הסכם לונדון (1913)

ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הסכם לונדון משנת 1913 היה הסכם בינלאומי שנחתם בלונדון ב-30 במאי 1913, והסדיר את הדרישות הטריטוריאליות בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה. הצדדים להסכם היו מדינות הליגה הבלקנית המנצחות - סרביה, יוון, בולגריה ומונטנגרו מצד אחד, והאימפריה העות'מאנית המובסת מצד שני. המעצמות העיקריות בריטניה, גרמניה, רוסיה, איטליה ואוסטרו-הונגריה היו גם הן צד להסכם. עם תום המלחמה עמדו שלוש נקודות עיקריות במחלוקת:

הסכם לונדון
חותמים בולגריה, איטליה, גרמניה, רוסיה, מונטנגרו, סרביה, יוון, האימפריה העות'מאנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום יצירה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 30 במאי 1913 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה)

בהסכם נוסחו הקביעות הבאות:

  • אלבניה הוכרזה עצמאית, וסרביה, מונטנגרו ויוון חויבו להסיג את כוחותיהן משטחה, אותו כבשו במהלך המלחמה[1][2][3].
  • סנג'ק נובי פזאר חולק בין מונטנגרו וסרביה.
  • בולגריה זכתה ברוב שטחה של תראקיה.
  • לא הושגה הכרעה בעניין גורלה של מקדוניה.

ההסכם שנכפה על ידי המעצמות כמו גם העובדה שלא הסדיר את כל הנקודות השנויות במחלוקת הביא לפרוץ מלחמת הבלקן השנייה. זו הסתיימה זמן קצר לאחר מכן עם חתימת הסכם בוקרשט אשר שינה את קביעותיו של הסכם לונדון.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הסכם לונדון בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.