם השורה הרביעית. בבית הרביעי שתי השורות מתחרזות זו עם זו.

משקל

מבחינת המשקל, כל השורות בסונטות של שייקספיר בנויות כפנטמטרים ימביים (דהיינו חמש רגליים) בעלי חרוזים זכריים. כלומר בכל שורה יש חמישה צמדים של הברות כשההטעמה היא על ההברה השנייה. לדוגמה הבית הראשון מסונטה 1 בתרגומה של עופרה עופר אורן:

מֵהַ - יָּפִים - מִכֹּל - נִתְבַּע - הֶמְשֵׁךְ:
שֶׁשּׁוֹ - שַׁנַּת - יָפְיָם - תִּחְיֶה - לָעַד.
כְּשֶׁהַ - בָּשֵׁל - יָשׁוּ - חַ וְ - יֵלֵךְ,
יַזְכִּיר - יוֹרְשׁוֹ - הָרַךְ - מָה שֶׁ - אָבַד.

הצורך לשמור על המבנה, החריזה, המשקל וכמובן גם על התוכן יוצר אתגר קשה למתרגמים. ברוב התרגומים של הסונטות של שייקספיר לעברית לא הצליחו המתרגמים לשמור על כל המרכיבים הללו.

תרגומים לעברית

• עמנואל גינזבורג, סונטות / ויליאם שיקספיר, ניו יורק : SVET PUBLISHERS,‏ 1985.
• ש' שלום, סונטות / שקספיר, מוסד ביאליק, תש"ן.
• שמעון זנדבנק, הסונטות / ויליאם שקספיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
• אפרים ברוידא, סונטות שקספיר, הוצאת שוקן, 1993.
• אריה סתיו, סונטות שקספיר : "הזמן הנס, חומק אל נצח כגנב", הוצאת דביר, 2000.
• בן-ציון בן-משה, שקספיר - סונטות, אוסקר ויילד - על הסונטות, הוצאת "חנות הספרים", 2000.
• זיוה שמיר, עיני אהובתי - כל סונטות שקספיר
• אבי הסנר וגיל הראבן, ויליאם שייקספיר - הסונטות, הוצאת דביר, 2011.
• יעקב אוסטרובר, "בְּשׁוּרוֹת נִצְחִיּוֹת - סונטות שייקספיר", סונטות שייקספיר (אורכב 29.05.2020 בארכיון Wayback Machine), 2017.
• עופרה עופר אורן, מהיפים מכל נתבע המשך, מהדורה דיגיטלית, 2023, באתר עברית.
• אברהם עוז, "כוחו של יופי: שירים על ימי מלחמה וימים אחרים", בעריכת נוית בראל, הוצאת פרדס, 2025; וכן בכתבי עת ומוספים לספרות.

מבחר סונטות בעברית

סונטה 1
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

מִן הַיָּפִים מִכֹּל נִדְרשׁ עוֹד רֶוַח,
כִּי נֶצַח לֹא יָמוּת שׁוֹשַׁן יָפְיָם;
עֵת יַד הַזְמַן בְּשֵׁלוּת גּוּפוֹ הֵעֵבָה
בִּדְמוּת יוֹרְשׁוֹ הָרַךְ זִכְרוֹ קַיָּם.
אֲבָל אַתָּה, לִבְרַק עֵינֶיךָ עֶבֶד,
מֵזִין כְּדֶלֶק אֵשׁ אוֹרְךָ בּוֹעֶרֶת,
תִּזְרֶה רָעָב בִּמְחוֹזוֹת הַשֶּׁפַע,
אוֹיֵב גּוּפְךָ, וְשִׂנְאָתְךָ אַכְזֶרֶת.
אַתָּה, הַיּוֹם, כְּלִי חֵן, חֶמְדַּת עוֹלָם,
כָּרוֹז יָחִיד לְבוֹא הַדְרַת אָבִיב,
קוֹבֵר חִנְּךָ בְּפֶרַח נֶעְלָם
וּכְמוֹ קַמְצָן רַךְ אוֹצָרְךָ תַּחֲרִיב.
עַל הָעוֹלָם רַחֵם, אוֹ בִּזְלִילָה
חֶלְקוֹ בַּקֶּבֶר וּבְךָ תִּבְלַע.

