הסילמרילים
הסילמרילים (בקווניה, זוהר של אור טהור) הן שלוש אבני חן בעלות תפקיד משמעותי בלגנדריום של טולקין. הסילמרילים נעשו על ידי פאנור, אלף מגזע הנולדור, בוולינור במהלך שנות העצים. הסילמרילים ממלאים תפקיד מרכזי בספרו של טולקין "הסילמריליון".
היסטוריה בדיוניתעריכה
טולקין מתאר את תולדות הסילמרילים בספרו "הסילמריליון", הסוקר את תולדות הלג'נדריום של הארץ התיכונה.
פאנור, בנו של פינווה, יצר את הסילמרילים מאורם של שני העצים בוואלינור. הסילמרלים קודשו על ידי הוולא ורדה, כך שהם ישרפו את ידיו של כל יצור רשע או בן תמותה שייגעו בהם.
יחד עם העכבישה אונגוליאנט, הרס הולא המורד מלקור את שני העצים, והאור הטהור של העצים השתמר רק בסילמרילים. הוולאר לחצו על פאנור לוותר על הסילמרילים כדי שיוכלו לשקם את העצים, אבל הוא סירב. לאחר מכן נודע שמלקור הרג את אביו של פאנור-פינווה המלך העליון על כל הנולדור, וגנב את הסילמרילים. לאחר מעשה זה נמלט מלקור מוולינור למבצרו אנגבד בצפון הארץ התיכונה, והרכיב את הסילמרילים על כתר הברזל שלו.
פאנור זעם על מלקור, אותו כינה בכינוי מורגות' (האויב האפל של העולם בקווניה), ויחד עם בניו נשבע את שבועת פאנור, שחייבה אותם להילחם בכל מי שמנע מהם את הסילמרילים.
פאנור ועוד רבים מהנולדור חזרו לארץ התיכונה במטרה לנקום במורגות על גנבת הסילמרילים ועל רצח פינווה, אך פאנור מת בקרב כנגד מורגות זמן קצר לאחר הגעתו לבלריאנד, וכך הוריש לבניו את השבועה. הנולדור נלחמו בבלריאנד שנים רבות, אך בסופו של דבר הנולדור נכשלו בניסיונם להחזיר את הסילמרילים ממורגות בקרב.
אחד הסילמרילים נלקח בגנבה מכתר מורגות' על ידי ברן ולותין ומאוחר יותר הובא למערב על ידי אארנדיל, בנם של טואור וידריל, ובעלה של אלווינג יורשת ברן ולותיין. הוולא וורדה הפכה את הסילמריל לכוכב בשמיים. שתי אבני החן האחרות נותרו בידיו של מורגות, ונלקחו ממנו על רק בסוף מלחמת החרון על ידי הוולאר. אך זמן קצר לאחר מכן הם נגנבו על ידי שניים מבני פאנור - מידרוס ומגלור, כשניסו למלא את שבועת אביהם. אולם התכשיטים שרפו את ידיהם, כפי ששרפו את ידיו של מורגות בעבר. בתגובה לכך נפל מידרוס לבור לוהט באדמה כשהסילמריל בידו, ומגלור השליך את הסילמריל שלו לים. כך הסילמרילים נשארו, באוקיינוס, באדמה ובשמים.
על פי נבואת מנדוס, בעקבות שיבתו של מורגות' בדאגור דאגורת (קרב הקרבות בקווניה), העולם ישתנה והסילמרילים יוחזרו לוולאר. והוולא יאוונה תחיה איתם את שני העצים.