פתיחת התפריט הראשי

הסכם פריז (2015)

הסכם בינלאומי מיום 12 בדצמבר 2015 במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC) העוסקת בהפחתה, התאמה ומימון של פליטת גזי חממה החל משנת 2020

הסכם פריז הוא הסכם במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC) (אנ'), העוסק הפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז[1]. ונחתם בשנת 2016. נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.

רקעעריכה

מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:

  1. הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית - המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד[2].
  2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
  3. עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.

בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים[3].

אימוץעריכה

ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אישררו את ההסכם[4]. ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי[5].

יישוםעריכה

בדצמבר 2018 התכנסה בקטוביץ שבפולין ועדה שגיבשה תוכנית פעולה מוגדרת ליישום מעשי של הסכם פריז. הנציגים הצליחו לגבש תקנות שלפיהן המדינות החברות בהסכם ימדדו, ידווחו ויאמתו את היקף פליטות גזי החממה שהן אחראיות לו[6].

בפברואר 2019 הודיעה ממשלת גרמניה על תוכנית ענק להפסקת השימוש באנרגיית פחם בתוך שני עשורים. גרמניה היא ענקית תעשייה שכמעט שליש מהאנרגיה בה היא משתמשת מיוצרת באמצעות פחם. בשל היקפה, תוכנית זו נחשבת לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה בניסיון להילחם בשינויי האקלים[7].

בסוף שנת 2019 העריכו גורמים באו"ם, בהתאם לדו"ח תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), שעל פי הממצאים העדכניים יש לעדכן את היעדים שנקבעו בהסכם פריז, שכן אלו לא יספיקו כדי למנוע את ההתחממות בקצב שנשאף אליו בהסכם פריז. בנוסף העריכו באו"ם שלא נעשה מספיק גם כדי לעמוד ביעדי ההסכם המקוריים, ושהמדינות החתומות עליו מתקשות להגיע ליעדים שנקבעו. עם זאת, דו"ח של צמיחת פליטת הפחמן לשנת 2019 הראה שאמנם גדלה כמות הפליטות, אך קצב הצמיחה קטן (גידול של 0.6% לעומת שנת 2018, זאת בהשוואה לגידול בשנה קודם לכן שעמד על 2.1%)[8].

יציאה מההסכםעריכה

על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה.

עזיבת ארצות הבריתעריכה

  קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בתחילת חודש יוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המיסים של ארצות הברית"[9]. ב-4 בנובמבר ממשל טראמפ הודיע באופן רשימי שארצות הברית מתכוונת לפרוש מהסכפ פריז. מייק פומפאו, מזכיר המדינה, הצהיר כי ההסכם יהיה נטל בלתי נסבל על הכלכלה האמריקאית[10].

ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך[11].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אי-פי, נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ, 23 באפריל 2016
  2. ^ צפריר רינתועידת האקלים אישרה את ההסכם ההיסטורי לבלימת ההתחממות הגלובלית, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015
  3. ^ סוכנויות הידיעות‏, חרף הבטחת טראמפ: לפרישה מהסכם פריז לא יהיו השלכות מידיות לארה"ב, באתר וואלה! NEWS‏, 02 ביוני 2017
  4. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב וסין אישררו את הסכם פריז להפחתת פליטת גזי חממה, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2016
  5. ^ עדי חשמונאי‏, ישראל אשררה את הסכם האקלים: "מחויבים למאבק בהתחממות הגלובלית", באתר וואלה! NEWS‏, 14 בנובמבר 2016
  6. ^ [1], אתר הגרדיאן
  7. ^ צעד היסטורי במאבק נגד שינויי האקלים: תוכנית הענק של גרמניה לגמילה מפחם - דה מרקר
  8. ^ שני אשכנזי, ‏כמה משרות יוצר דולר שמושקע באנרגיה ירוקה לעומת דולר שמושקע בדלקים מזהמים?, באתר גלובס
  9. ^ רויטרסהנשיא טראמפ: ארה"ב פורשת מהסכם האקלים, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
  10. ^ Friedman, Lisa (4 בנובמבר 2019). "Trump Serves Notice to Quit Paris Climate Agreement". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 בנובמבר 2019. 
  11. ^ עמרי נחמיאס, טל שלו וסוכנויות הידיעות‏, גינויים לפרישת ארה"ב מהסכם האקלים: "הפנתה את גבה לעולם", באתר וואלה! NEWS‏, 02 ביוני 2017
  ערך זה הוא קצרמר בנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.