סונטה 2
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עֵת אַרְבָּעִים חָרְפֵי שְָׁנָה יַחֲרשׁוּ
תַּלְמֵי מָצוֹר בִּשְׂדוֹת יְפִי פָּנֶיךָ,
מַדֵּי אָבִיב, הַיּוֹם כָּל לֵב יִכְבּשׁוּ
בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת יִהְיוּ לְעֵת שַׁלֶּכֶת.
עֵת יִשְׁאֲלוּ אֵי יִפְעָתְךָ שׁוֹכֶנֶת –
הֵיכָן שִׁפְעַת יְמֵי תְּשׁוּקוֹת וָעֶלֶז –
לוֹמַר: "בְּבוֹר עֵינַי, רַק שָׁם תִּרְאֶנָּה",
אֶת לְבָבְךָ יֹאכְלוּ כְּלִמָּה וָקֶלֶס.
כַּמָּה רִוְּחֵי שְׁבָחִים לִבְּךָ יִגְרֹף
אִם רַק תּוּכַל לוֹמַר: "הִנֵּה יוֹרֵשׁ לִי,
שַׁלְמֵי מַרְאַי כְּצֶלֶם יֶאֱסֹף",
וְיָפְיְךָ חָרוּת בּוֹ כְּמוֹרֶשֶׁת.
הוּא לְעֵת זִקְנָה דְּמוּתְךָ יְרַעְנֵן
וְאֵשׁ דָּמְך יָחֵם עֵת תִּצְטַנֵּן.

סונטה 9
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

מִדֶּמַע אַלְמָנָה אַתָּה חוֹשֵׁשׁ,
כִּי אֶת יָמֶיךָ תְּכַלֶּה בּוֹדֵד?
הֵן אִם תָּמוּת מָחָר לְלֹא יוֹרֵשׁ
תֵּבֶל כְּאַלְמָנָה תָּרִים מִסְפֵּד.
תֵּבֶל כְּאַלְמָנָה לְךָ תִּבְכֶּה
כִּי צַלְמְךָ נָמֹג וְאֵין לוֹ רֵעַ,
בְּעוֹד כָּל אַלְמָנָה לִנְצֹר תִּזְכֶּה
דְּמוּת בַּעֲלָה בְּצֶלֶם יְלָדֶיהָ.
הֵן כָּל אֲשֶׁר פַּזְרָן זָרָה בַּחֶלֶד
שִׁנָּה מָקוֹם, אַךְ יְשַׂמַּח תָּמִיד;
רַק יֹפִי שֶׁנִּפְזַר לְלֹא תּוֹחֶלֶת,
מִי שֶׁמַּחֲזִיק בּוֹ אֶת זִכְרוֹ יַשְׁמִיד.
אֵין שֶׁמֶץ אַהֲבָה בּוֹ לָאַחֵר,
בְּמִי שֶׁאֶל עַצְמוֹ כֹּה יִתְאַכְזֵר.

סונטה 12
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עֵת אֶתְבּוֹנֵן בִּשְׁעוֹן חֲלֹף הַזְמַן,
וְאֶרְאֶה אוֹר יוֹם נִבְלַע אֶל זְדוֹן הַלֵּיל,
יְפִי הַסִּגָּלִית בַּבֹּץ נִטְמַן
וּשְׁחוֹר תַּלְתָּל חִוְּרוֹן שֵׂיבָה זוֹלֵל;
רוּם אִילָנוֹת עֵירֹם מִן הֶעָלִים
אֲשֶׁר מֵחֹם הֵצֵלוּ עַל כָּל חַי,
וִירַק דָּגָן אֲלוּם צְרוֹרוֹת בְּלוּלִים,
גּוֹוֵעַ, וּזְקָנוֹ עוֹקֵץ מִדַּי.
וְאָז עַל יָפְיְךָ אֲנִי תּוֹהֶה
שֶׁעִם שְׁיָרֵי הַזְמַן עָתִיד לָלֶכֶת,
כִּי הַמָּתוֹק יֵמַר, יִפְעָה תִּדְהֶה,
וּמוּל אָבִיב יִתַּמּוּ בַּשַּׁלֶּכֶת.
מִחֶתֶף שֵׁן הַזְמַן אֵין פְּדוּת אַחֶרֶת
מִמְאוֹר בִּנְךָ, עֵת לָהּ תִּהְיֶה לְטֶרֶף.

סונטה 16
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

וְלָמָּה לֹא תֵצֵא בִּקְרָב נוֹאָשׁ
מוּל הֶעָרִיץ: הַזְמַן צְמֵא הַדָּמִים,
וִיהִי מָגֵן גּוּפְךָ אֲשֶׁר נֶחְלַשׁ
כְּלִי עַז מֵחֲרוּזַי הַנִרְדָּמִים?
שִׂיא עֲלוּמֶיךָ מְפַכִּים בְּךָ,
וּשְׁלַל גִּנּוֹת בְּתוּלִין שׁוֹפְעוֹת עֶדְנָה
כְּמֵהוֹת לַחֲלֹק עִמְּךָ פִּרְחֵי מִנְחָה:
צַלְמֵי דְּמוּתְךָ יוֹתֵר מִכָּל תְּמוּנָה.
וְכֵן רִשְׁמֵי הַדָּם יִפְרוּ חַיִּים
שֶׁלֹּא מִכְחוֹל הַזְמַן אוֹ עֵט בְּתוּלַי
יַשְׂכִּילוּ, צֶלֶם חוּץ אוֹ לֶשֶׁד פְּנִים,
לָצוּר חַיִּים לְךָ בְּעֵין כָּל חַי.
וְכֹה מַתַּן גּוּפְךָ יִשְׁמֹר עָלֶיךָ
חַי לְעוֹלָם, נוֹצַר בְּמוֹ יָדֶיךָ.

