פתיחת התפריט הראשי

הסכמי אוויאןצרפתית: Évian Accords) היא אמנה שנחתמה בעיר אוויאן ב-18 במרץ 1962 בידי צרפת והחזית הלאומית לשחרור אלג'יריה. ההסכמים הובילו לסיום מלחמת העצמאות של אלג'יריה, מתן עצמאות מלאה לאלג'יריה ולשלום בין הרפובליקה הצרפתית לבין המדינה החדשה אלג'יריה. הארגון הלאומני, ארגון הצבא הסודי (OAS) התנגד להסכמים ויצא בסדרה של פיגועי טרור, ביניהם ניסיון חיסול של שרל דה גול, בניסיון לעצור את ההסכמים מלהתממש[1].

היסטוריהעריכה

במרץ 1961 הוחלט לקיים שיחות להשגת הסכם בין צרפת והמורדים האלג'יראים באוויאן[2]. עוד בטרם נפתחו השיחות, נרצח ראש העיר בידי תמוכים של אלג'יר הצרפתית[3]. לאחר עיכובים, נפתחו השיחות ב-20 במאי 1961[4]. במרץ 1962 הגיעו הצדדים לישורת האחרונה של השיחות והוסכם על הסדרי ביניים שינקטו לקראת משאל עם על עתיד אלג'יריה[5]. ההסכם נחתם ב-18 במרץ 1962 ונכנס לתוקפו למחרת בצהריים[6].

במשאל עם שנערך ב-8 באפריל 1962 בצרפת 91% הצביעו בעד ההסכמים[7]. במשאל עם שני שנערך באלג'יריה כ-99.72% הצביעו בעד ההסכמים.

תוכן ההסכמיםעריכה

הסכמי אוויאן קבעו שמעמדה של אלג'יריה תקבע במשאל־עם בה יבחרו תושבי אלג'יריה בין המשך היות אלג'יריה טריטוריה של הרפובליקה הצרפתית לבין עצמאות.

בהסכם, נקבע שיתקיים שלום מלא בין הרפובליקה הצרפתית לבין אלג'יריה וצרפת הבטיחה לסייע לאלג'יריה מבחינה תרבותית וטכנית ולהעניק לה סיוע כלכלי. ההסכם קבע את זכותה של צרפת להמשיך בשאיבת נפט באלג'יריה, תוך שיתוף ממשלת אלג'יריה ברווחים. הצרפתים הורשו בהסכם לקיים את הבסיס הימי במרס אל כביר למשך 15 שנים, את המתקנים שלהם לניסויים גרעיניים במדבר סהרה במשך 5 שנים, ולהחזיק צבא צרפתי למשך שלוש שנים. כן הובטח לצרפת זכות ללהנחית מטוסים במספר שדות תעופה באלג'יריה[8].

ההסכמים התייחסו גם לחילופי אסירים, גורלם של תושבי צרפת באלג'יריה, בעלות על משאבים טבעיים, והבטחת שוויון זכויות של הפייה-נואר ושל היהודים. ההסכמים הבטיחו לכל אזרחי צרפת את הזכות לעזוב את אלג'יריה. מכיוון שכל היהודים באלג'יריה קיבלו אזרחות צרפתית שנים רבות קודם לכן, הם קבלו את הזכות לעבור לצרפת[9].

בנוסף הובטחה לצרפת שליטה על בסיסים צבאיים באלג'יריה, אך צרפת נסוגה מהם חמש שנים לאחר ההסכם.

הערות שולייםעריכה