פתיחת התפריט הראשי

הסמל האבוד

ספר מאת דן בראון

הסמל האבודאנגלית: The Lost Symbol) הוא מותחן שנכתב על ידי הסופר האמריקני דן בראון. הספר אשר יצא לאור ב-15 בספטמבר 2009 הוא ספרו השלישי של בראון הסובב סביב דמותו של חוקר סמלים רוברט לנגדון. ספר זה עוסק בעיקר בארגון הבונים החופשיים ועוקב אחר הרפתקאותיו של לנגדון בוושינגטון הבירה. ביום צאתו לאור נמכרו יותר ממיליון עותקים של הספר, אשר עד מהרה הפך לרב מכר. במשך ששת השבועות הראשונים לאחר צאתו לאור עיטר הסמל האבוד את המקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. נכון לינואר 2013, כשלוש שנים לאחר צאתו, היו ברחבי העולם 30 מיליון עותקים מודפסים של הספר, בעשרות שפות שונות.

הסמל האבוד
The Lost Symbol
עטיפת הספר
כריכת המהדורה העברית
מידע כללי
מאת דן בראון
שפת המקור אנגלית
סוגה מסתורין, מתח
הוצאה
הוצאה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית: Doubleday
בריטניהבריטניה  בריטניה: Transworld
ישראלישראל  ישראל: מודן
שנת הוצאה 2009
תרגום לעברית גיא הרלינג
מספר עמודים 587 (במהדורה העברית)
סדרת ספרים רוברט לנגדון
ספר קודם צופן דה וינצ'י
ספר הבא התופת
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-0-385-50422-5
הספרייה הלאומית 002696102

תוכן הספרעריכה

העלילהעריכה

 
הרוטונדה של הקפיטול. רוב השליש הראשון של הספר מתרחש בבניין הקפיטול.
 
אולם הקריאה המרכזי של ספריית הקונגרס. בספרייה מתרחשים כמה סצנות בולטות בספר.

קו העלילה העיקרי של הספר נמתח לאורך לילה אחד ועוקב אחר דרכו של חוקר הסמלים רוברט לנגדון בוושינגטון הבירה, תוך מאמציו לפענח חידה מסתורית עתיקת יומין במטרה להציל את חברו פיטר סולומון. בראשית הספר לנגדון מקבל הזמנה להעביר הרצאה בבניין הקפיטול. בתומו חושב לנגדון כי הוזמן על ידי פיטר סולומון – חבר קרוב, בכיר בבונים החופשיים ובעל הון רב העומד בראשות מכון הסמית'סוניאן. לבקשתו לכאורה של פיטר הוא מביא עימו לוושינגטון גם חבילה קטנה ואטומה שפיטר ביקש ממנו בעבר לשמור עליה.

כאשר לנגדון מגיע לבניין הקפיטול הוא מגלה כי אולם הפסלים הלאומי (אנ') בו היה אמור להעביר את ההרצאה ריק. לתדהמתו הוא מגלה כי ברוטונדה של הקפיטול הונחה יד אדם כרותה אותה זיהה כשייכת לחברו פיטר. עד מהרה התברר לו כי הוא הובא לוושינגטון במרמה, ומי שהזמינו הוא אדם מסתורי המכונה "מלאך", אשר חטף את פיטר. מלאך יוצר קשר עם לנגדון ומספר לו כי זימן אותו לוושינגטון על מנת שיסייע לו לפענח סוד קדום הקשור בארגון הבונים החופשיים בדבר פירמידה מסתורית המוחבאת בעיר, אחרת פיטר יירצח. לנוכח מציאת היד הכרותה ברוטונדה מגיעים למקום טרנט אנדרסון, מפקד משטרת הקפיטול ואינואה סאטו, בכירה בארגון ה-CIA. לנגדון פונה אליהם בדבר שיחת הטלפון המאיימת שקיבל ממלאך, וסאטו טוענת בפניו כי האדם המסתורי מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. היא מפרטת כי לכידתו של מלאך דחופה וחשובה יורת מהצלתו של פיטר. השלושה בוחנים את היד הכרותה ולנגדון מגלה כי טבוע בה רמז המוביל אל חדר ספציפי במעמקי הקריפטה של הקפיטול.

לנגדון, סאטו ואנדרסון יורדים אל הקריפטה של הקפיטול ומגיעים לחדר בו הם מוצאים אביזרי פולחן וסמלים של הבונים החופשיים, כמו גם פירמידת אבן קטנה, עליה מגולפת כתובת מסתורית. במקביל צפתה סאטו בצילום הרנטגן מהבידוק הביטחוני של חפציו של לנגדון וגילתה כי הוא מחזיק פירמידה קטנה יותר בחבילה הנמצאת בתיקו. סאטו, זועמת על זה שלנגדון לא חשף את דבר הפירמידה הקטנה שבתיקו, מתעמתת עם לנגדון אשר מסביר כי לא ידע מה יש בחבילה. סאטו, מסרבת להאמין לו, מכוונת אקדח אל לנגדון ודורשת לעצור אותו אך במפתיע אדם נוסף שירד לקריפטה תוקף אותה ואת אנדרסון, ומחלץ את לנגדון מבניין הקפיטול. האדם הזה הוא וורן בלאמי, אחראי המנהלה של בניין הקפיטול, בונה חופשי בעצמו וחבר קרוב של פיטר. לנגדון ובלאמי נמלטים במעבר תת-קרקעי סודי אל בניין ג'פרסון, האגף העיקרי של ספריית הקונגרס.

 
הקתדרלה הלאומית של וושינגטון, אליה נמלטים לנגדון וקתרין לאחר עזיבתם את ספריית הקונגרס.

במקביל לקו העלילה של רוברט לנגדון בבניין הקפיטול, נפרסים שני קווי עלילה נוספים. האחד מנקודת מבטה של ד"ר קתרין סולומון, אחותו של פיטר סולומון. קתרין היא מדענית מבריקה מהמכון למדעים נואטיים ועורכת מחקרים פורצי דרך בפאראפסיכולוגיה אשר להשקפתה ולדעתו של פיטר עשויים לשנות את תפיסת המין האנושי את המדע והאמונה. את מחקריה היא עורכת במשך שנים במעבדה מתקדמת השוכנת במתמ"ס, מרכז התמיכה של מוזיאון הסמית'סוניאן היושב בסמוך לוושינגטון. קו עלילה נוסף מתחקה אחרי "מלאך", האדם המסתורי אשר חטף את פיטר ויצר קשר עם לנגדון בתחילת הספר. מלאך לא רק יוצר קשר עם לנגדון, אלא גם עם קתרין. הוא מתחזה לרופאו האישי של פיטר ומסתנן כך אל המתמ"ס, שם הוא רוצח את טריש דאן, העוזרת של קתרין. הוא תוקף את קתרין אך זו מצליחה להימלט ממנו. לאחר מכן הוא מפוצץ את המעבדה שלה במטרה למנוע מתוצאות מחקריה להתממש.

 
בית המקדש, היכל של הבונים החופשיים אליו מגיעים כלל הדמויות הראשיות בסוף העלילה.