סונטה 18
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

הַאִם אַשְׁוֶה אוֹתְךָ לְיוֹם שֶׁל קַיִּץ?
אַתָּה יָפֶה יוֹתֵר, עָנֹג וָרַךְ.
פִּרְצֵי רוּחוֹת נוֹשְׁקִים נִצָּן שֶׁל מַאי,
וּשְׁטַר הַקַיִּץ חִישׁ תָּקְפּוֹ יִפְרַח.
עִתִּים חַמּוֹת מִדַּי עֵינֵי שָָמַיִּם,
וּזְהַב פְּנֵיהֶם יִדַּל, אֶבְיוֹן מִצֶּבַע;
יִפְעַת פָּנִים גְּזוּלָה מִיפִי עֵינַיִּם
בְּיַד מִקְרֶה אוֹ מַעֲלְלֵי הַטֶּבַע.
אֲבָל קֵיצְךָ לָעַד אֵינוֹ אוֹזֵל,
בְּךָ יָפְיוֹ יִנּוֹן וְיַעֲשִׁיר,
גְּאוֹן זִכְרְךָ הַמָּוֶת לֹא יָצֵל,
עֵת קַו לִבְּךָ יִשְׂגֶּה בְּנֵצַח שִׁיר.
כָּל עוֹד יִנְשֹׁם אִישׁ, עַיִּן תִּתְבּוֹנֵן
יִחְיֶה הַשִּׁיר, וּבְךָ חַיִּים יִתֵּן.

סונטה 20
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

כֵּן, פְּנֵי אִשָּׁה צִיֵּר לְךָ הַטֶּבַע,
אַתָּה, גְּבִירַת-אֲדוֹן תְּשׁוּקַת אוֹהֵב;
תֹּם לֵב אִשָּׁה, אַךְ לֹא יַכִּיר שַׁבְשֶׁבֶת
רִגְּשֵׁי נָשִׁים, בָּן כָּל אֵמוּן כּוֹזֵב.
עַיִּן צְלוּלָה יוֹתֵר, וְלֹא תִּגְלשׁ,
כָּל שֶׁתִּרְאֶה תָּאִיר כִּבְרַק זָהָב,
מַרְאֶיךָ גֶּבֶר כָּל רוֹאֶה יִכְבּשׁ:
יַפְעִים כָּל גֶּבֶר, וְלֵב אִשִָּׁה נִגְנָב.
אִשָּׁה נוֹצַרְתָּ, אַךְ נִשְׁמַת הַטֶּבַע,
עִצְּבָה גּוּפֵךְ שְׁבוּיָה וּמְכֻשֶּׁפֶת:
אוֹתָךְ זִכְּתָה וְלִי תְּבוּסָה הֵסֵבָה,
וּלְךָ אָצְלָה דָּבָר בּוֹ אֵין לִי חֵפֶץ
אַךְ אִם תַּשְׁמִישׁ גּוּפְךָ נוֹעַד לִגְּבֶרֶת,
אוֹתִי תֹּאהַב, לָהּ זְקִיפוּתְךָ נִשְׁמֶרֶת.

סונטה 23
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

כְּמוֹ שַׂחְקָן טִירֹון עֲלֵי בָּמָה
אֲשֶׁר מִפַּחַד תַּפְקִידוֹ יִשְׁכַּח,
אוֹ כְּמוֹ תִּפְלָץ רוֹתֵחַ מֵעָצְמָה
אֲשֶׁר מֵרֹב חֵמָה לִבּוֹ יֵרַךְ,
כֵּן גַּם אֲנִי, שֶׁבִּי אֵינִי בּוֹטֵחַ,
שׁוֹכֵחַ לְמַלֵּל טִקְסֵי אוֹהֵב:
אַהֲבָתִי אַכְלִים וַאֲקַפֵּח,
כּוֹרֵעַ מֵעָצְמַת רִגְשֵׁי הַלֵּב.
יִהְיוּ סְפָרַי עֵדֵי אֱמֶת שֶׁלִּי
וּנְבִיאִים אִלְּמִים שֶׁל דְּבַר הָרֶגֶשׁ,
נוֹשְׂאֵי דְּרָשׁ אַהֲבָה, דְּרִישַׁת גְּמוּלִי
יוֹתֵר מִלְשׁוֹן הַיֶּתֶר הלוֹהֶגֶת.
הוֹ, לְמַד לִקְרֹא כְּתַב אַהֲבָה שָׁלֵו!
מִשְׁמַע עֵינַיִם הוּא תְּבוּנַת הַלֵּב.

