הספר השחור (יזידי)
הספר השחור (בכורדית: مسحەفا ڕهش; מצחאף ראש) הוא אחד משני ספרי האמונה של הדת היזידית, לצד ספר ההתגלות היזידי ("כתאב קילווה"). שני הספרים כתובים בניב קורמאנג'י (ניב של כורדית).
תוכן הספר עריכה
לפי האמונה היזידית הספר, שאיננו מחולק לפרקים, מכיל את דברי האל, שנמסרו כאשר ירד מהר שחור. חלקו הראשון של הספר מכיל את מיתוס הבריאה היזידי. לפי מיתוס זה נבראו בראשית הפנינה הלבנה (היא העולם) ושבעת המלאכים ובראשם "מלאכּ טאוס", מלאך הטווס. האל ציווה על המלאכים להביא אבק ואדמה מהארץ ולבנות את גופו של אדם. אז טאוס מאלכ נפח באדם נשמת רוח חיים ולימד את האדם להתפלל לשמש המייצגת את האל העליון. מתוך ציות לאל, שציווה את המלאכים לא להשתחוות לשום ישות פרט אליו, לא השתחווה טאוס מלאכ לאדם, שעה שהמלאכים האחרים עשו זאת. לאחר מכן מסופר על נפילתו של האדם, בריאת עזר-כנגדו (אשה בדמות חווה) וגירושם מגן העדן.
חלקו השני של הספר מפרט את שמותיהם של מלכים יזידיים ורשימת כללי "כשרות" ובהם מאכלות אסורים וכללי טאבו בנוגע להיגיינה אישית. הספר מסתיים בגרסה שנייה, שונה, של סיפור הבריאה.
טקסט הספר עריכה
לפי האמונה היזידית, הטקסט המקורי של הספר מצוי בכפר קסר טז א-דין; אולם חוקרים מודרניים תמימי דעים שהספר פורסם בכתב לראשונה בראשית המאה ה-20, לאחר שתוכנו הועבר במשך דורות בעל-פה וכותביו היו מלומדים שאינם בני הדת היזידית[1].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ערך על היזידים ב"אנציקלופדיה אירניקה" (באנגלית)