מניעיו וזהותו האמיתית של מלאך אינן ידועות תחילה. אך באמצע הספר, במספר פלשבקים של פיטר, קתרין ומלאך מתבאר העבר הסבוך של משפחת סולומון ומלאך עצמו. לפני שנים בנו של פיטר, זאכרי, זכה לכספים רבים מההון של המשפחה ולצערו של אביו סירב להצטרף לבונים החופשיים. אביו הציע לו שלמור על פירמידה מסתורית בה חבוי כוח עצום אך זאכרי הפגין חוסר עניין. במקום זאת עזב לאירופה של ניהל חיי הוללות עד שנעצר ונכלא בטורקיה בגין הברחת סמים. פיטר טס לטורקיה על מנת לפעול לשחרור בנו, שם הציע לו מנהל בית הכלא לקבל שוחד בתמורה לשחרור הבן. פיטר סירב מתוך כוונה לחנך את בנו כי אי אפשר לקנות בכסף כל דבר, והמתין להסגרתו של זאכרי לארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן נודע בחדשות כי זאכרי נרצח. החשודים המרכזיים היו מנהל בית הכלא ואנדרוס, לכאורה שותפו לתא של זאכרי. נטען כי אנדרוס רצח את זאכרי ויחד עם מנהל בית הכלא הם גנבו את כספו הרב ונמלטו ליוון. מאוחר יותר אנדרוס רצח את מנהל בית הכלא וניכס את כל הכסף לעצמו. אנדרוס חי מספר שנים באיי יוון בעושר רב, אך מאס כעבור זמן מחייו והחל לחפש אחר משמעות. הוא אימץ את השם "מלאך", ופיתח אובססיה לבונים החופשיים ולפירמידה אותה הם מסתירים, עליה שמע לכאורה מזאכרי בכלא הטורקי. הוא יצא לארצות הברית לאחוזת משפחת פיטר, שם הרג את אימו של פיטר וניסה להשיג את הפירמידה. הוא נורה לבסוף על ידי פיטר, אך שרד, נמלט ועבר להתגורר בניו יורק. הוא החל לקעקע על כל גופו שורה של קעקועים בעלי סמליות מיסטית, כמו עמודי יכין ובועז על שתי רגליו ועוף חול אימתני על חזהו. לאור הכישלון בגניבת הפירמידה מפיטר, החליט להסתנן לבונים החופשיים כחבר מן המניין על מנת לשים ידו על את סודות המסדר. עד מהרה הוא הגיע לדרגה הבכירה ביותר בארגון, אך התאכזב לגלות כי עדיין הפירמידה ורבים מהסודות של האחווה מוסתרים ממנו.

 
אזור המול ובמרכזו אנדרטת וושינגטון ברקע בניין הקפיטול.

לאחר שנמלטה מידו של מלאך, קתרין יצרה קשר עם לנגדון ונפגשה איתו ועם וורן בלאמי בספריית הקונגרס. בספרייה קתרין ובלאמי לוחצים על לנגדון לפעול לפענח את הפירמידה עבור מלאך במטרה להציל את פיטר, אך לפתע סוכנים חמושים של ה-CIA פרצו אל המקום. השלושה בורחים על מרתפי אחסון תת-קרקעיים שמתחת לחדרי הקריאה. בעוד הסוכנים דולקים אחריהם, לנגדון וקתרין עם הפירמידה נכנסים למסוע המוביל אותם אל בניין אדמס, האגף המזרחי של הספרייה. בלאמי נשאר על מנת לחפות על בריחתם במסוע ונתפס על ידי סוכני ה-CIA. לנגדון וקתרין יצאו מבניין אדמס ועשו דרכם אל הקתדרלה הלאומית, שם הבטיח להם בלאמי שיזכו להגנה. בלאמי הובל לגן הבוטני של ארצות הברית (אנ'), שם אינואה סאטו חקרה אותו וניסתה לגלות ממנו לאן נמלטו לנגדון וקתרין. תחילה בלאמי נמנע משיתוף פעולה אך לבסוף משתכנע כי סאטו אינה עובדת יחד עם מלאך אלא נגדו. בלאמי חושף את המקום אליו נמלטו, ובסביבת הקתדרלה לנגדון וקתרין נתפסים. סאטו אשר מגיעה למקום הסבירה להם כי יש לתפוס את מלאך בדחיפות היות שבכוונתו לחשוף שורה של סרטונים פנימיים המתעדים דמויות מפתח מהממשל האמריקני לוקחות חלק בטקסי פולחן שונים. לנגדון עורך פיענוח ראשוני של הפירמידה ומגלה כי לכאורה היא מצביעה על כיכר פרנקלין (אנ'). בלאמי מתקשר אל מלאך וקובע להיפגש איתו בכיכר, שם ידריך אותו אל המקום הספציפי אליו מצביעה הפירמידה, שם טמונה לכאורה "חכמת כל הדורות". בהמתנה לבואו של מלאך, הוצבו בכיכר סוכנים חמושים שתכננו לתפוס אותו.

במקביל לנגדון וקתרין יחד עם סוכן CIA עשו דרכם לקאלורמה הייטס (אנ'), שם סברו כי פיטר מוחזק. בהגיעם למקום גילו כי מלאך לא התפתה להגיע לכיכר פרנקלין אלא נשאר בדירתו. הוא רוצח את הסוכן ושובה את קתרין ולנגדון. הוא מכניס את לנגדון אל מכל חסך חושי ומאיים להטביע אותו אם לא ישלים את פיענוח הפירמידה. לנגדון משתף פעולה ומכווין את מלאך אל בית המקדש (אנ'), היכל של הבונים החופשיים מצפון לבית הלבן. מלאך לוקח עימו את פיטר ונוסע לשם. כשהתברר לסאטו כי מלאך לא מגיע לכיכר פרנקלין היא שלחה את כוחותיה לקאלורמה הייטס ושחררה את לנגדון וקתרין ומשם הם עשו את דרכם לבית המקדש. שם בינתיים גילה מלאך לפיטר כי הוא בעצם בנו, זאכרי. הוא ביקש מאביו פיטר להקריב אותו באמצעות הריגתו בסכין גדולה שהביא לו, כמעין שחזור של עקדת יצחק אשר אמור להביא להפיכתו לישות אלוהית. מלאך נשכב על מזבח האבן שבמרכז האולם ופיטר מניף את הסכין, אך לפתע כוחות CIA פורצים לאולם. במקביל באמצעות פעימה אלקטרומגנטית מצליח ה-CIA לשבש את תוכניתו של מלאך להפיץ את הסרטונים הפנימיים. קתרין, לנגדון ופיטר מתאחדים, ופיטר לוקח את לנגדון אל אנדרטת וושינגטון, המקום האמיתי אליו מכוונת הפירמידה.

חידת הפירמידהעריכה

ריבועי קסם בהם הדמויות עושות שימוש בספר
ריבוע הקסם שיצר אלברכט דירר המופיע ביצירתו "מלנכוליה-I"
ריבוע הקסם שיצר בנג'מין פרנקלין המופיע בעבודתו "מערבולות מים ורוח"

במרכז עלילת הספר מפענח רוברט לנגדון חידה מסתורית עתיקה. בספר מובאת אגדה לפיה הבונים החופשיים הטמינו במיקום סודי בוושינגטון את "חכמת כל הדורות" או "המיסטריות העתיקות". מסופר כי הארגון החביא פירמידה קטנה אשר באמצעות פיענוח הצפנים בה תוביל אל המיקום הסודי. בתחילת עלילת הספר מוצא לנגדון פירמידת אבן קטנה בחדר נטוש באחד ממרתפי קריפטת הקפיטול. הפירמידה נמצאה קטומה, כלומר חסרת החלק העליון שלה. על ראשה היו חרוטים בטבלה של ארבע שורות של ארבע אותיות 16 תווים אשר כללו צורות הנדסיות פשוטות. באמצעות שימוש בצופן המאסוני (אנ') המיר לנגדון את 16 התווים לצירוף של 16 אותיות. עם זאת 16 האותיות ניראו כצירוף אותיות חסר משמעות.