סונטה 27
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עָיֵף מִיּוֹם אֶל מִטָּתִי אֶפְרשׁ,
שוֹחֵר מְנוּחָה לְאֵבָרַי מִלֶּכֶת.
אַךְ אָז מִצְעָד סוֹאֵן בְּקֶרֶב רֹאשׁ
יוֹגִיעַ אֶת נַפְשִׁי הַמִּתְהַפֶּכֶת.
צְבָא מַחְשָׁבוֹת מִמִּשְׁכָּנִי הַרְחֵק
עוֹלֶה לָרֶגֶל אֶל מִזְבַּח לִבְּךָ,
וְעַפְעַפַּי לִרְוָחָה דּוֹחֵק
כְּמוֹ עִוֵּר צוֹפֶה בַּחֲשֵׁכָה.
וְרַק חֶזְיוֹן רוּחִי הַמְצַיֵּר אֶת
צִלְךָ מוּל מֶבָּטִי זֶה הָעִוֵּר,
כְּמוֹ פְּנִינָה בִּלְחִי הַלֵּיל זוֹהֶרֶת
תַּבְהִיק לֵיל שְׁחוֹר, תַּחֲלִיק קִמְטֵי קְלַסְתֵּר.
כֵּן אֵבָרַי בַּיּוֹם, נַפְשִׁי עִם שְׁחוֹר
לְךָ וְלִי לֹא יִמְצְאוּ מָזוֹר.

סונטה 29
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עֵת בּוּז גּוֹרָל וְעֵינֵי אָדָם יַכְאִיבוּ,
בּוֹדֵד אֶבְכֶּה עַל הֱיוֹתִי כְּזָר,
בּוֹכֶה אֶל שְׁמֵי מָרוֹם שֶָלֹּא יַקְשִׁיבוּ
וּמְקַלֵּל אֶת גּוֹרָלִי אַכְזָר.
שׁוֹאֵף אֶל מִי שֶׁתִּקְוָתוֹ זוֹהֶרֶת,
עוֹרֵג לִהְיוֹת כְּאִישׁ מֻקָּף רֵעִים,
שׁוֹחֵר זְכוּת זֶה וְתֹּאַר שֶׁל אַחֵר עוֹד
וְכָל חֶמְדַּת לִבִּי לִי לֹא תַּנְעִים.
אַךְ עוֹד נַפְשִׁי אֶל תְּהוֹם יֵאוּשׁ צוֹנַחַת,
תִּזְכֹּר אוֹתְךָ, תְָקוּם כְּהֶרֶף עַיִּן,
וּכְעֶפְרוֹנִי בְּעֵת עֲלוֹת הַשַּׁחַר
תָּשִׁיר הִמְנוֹן אֶל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִּם.
כֹּה אַהֲבָתְךָ דַּלּוּת נַפְשִׁי גּוֹאֶלֶת,
שֶׁלֹּא אַחֲלִיף כִּסְּאִי בְּכֵס הַמֶּלֶךְ.

סונטה 40
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

קַח כָּל אַהֲבוֹתַי, אָהוּב, הַכֹּל!
מַה בְּיָדְךָ עַכְשָׁו יוֹתֵר מִקֹּדֶם?
לֹא אַהֲבַת אֱמֶת, כִּי כְּבָר אֶתְמוֹל
כָּל אֲשֶׁר לִי הָיָה לְךָ, בְּלִי עֹדֶף.
אִם אַהֲבָתִי תֵּגְנֹב לְאָהֳבִים
לֹא תֶּאֱשַׁם: אַהֲבָתִי חָמַסְתָּ.
אֲבָל אָשַׁמְתָּ בִּרְגָשׁוֹת כּוֹזְבִים,
כִּי תִּתְעַנֵּג עַל מַה שֶּבּו מָאַסְתָּ.
אֶמְחַל עַל גְּזֵלָתְךָ, גַּנָּב רַב חֶסֶד,
גַּם אִם אֶת כָּל עָנְיִי תָּחוּשׁ לִבְלֹעַ,
כִּי אַהֲבָה יוֹדַעַת: רַב הָעֶצֶב
עַל כַּחַשׁ אוֹהֲבִים מִגֶּזֶל רֹעַ.
חֶסֶד חוֹשֵׁק, שֶׁכִּעוּרוֹ מַרְהִיב,
הֱיֵה רוֹצֵחַ לִי, אַךְ לֹא יָרִיב.

סונטה 43
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

כְּכָל שֶׁאֵרָדֵם, אֵיטִיב לִרְאוֹת:
בַּיּוֹם יִרְאוּ עֵינַי זוּטוֹת אֵין חֵפֶץ.
אַךְ בַּחֲלוֹם עֵינַי אוֹתְךָ רוֹאוֹת,
זֹהַר אָפֵל בִּבְהַק חֶשְׁכָּה גּוֹרֶפֶת.
אַתָּה, אֲשֶׁר צִלְּךָ כָּל צֵל יַבְהִיר,
כֵּיצַד צֵל צַלְמְךָ יַזְהִיר בַּיּוֹם
אֲשֶׁר אוֹרְךָ רַב מֵאוֹרוֹ יָאִיר,
כִּי לְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת תִּקְסֹם.
כַּמָּה בְּרָכָה, אֱמֹר, יִרְווּ עֵינַי
מֵרְאוֹתִי אוֹתְךָ בְּאוֹר הַיּוֹם,
אִם גַּם בַּלַּיְלָה, בִּסְגֹר עַפְעַפָּי,
בְּכֹבֶד שְׁנָת, צִלְּךָ מוּלִי יֵרוֹם?
כָּל יוֹם הוּא לַיְלָה אִם אוֹרְךָ אֵינֶנּוּ,
וְלַיְלָה יוֹם, אִם בַּחֲלוֹם אֶרְאֶנּוּ.

סונטה 60
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

כְּמוֹ הַגַּלִּים הַמִתְנַפְּצִים לַחוֹף,
כָּךְ רְגָעֵינוּ הַחוֹפְזִים אֶל אָן;
כָּל רֶגַע עִם קוֹדְמוֹ, בִּקְרָב אֵין סוֹף,
פּוֹרְצִים קָדִימָה וְנוֹתְבִים בַּזְמַן.
עוֹלָל, בְּהִוָּלְדוֹ, אוֹרוֹ זוֹרֵחַ,
זוֹחֵל אֶל בַּגְרוּתוֹ, וְאָז נִגָּף
בִּקְרָב אָפֵל, כִּי זְדוֹן הַזְמַן לוֹקֵחַ
אֶת מַתְנָתוֹ, וְכָל טוּבוֹ נִגְרַף.
הַזְמַן אוֹר עֲלוּמִים זוֹהֵר יָצֵל,
וַחֲרִיצִים יַחֲרשׁ בִּיפִי הַמֵּצַח;
כָּל מַנְעַמֵּי הַטֶּבַע פִּיו זוֹלֵל,
אֵין פְּדוּת מֵחֶרְמֵשׁוֹ הַגָּח בְּשֶׁצֶף.
רַק צְלִיל שִׁירִי אוּלַי עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ
לָשִׁיר שְׁבָחֶיךָ, מוּל יָדוֹ אַכְזֶרֶת.

סונטה 63
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

בַּיּוֹם בּוֹ אֲהוּבִי, כְּמוֹתִי עַכְשָׁו,
יֻתַּשׁ וְיִמָּחֵץ בְּיַד הַזְמַן,
זֶה שֶׁיִּשְׁאַב דָּמוֹ, יַחֲרשׁ פָּנָיו
תְּלָמִים וַחֲרִיצִים; וְעֵת יִרְכַּן
מִזְרָח יוֹמוֹ לִגְלשׁ אֶל לַיִּל נָם,
וְכָל תָּוֵי יָפְיוֹ, נִזְּרֵי מַלְכוּת,
יִדְהוּ מֵרְאוֹת, יִתַּמּוּ וְאֵינָם,
חוֹמְסִים אוֹצְרוֹת אָבִיב אֶל גֵּיא בָּכוּת;
מוּל זֶה הַיּוֹם אָקוּם וְאֶתְבַּצֵּר,
מוּל סַכִּינוֹ הַחַד שֶׁל זְמַן אַכְזָר;
יָפְיוֹ שֶׁל אֲהוּבִי אֲנִי נוֹצֵר:
זִכְרוֹ יָהֵל, אִם פְּתִיל חַיָּיו נִגְזַר.
אֶנְצֹר זִיווֹ בִּשְׁחֹור שׁוּרוֹת הַדְּיוֹ,
הֵן יִפְרְחוּ וּבָן יוֹרִיק יָפְיוֹ.

