הספר השחור (ארנבורג וגרוסמן)

ספר

הספר השחוריידיש: מערדער פונ פעלקער - מאטעריאלנ וועגנ די רעציכעס פונ די דייטשישע פארכאפער אינ די צייטווייליק אקופירטע סאוועטישע ראיאנענ, ברומנית: Cartea Neagră, ברוסית: О злодейском повсеместном убийстве евреев немецко-фашистскими захватчиками во временно оккупированных районах Советского Союза и в лагерях Польши во время войны 1941-1945 ) הוא על פי כותרת המשנה שלו 'ספר עדויות ומסמכים על הרצח הנפשע והטוטלי של היהודים בידי הכובשים הגרמנים הפשיסטים באזורים הכבושים זמנית בברית המועצות ובמחנות ההשמדה בפולין בימי המלחמה בשנים 1941-1945'.

וסילי גרוסמן ואיליה ארנבורג היו במהלך מלחמת העולם השנייה כתבים צבאיים סובייטים ממוצא יהודי, שהתלוו לצבא האדום - חלק ממנגנון התעמולה הסובייטי למען איתנות העורף ולהגדרת מטרת המלחמה והאמצעים להשיגה לחייל בחזית. גרוסמן אף היה נוכח בכניסה למחנות מיידנק וטרבלינקה. לצד תפקידם התעמולתי פרסמו השניים כתבות על הקורות את היהודים בתקופה זו בשטחי ברית המועצות ופולין. כבר ב-1943 התכונן ארנבורג לכתוב ספר תיעודי ועד סוף 1944 כבר היה מוכן הנוסח הראשוני. תוך כדי המלחמה וביתר שאת עם סיומה יהודים רבים קרבנות וניצולים, ושאינם יהודים, כולל סופרים ומשוררים, התחילו להעביר לשניים מסמכים, יומנים וזיכרונות לצורך פרסומם בספר. בראשית 1945 הועבר הנוסח הראשון לוועד היהודי האנטי-פשיסטי, שארנבורג היה אחד מחבריו. צילומים של כתב היד נשלחו לארצות הברית, לארץ ישראל ולרומניה.

הספר הודפס בברית המועצות ביידיש, בהוצאת "דער עמעס", במוסקבה, ב-1946. בארצות הברית הובא התוכן בספר שחור באנגלית, שבתוכנו היו אירועי השואה בכל ארצות אירופה. ארנבורג ביקר ברומניה ב-1945 ולא ברור אם ביוזמתו או ביוזמת מארחיו היהודים הופק נוסח מצומצם של ספרו והוצא לאור ברומנית בשם Cartea Neagră ("הספר השחור")[1].

בברית המועצות התעכבה ההוצאה לאור של הספר ברוסית. השלטון הסובייטי התקשה להגדיר את האתניות היהודית כלאום, על אחת כמה וכמה להבליט את סבלם של היהודים על פני סבלם של שאר הלאומים המרכיבים את ברית המועצות. סוגיה אחרת המודגשת בכתב היד שהתעמולה הסובייטית התקשתה לעכל הייתה מידת שיתוף הפעולה של אזרחים סובייטים, בעיקר אוקראינים, שכניהם של היהודים, עם הנאצים, בהשמדת היהודים. הספר לא הוצא לאור, וכשפוזר הוועד היהודי האנטי-פשיסטי וחלק מחבריו הוצאו להורג, פורק סדר הדפוס של כתב היד וכתב היד עצמו נגנז.

על בסיס העתק שהגיע למוסד הישראלי המרכזי להנצחת השואה פורסם ב-1980 על ידי פליקס דקטור תרגום לרוסית בירושלים. ב-1981 פורסם תרגום לאנגלית בארצות הברית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ז'אן אנצ'ל, תולדות השואה - רומניה, כרך שני, עמוד 991, הוצאת יד ושם.