פתיחת התפריט הראשי

הסכם פריז נחתם ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז.[1] נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.

תוכן עניינים

רקעעריכה

מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:

  1. הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית - המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.[2]
  2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
  3. עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.

בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים.[3]

אימוץעריכה

ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אישררו את ההסכם.[4] ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי.[5]

יציאה מההסכםעריכה

על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה. למשל, ארצות הברית תוכל להודיע על פרישה החל מהתאריך 4 בנובמבר 2019. היציאה מההסכם נכנסת לתוקף שנה לאחר מסירת ההודעה.

עזיבת ארצות הבריתעריכה

  קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בתחילת חודש יוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על הליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שיקח מספר שנים, ובמקביל משא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המיסים של ארצות הברית".[6]

ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך.[7]

יישוםעריכה

בדצמבר 2018 התכנסה בקטוביץ שבפולין ועדה שגיבשה תוכנית פעולה מוגדרת ליישום מעשי של הסכם פריז. הנציגים הצליחו לגבש תקנות שלפיהן המדינות החברות בהסכם ימדדו, ידווחו ויאמתו את היקף פליטות גזי החממה שהן אחראיות לו.[8]

בפברואר 2019 הודיעה ממשלת גרמניה על תוכנית ענק להפסקת השימוש באנרגיית פחם בתוך שני עשורים. גרמניה היא ענקית תעשייה שכמעט שליש מהאנרגיה בה היא משתמשת מיוצרת באמצעות פחם.  בשל היקפה, תוכנית זו נחשבת לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה בניסיון להילחם בשינויי האקלים[9].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.