סונטה 66
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עָיֵף מֵאֵלֶּה, אֶל מוֹתִי אֶשְׁאַף
לִרְאוֹת גְּדֻלָּה לְקַבְּצָנוּת נוֹלֶדֶת
וְרִיק תָָּפֵל תִּפְאֶרֶת מְעֻטָּף
וּבִרִית מֻפֶרֶת עִם שְׁבִירַת הַנֵּדֶר.
כָּבוֹד זוֹהֵר נִשְׁפָּך עַל מֵי אַפְסַיִּם
וְנַעֲרָה תַּמָּה לִזְנוּת נִשְׁחֶקֶת
שְׁלֵמוּת מֻשְׁפֶּלֶת אֶל שָׁמִיר וְשַׁיִּת
עָצְמָה בְּיָד כּוֹשֶׁלֶת מִתְרַסֶּקֶת;
וְאֳמָנוּת שְׁבוּיָה בְּיַד שִׁלְטוֹן,
אִוֶּלֶת, כְּמוֹ רוֹפֵא, תַּמְאִיר בִּינָה
אֱמֶת פְּשׁוּטָה תִּהְיֶה לְדֵרָאוֹן
וְטוֹב בִּפְנֵי הָרֹעַ יִכָּנַע
עָיְפָה נַפְשִׁי; לוּ מָוֶת יִקָּחֵנִי,
לוּלֵא אַהֲבָתִי יגְזֹל מִמֶּנִי.

סונטה 71
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

אַל נָא תִּבְכֶּה לִי כְּשֶׁאָמוּת, רַב יֶתֶר
מִזַּעַף פַּעֲמוֹן אֲשֶׁר יוֹדִיעַ
כִּי מֵרָעוֹת עוֹלָם נַפְשִׁי נִמְלֶטֶת
וְרֹעַ תּוֹלָעִים גּוּפִי יַבְקִיעַ.
אִם אֶת דְּבָרַי תִּקְרָא, שְׁכַח אֶת הַיָּד
אוֹתָם כָּתְבָה. אֲנִי אוֹתְךָ אוֹהֵב,
עַד כִּי אֶמְחֶה זִכְרִי מִמְּךָ מִיָּד
אִם זִכְרוֹנִי יָסֵב לְךָ כְּאֵב.
אִם בְּשִׁירִי, נֹאמַר, אַתָּה הוֹגֶה
בְּעֵת, אוּלַי, גּוּפִי שׁוֹכֵן בַּטִּיט,
אֶת שְׁמִי בְּפִיךָ אַל נָא תֶּהֱגֶה:
תֵּן לְאַהֲבָתְךָ לִכְלוֹת אִתִּי.
פֶּן אַנְחָתְךָ יִבְחַן עוֹלָם לוֹעִג,
לִצְחֹק לְךָ אַחַר שֶׁאֶסְתַּלֵּק.

סונטה 73
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

אֶת צֶלֶם הָעוֹנָה הַזֹּאת תִּרְאֶה בִּי:
קִמְלֵי עָלִים, כְּלוּם, אוֹ עָלֶה נִדָּף,
תְּלוּיִים עַל בַּד חֲבוּל צִנָּה נוֹשֶׁבֶת,
שְׂרִיד מַקְהֵלָה זְנוּחָה שֶׁל בְּנֵי כָּנָף.
תִּרְאֶה בִּי דִּמְדּוּמִים שֶׁל יוֹם שׁוֹקֵעַ
נָמֹג חִוֵּר אֶל מְצוּלוֹת הַיָּם
וְלֵיל הַשְׁחוֹר אֶת לְשַׁדּוֹ גּוֹמֵעַ
דְּמוּת מָוֶת מְיַשֵּׁן בָּאֵי עוֹלָם.
תִּרְאֶה בִּי נְגֹהוֹת שֶׁל אֵשׁ גּוַֹעַת,
לוֹחֶשֶׁת סוֹד אֶל רֶמֶץ נְעוּרֶיהָ,
עֶרֶשׂ מוֹתָה יַחֲבֹק אֶפְרָה בְּרַעַד,
הוּא שֶׁמִּדַּם לִבּוֹ יָנְקָה חַיֶּיהָ.
תִּרְאֶה זֹאת, וְאַהֲבָתְךָ תִּגְבַּר
אֶל אוֹהֲבְךָ אֲשֶׁר יִכְלֶה מָחָר.

סונטה 94
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

הֵם שֶׁיוּכְלוּ, אַךְ לֹא יִרְצוּ לִפְגֹּעַ,
שֶׁיִבְלְמוּ עָצְמַת כֹּחָם מֵרֹאשׁ,
יָנִיעוּ אַחֵרִים, אַךְ הֵם בְּלִי נוֹעַ,וּ
קְשׁוּחִים, קָרִים, יִצְרָם יֵדְעוּ לִכְבּשׁ:
לָהֶם שְׁמוּרִים בְּטוֹב חַסְדֵּי שָׁמַיִּם,
לֹא יְפַזְּרוּּ אֶת שֶׁפַע מַתְנָּתָם.
הֵם אֲדוֹנֵי פְּנֵיהֶם, נוֹצְרֵי שְׂפָתַיִּם,
הָאַחֵרִים עַבְדֵּי מַעֲלָתָם.
פִּרְחֵי הַקִַּיִץ הֵם לַקַּיִץ חַג,
אַךְ לְעַצְמָם פּוֹרְחִים וְאָז יִבֹּלוּ;
אַךְ אִם בַּפֶּרַח נֶגַע רַע יִדְבַּק,
מוּלוֹ כָּל עֵשֶׂב דַּל עֶרְכּוֹ גָּדוֹל הוּא.
כִּי גַּם עֶדְנָה תִּרְעַל אִם אֵין בָּה חֶסֶד,
שׁוֹשַן רָקוּב בּואֵשׁ יוֹתֵר מֵעֵשֶׂב.

סונטה 102
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

אַהֲבָתִי תֶּחֱזַק, גַּם אִם חִוְּרָה הִיא,
אֵינָה פְּחוּתָה גַּם אִם נִסְתָּר חִנָּה.
פַּטְפֶּטֶת אָהֳבִים כְּמוֹ סְחוֹרָה הִיא,
נִמְכֶּרֶת בַּלָּשׁוֹן בְּכָל פִּנָּה.
חָדְשָׁה אַהֲבָתֵנוּ; בָּאָבִיב
הִמְתַּקְתִּי לָה שִׁירַי כְּמוֹ בַּת זָמִיר:
בִּפְרֹס הַקַּיִּץ צְלִיל שִׁירָה יַרְהִיב
וּבְתֻּמּו, עִם סְתָו, תֶּחְדַּל מִשִּׁיר.
הַקַּיִּץ לֹא יִנְעַם פָּחוֹת עַכְשָׁו
מִקִּינוֹתֶיהָ שֶׁהִשְׁתִּיקוּ לַיְלָה,
אַךְ גֹּדֶשׁ צְלִיל יַכְבִּיד עָנָף לַשָּׁוְא
וּמֶתֶק שִׁיר תַּקְדִּיחַ עַד בְּלִי דַּי לָה.
עַל כֵּן כְּמוֹתָה אֶנְצֹר לָשׁוֹן מִלֶּכֶת,
לְבַל יָעִיק מַשָּׂא שִׁירִי עָלֶיךָ.

סונטה 116
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

לֹא, אֵין מִכְשׁוֹל לִבְרִית נַפְשׁוֹת אֱמֶת!
לֹא אַהֲבָה הִיא זוֹ הַמִּתְחַלֶּפֶת
מוּל כָּל חִלּוּף, לֹֹא זוֹ שֶׁתִּתְגַּמֵּד
בִּפְנֵי כָּל מְצוּקָה, רֹאשָׁה כּוֹפֶפֶת.
לֹא, אֵיתָנָה כְּמִגְדָּלוֹר שֶׁל קֶבַע,
תֵּישִׁיר מַבָּט בִּרְעֹם סוּפוֹת מַרְדּוּת;
הִיא כְּכּוֹכָב סְפִינוֹת בַּיָּם נוֹתֶבֶת,
עֶרְכּוֹ חִידָה, אֲבָל גָּבְהוֹ מָדוּד.
הָאַהֲבָה לֹא כְּסִיל הַזְמַן, גַּם אִם
אֹדֶם פָּנֶיהָ חֶרְמֵשׁוֹ יִקְצֹר.
הִיא לֹא תִּכֹּף מוּל חֵלֶף הַיָּמִים,
וּגְאוֹן רֹאשָׁה תִּזְקֹף עַד רֶדֶת בּוֹר.
וְאִם שְׁגָגָה הִיא וּדְבָרִי כָּזָב,
כְּלוּם לֹא כָּתַבְתִּי, אִישׁ עוֹד לֹא אָהַב.

סונטה 130
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

עֵינֵי אֲהוּבָתִי הֵן לֹא כַּשֶּׁמֶשׁ;
אַלְמֹג אָדֹם מֵאֹדֶם שִׂפְתּוֹתֶיהָ;
אִם צַח הַשֶּׁלֶג, גּוֹן שָׁדֶיהָ רֶמֶץ;
אִם כֶּבֶל הַשֵּׂעָר, שְׁחוֹרִים כְּבָלֶיהָ.
מֶשִּׁי שׁוֹשָׁן רָאִיתִי צְחוֹר וָאֹדֶם
אַךְ לֹא עַל לְחָיֶיהָ מֵעוֹלָם;
הֲמוֹן בְּשָׂמִים יָדִיפוּ רֵיחַ קֹדֶשׁ
יוֹתֵר מֵהֶבֶל פִּיהָ הַנִכְלָם.
אֹהַב נִימֵי קוֹלָהּ, אֲבָל יָדוּעַ
כִּי נְעִימוֹת עָרְבוּ לִי פִּי כַּמָּה;
עוֹד לֹא רָאִיתִי אֵיךְ אֵלָה תָּנוּעַ,
אַךְ עַלְמָתִי דּוֹרֶכֶת אֲדָמָה.
וְחֵרֶף זֹאת אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה הִיא
וְאֵין שָׁווֹת לָהּ תַּחַת הַשָּׁמַיִּם.

