פתיחת התפריט הראשי

הסיפור המופלא של בנג'מין באטן

סרט משנת 2008

הסיפור המופלא של בנג'מין באטןאנגלית: The Curious Case of Benjamin Button) הוא סרט פנטזיה דרמטי אמריקאי משנת 2008 בבימויו של דייוויד פינצ'ר אשר מבוסס על סיפור קצר בעל אותו השם מאת סקוט פיצג'רלד משנת 1921. העלילה מספרת אודות אדם שנולד כזקן מבחינה פיזית, אך הולך ומצעיר עם השנים. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר וזכה בשלושה: על העיצוב האומנותי, האיפור והאפקטים החזותיים.

הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
The Curious Case of Benjamin Button
Benjamin Button Poster Israel.jpg
כרזת הסרט בישראל
מבוסס על הסיפור המוזר של בנג'אמין באטון עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי דייוויד פינצ'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קיאן צ'פין, קתלין קנדי, ריי סטארק, פרנק מרשל
תסריט אריק רות'
עריכה קירק בקסטר, אנגוס וול
שחקנים ראשיים בראד פיט, קייט בלאנשט
מוזיקה אלכסנדר דספלה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום קלאודיו מירנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 25 בדצמבר 2008
ישראלישראל 15 בינואר 2009
משך הקרנה 166 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, סרט פנטזיה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 150 מיליון דולר
הכנסות 332.5 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו curiouscaseofbenjaminbutton
פרסים 3 פרסי אוסקר
3 פרסי סאטורן
www.benjaminbutton.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העלילהעריכה

דייזי (קייט בלאנשט), היא אישה זקנה שגוססת בבית חולים בניו אורלינס כשסופת ההוריקן קתרינה מתקרבת. דייזי מספרת לבתה קרוליין (ג'וליה אורמונד) סיפור על שען עיוור בשם מר גאטו שיצר שעון לתחנת הרכבת של ניו אורלינס. לאחר קבלת הידיעה על מות בנו היחיד במלחמת העולם הראשונה, הוא המשיך לעבוד על השעון, אך עיצב אותו כך שינוע לאחור, בתקווה שזה יחזיר את אלו שמתו במלחמה וביניהם בנו. לאחר הסיפור, דייזי מבקשת מקרוליין לקרוא לה מתוך יומן המכיל תמונות וגלויות שנכתב על ידי בנג'מין באטן (בראד פיט).

ב-11 בנובמבר 1918, בדיוק כשאנשיה של ניו אורלינס חוגגים את סוף מלחמת העולם הראשונה, נולד בבית משפחת באטן תינוק בעל גוף זקן. אמו של התינוק מתה זמן קצר לאחר הלידה, ואביו, תומאס באטן (ג'ייסון פלמינג), נוטש אותו על מרפסת של בית אבות מקומי. קוויני (טראג'י פ. הנסון) ומר "טיזי", זוג העובד בבית האבות, מוצא את התינוק. קוויני, שאינה מסוגלת להרות, מחליטה לקחת את התינוק ולקרוא לו בנג'מין.

בגיל 7 בנג'מין מצליח לראשונה לקום מכיסא הגלגלים שלו. בשנת 1930 בנג'מין פוגש את דייזי בת השש, אשר סבתה גרה בבית האבות. בהמשך בנג'מין מתחיל לעבוד על גוררת תחת פיקודו של קפטן מייק (ג'ארד האריס). בנג'מין נפגש גם עם תומאס באטן, אשר אינו חושף כי הוא אביו. בשנת 1936 בנג'מין עוזב את ניו אורלינס עם צוות ספינת הגרר. תקופה מסוימת הוא שוהה בעיר הנמל סובייטית מורמנסק, ומנהל רומן עם אישה נשואה מבוגרת, אליזבת אבוט (טילדה סווינטון).

כאשר מתרחשת המתקפה על פרל הארבור, קפטן מייק משכנע את אנשי הצוות להתנדב לצי האמריקני, והספינה מצטרפת למלחמה. הם עוסקים בגרירת ספינות פגועות. לילה אחד הם מותקפים על ידי צוללת יפנית ולבסוף מצליחים להטביע אותה. קפטן מייק נהרג ורק בנג'מין וחבר צוות נוסף שורדים.

בשנת 1945 בנג'מין חוזר לניו אורלינס ומגלה שדייזי בת העשרים ואחת הפכה לרקדנית מצליחה בניו יורק ומר טיזי מת. דרכיהם של בנג'מין ותומאס באטן מצטלבות שוב. תומאס הגוסס מגלה לבנג'מין שהוא אביו ומוריש לו את ביתו, מפעל הכפתורים שלו ושאר רכושו לפני מותו.

בנג'מין נוסע מאוחר יותר לניו יורק כדי לפגוש את דייזי בהופעה, ומגלה שהיא התאהבה ברקדן. קריירת המחול של דייזי מסתיימת בשנת 1957 בפריז, כאשר היא נפגעת בתאונת דרכים שמרסקת את רגלה. כאשר בנג'מין מבקר אותה בבית החולים, דייזי נדהמת ממראהו הצעיר. דייזי מתוסכלת מהפציעות שלה ומבקשת מבנג'מין להישאר מחוץ לחייה. בשנת 1962 דייזי חוזרת לניו אורלינס ומתאחדת עם בנג'מין. כעת, כששניהם פיזית בגיל דומה, הם מתאהבים ועוברים לגור יחד.

קוויני מתה ודייזי נכנסת להריון. בנג'מין מאמין שאינו יכול להיות דמות אב לבתו קרוליין, בשל הצפוי לו. משום כך, בעודה תינוקת, הוא משאיר את כל רכושו לדייזי וקרוליין ונוסע להודו. כעת מבינה קרוליין הסועדת את אמה בסיפור המסגרת, כי אביה האמיתי הוא בעצם בנג'מין.

בנג'מין חוזר לפגוש את דייזי בשנת 1980. כעת דייזי נשואה לרוברט. דייזי מציגה את בנג'מין לבעלה ולקרוליין, כידיד ותיק של המשפחה. דייזי ובנג'מין נפגשים במלון בו לן בנג'מין שם הם מקיימים יחסי מין, אך למרות זאת מחליטים להישאר בנפרד.

בשנת 1991 דייזי מקבלת שיחת טלפון מעובדים סוציאליים המודיעים לה שמצאו את בנג'מין, שכעת נראה כבן שתים עשרה. העובדים הסוציאליים מאמינים כי הוא סובל משיטיון ולא זוכר את עברו. דייזי עוברת לגור בבית האבות בו בנג'מין גדל ומטפלת בו כשהוא הופך להיות יותר ויותר צעיר.

בשנת 2002 מוחלף השעון הישן של מר גאטו בתחנת הרכבת בשעון חדש. זמן קצר לאחר מכן, בנג'מין, שכעת הפך לתינוק, מת בזרועותיה של דייזי. סיפורו המופלא של בנג'מין באטן סופר ודייזי מתה במיטתה בבית החולים.

שחקניםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה