הסקל וקסלר

צלם קולנוע יהודי-אמריקאי

הסקל וקסלראנגלית: Haskell Wexler;‏ 6 בפברואר 192227 בדצמבר 2015) היה צלם קולנוע יהודי-אמריקאי, במאי ומפיק. במשאל שנערך בין חברי איגוד צלמי הקולנוע, נבחר וקסלר לאחד מעשרת הצלמים המשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע.

הסקל וקסלר
Haskell Wexler 1999
Haskell Wexler 1999
Haskell Wexler 1999
לידה 6 בפברואר 1922
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בדצמבר 2015 (בגיל 93)
סנטה מוניקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1955 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
צאצאים Mark Wexler עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://haskellwexler.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסקל וקסלר, משמאל, עם ריטה טאגרט, רעייתו, וסול לנדאו, שותפו לעשייה הדוקומנטרית, 1999

קורות חיים

עריכה

וקסלר נולד למשפחה יהודית בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית. לאחר שנת לימודים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי החליט להפוך ליוצר סרטים. אחיו ייל (אנ') היה נשוי לשחקנית לינדה קריסטל. אחייניתו היא במאית הקולנוע טניה וקסלר (אנ'). היה נשוי לשחקנית ריטה טאגרט (אנ').

קריירה

עריכה

וקסלר ביים סרטים דוקומנטריים רבים, ביניהם "העיר החיה" (The Living City) שזכה בפרס האוסקר.

ב-1947 החל לעבוד כעוזר צלם בהפקות קולנועיות וטלוויזיוניות. בשנת 1963 התמנה לראשונה לצלם ראשי בהפקה הוליוודית עתירת תקציב. היה זה בסרט "אמריקה, אמריקה" של איליה קאזאן. לאחר מכן עבד בקביעות בהוליווד.

ב-1966 צילם את "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" וזכה באוסקר. וקסלר היה לצלם האחרון שזכה באוסקר בקטגוריית צילום בשחור-לבן. (בין השנים 1939 ו-1966 הוענקו פרסי האוסקר לצילום בשתי קטגוריות, צבע ושחור-לבן.)

בשנת 1969 ביים וקסלר סרט עלילתי, "בעין עירומה" (Medium Cool), שצולם בסגנון דוקומנטרי ונחשב לפורץ דרך. השפעתו על הקולנוע האמריקאי הייתה רבה והסרט נלמד בבתי ספר לקולנוע ברחבי העולם.

"נועד לתהילה" (Bound for Glory) מ-1976, שעסק בזמר הפולק הנודע, וודי גאת'רי, היה הסרט השני שהקנה לו זכייה באוסקר עבור צילום. לצורך צילומי הסרט עשה וקסלר שימוש חלוצי בסטדיקאם, מנגנון חדש ומהפכני בזמנו, שנועד לייצב את המצלמה בזמן שהצלם נושא אותה על גופו, כדי להפיק צילום נטול רעידות, תוך כדי תנועה.

ב-1978 נתבקש על ידי ידידו, צלם הקולנוע נסטור אלמנדרוס, למלא את מקומו בצילומי הסרט "ימים ברקיע". הפקת הסרט התארכה מעבר למתוכנן ואלמנדרוס נאלץ לעזוב בשל מחויבות קודמת. וקסלר למד בקפידה את הסגנון החזותי שעיצבו אלמנדרוס ובמאי הסרט, טרנס מאליק, והצליח לשמור על המשכיותו ואחידותו באופן מרשים. למרות שצילם לבסוף חלקים נרחבים מהסרט, תרומתו הצטמצמה בכותרות הסרט ל"צילומי השלמה" (Additional Photography). בשל כך נשכחה ברבות השנים תרומתו לסרט, המהווה את אחת מפסגות הצילום בקולנוע המודרני. הסרט זכה באוסקר עבור הצילום, אך היה זה נסטור אלמנדרוס לבדו שאחז בפסלון המוזהב.

בסוף הקריירה שלו הרבה לשתף פעולה עם הבמאי ג'ון סיילס. במקביל לצילום, המשיך וקסלר ליצור סרטים דוקומנטריים שזכו להערכה ולפרסים, ביניהם "Paul Jacobs and the Nuclear Gang" שזכה בפרס אמי ו-"Interview with My Lai Veterans" שזכה באוסקר.

פילמוגרפיה נבחרת (כצלם)

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הסקל וקסלר בוויקישיתוף