סונטה 148
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

הָה, מַה עֵינַיִם אַהֲבָה נָתְנָה בִּי,
אֲשֶׁר לִרְאוֹת אֱמֶת אֵינָן יוֹדְעוֹת?
וְאִם יֵדְעוּ, אֵיךְ פֶּתַע אֵין תְּבוּנָה בִּי,
וְלֹא אֵדַע לִשְפֹּט אֶת הַמַּרְאוֹת?
כִּי אִם חֶמְדַּת שִׁגְיוֹן עֵינַי יָפָה הִיא,
אֵיךְ הָעוֹלָם אוֹמֵר: יָפָה הִיא לֹא?
אִם כָּךְ, הָאַהֲבָה תֵּיטִיב כָּל עַיִּן,
כִּי עֵין אוֹהֵב לֹא מַבְחִינָה בְּ"לֹא".
כִּי אֵיךְ עֵין הָאוֹהֵב לֹא תִּסְתַּנְוֵר,
וְהִיא שׁוֹפַעַת אֵין-שֵׁנָה וּבֶכִי?
לֹא יִפָּלֵא כִּי מֶבָּטִי עִוֵּר:
גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא תִּרְאֶה אִם שְׁחוֹר מוֹלֵךְ עוֹד.
כֵּן, עַרְמוּמִית, עֵינַי מִלֵּאת בְּדֶּמַע
עַד כִּי חַשְׁרַת פְּגָמַיִּךְ נֶעֱלֶמֶת.

סונטה 154
מאת ויליאם שקספיר
מאנגלית: אברהם עוז

אֵל אַהֲבָה קָטֹן אֵי אָז נִרְדַּם,
עִם לַפִּידוֹ אֲשֶׁר כָּל לֵב יָחֵם;
כַּת נִימְפוֹת נְזִירוֹת רָקְדוּ לְשָׁם,
וְהַיָפָה בָּהֶן נָשְׂאָה בְּחֵן,
בְּיַד בְּתוּלִים, שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אֲשֶׁר
הִצִּיתָה אֶלֶף לְבָבוֹת בְּחֵשֶׁק,
וְכָךְ אַלּוּף תְּשׁוּקַת כָּל לֵב בּוֹעֵר
בְּיַד עַלְמָה בְּתוּלָה נִפְרַק מִנֶּשֶׁק.
אֶת הַלַּפִּיד שִׁקְּעָה בִּבְאֵר שֶׁל כְּפוֹר,
וְזוֹ מֵאַהֲבָה נִצְּתָה לָעַד,
אַמְבַּט מַרְפֵּא לִמְבַקְּשֵׁי מָזוֹר,
וַאֲנִי, עֶבֶד גְּבִרְתִּי, בָּא וְאֶלְמַד:
תְּשׁוּקָה תַּבְעִיר בְּאֵר בְּלֶהָבָה,
אַךְ מַיִּם לֹא יָצֵנוּ אַהֲבָה.

קישורים חיצוניים

• אברהם רגלסון, הסוניטות של שכספיר, באתר פרויקט בן־יהודה
• עופרה עופר אורן, סונטות 1 עד 154 באתר פרויקט בן־יהודה
• יעקב אוסטרובר, הסודות הטמונים בסונטות שקספיר (אורכב 29.05.2020 בארכיון Wayback Machine), 1997
• יעקב אוסטרובר, סמלי אוהב, אהוב ואהובה בסונטות שייקספיר (אורכב 29.05.2020 בארכיון Wayback Machine), 1998
• גל אורן, החיים כמות שהם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 3 באפריל 2012
• חיים פסח, "מי יאמין לשירי בעתיד" -- על הסונטות של שייקספיר, באתר "בכיוון הרוח".
• עופרה עופר אורן, "לוכד נפשות נשים, עיני גברים", סונטה 20 בשבעה תרגומים, הו! גיליון 22, עמודים 47 עד 54, פברואר 2022.
• רונן סוניס, מקבץ תרגומים מאת אברהם שלונסקי, שמעון זנדבנק, אפרים ברוידא, זיוה שמיר, אבי הסנר וגיל הראבן ועופרה עופר אורן, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2022
• ויליאם שייקספיר, אֶשְׂמַח גַּם לֶאֱהֹב וְגַם לָמוּת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2024