בהמשך מוצאים בחבילת עץ קטנה את ראש הפירמידה – פירמידת זהב קטנה אשר משלימה את פירמידת האבן חסרת הראש. על הפירמידה היו חרוט המשפט "The secret hides within The Order", הסוד מתחבא בתוך הסדר (או המסדר). כמו 16 האותיות, גם משפט זה ניראה תחילת כחסר פשר של ממש. בהמשך נחשף כי על קופסת העץ חרוטה הכתובת "AD 1514". תחילה היה ניראה כי הסימון AD מייצג שנה לספירה, כלומר שנת 1514. אך מאוחר יותר התברר כי האותיות AD מייצגות את ראשי התיבות של שמו של איש האשכולות הגרמני אלברכט דירר, ו-1514 מייצג את היצירה המפורסמת אותה פרסם בשנה זאת, היצירה מלנכוליה-I. במלנכוליה מוצג ריבוע קסם בן 16 ספרות בו כיאה לריבוע קסם כל שורה, עמודה ואלכסון שווים לאותו הסכום, 34 במקרה הזה. לאחר שלנגדון סידר מחדש את טבלת 16 האותיות לפי סדר המספרים של ריבוע הקסם של דירר, התקבל המשפט "Jeova Santcus Unus", אל אמיתי אחד בלטינית. על אף שכעת 16 האותיות קיבלו משמעות, לא היה ברור איך הן מסייעות להבין על איזה מיקום סודי מצביעה הפירמידה. לבסוף לנגדון וקתרין הבינו כי המשפט מצביע על אייזק ניוטון, אשר חתם כמה מעבודותיו במשפט זה, אשר מהווה גם אנגרמה של שמו בלטינית.

"הכל מתגלה במעלה ה-33" לפי הספר הוא לכאורה משפט המעיד כי בדרגה ה-33 בבונים החופשיים מתגלים סודות הארגון הכמוסים. בפרשנות משלהם, לנגדון וקתרין מחליטים להרתיח את הפירמידה במים ל-33 מעלות במעלות ניוטון. לאחר שעשו זאת, נחשף כיתוב חדש על פירמידת הזהב: "Eight Franklin Square" (כיכר פרנקלין 8, או ריבוע פרנקלין 8) המשלים את המשפט שהיה חרוט על פירמידת האבן ("The secret hides within The Order"). משכך חשבו כי הפירמידה מצביעה על כתובת מגורים בכיכר פרנקלין (אנ'), אשר שם נמצא המיקום הסודי. עם זאת, כתובת כזאת לא קיימת בכיכר, אשר סביבו עומדים רק שבעה מבנים. בהמשך, לאחר ההרתחה ל-33 מעלות, גילו כי בתחתית הפירמידה מופיעה טבלה של 64 סמלים ממגוון רחב של תרבויות, לכאורה חסרי כל קשר אפשרי. מאוחר יותר לנגדון וקתרין הבינו כי המשפט "Eight Franklin Square" רומז כי הצעד הבא בפיענוח החידה הוא שיש לסדר את 64 הסמלים מחדש לפי ריבוע קסם ייחודי שיצר המדינאי והמדען האמריקני בנג'מין פרנקלין. לאחר הסידור רשת סמלים יצרה מעין צורת פירמידה מורכבת, בה נוצרו שתי כתובות: באופן מפורש הופיעה המילה היוונית "Ηερεδομ", הרדום, ובאופן רמוז הופיעה צמד המילים הלטיני "Laus Deo", השבח לאל. שני הביטויים הצביעו על שני מיקומים שונים בוושינגטון, שניהם בעלי גג בצורת פירמידה: בית המקדש (אנ') (המכונה הרדום בפי הבונים החופשיים) ואנדרטת וושינגטון (אשר על ראשה חרוטה הכתובת Laus Deo). בסוף עלילת הספר מגלה פיטר סולומון ללנגדון כי באבן הפינה של אנדרטת וושינגטון הטמינו אנשי הבונים החופשיים עותק של הביבליה – הברית הישנה והחדשה. לפי הספר אלו מהווים את "המיסטריות העתיקות" של הבונים החופשיים, ולפי הארגון הבנה אמיתית של המסרים החבויים בתנ"ך ובברית החדשה היא המפתח לחכמה.

יצירות אומנות בולטות המוזכרות בספרעריכה

בספר, כבכל ספריו של בראון, מוזכרות יצירות אומנות שונות המשחקות תפקיד בעלילת הספר וזוכת לפרשנויות שונות. יצירה בולטת ראשונה היא האפותאוזה של וושינגטון (The Apotheosis of Washington) – ציור קיר ענק שצויר על ידי האמן היווני-איטלקי קונסטנטינו ברומידי (Constantino Brumidi) בשנת 1865 ומעטר את הצד הפנימי של כיפת הרוטונדה של הקפיטול. הציור עמוס האלגוריות, בגובה 55 מטר מריצפת הרוטונדה, משתרע על 433.3 מטר רבוע. הציור מתאר את האפותאוזה (ביוונית: ἀποθέωσις), כלומר הפיכתו לאל, של ג'ורג' וושינגטון. בציור וושינגטון מוקף בדמויות מיתולגיות שונות, ולידו ישובות אלת החירות ואלת הניצחון. האפותאוזה באה לידי ביטוי בספר בניסיונו של מלאך לזכות בכוח אלוהי.[1] לנגדון מסביר בספר כי "המיסטריות העתיקות" אותן שומרים לכאורה הבונים החופשיים בסוד "הן מעין הוראות הפעלה למיצוי כוחו הלטנטי של המוח האנושי... מרשם לאפותיאוזה אישית".[2]

כביכול כיצירה המבטאת רעיון דומה לאפותאוזה, זוכה גם לציון הפסל המלכת וושינגטון (Enthroned Washington). פסל שיש המתנשא לגובה 3.5 מטר המציג את ג'ורג' וושינגטון על בסיס פסל זאוס באולימפיה בדמותו האלוהית של זאוס. הפסל נוצר על ידי הפסל האמריקני הורציו גרינאו (Horatio Greenough) לרגל שנת הולדתו המאה של וושינגטון. הפסל הושלם בשנת 1840 והוצב תחילה ברוטונדה של הקפיטול. כיום הוא מוצב במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית בעיר.

לקראת סוף הספר ליצירה מלנכוליה (Melencolia-I) שיצר האמן הגרמני אלברכט דירר בשנת 1514 עומד תפקיד חשוב בפיענוח חידת הפירמידה. התחריט הוא רב חידתיות, ביטויים סימבוליים ואלמנטים מתמטיים-גאומטריים מורכבים, ונחשב לאחת היצירות שזכו למספר הרב ביותר של ניתוחים, דיונים ופרשנויות. בספר קובע לנגדון כי היצירה מתארת את "מאבקה של האנושות להבין את המיסטריות העתיקות". הדמות המכונפת מייצגת לכאורה את "בן האנוש הגאון" שעל אף שהוא שרוי בקידמה ומוקף בסמלי הבינה האנושית הוא "עדיין אינו מסוגל להגיע לנאורות". התחריט מייצג אפוא את "ניסיונו הכושל של המין האנושי להפוך את הבינה האנושית לכוח אלוהי".[3]

דמויות עיקריותעריכה

פרסום והפצהעריכה

גרסה עבריתעריכה

הספר תורגם לעברית על ידי גיא הרלינג, ומכיל 587 עמודים, והוצא לאור על ידי מודן בשנת 2010.

עיבוד קולנועיעריכה

סרטי קולומביה, אשר הפיקו גם את העיבודים הקולנועים לספרים הקודמים בסדרה, הודיעו על הפקת עיבוד קולנועי לספר. בסרט, אשר טרם החלה הפקתו, צפוי לככב טום הנקס, כוכב הסרטים הקודמים, וכן הבמאי של אלו, רון הווארד, צפוי לשמש גם בסרט זה. דן בראון צפוי לקחת חלק בכתיבת התסריט.

ביולי 2013 אולפני סוני הכריזו שבמקום עיבוד לספר "הסמל האבוד" הם יפיקו עיבוד קולנועי לספר "התופת" שייצא לאקרנים ב-14 באוקטובר 2016, עם דייוויד קויפ כתסריטאי, רון הווארד כבמאי וטום הנקס שיככב בתפקיד רוברט לנגדון.

ביקורתעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דן בראון, הסמל האבוד, עמ' 513, מודן הואצה לאור, 2010
  2. ^ דן בראון, הסמל האבוד, עמ' 568, מודן הואצה לאור, 2010
  3. ^ דן בראון, הסמל האבוד, עמ' 306–307, מודן הואצה לאור, 2010